כבוד האדם
הדף מאת: תכנית בארי / מכון שלום הרטמן
כבוד האדם הוא ערך מרכזי בתרבות היהודית ובמסורת ההומניסטית והוא מערכי היסוד המהותיים של הדמוקרטיה. לא ניתן לדמיין משטר דמוקרטי שערך זה אינו קיים בתשתיתו. ביטוי מובהק לרעיון זה מופיע במקרא לראשונה בתיאור בריאת האדם 'בצלם אלוהים'. רעיון זה הצמיח בתולדות ההגות היהודית עיקרון מוסרי ולפיו, פגיעה בכבוד האדם משמעותה פגיעה גם באל עצמו. כיצד השפיע רעיון בריאת האדם בצלם אלהים על התפיסה הדמוקרטית? מדוע ערך כבוד האדם מרכזי בתפיסת העולם הדמוקרטית? מה משמעותו של כבוד האדם? האם מדינת ישראל מציבה ערך זה כערך מרכזי באורחות חייה? בשאלות אלו ואחרות נדון בדף הלימוד שלפניכם.
על-פי תלמוד ירושלמי, מסכת כלאיים, פרק ט הלכה א
הרי שהיה מהלך בשוּ ק ונמצא לבוש כלאיים
שני אמוראים נחלקו בדבר:
אחד אומר: אסור [וצריך לפשוט את בגדיו מייד],
ואחר אומר: מותר [ואינו צריך לפשוט בגדיו מייד].
מי שאומר אסור [מפני שהלָ בוּ ש כלאיים עובר על] דבר תורה.
מי שאומר מותר כאותה [אִ מרָ ה] שאמר רבי זעירא: "גדול כבוד הרבים [כבוד הבריות] שהוא דוחה את המצווה [של התורה] בלא תעשה [על-ידי הימנעות מעשייה] שעה אחת [באופן זמני]"...
רבי אמי היה יושב ושונה [לומד בבית המדרש].
[שמע תלמיד אחד ה] אומר לחברו: "אתה לבוש כלאיים [וצריך לפשוט את בגדיך מייד]!"
אמר לו רבי אמי: "פשוט בגדיך ותן לו!"

מושגים
  • כלאיים - שם כולל לחמשה איסורים מהתורה, שלפיהם אין לערב מינים שונים מן הצומח ומן החי. מקור האיסורים בספר ויקרא ובספר דברים: "בְּהֶמְתְָּך לא-תְַרבִּיעַ כִּלְאַיִם, ְדָך ֹלא-תִזְַרעָ כִּלְאיִם; ּובֶגֶד כִּלְאַיִם ַעַטְנֵז, ֹלא יַעֲלֶה עָלֶיָך" (ויקרא, פרק יט, פסוק יט), "ֹלא תחֲֹרׁש ּבְׁשֹורּ ובַחֲמֹר יַחְּדָו. ֹלא תִלְּבַׁש שַעַטְנֵז צֶמֶר ּופִׁשְּתִים יַחְּדָו" (דברים, פרק כב, פסוקים י-יא). לפי ההלכה, חיבור צמר ופשתן באריגה, בתפירה, וקשירה, בסריגה או בכל דרך אחרת, יוצר כלאיים.
דיון
1. מה הבעיה ההלכתית המוצגת בסיפור?
2. מדוע דוחה כבוד הבריות מצווה מהתורה?
3. איך מתייחס רבי אמי לתלמיד שנדרש להתפשט?
4. איזה מבין הערכים - כבוד הבריות או קיום מצוות כלאיים - מעדיף רבי אמי?
5. האם רבי אמי בתשובתו שומר על כבוד הבריות?
6. הסיפור שקראתם מתאר התנגשות בין הערכים כבוד הבריות מחד וציות לחוק התורה מאידך. בדילמה זו קובעים חכמים שבתנאים מסוימים כבוד הבריות קודם לקיום מצווה מהתורה.
א. מדוע לדעתכם גובר בסיפור ערך כבוד הבריות על ערכים אחרים?
ב. תנו דוגמה מחיינו היום שבה כבוד האדם מתנגש בערך אחר. לאיזה ערך תתנו עדיפות? נמקו תשובתכם.
דיון
משימה
התלמיד מופתע מאוד מדבריו של ר' אמי ...
