הדף מאת: נעמה שקד / בית מדרש אלול
המדרש המוכר על מלאך המכה בעשב ומגדל אותו, מקבל אצל א"ד גורדון משמעות חדשה ועמוקה בדבר צמיחה אנושית ויסורים.
מעורר מחשבות על הפוטנציאל של מגע בלתי-אמצעי עם הטבע ועבודה בטבע ועל המפגש עם ארץ ישראל.
כל עשב ועשב
אמר ר' סימון:
אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע, שמכֶּה אותו ואומר לו 'גְּדַל!'
הדא הוא דכתיב [זהו שכתוב] (איוב לח, לג) "הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם אִם תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ" וגו' - לשון שוטר.
אמר ר' סימון:
אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע, שמכֶּה אותו ואומר לו 'גְּדַל!'
הדא הוא דכתיב [זהו שכתוב] (איוב לח, לג) "הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם אִם תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ" וגו' - לשון שוטר.
Bar Sira said (Ben Sira 38:7-8), "God brings forth spices from the earth. With them the healer heals the ailments, and with them the perfumer perfumes the perfumes." Said Rabbi Simon, "There isn't a single herb or spice that doesn't have a constellation in the firmaments that smacks it and tells it to grow." And behold, this is written in Job 38:33: "Do you know the laws of Heaven? Can you place its authority (šiṭro) on Earth?" etc. The language is "šoṭer" (officer/regulator). "Can you tie binds on the Pleiades, or the cords of Orion loosen?" (Job 38:31) Rabbi Ḥanina bar Pappa and Rabbi Simon said, "The Pleiades binds the fruits, and Orion pulls from binding to binding." And behold, this is written (Job 38:32) "Can you bring out the Zodiac in its season, Ursa Major with her sons you can lead?" Rabbi Tanḥum bar Ḥiyya and Rabbi Simon said, "A constellation is 'Mazal' because it stretches [m'mazzer] out the fruits."
הידעת חוקות שמים
(א) וַיַּעַן ה' אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה וַיֹּאמַר:
(ב) מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְמִלִּין בְּלִי דָעַת:
(ג) אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי:
(ד) אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ בִינָה:
...
(כה) מִי פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת:
(כו) לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ מִדְבָּר לֹא אָדָם בּוֹ:
(כז) לְהַשְׂבִּיעַ שֹׁאָה וּמְשֹׁאָה וּלְהַצְמִיחַ מֹצָא דֶשֶׁא:
(כח) הֲיֵשׁ לַמָּטָר אָב אוֹ מִי הוֹלִיד אֶגְלֵי טָל:
(כט) מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח וּכְפֹר שָׁמַיִם מִי יְלָדוֹ:
(ל) כָּאֶבֶן מַיִם יִתְחַבָּאוּ וּפְנֵי תְהוֹם יִתְלַכָּדוּ:
(לא) הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה אוֹ משְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ:
(לב) הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ וְעַיִשׁ עַל בָּנֶיהָ תַנְחֵם:
(לג) הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם אִם תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ:
(לד) הֲתָרִים לָעָב קוֹלֶךָ וְשִׁפְעַת מַיִם תְּכַסֶּךָּ:
...
(א) וַיַּעַן ה' אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה וַיֹּאמַר:
(ב) מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְמִלִּין בְּלִי דָעַת:
(ג) אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי:
(ד) אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ בִינָה:
...
(כה) מִי פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת:
(כו) לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ מִדְבָּר לֹא אָדָם בּוֹ:
(כז) לְהַשְׂבִּיעַ שֹׁאָה וּמְשֹׁאָה וּלְהַצְמִיחַ מֹצָא דֶשֶׁא:
(כח) הֲיֵשׁ לַמָּטָר אָב אוֹ מִי הוֹלִיד אֶגְלֵי טָל:
(כט) מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח וּכְפֹר שָׁמַיִם מִי יְלָדוֹ:
(ל) כָּאֶבֶן מַיִם יִתְחַבָּאוּ וּפְנֵי תְהוֹם יִתְלַכָּדוּ:
(לא) הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה אוֹ משְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ:
(לב) הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ וְעַיִשׁ עַל בָּנֶיהָ תַנְחֵם:
(לג) הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם אִם תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ:
(לד) הֲתָרִים לָעָב קוֹלֶךָ וְשִׁפְעַת מַיִם תְּכַסֶּךָּ:
...
Then the LORD answered Job out of the whirlwind, and said: Who is this that darkeneth counsel By words without knowledge? Gird up now thy loins like a man; For I will demand of thee, and declare thou unto Me. Where wast thou when I laid the foundations of the earth? Declare, if thou hast the understanding.
א"ד גורדון, מכתבים לגולה, מכתב ראשון (בתוך: האומה והעבודה)
לשלוח שורשים, לגדול ולחיות, בתוך חיי הטבע
[...] אדם שהוא דר בארץ-ישראל, אשר עשה כאן דבר שהוא, אשר סבל בעד איזה דבר שהוא אם גם יגיע אחרי כן להיות יורד, רחמנא ליצלן, אם גם ילך מכאן, אם גם פעלו לא ייתן פרי חזון-רוחו, סבלו אשר סבל, מסירות-נפשו, המה יישארו. וישנם גם כאלה, רבים או מעטים, אשר יזרעו זרע נכון ואף את חייהם ישקיעו. כל זה צומח ועולה, כל זה מטיל בנפש רובד חדש, שכבת-חיים חדשה, כל זה טוֹוה נימה חדשה, יוצר שמן חדש למאור. קטן הוא כל זה, מיקרוסקופי, נעדר ממשות ובלתי-נראה לעין ועם זה פועמים חיים בכל אלה ובקרב הימים גם תורגש מציאותם.
