הדף מאת: מערכת מדרשת / אתר מדרשת
סמוך לראש חודש אדר קוראים את 'פרשת שקלים', בה מצווה כל אדם מבני ישראל לתת 'מחצית השקל' שנאספת לצורכי המקדש וצורכי הציבור.
מה משמעות הסכום האחיד שניתן לצורכי ציבור? כיצד מצווה זו משפיעה או אמורה להשפיע על אופי הקהילה?
פרשת שקלים
(יא) וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (יב) כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא-יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם. (יג) זֶה יִתְּנוּ כָּל-הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה'. (יד) כֹּל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת ה'. (טו) הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת-תְּרוּמַת ה' לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם. (טז) וְלָקַחְתָּ אֶת-כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם.
(יא) וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (יב) כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא-יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם. (יג) זֶה יִתְּנוּ כָּל-הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה'. (יד) כֹּל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת ה'. (טו) הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת-תְּרוּמַת ה' לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם. (טז) וְלָקַחְתָּ אֶת-כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם.
And the LORD spoke unto Moses, saying:
דיון
מהו הקשר שאתם מוצאים בין המפקד, ההימנעות מ"הנגף", ומחצית השקל?
מהו הקשר שאתם מוצאים בין המפקד, ההימנעות מ"הנגף", ומחצית השקל?
העשיר לא ירבה, “the wealthy person must not contribute more;” (in order to help make up the required total). No one was allowed to be able to claim that he had made a greater contribution to the Tabernacle than his neighbour.
שאם ירבה העשיר או ימעיט העני לא יודע לפי השקלים החשבון, דלא ידע מי נתן שנים ומי נתן שלשה.
© כל הזכויות שמורות ל
www.nechama.org.il
© כל הזכויות שמורות ל
www.nechama.org.il
דיון
בעלי התוספות ור' יוסף בכור השור מציעים לכאורה שני פירושים הפוכים לפסוק ט"ו.
כיצד הם מבינים את מטרת מצוות מחצית השקל?
מה דעתכם על הרעיון הזה? האם יש בימינו דבר-מה שיכול או צריך להיות ממומן מ'מחצית השקל' של כל העם?
בעלי התוספות ור' יוסף בכור השור מציעים לכאורה שני פירושים הפוכים לפסוק ט"ו.
כיצד הם מבינים את מטרת מצוות מחצית השקל?
מה דעתכם על הרעיון הזה? האם יש בימינו דבר-מה שיכול או צריך להיות ממומן מ'מחצית השקל' של כל העם?
הרש"ר הירש בפירוש לשמות פרק ל, פסוק יב
וניתן בזה לבן ישראל לקח חשוב: לא ע"י המצאו, ע"י עצם קיומו קונה הוא לעצמו, לאישיותו, לנפשו ערך ומשמעות, ולא ע"י היותו נהנה מטוב המציאות הוא מהוה חלק אינטגרלי של כלל ישראל. אפילו זכות לקיום לא נקנית לו ע"י עצם היותו. רק ע"י נתינתו, ע"י עשיתו הוא נחשב. רק באמצעות נתינה ועשיה הוא קונה לעצמו זכות לקיום מתמיד, ורק ע"י שהוא נותן את חלקו בהתאם לחובתו הוא זוכה למעמד בתוך כלל ישראל ורק ע"י שיתן חלקו יפקד בין פקודי ישראל. ואולם ברגע שירצה להפקד בקהלם מבלי לתרום חלקו לטובת הכלל, בו ברגע איבד זכות קיומו. ואולם מי הוא זה אשר מלאו לבו לומר: נתתי את מלוא חלקי ככל אשר הושת עלי? והאם לא ירגיש כל אחד, בבא זמן הפקודה, שפגימותיו הן הן הצריכות כפרה? ומי הוא זה אשר יחשוב, כי יעמוד ויפקד מבלי אשר נתן כפרו?
