לזכור - בעזרת השם

דף לימוד זה עוסק ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה דרך אחד האלמנטים הבולטים ביום זה - ה-שם (Name). דף הלימוד יעסוק במהות חשיבותו וכיצד בא הדבר לידי ביטוי ביום זה.

דיון
בפסוק זה מובא הגמול שמבטיח ה' בעבור מי שיקיים את מצוותיו וישמר את בריתו עמו.

• "יָד וָשֵׁם--טוֹב, מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת" - מהו לדעתכם\ן אותו שם טוב?

• מהי לדעתכם\ן חשיבות הנצחת זיכרון השם?

דוד "דדו" אלעזר, רמטכ"ל צה"ל בזמן מלחמת יום הכיפורים.
אנחנו עם אשר האנדרטאות שהקים לא היו אף פעם אנדרטאות נצחון. על האנדרטאות שלנו חקוקים שמות הנופלים.

דיון
בתרבות הישראלית נוטים לציין את הזיכרון הלאומי דרך חשיפה של סיפורם האישי, לעיתים האינטימי, של הנופלים.

• האם טוב ש'לכל איש יש שם'? האם השימוש וההפצה של פרטים אינטימים לקהל הרחב (שמות, סיפורים...) הוא דבר ראוי או גורם לזילות של הנופלים?האם זהו ציביון ראוי ליום הזיכרון?
• למי בעצם שייך יום הזיכרון? למשפחות השכולות או לכלל החברה?
• האם באמת ניתן ליצור הזדהות עם תחושות האבל הפרטיות?

תפילת יזכור המסורתית
נוסח תפילת יזכור לאדם שנפטר אביו
יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָבִי מוֹרִי (פלוני בן פלוני) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ,
בַּעֲבוּר שֶׁאֲנִי נוֹדֵר צְדָקָה בַּעֲדוֹ.
וּבִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים
עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה
וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְנֹאמַר אָמֵן.

הסברים

• תפילת היזכור הנ"ל הינה תפילת היזכור המקורית שנכתבה לשם הזכרת נשמות המתים. היא נאמרת בחלק מהחגים בבתי הכנסת האשכנזיים על ידי מי שנפטרו הוריו או אחד מהם. על בסיס נוסח תפילה זו שוכתבו שאר תפילות היזכור המאוחרות יותר (להנצחת חיילי צה"ל, קורבנות השואה וכו')
  (מתיה קם, תפילת יזכור-על היצירה, תרבות il)

ברל כצנלסון, (יזכור), מתוך קונטרס, כ"ט, כ"ב אדר תר"ף, עמ' 1.
נוסח תפילת יזכור לזכר הרוגי תל-חי מאת ברל כצנלסון
יזכור עם ישראל את הנשמות הטהורות של בניו ובנותיו
שניאור שפושניק
אהרון שֶר
דבורה דראכלר
בנימין מונטר
(זאב) שַרף
שרה צ'יז'יק
(יעקב) טוקר
יוסף טרומפלדור
הנאמנים והאמיצים, אנשי העבודה והשלום, אשר הלכו מאחרי המחרשה ויחרפו נפשם על כבוד ישראל ועל אדמת ישראל.
יזכור ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו-העלומים וחמדת-הגבורה וקדושת-הרצון ומסירות-הנפש אשר נספו במערכה הכבדה. אל ישקוט ואל ינחם ואל יפוג האבל עד בוא יום בו ישוב ישראל וגאל אדמתו השדודה.

הסברים

• אחר מאורעות תל חי חיבר ברל כצנלסון, מראשי הציונות הסוציאליסטית, הספד להרוגי המערכה. נוסח היזכור, המבוסס על תפילת היזכור הדתי, הופץ ברחבי היישוב היהודי בארץ ישראל, והוקרא בטקסים שנערכו כל שנה בי"א באדר, יום הזיכרון שנקבע למאורעות.