העלו על הכתב את השיחה המתפתחת בין התלמיד למורו.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ. (כז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם. (כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ

הסברים
  • צלם אלוהים שבאדם
    המקור לרעיון צלם אלוהים הוא בספר בראשית, שם מתואר האדם כנברא בדמותו ובצלמו של האלוהים. בתולדות ההגות והמחשבה היהודית ניתנו לרעיון זה פירושים רבים ושונים. כמה מחכמי התלמוד פירשו את רעיון בריאת האדם בצלם אלוהים במובנו המילולי; האדם - כל אדם - הוא אייקון (מעין פסל) של האל ומכאן שהאל נוכח בו במובן מסוים. לפי פרשנים מאוחרים יותר, רעיון הבריאה בצלם מבטא את הדמיון הרוחני בין האל לאדם; משהו מרוחניותו של האל מוצא את ביטויו בקיומו הרוחני של האדם.
    היו שהסבירו שצלם אלוהים שבאדם זהה עם היכולת השכלית שבו. התבונה האנושית מגלמת באופן חלקי את תבונתו האינסופית של האל. הוגים אחרים זיהו את צלם אלוהים שבאדם עם היכולת היצירתית שהתברך בה האדם והיו שהבינו את רעיון הבריאה בצלם כביטוי לכושרו המוסרי של האדם להבחין בין טוב לרע.
And God said: ‘Let us make man in our image, after our likeness; and let them have dominion over the fish of the sea, and over the fowl of the air, and over the cattle, and over all the earth, and over every creeping thing that creepeth upon the earth.’ And God created man in His own image, in the image of God created He him; male and female created He them. And God blessed them; and God said unto them: ‘Be fruitful, and multiply, and replenish the earth, and subdue it; and have dominion over the fish of the sea, and over the fowl of the air, and over every living thing that creepeth upon the earth.’
דיון
1. מהו התפקיד שיועד לאדם בבריאתו?
2. מהו לדעתכם פירוש הביטוי "בצלם אלוהים ברא אותו"?
3. יש הרואים במקור זה שבתורה את הבסיס לתפיסת כבוד האדם ביהדות. מן הכתוב בפסוקים אלו, ממה נובע כבוד האדם?
4. כיצד נוכל לדעת שהמדובר בכל אדם, הן גברים הן נשים?
קצת פחות מאלוהים
(ה) מָה-אֱנוֹשׁ כִּי-תִזְכְּרֶנּוּ; וּבֶן-אָדָם, כִּי תִפְקְדֶנּוּ.
(ו) וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט, מֵאֱלֹהִים; וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ.
(ז) תַּמְשִׁילֵהוּ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ; כֹּל, שַׁתָּה תַחַת-רַגְלָיו.
(ח) צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם; וְגַם, בַּהֲמוֹת שָׂדָי.
(ט) צִפּוֹר שָׁמַיִם, וּדְגֵי הַיָּם
What is man, that Thou art mindful of him? And the son of man, that Thou thinkest of him? Yet Thou hast made him but little lower than the angels, And hast crowned him with glory and honour. Thou hast made him to have dominion over the works of Thy hands; Thou hast put all things under His feet: Sheep and oxen, all of them, Yea, and the beasts of the field; The fowl of the air, and the fish of the sea; Whatsoever passeth through the paths of the seas.
דיון
1. במה דומה תפקיד האדם לפי הפרק מתהילים לתפקידו לפי סיפור הבריאה?
2. על-פי משורר תהילים, במה ניכרת גדולתו של האדם?
3. מה מוסיף לנו מחבר ספר תהילים בתיאור גדולתו של האדם?
4. האם יש קשר בין התפקיד שיועד לאדם בעולם לבין כבודו?
עמנואל קנט, "הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות"
אם נניח, כי יש דבר, שישותו כשהיא לעצמה יש לה ערך מוחלט, דבר שיכול לשמש יסוד לחוקים ידועים כתכלית כשהיא לעצמה, הרי בו, ורק בו לבדו, יהא קבוע היסוד לציווי מוחלט אפשרי, כלומר, לחוק מעשי.
ועכשיו אני אומר: האדם וכל יצור בעל תבונה בכלל ישנו בתור תכלית לעצמה: לא רק אמצעי הוא שרצון זה או אחר יוכל להשתמש בו כחפצו, כי אם, בכל פעולותיו, הן במכוונות אל עצמו והן במכוונות אל אחרים, הוא צריך להחשב גם לתכלית.

