הדף מאת: שירה לימון ורפאל אורבך, מכינת בינה / בינ"ה
כיצד דימו יהודים את ארץ ישראל? נבחן כמה דוגמאות של הדימוי האוטופי של ארץ ישראל כפי שתיארו או ציירו אמנים שונים מסוף המאה ה19- תחילת המאה ה20 באירופה, כולם תומכים נלהבים של הציונות, ונשווה אותם לתיאורים מקראיים.
נשאל, מדוע מדמיינים יהודים שונים את הארץ המובטחת והאם זה מתכון להצלחה או לאכזבה.
דיון
פתיחה
כיצד דימו יהודים את ארץ ישראל? נבחן כמה דוגמאות של הדימוי האוטופי של ארץ ישראל כפי שתיארו או ציירו אמנים שונים מסוף המאה ה19- תחילת המאה ה20 באירופה, כולם תומכים נלהבים של הציונות, ונשווה אותם לתיאורים מקראיים.
פתיחה
כיצד דימו יהודים את ארץ ישראל? נבחן כמה דוגמאות של הדימוי האוטופי של ארץ ישראל כפי שתיארו או ציירו אמנים שונים מסוף המאה ה19- תחילת המאה ה20 באירופה, כולם תומכים נלהבים של הציונות, ונשווה אותם לתיאורים מקראיים.
בנימין זאב הרצל, פרק שני מתוך: אלטניולנד, הוצאת הסתדרות הנוער העובד והלומד, עמוד 33. 2009
תיאור ויזואלי של פלשתינה באלטניולנד
לעיניהם השתרעה כיכר רחבת-ידיים, שהייתה מוקפת קמרונות נישאים של בניינים הדורים. באמצעיתה גן דקלים המוקף גדרות. הדקלים, עץ שכיח כאן, עמדו נטועים מימין ומשמאל לכל אותם רחובות, שמוצאם אל הכיכר. ניתן להבחין מיד שהדקלים הללו שירתו משנה-שירות. ביום שפעו צל ובלילה אור שכן פנסי-הרחוב החשמליים נתלו בהם כפירות-זכוכית גדולים...אחר חקר לדעת מה טיבם של אותם ארמונות,שהקיפו את הכיכר הגדולה. דיוויד ליטוואק ענה שאלו הם בנייני-המשרדים השונים של חברות-מסחר ימיות ושל בנקים קולוניאליים באירופה. ועל שום כך נקראת הכיכר בשם "כיכר העמים" . ואמנם הלם שם זה את הכיכר, ולא רק משום הבניינים, אלא גם בגלל בני האדם שמילאו אותה.
שני האורחים השתאו והתבוננו בתנועה הרבה. כנראה התרכזה כאן תנועת כל העמים, שכן נראו מלבושי-הצבעוניים של המזרח בינות לבגדי המערב. סינים, פרסים, ערבים, עברו אילך ואילך בתוך המון האנשים הטרודים. בלטה בעיקר, תלבושת המערב, כשם שעיר זאת עשתה רושם אירופאי מעיקרו. כסבור היית כי בעיר-חוף גדולה של איטליה עומדות רגליך. תכלת השמיים והים וזוהר הגוונים העלו בזיכרון את הריביירה המבורכת. אלא שהבניינים כאן חדישים היו ונקיים יותר, והתנועה שברחובות, עם כל שפע החיים שבה, הייתה רעשנית פחות. גרמה לדבר זו התכונה של רוגע רציני אשר לאנשי-המזרח המרובים, וכן לעובדה שברחובות הללו לא היו מצויות בהמות משא. לא נשמעו לא שעטת פרסות סוס ולא קול שוט או רעש אופנים. מרצפות הנוסעים חלקות היו כמדרכות ההולכים, ומכוניות חלפו במרצפות על גלגלי גומי בלא להשמיע רעש כמעט, זולת קול התרעה של הצופר.
מושגים
תיאור ויזואלי של פלשתינה באלטניולנד
לעיניהם השתרעה כיכר רחבת-ידיים, שהייתה מוקפת קמרונות נישאים של בניינים הדורים. באמצעיתה גן דקלים המוקף גדרות. הדקלים, עץ שכיח כאן, עמדו נטועים מימין ומשמאל לכל אותם רחובות, שמוצאם אל הכיכר. ניתן להבחין מיד שהדקלים הללו שירתו משנה-שירות. ביום שפעו צל ובלילה אור שכן פנסי-הרחוב החשמליים נתלו בהם כפירות-זכוכית גדולים...אחר חקר לדעת מה טיבם של אותם ארמונות,שהקיפו את הכיכר הגדולה. דיוויד ליטוואק ענה שאלו הם בנייני-המשרדים השונים של חברות-מסחר ימיות ושל בנקים קולוניאליים באירופה. ועל שום כך נקראת הכיכר בשם "כיכר העמים" . ואמנם הלם שם זה את הכיכר, ולא רק משום הבניינים, אלא גם בגלל בני האדם שמילאו אותה.