מציאותם של דברים אלה מורגשת בייחוד לאנשים העובדים פה; לאנשים העומדים פה בבית-יוצר אחד, ליד עבודה אחת פנים מול פנים ולב אל לב את טבע הארץ, זה הטבע הנוהר במין חסד שבמלכות, טבע גלוי-לב ובהיר ומתעמק בתוך עצמו התעמקות נבואית. עובדים בפשטות, בלי חכמות יתרות, ולעתים קשה העבודה ועמוסה חולין, ועם זה יש אשר יעבור את נפשך רגש-מה אשר אין לבטא אותו ביטוי יותר הולם מזה, שתוך כדי עבודה גם אתה נשזר באופן אורגני לתוך עבודת הטבע כולו, שאיך שהוא ואתה מתחיל לחדור, לשלוח שרשים, לגדול ולחיות, בתוך חיי הטבע עצמו, בתוך עבודת-היצירה שלו.
ברגעים שכאלה ייתפס לב-האדם במעין רגש שֶבְגֵיאות-עולם, שבטוהר-שמים. עמקות-תהומות תחדרהו. ויש אשר ידמה בנפשו, כי הנה גם הוא שולח שרשים לתוך האדמה שהוא חופר בה, שגם הוא, ככל הצומח מסביבו, ניזון מאור קרני-השמש, ממזון-השמים; כי חי אף הוא חיים משותפים את כל עשב זעיר שבזעירים, את כל פרח ואת כל אילן, מעמיק לחיות בתוך מעמקי-הטבע, עולה מתוכם וגדל למעלה אל מרחבי העולם הגדול. ובבוא שעות קשות והן באות לעתים לא רחוקות ומכות בלתי-צפויות, רעות ותפלות, מחוץ ועוד יותר מבית, ניחתות בך, מכות המחשיכות את אור-העיניים, המשמימות את הנפש, המהממות אותך כולך, והעלית בזכרונך אז את האגדה הישנה והרהרת בלבך כי כל אלה לך מידי המלאך הממונה על היצירה; הוא העומד ומכה על ראשך וקורא לך: 'גְדַל!'
אכן, יימצא לך כאן גם קרקע לגדול מתוכו, גם מרחב-רום לשאוף אליו ולשגשג ובלבד שתרגיש, שתבין ותרצה. [...]
למקור השלם
לשלוח שורשים, לגדול ולחיות, בתוך חיי הטבע
[...] אדם שהוא דר בארץ-ישראל, אשר עשה כאן דבר שהוא, אשר סבל בעד איזה דבר שהוא אם גם יגיע אחרי כן להיות יורד, רחמנא ליצלן, אם גם ילך מכאן, אם גם פעלו לא ייתן פרי חזון-רוחו, סבלו אשר סבל, מסירות-נפשו, המה יישארו. וישנם גם כאלה, רבים או מעטים, אשר יזרעו זרע נכון ואף את חייהם ישקיעו. כל זה צומח ועולה, כל זה מטיל בנפש רובד חדש, שכבת-חיים חדשה, כל זה טוֹוה נימה חדשה, יוצר שמן חדש למאור. קטן הוא כל זה, מיקרוסקופי, נעדר ממשות ובלתי-נראה לעין ועם זה פועמים חיים בכל אלה ובקרב הימים גם תורגש מציאותם.
מציאותם של דברים אלה מורגשת בייחוד לאנשים העובדים פה; לאנשים העומדים פה בבית-יוצר אחד, ליד עבודה אחת פנים מול פנים ולב אל לב את טבע הארץ, זה הטבע הנוהר במין חסד שבמלכות, טבע גלוי-לב ובהיר ומתעמק בתוך עצמו התעמקות נבואית. עובדים בפשטות, בלי חכמות יתרות, ולעתים קשה העבודה ועמוסה חולין, ועם זה יש אשר יעבור את נפשך רגש-מה אשר אין לבטא אותו ביטוי יותר הולם מזה, שתוך כדי עבודה גם אתה נשזר באופן אורגני לתוך עבודת הטבע כולו, שאיך שהוא ואתה מתחיל לחדור, לשלוח שרשים, לגדול ולחיות, בתוך חיי הטבע עצמו, בתוך עבודת-היצירה שלו.
ברגעים שכאלה ייתפס לב-האדם במעין רגש שֶבְגֵיאות-עולם, שבטוהר-שמים. עמקות-תהומות תחדרהו. ויש אשר ידמה בנפשו, כי הנה גם הוא שולח שרשים לתוך האדמה שהוא חופר בה, שגם הוא, ככל הצומח מסביבו, ניזון מאור קרני-השמש, ממזון-השמים; כי חי אף הוא חיים משותפים את כל עשב זעיר שבזעירים, את כל פרח ואת כל אילן, מעמיק לחיות בתוך מעמקי-הטבע, עולה מתוכם וגדל למעלה אל מרחבי העולם הגדול. ובבוא שעות קשות והן באות לעתים לא רחוקות ומכות בלתי-צפויות, רעות ותפלות, מחוץ ועוד יותר מבית, ניחתות בך, מכות המחשיכות את אור-העיניים, המשמימות את הנפש, המהממות אותך כולך, והעלית בזכרונך אז את האגדה הישנה והרהרת בלבך כי כל אלה לך מידי המלאך הממונה על היצירה; הוא העומד ומכה על ראשך וקורא לך: 'גְדַל!'
אכן, יימצא לך כאן גם קרקע לגדול מתוכו, גם מרחב-רום לשאוף אליו ולשגשג ובלבד שתרגיש, שתבין ותרצה. [...]
למקור השלם