הסברים
  • הנחת היסוד של קנט היא שכל בני האדם הם יצורים בעלי תבונה ולפיכך שווים בערכם זה לזה. לכל אדם ערך מוחלט, בלתי מותנה, והוא תכלית לעצמו. תפיסה זאת מנוגדת לתפיסות מוסר דתיות המניחות שמקור המוסר הוא התגלות אלוהית על טבעית. הצו המוחלט ('הצו הקטגורי') נובע מהתבונה שכל בני האדם חולקים ומנוסח בכלל הבא:
    "עשה מעשיך רק על פי אותו הכלל המעשי (המנחה את פעולתך המסוימת) אשר, בקבלך אותו, תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי (התקף לכל אדם ואדם)" (עמנואל קנט, "הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות"). כלומר, עלינו להתנהג תמיד כך שנרצה כי הכלל המנחה את פעולתנו המסוימת יהיה לחוק כללי התקף לכל אדם ואדם. מעשה מסוים הוא מוסרי אם הוא תואם עקרון פעולה התקף לכלל האנושות. בכתביו של קנט מנוסח הצו המוחלט בכמה אופנים. נוסח "האדם כתכלית" נחשב לאחד החשובים שבהם. על פי נוסח זה, על האדם לעשות כל מעשה כלפי האחר אך ורק אם במעשה זה הוא רואה בזולת תכלית לשמה ולא אמצעי בלבד. העיקרון שעומד מאחורי ציווי זה הוא שכל אדם הוא בעל תבונה המשמש כתכלית לכשעצמה, ולכן אין להתייחס אליו ככלי וכאמצעי.
מושגים
  • עמנואל קאנט (1724 - 1804) - פילוסוף גרמני, מהוגי הדעות החשובים בעת החדשה. במרכז הגותו המוסרית עומד עיקרון האוטונומיה של האדם. על פי עיקרון זה, מקורו של המוסר הוא בתבונה האנושית המשותפת לכל בני האדם
דיון
1. נסחו את הציווי המוחלט של קנט בלשונכם.
2. תנו דוגמה של האדם כתכלית לעצמו.
3. הסבירו את הקשר בין הציווי המוחלט לכך שהאדם הוא לעולם תכלית בפני עצמו.
4. כבוד האדם נובע מכך שהוא תכלית לעצמו; כאשר משתמשים באדם בניגוד לרצונו ולצרכיו פוגעים בכבוד האדם. תנו דוגמאות לפגיעה מסוג זה בכבוד האדם.
5. האם לדעתכם האדם המתואר במובאות מבראשית ומתהילים הוא תכלית לעצמו? הסבירו.
דיון
משימה
לפניכם מספר אירועים מחיי היומיום. ציינו ליד כל אירוע האם ההתייחסות בו לאדם היא כתכלית עצמו, או שיש בו פגיעה בעיקרון 'האדם כתכלית לעצמו'. נמקו את החלטתכם.
  • רמי יוצא עם גילי לא מפני שהיא מעניינת, מושכת או חברה טובה. רמי יוצא עם גילי כדי להתקרב למיכל אחותה הגדולה.
  • המורה מסייע לדוד ללמוד למבחן לאחר שהסביר לו שעליו להשקיע מאמץ כדי למצות את מלוא יכולתו.
  • מנהל בית הספר מבקש מהמורים לא לשתף בבחינה ארצית תלמידים מתקשים מאוד, משום שציוניהם יפגעו בממוצע בית הספר, ותדמיתו החיובית של בית הספר תיפגע.
כלל גדול בתורה
בן עזאי אומר: "זה ספר תולדות אדם" - כלל גדול בתורה.
ר' עקיבא אומר: "ואהבת לרעך כמוך" - כלל גדול בתורה.
שלא תאמר: הואיל ונתבזיתי יתבזה חברי. הואיל ונתקללתי יתקלל חברי עימי.
אמר רבי תנחומא: אם עשית כן, דע למי אתה מבזה. "בדמות א-לוקים עשה אתו".

מושגים
  • שמעון בן עזאי - מן התָנאים בדור שלישי בתחילת המאה השניה לספירה. רבו היה כנראה ר' יהושע בן חנניה שבשמו הוא מוסר כמה הלכות, לפעמים החזיק בהן אפילו נגד דעתו של ר' עקיבא (משנה יומא ב, ג ועוד). נחשב כתלמיד חבר לרבי עקיבא. היה ידוע כאחד החכמים שעסקו בתורת הסוד (מסכת חגיגה בתלמוד הבבלי) ביחד עם רבי עקיבא, בן זומא ואלישע בן אבויה. על פי אגדה זו גרם העיסוק הנ"ל למותו ('הציץ ומת').
