ירושלים - בין חזון למציאות
הדף מאת: מיקי דלה טורה / גשר - מפעלים חינוכיים
דף לימוד זה מעלה את השאלה הבוערת: ירושלים- לאן? ננסה לענות על שאלה זו באמצעות רעיונות וחזונות שונים לגבי עתידה של ירושלים, ניתוחם ובדיקת אפשרויות יישומם כיום.
דיון
בקטעים הבאים מתוארות ציפיות ומשאלות של אישים שונים ביחס לאופייה וצביונה העתידי של ירושלים.

במהלך הקריאה חשבו לאילו מהרעיונות אתם מתחברים.
בנימין זאב הרצל, "אלטנוילנד", תרגום-נחום סוקולוב ספר חמישי: ירושלים, פרק ראשון
הרחובות הגדולות והקטנטנות היו מרוצפות אבנים חדשות, שמורות היטב, חלקות ונקיות כנקיון רצפה בחדר טוב. בתי מעון לאנשים מקרב העם לא היה עוד בעיר העתיקה. כל הבנינים נועדו אך למעשים טובים או לתפילה. בתי מקלט לעולי רגל מבני כל הדתות היו שם. לנוצרים למושלמנים וליהודים היו בתי חסד שונים, בתי מרפא, בתי אסף לחולים שאין למו תקנה, והבתים האלה היו סמוכים זה לזה שורות שורות, אך מרובע כביר אחד לקח היכל השלום האדיר והנערץ, מקום היו שם אספות לאהבי השלום מכל הארצות, וגם למלומדים מכל ענפי המדעים. העיר העתיקה היתה בכללה תל תלפיות של כל העולם כלו, וכל העמים ראו פה איש איש את נוהו. כי פה קבוע היה הדבר אשר לכל בני האדם: הָעֱנוּתּ.

מושגים
  • אלטנוילנד - רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בשנת 1902. באמצעות הנרטיב מתאר הרצל את חזונו בנוגע למדינה היהודית העתידה לקום בארץ ישראל. הספר יצא לאור אחרי ספרו הציוני הראשון של הרצל - 'מדינת היהודים', ואחרי ביקורו של הרצל בארץ ישראל.
(א) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית ה' נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת, וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים. (ב) וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר (ה) וְאֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם. (ג) וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים וְהוֹכִיחַ לְגוֹיִם עֲצֻמִים עַד רָחוֹק, וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה. (ד) וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד, כִּי פִי (ה) צְבָאוֹת דִּבֵּר. (ה) כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו, וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם (ה) אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד

מושגים
  • מיכה - נביא שפעל בממלכת יהודה ובממלכת ישראל באמצע תקופת בית ראשון. בספרו, קיימות בעיקר נבואות, אך ישנם גם קטעים אשר אפשר לראותם כתפילות או קינות. אין בו חזיונות או סיפורים, ואין בו תיעוד של מעשים סמליים שנעשו על ידי הנביא. בין נבואותיו, יש נבואות פורענות ונחמה, אך בעיקר מצטיין מיכה בדברי התוכחה שלו אל ראשי העם ומושליו.
But in the end of days it shall come to pass, That the mountain of the LORD’S house shall be established as the top of the mountains, And it shall be exalted above the hills; And peoples shall flow unto it.
מוסקונה-לרמן, בילי. בזכות הבגידה : ראיון עם עמוס עוז. מעריב, סופשבוע, 6 באוקטובר 1995, עמ' 18־23
...נצטרך להחליט מה באנו לעשות פה. זה יהיה זמן מעניין, העניין הזה של הזהות. יש לי ניחוש, זאת תיהיה ארץ יותר ויותר ים-תיכונית, כמו בארצלונה, מארסיי, פיראוסוהיא תיהיה חילונית עד העצם. כבר היום היא ככה, קולנית, נהנתנית, חומרנית מאוד, ממולחת, גם מרושעת וגם טובת לבהעתידנות היא ההווה, היא תל-אביב, היא שפלת-החוף. אני חושב שהשפלה כבר ניצחה, וירושלים תיהיה עיר שאנשים נוסעים אליה מישראל כמו לחוץ-לארץ, כמו לראות את העבר.ובמלחמה בין ירושלים לתל-אביב אני כולי לצד תל-אביב שפיות, חילוניות והווה. זה דבר חולה שחברה חיה רק בעבר ובעתיד. זה מסוכן נורא, זה הורג אנשים
© כל הזכויות שמורות לעיתון מעריב
www.nrg.co.il


מושגים
  • עמוס עוז - נולד ב-1939 בירושלים. מבכירי הסופרים הישראלים. בגיל נעורים התחנך בקיבוץ חולדה, שם חי שנים רבות. בספריו מרבה עוז לתאר ולעסוק בחיים בארץ מערב קום המדינה ועד ימינו, ולפיכך הוא נחשב לסופר של דור המדינה. כמו כן כתב עמוס עוז מאמרים רבים, שבמרכזם שאלות יסוד הנוגעות לחיים בארץ. ספריו ומאמריו תורגמו לשפות רבות
דיון
  • אילו נקודות מבט משקפים הקטעים שלעיל? האם הן ראליות?
  • לאילו מהציפיות המתוארות למעלה מובילה מציאותה של ירושלים כיום?
דיון
  • בדבריו, מהלל עמוס עוז את ההווה ומתריע מהישענות על העבר והעתיד. האם אכן אפשר לחיות בארץ הזאת רק עם הווה? מה מקומם של העבר והעתיד בחיינו? ואיזה תפקיד יש לירושלים בכך?
דיון
לסיום, בהשראת החיבורים שקראנו, איך אתם הייתם רוצים לראות את ירושלים בעתיד?