דף חדש , שנה חדשה
הדף מאת: (מתוך דפי לימוד מוכנים באתר, אוסף קטעים)
לתחילת שנה, לתחילתה של דרך חדשה, הצבת מטרות
לואיס קרול, הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, רנה ליטוין (תרגום). הקיבוץ המאוחד, הספריה החדשה, תל אביב. 1997. עמ' 71

[אליס]: "התואיל להגיד לי בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?"
"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע", אמר החתול.
"לא אכפת לי כל כך לאן – ", אמרה אליס.
"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי", אמר החתול.
" – בתנאי שאגיע לאן שהוא", הוסיפה והסבירה אליס.
"בטוח שתגיעי", אמר החתול, "אם רק תתמידי בהליכה."
דיון
כיצד ניתן להבין בדיאלוג זה את משמעותה של ההליכה? את משמעות הדרך? את משמעות ההגעה?
דיון
משימה

איזה יעד ברצונך להשיג בשנה זו? ___________________________________________________
אילו תחנות עליך לעבור בדרך להשגת יעד זה?
__________________________________________________________________________

__________________________________________________________________________

האם הדרך שעליך לעשות להשגת היעד צפויה להיות קשה או קלה? הסבר/ הסבירי

__________________________________________________________________________

__________________________________________________________________________

את מי היית רוצה לפגוש בדרך?

__________________________________________________________________________

__________________________________________________________________________

מי יכול לעזור לך בדרכך?

__________________________________________________________________________

__________________________________________________________________________

מה חשוב יותר בעיניך? השגת היעד, או הדרך אליו? נמק/י

__________________________________________________________________________
מרדכי גפני, 'הזמנה למסע: אברהם שבתוכי', בתוך: תניא ציון (עורכת), סיפורי ראשית, ידיעות אחרונות 2002, עמ' 209-210
"המילים שזימנו את ההרפתקה התנ"כית היו "לך לך" [...] בספר הזוהר אין מדובר בציווי, אלא בקריאה אל העצמי. על פי הפרשנות המהפכנית של ספר הזוהר, "לך לך" פירושו "לך לעצמך". בעלי הזוהר מרחיקים עד כדי לומר שהציווי "לך לך" לא נועד רק לאברהם. במינוח שלהם מדובר ב"מאמר לך לך שנאמר מהשם יתברך לכל האנשים תמיד". לפי התפישה שלהם, אברהם לא "נבחר ע"י ה'" – אלא אברהם "בחר בה'". הוא בוחר בה' כשהוא מפרש את הקול האלוהי "לך לך" כקריאה גורלית-ייעודית אישית. ואכן, בעיני הקוראים בתנ"ך על דרך הקבלה כל אחד ואחד מאיתנו נקרא. כמו שאירע לאברהם, ואחר כך למשה, כך הם חיינו – או שהחיים הם הרפתקה שבה אנחנו נענים לקריאה, או שאלו אינם חיים אמיתיים כלל, בגלל שלחיות פירושו להיקרא – ולהגיב".

© כל הזכויות שמורות למחבר ולהוצאה
דיון
על פי מרדכי גפני, כיצד מפרש ספר הזוהר את הכפילות בביטוי 'לך לך'?
מהי המשמעות שבהליכה פיזית החוברת להליכה נפשית, על פי דברים אלו?
האם יכולה להתקיים הליכה פיזית ללא הליכה נפשית, ולהפך - הליכה נפשית ללא שינוי חיצוני פיזי?
מתוך: ש"י עגנון, ימים נוראים, הוצאת שוקן , עמ' כז-כח
פעם אחת אמר רבנו, ר' חיים מצאנז, משל:

אדם תועה* כמה ימים ביער ולא היה יודע איזוהי דרך נכונה.

פתאום ראה אדם אחר הולך לקראתו.

באה שמחה גדולה בלבו, עתה בוודאי ידע הדרך הנכונה.

כיוון שפגשו זה בזה שאל אותו: אחי, אמור לי היכן הדרך הנכונה? זה כמה ימים אני תועה.

אמר לו: אחי, אף אני איני יודע, שאף אני תועה כאן כבר כמה ימים, אלא אומר לך בדרך שהלכתי אני, יכול לומר לך, שבדרך זו תועים. ועכשיו נחפש דרך חדשה.

כן אנחנו, דבר זה אני יכול לומר לכם, שבדרך שהלכנו עד עכשיו אין לנו ללכת, שבדרך זו תועים. אלא עכשיו נחפש דרך חדשה.
© כל הזכויות שמורות להוצאת שוקן
דיון
שאלות למחשבה\דיון:
מהו הנמשל לדרך?
מהו הנמשל ליער?
מהי משמעות המפגש בין האנשים התועים?
האם קיימת דרך נכונה שאותה עליהם לגלות? מה משמעות החיפוש?
מה לדעתכם העיקר? חיפוש הדרך או מציאתה? נמקו.
מה מבקש רבי חיים מצאנז להעביר לחסידיו באמצעות משל זה?
שב"ק ס', נופל וקם
5. נופל וקם / שב"ק ס'
הדרך ארוכה ומפותלת, אני נופל וקם
אף פעם לא מספיק ללכת, אני נופל וקם
עובר גשר ועוד גשר, אני נופל וקם
כמה ארוכה היא הדרך, אני עומד איתן עם ראש מורם.

אומרים שאהבה באה רק מליון לאחד
אומרים שאין סיכוי שהשמש עוד תזרח עלי
אומרים שאני אפול, הם אומרים שאברח
אומרים שאשאר לבד, אומרים שאני לא מתאים לחיים

כי אין בי את הרצון לזהב ויהלומים
אין לי קלפים נכונים, אולי זו החברה שקורסת
אם זה לא מקום מתאים למחפשים של קשת וענן
למתעלמים מסימן הזמן
והכוכב שלי היכן, בני אדם אני קיים
בעיניכם אולי אין לי ערך
אבל יש לי נשמה יש לי שיר יש לי ת'דרך.
כמה שהדרך ארוכה ומפותלת,
אני לא עוצר מלכת לא יכול להפסיק
משאיר מאחורי את הפחדים ואת הצער
הכל הוא הכל אני חייב להמשיך
כל מה שקורה אני יודע שצריך לקרות
אני האש שלא תוכל לכבות
המוזיקה תיקח אותי למעלה ולעומק
הדרך ארוכה ללכת בה זה לחיות.

כל סוף הוא התחלה חדשה
העצב הוא סימן שבקרוב תבוא שמחה
אני לא במרוץ ולא במלחמה
הראש בעננים רגליים על האדמה.

הדרך ארוכה ומפותלת...

© כל הזכויות שמורות למחברים ולאקו"ם
www.acum.org.il