שני האורחים השתאו והתבוננו בתנועה הרבה. כנראה התרכזה כאן תנועת כל העמים, שכן נראו מלבושי-הצבעוניים של המזרח בינות לבגדי המערב. סינים, פרסים, ערבים, עברו אילך ואילך בתוך המון האנשים הטרודים. בלטה בעיקר, תלבושת המערב, כשם שעיר זאת עשתה רושם אירופאי מעיקרו. כסבור היית כי בעיר-חוף גדולה של איטליה עומדות רגליך. תכלת השמיים והים וזוהר הגוונים העלו בזיכרון את הריביירה המבורכת. אלא שהבניינים כאן חדישים היו ונקיים יותר, והתנועה שברחובות, עם כל שפע החיים שבה, הייתה רעשנית פחות. גרמה לדבר זו התכונה של רוגע רציני אשר לאנשי-המזרח המרובים, וכן לעובדה שברחובות הללו לא היו מצויות בהמות משא. לא נשמעו לא שעטת פרסות סוס ולא קול שוט או רעש אופנים. מרצפות הנוסעים חלקות היו כמדרכות ההולכים, ומכוניות חלפו במרצפות על גלגלי גומי בלא להשמיע רעש כמעט, זולת קול התרעה של הצופר.
מושגים
- בנימין זאב (תיאודור) הרצל - 1860–1904. חוזה מדינת היהודים, אבי הציונות המדינית ומייסדה של ההסתדרות הציונית העולמית. נולד בבודפשט בירת הונגריה למשפחה מתבוללת. כשסיקר את פרשת דרייפוס הבין את חומרת האנטישמיות ואת הצורך במדינה לעם היהודי. בשנת 1896 פרסם את ספרו "מדינת היהודים". הרצל כינס את הקונגרס הציוני הראשון בבאזל ב- 1897, שבו נוסדה ההסתדרות הציונית העולמית. ב- 1903 הציעו הבריטים להקים מדינה יהודית באוגנדה, והרצל תמך ביישום ההצעה כמקלט זמני ליהודים. הרצל נפטר בווינה, ולאחר קום המדינה הועלו עצמותיו להר שנקרא על שמו בירושלים.
- אלטנוילנד - רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בשנת 1902. באמצעות הנרטיב מתאר הרצל את חזונו בנוגע למדינה היהודית העתידה לקום בארץ ישראל. הספר יצא לאור אחרי ספרו הציוני הראשון של הרצל - 'מדינת היהודים', ואחרי ביקורו של הרצל בארץ ישראל.
דיון
דיון:
דיון:
- בטקסט מתוארת עיר רב-תרבותית מגוונת, מה אתם חושבים שעומד מאחורי התיאור שבו בחר הרצל? האם הדימוי הפך למציאות?
- אילו תחושות עולות מקריאת הטקסט? האם הייתם/ן רוציםות לחיות בדימוי של הרצל?
אפרים משה ליליין "מאי היהודי" 1903
אפרים משה ליליין "מאי היהודי" 1903
למקור השלם
הסברים
אפרים משה ליליין "מאי היהודי" 1903
למקור השלם
הסברים
- איור הלקוח מתוך הספר "שירת הגטו" (Liber Des Ghetto), מאת מוריס רוזנפלד. באיור נראית דמות היהודי המשקיף בערגה אל עבר העיר ירושלים האוטופית, כאשר הוא עצמו כלוא בסבך קוצים ונחשים המתאר את הגולה והחיים בגטו. ירושלים מוארת על ידי שמש גדולה ונראית כגן עדן מזרחי, אליו נשואות עיני היהודי הזקן.
- אפרים משה ליליֶין - (23 במאי 1874, דרוהוביץ', גליציה – 18 ביולי 1925, באדנוויילר, באדן-וירטמברג, גרמניה) היה צייר, צלם ותחריטאי יהודי, שפעל בגרמניה ובארץ ישראל, ממייסדי "בצלאל", המזוהה עם סגנון האר נובו. שמו יצא לפניו בשל יצירתו בנושאי יהדות וציונות; מכונה לעתים "האמן הציוני הראשון"
דיון
דיון
דיון
- כיצד מציג ליליין את הארץ?
- התבוננו ביצירה ושימו לב לפער בין המרחבים של הארץ לכלא הכובל שהיהודי גלותי לכוד בו, מה אתם חושבים על ההצגה של הארץ כמקום של מרחב וחופש?
- האם הייתם/ן רוצים/ות לחיות בדימוי של ליליין?