  • רבי עקיבא - [בן יוסף] / מאה 2. מגדולי התנאים, מתלמידי ר' אליעזר ור' יהושע. חי ופעל בארץ ישראל, בית מדרשו היה בבני ברק. תמך במרד בר כוכבא אשר התקיים בימי חייו, והיה לאחד ממנהיגי הישוב בארץ. הוצא להורג ע"י הרומאים כאחד מעשרת הרוגי מלכות. הדמות המרכזית ביצירת המשנה.
Rabbi Tanchuma said in the name of Rabbi Eliezer and Rabbi Menachem in the name of Rav said... Ben Azzai said: “These are the generations of Adam" is a great principle in the Torah. Rabbi Akiva said: This is a great principle of the Torah: "You shall love your neighbor as yourself" (Lev. 19:18). Thus, one should not say, “Since I am scorned, I should scorn my fellow as well; since I have been cursed, I will curse my fellow as well.” Rabbi Tanchumah said, if you act thus, realize who it is that you are willing to have humiliated - "the one who was made in the likeness of God." Rabbi Tanchuma says, “If you do so, you should know who are you scorning — ‘in the likeness of God He created him.’”
דיון
1. הסבירו בלשונכם את הכלל הגדול של בן עזאי.
2. הסבירו בלשונכם את הכלל הגדול של רבי עקיבא.
3. מהמשכו של המדרש לאחר מחלוקת רבי עקיבא ובן עזאי )מהקטע הפותח ב"שלא
תאמר"( יוצא, שהכלל של רבי עקיבא הוא יחסי ואילו הכלל של בן עזאי הוא
מוחלט. הסבירו.
4. במה דומה הכלל של בן עזאי לכלל של קנט?
5. מה מוסיף לנו מקור זה על ערך כבוד האדם במקורות המקראיים שלמדנו?
אהרון ברק, "כבוד האדם כזכות חוקתית", "הארץ" 3.6.1994
המושג "כבוד האדם" אינו חדש עמנו. שורשיו שתולים במורשת היהודית שלנו. על-פי עולמה של היהדות, כל הכבוד שבעולם נאצל מהבורא, שהוא מלך הכבוד. כבוד האדם נגזר מכבוד הבורא מפני שהאדם נברא בצלמו. כבוד האדם פירושו שלא לבייש את צלםהאלוקים שבאדם. אכן, כבוד האדם - או כפי שהוא מכונה "כבוד הבריות" - הוא ערך מרכזי ביהדות. על מעמד זה בעולם ערכיה של היהדות מעיד הכלל "גדול כבוד הבריות שדוחה 'לא תעשה' בתורה". על-פי תפיסתה של היהדות, נקודת המוצא לכבודם של בני-אדם אחרים היא כבודך בעיני עצמך: כבוד חברך צריך להיות שווה בעיניך לכבוד עצמך. מהמורשת היהודית עבר המושג של כבוד האדם אל הנצרות, ופותח על-ידי התיאולוגים הנוצרים. "כבוד האדם" משמש מושג מפתח במשנתם של פילוסופים רבים. מושג זה פותח בעיקר על-ידי קאנט. על-פי תפיסתו, התנהגות היא מוסרית אם היא מבטאת את האנושיות שבאדם, כלומר את הרציונליות וההיגיון שבו. רציונליות זו מוצאת ביטוי בחובה המוטלת עליו לפעול על-פי הכלל האוניוורסלי, שלפיו האנושיות, אשר בנו ובזולתנו, לעולם תהא מטרה ולעולם לא תהא אמצעי. כבוד האדם, אין לו מחיר. אין להקריבו למען ערך אחר. כבוד האדם הוא הערך העליון.
© כל הזכויות שמורות למחבר


מושגים
  • אהרן ברק - אהרן ברק (נולד ב-16 בספטמבר 1936), נשיא בית המשפט העליון (1995 - 2006), היועץ המשפטי לממשלה (1978-1975) ודיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
דיון
1. מהי נקודת המוצא לכבוד האדם ביהדות לפי השופט ברק?
2. מהי נקודת המוצא לכבוד האדם אצל הפילוסוף קנט?
3. השופט ברק מביא מעין סיכום של כל המקורות שלמדנו עד כה. התאימו לכל מקור
ציטוט מדבריו של אהרון ברק.

המקור
ציטוט מדברי ברק
לבושו של אדם - כבודו
בראשית א
תהילים ח
האדם כתכלית לעצמו
כלל גדול בתורה


4. מה מוסיף לנו השופט ברק על מקורות אלה?