אהוביה מלכין, יזכור לחיילי צה"ל
נוסח "יזכור" לחללי מלחמות ישראל
יִזְכֹּר עָם יִשְׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, חַיָּלֵי צְבָא-הַהֲגָנָה לְיִשׂרָאֵל, וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת הָעָם, וְאַנְשֵי קְהִילוֹת הַמּוֹדִיעִין, הַבִּטָּחוֹן, הַמִּשְׁטָרָה וְשֵׁרוּת בָּתֵּי הַסֹּהַר, אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם בַּמִלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל, וְכָל מִי שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי מְרָצְחִים מֵאִרְגּוּנֵי הַטֶּרוֹר.
יִזְכֹּר יִשׂרָאֵל וְיִתְבָּרַך בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים וְחֶמְדַת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשָׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶש שֶׁל הַנִּסְפִּים בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.

יִהְיוּ חַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל עֲטוּרֵי הַנִּצָּחוֹן חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.

הסברים

• התפילה נכתבה במקור על ידי אהוביה מלכין בזמן מלחמת העצמאות, על בסיס תפילת היזכור של ברל כצנלסון. במשך השנים הוכנסו מספר שינויים.

דיון
שלושת המקורות מציגים תפילות יזכור שונות, חלקן אישיות וחלקן כלליות מאוד:

• לאלו טקסטים יש עוצמה גדולה יותר לדעתכם, לטקסטים לכלל המתים (כמו למשל בנוסח תפילת יזכור הצבאית) או לטקסטים וקינות אישיים וממוקדים (למשל, נוסח היזכור ע"פ כצנלסון)?
• למי התפילות הכלליות מתאימות יותר? לאלו שאין להם קשר לנופלים וככה הם מסוגלים להתייחד עם זיכרם הכללי, או לקרובי הנופלים, שכך יכולים לשמור על פרטיות האבל שלהם מבלי לחשוף את שמותיהם?
• האם ניתן לנסח טקסט שיחבר בין שתי הגישות? האם יש צורך בכך?

עינת לוי, בשם הזיכרון, פורסם באתר 'לוחמים לשלום', 29/4/2012
היה קל יותר להתחבר לטקס המשותף, הוא קרא לסיום הסכסוך מעצם מהותו. לעומתו, הטקס החד-צדדי (הממלכתי) לא בדיוק מבליט את המסר הזה, בלשון המעטה. במקום זאת, יש הטוענים שהוא מבליט ומפאר את ערך הגבורה, בשם הזיכרון. הבלטת הגבורה מלמדת, כי החברה שלנו עודנה מצויה בסכסוך עיקש ולכן היא מנציחה את הקורבנות באופן כזה שיעודד את התגייסותם של בני חברה נוספים למען המשך הסכסוך. זה נשמע נורא, אבל התפיסה בסכסוך מכוונת הישרדות, אולם הנטייה הטבעית של האדם איננה להקריב עצמו או לבחור במוות על פני החיים. וכיצד תשרוד חברה המצויה בסכסוך אם חבריה לא יראו מוכנות להקרבה? לשם כך מפארים את ערך הגבורה, כערך עליון. כך, מציבה הגבורה את החללים שהקריבו עצמם בראש פירמידת המוסר החברתית.
למקור השלם

הסברים

• עינת לוי מארגון לוחמים לשלום - ארגון של ישראלים ופלסטינים שמטרתו להתנגד לאלימות ולכיבוש. הקטע הוא חלק ממאמר שכתבה על טקס זיכרון ישראלי- פלסטיני בו השתתפה.

דיון
בטקסט של עינת לוי עולה טענה שקיימת התופעה בחברה הישראלית בכלל ובטקס הממלכתי בפרט של פיאור והנצחת הקובנות תוך האדרתם וגבורתם על מנת לעודד גיוס לקרבי.

• האם אתם מוצאים אמת בדבריה?
• מה דעתכם על שימוש שכזה?
• במהלך הדף עסקנו בשימוש הקורבנות והשמות לצורך זיכרון והנצחה וייצור תחושת שייוך. מה דעתכם על שימוש באותם פרטים לשם שימוש לצרכים טכניםם ואינטרסנטים כפי שעינת לוי טוענת שיש?