ש"י עגנון, מעשה העז, הוצאת שוקן
מתוך "מעשה העז" מאת ש"י עגנון
כיון שיצאו מן המערה ראה הרים רמים וגבעות עם פרי מגדים ובאר מים חיים נוזלים מן ההרים ורוח מפיחה כל מיני בשמים והעז עולה באילן, והאילן מלא חרובים מלאים דבש והיא אוכלת מן החרובים ושותה ממעיין גנים. עמד הבחור וקרא לעוברי דרכים, השבעתי אתכם אנשים טובים הגידו לי היכן אני ומה שם המקום הזה? אמרו לו, בארץ ישראל אתה וסמוך לצפת אתה. תלה הבחור עיניו למרום ואמר, ברוך המקום ברוך הוא שהביאני לארץ ישראל. נשק עפרה וישב לו תחת העץ. אמר לעצמו, עד שיפוח היום ונסו הצללים אשב לי על ההר תחת העץ, אחרי כן אלך לביתי ואביא את אבי ואת אמי לארץ ישראל. עד שהוא יושב ומתבשם בקדושתה של ארץ ישראל שמע כרוז בואו ונצא לקראת שבת המלכה, וראה בני אדם כמלאכים מעוטפים בסודרין לבנים וענפים של הדסים בידיהם וכל הבתים מאירים בנרות הרבה.
הסברים
מתוך "מעשה העז" מאת ש"י עגנון
כיון שיצאו מן המערה ראה הרים רמים וגבעות עם פרי מגדים ובאר מים חיים נוזלים מן ההרים ורוח מפיחה כל מיני בשמים והעז עולה באילן, והאילן מלא חרובים מלאים דבש והיא אוכלת מן החרובים ושותה ממעיין גנים. עמד הבחור וקרא לעוברי דרכים, השבעתי אתכם אנשים טובים הגידו לי היכן אני ומה שם המקום הזה? אמרו לו, בארץ ישראל אתה וסמוך לצפת אתה. תלה הבחור עיניו למרום ואמר, ברוך המקום ברוך הוא שהביאני לארץ ישראל. נשק עפרה וישב לו תחת העץ. אמר לעצמו, עד שיפוח היום ונסו הצללים אשב לי על ההר תחת העץ, אחרי כן אלך לביתי ואביא את אבי ואת אמי לארץ ישראל. עד שהוא יושב ומתבשם בקדושתה של ארץ ישראל שמע כרוז בואו ונצא לקראת שבת המלכה, וראה בני אדם כמלאכים מעוטפים בסודרין לבנים וענפים של הדסים בידיהם וכל הבתים מאירים בנרות הרבה.
הסברים
- סיפור זה מאת עגנון הנו עיבוד משנת 1924 למעשייה עממית קצרה, העוסקת בעז המוצאת מערה שמאפשרת מעבר מפולין לארץ ישראל.
- ש"י עגנון - סופר עברי. נולדת בשנת 1888 בבוצ'ץ' שבגליציה. זכה בפרס נובל לספרות בשנת 1966. מיצירותיו : תמול שלשום, אורח נטה ללון, שירה ועוד.
דיון
דיון:
דיון:
- במעשייה מסופר שבכניסת השבת, נשמע קול תרועה וכל תושבי העיר מתכוננים לשבת ומקדשים אותה, מה זה אומר על הדימוי האוטופי שיש לעגנון על הארץ? האם מדובר בתפיסה של הארץ כמקום דתי או רק היבט של הזהות היהודית?
- למה לדעתכם צפת נבחרה להיות מקום התיאור? מה ניסה עגנון לומר ומה דעתכם?
- האם הייתם/ו רוצים/ות לחיות בדימוי של עגנון?
שמות פרק ג' פסוק ח'
וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן-הָאָרֶץ הַהִוא, אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, אֶל-מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי, וְהַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי.
וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן-הָאָרֶץ הַהִוא, אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, אֶל-מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי, וְהַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי.
and I am come down to deliver them out of the hand of the Egyptians, and to bring them up out of that land unto a good land and a large, unto a land flowing with milk and honey; unto the place of the Canaanite, and the Hittite, and the Amorite, and the Perizzite, and the Hivite, and the Jebusite.
דברים פרק (ח) פסוקים ז-ט
(ז) כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. (ח) אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. (ט) אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם לֹא-תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת.
(ז) כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. (ח) אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. (ט) אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם לֹא-תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת.
For the LORD thy God bringeth thee into a good land, a land of brooks of water, of fountains and depths, springing forth in valleys and hills; a land of wheat and barley, and vines and fig-trees and pomegranates; a land of olive-trees and honey; a land wherein thou shalt eat bread without scarceness, thou shalt not lack any thing in it; a land whose stones are iron, and out of whose hills thou mayest dig brass.
דיון
דיון:
דיון:
- מהו הדמיון ומהו השוני בין המקורות מהמאה ה - 19 למקורות המקראיים?
- נסו לצייר דימוי משלכם לארץ ישראל.
דיון
עם סיום הלימוד
עם סיום הלימוד
- מה מניע אנשים לכתוב או לחשוב על ארץ האבות / החלומות, האם זהו כלי מועיל כדי לשנות בעזרתו את מציאות החייםאו אולי להפך - מקור בטוח לאכזבות?
- האם לדעתכם/ן האמנים האמינו בתיאורים שלהם את ארץ ישראל?
- האם לדעתכם/ן היו היוצרים מזדהים עם ישראל של ימינו?