רות גביזון, "הזכות לפרטיות ולכבוד" קובץ מאמרים לזכרו של ח. שלח (1988), 65, 68-67.
בשביל כבוד (לא) צריך לעבוד!
העיקרון של כבוד האדם הוא לא רק זכות אדם בסיסית; העיקרון של כבוד האדם הוא בעצם הבסיס המרכזי לכל מסורת הומניסטית או לכל אמונה בזכויות אדם. זאת, מפני שאמונה בזכויות אדם היא אמונה בכך שיש לאדם, מפני שהוא אדם, איזשהו קובץ של זכויות שעליהן אנחנו רוצים להגן מפני החברה, מפני המדינה ומפני אחרים. הזכויות האלו
נתונות לבני אדם לא מפני שחברה מסוימת בחרה להעניק להם אותן, אלא מפני שהזכויות האלו מגיעות להם, בשל כבודם האנושי. הרעיון המרכזי בכל המסורת הזו הוא, שהאדם כפרט יש לו כבוד )DIGINITY(, שהוא ראוי שיתייחסו אליו בכבוד, וזהו המקור הבסיסי של כל התיאוריה של זכויות האדם.
© כל הזכויות שמורות למחברת


מושגים
  • רות גביזון (1945- - ילידת חיפה, פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומשפטנית בולטת בישראל. פרופ' גביזון הייתה ממייסדי האגודה לזכויות האזרח בישראל ונשיאת האגודה בשנים 1999-1996.
    מכהנת כפרופסור בקתדרה לזכויות האדם ע"ש חיים כהן בפקולטה למשפטים בירושלים.
דיון
1. מפני מה, לדעת הפרופ' גביזון, נתונות לבני אדם זכויות מסוימות?
2. במה דומה כבוד האדם אצל הפרופ' גביזון לכבוד הבריות בסיפור הפותח?
3. כבוד הוא זכות טבעית לאדם בעוד שזכויות אזרחיות ניתנות לאדם כחלק מהסדר פוליטי. לפניכם ארבעה משפטים; רק באחד מהם מדובר על זכות טבעית. מצאו את המשפט.
א. לכל אזרחי המדינה זכות לבחור לבית הנבחרים.
ב. כל אזרחי המדינה רשאים להיות חברי מפלגה.
ג. כל בני האדם נפגעים כאשר עורכים חיפוש בגופם ובכליהם בציבור.
ד. כל הילדים במדינה זכאים לחינוך במידה שווה.
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב-1992 (ותיקון מס' 1: התשנ"ד-1994)
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב-1992 (ותיקון מס' 1: התשנ"ד-1994)
עקרונות יסוד (תיקון מס' 1):
1. זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
מטרה:
1א. חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. שמירה על החיים, הגוף והכבוד:
2. אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.
שמירה על הקנין:
3. אין פוגעים בקנינו של אדם.
הגנה על החיים, הגוף והכבוד:
4. כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.
חירות אישית:
5. אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת.
יציאה מישראל וכניסה אליה:
6.(א) כל אדם חופשי לצאת מישראל.
(ב)כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל.
פרטיות וצנעת הפרט:
7. (א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
(ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.
(ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.
(ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.
פגיעה בזכויות (תיקון מס' 1):
8. אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.
סייג לגבי כוחות הבטחון:
9. אין מגבילים זכויות שלפי חוק-יסוד זה של המשרתים בצבא-הגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר ובארגוני הבטחון האחרים של המדינה, ואין מתנים על זכויות אלה, אלא לפי חוק ובמידה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות.
שמירת דינים:
10. אין בחוק-יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק-היסוד.
תחולה:
11. כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק-יסוד זה.
יציבות החוק:
12. אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, מותר להתקין תקנות שעת חירום מכוח הסעיף האמור שיהא בהן כדי לשלול או להגביל זכויות לפי חוק-יסוד זה, ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש.
דיון
המחוקק מציין שחוק כבוד האדם וחירותו בא "לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
1. מהם לדעתכם היסודות החשובים ביותר של כבוד האדם שהחוק מגן עליהם?
2. מהם הגבולות להגנה על כבוד האדם וחירותו המצויינים בחוק? האם לדעתכם הם מוצדקים?
3. אילו ערכים יהודיים - דמוקרטיים באים לידי ביטוי בחוק?
קישורים לרקע והרחבה:
מערכים נוספים