למה נמשלה התורה למים?
הדף מאת: תכנית בארי / מכון שלום הרטמן
שיעור לכבוד חג השבועות, חג מתן תורה, הבוחן את יחסנו לתורה באמצעות דימוי התורה למים. בדף המקורות מדרש יפה המעלה שאלות לגבי מקומה של התורה בחיינו. נשאל אם יש לנו מקורות השראה נוספים מלבד התורה, שיש לנו אליהם יחס דומה למתואר במדרש. מתאים במיוחד לשיעורי מחנך לכיתה ז.
מדרש שיר השירים רבה א', י"ט
נמשלו דברי תורה במים
מה מים, מסוף העולם ועד סופו [=יש להם התחלה וסופם אינו נראה בעין],
כך תורה, מסוף העולם ועד סופו.

מה מים חיים לעולם,
כך תורה חיים לעולם.

מה מים מן השמים,
כך התורה מן השמים.

ומה המים מטהרים הגוף,
כך תורה מטהרת הגוף.

ומה המים יורדין טיפין-טיפין ונעשים נחלים-נחלים,
כך תורה: אדם לומד שתי הלכות היום ושתים למחר,
עד שנעשה כנחל נובע .

ומה מים אין אדם גדול מתבייש לומר לקטן: השקני מים,
כך דברי תורה אין הגדול מתבייש לומר לקטן:
למדני פרק אחד, דבר אחד, פסוק אחד, ואפילו אות אחת.

ומה מים כשאין אדם יודע לשוט בהם, סוף שהוא מתבלע [=טובע],
כך דברי תורה, אם אין אדם יודע לשוט בהן ולהורות בהן, סוף שהוא מתבלע.
דיון
  • מהן שבע נקודות הדמיון בין תורה למים, על פי המדרש?
  • האם השימוש במים במדרש דומה לשימוש שאתם עשיתם במים בדיאלוג שכתבתם? במה?
  • מדוע לדעתכם ממשיל המדרש את התורה למים דווקא?
  • אילו תכונות נוספות של המים משותפות גם לתורה?
קישורים לרקע והרחבה:
אתר תכנית 'בארי'
דף הנחיות למנחה:
שבועות תורה מים.rtf