מושגים
וניתן בזה לבן ישראל לקח חשוב: לא ע"י המצאו, ע"י עצם קיומו קונה הוא לעצמו, לאישיותו, לנפשו ערך ומשמעות, ולא ע"י היותו נהנה מטוב המציאות הוא מהוה חלק אינטגרלי של כלל ישראל. אפילו זכות לקיום לא נקנית לו ע"י עצם היותו. רק ע"י נתינתו, ע"י עשיתו הוא נחשב. רק באמצעות נתינה ועשיה הוא קונה לעצמו זכות לקיום מתמיד, ורק ע"י שהוא נותן את חלקו בהתאם לחובתו הוא זוכה למעמד בתוך כלל ישראל ורק ע"י שיתן חלקו יפקד בין פקודי ישראל. ואולם ברגע שירצה להפקד בקהלם מבלי לתרום חלקו לטובת הכלל, בו ברגע איבד זכות קיומו. ואולם מי הוא זה אשר מלאו לבו לומר: נתתי את מלוא חלקי ככל אשר הושת עלי? והאם לא ירגיש כל אחד, בבא זמן הפקודה, שפגימותיו הן הן הצריכות כפרה? ומי הוא זה אשר יחשוב, כי יעמוד ויפקד מבלי אשר נתן כפרו?
מושגים
- הרש"ר הירש - הרב שמשון רפאל הירש - (גרמניה 1888-1808), מייסד ומנהיג האורתודוקסיה החדשה (הנאו-אורתודוקסיה) בגרמניה, במאבקה נגד התנועה הרפורמית. רש"ר הירש טיפח את השילוב של לימודי קודש וחול, אורח חיים דתי קפדני יחד עם השכלה כללית ומעורבות בחיים הכלליים, ברוח סיסמתו הידועה – 'תורה עם דרך ארץ'.
דיון
מה דעתכם על עמדתו של הרש"ר הירש הרואה בעשייה דרך להיות חלק מהציבור?
כיצד הוא מבין את הקשר ל"נגף"?
אילו יחסים בין היחיד לציבור מציעה מצוות מחצית השקל, על פי הרש"ר הירש?
מה דעתכם על עמדתו של הרש"ר הירש הרואה בעשייה דרך להיות חלק מהציבור?
כיצד הוא מבין את הקשר ל"נגף"?
אילו יחסים בין היחיד לציבור מציעה מצוות מחצית השקל, על פי הרש"ר הירש?
בא עני ושאל די מחסורו, ואין יד הנותן משגת - נותן לו כפי השגת ידו. וכמה: עד חמיש נכסיו, מצוה מן המובחר; ואחד מעשרה בנכסיו, בינוני; פחות מכאן, עין רעה. ולעולם אל ימנע אדם עצמו משלישית השקל בשנה; וכל הנותן פחות מזה, לא קיים מצוה. ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה, חייב ליתן צדקה לאחר.
If a poor person comes and asks for what is sufficient to fill his needs and one does not have the means to provide it for him, one gives according to his means. How much is this? One-fifth of one's assets is the best possible way, but one-tenth is the usual way. Less than this is a bad sign, and never should one restrain himself from a third of a shekel a year. Anyone who has not given at least this much has not fulfilled the mitzvah.132See Babylonian Talmud Bava Batra 9a. Even a poor person who lives on tzedakah is obligated to give tzedakah to another.133See Babylonian Talmud Gittin 7b.
דיון
מדוע, לדעתכם סובר הרמב"ם שאפילו עני צריך לתת צדקה? האם אתם מסכימים?
כיצד רעיון זה מתחבר לרעיון של מחצית השקל כפי שפירשנו אותו?
מדוע, לדעתכם סובר הרמב"ם שאפילו עני צריך לתת צדקה? האם אתם מסכימים?
כיצד רעיון זה מתחבר לרעיון של מחצית השקל כפי שפירשנו אותו?
דיון
לסיום הלימוד - מוזמנים ליהנות מסיפור מבדח אחד שמבטא את הפער בין אידיאה למציאות גם בעולמנו היהודי:
לסיום הלימוד - מוזמנים ליהנות מסיפור מבדח אחד שמבטא את הפער בין אידיאה למציאות גם בעולמנו היהודי:
אלתר דרויאנוב, ספר הבדיחה והחידוד: גדולים ומפורסמים
רבי יצחק, בנו וממלא מקומו של רבי חיים, בא מוולוז'ין למינסק להשמיע ברבים על צורכי הישיבה.
למחר דרש בבית-המדרש הגדול, ונתמלא הבית אדם רב, וגדול היה הדחק.
פתח רבי יצחק ואמר: כתוב בתורה: "כי תשא את ראש בני-ישראל, ונתנו איש כופר נפשו... ולא יהיה בהם נגף". וקשה: למה הוצרך המקום לעשות מחצית השקל תריס בפני הנגף? יגער בו, ולא יהיה. אלא עניינו של הכתוב כך הוא: אמר הקדוש ברוך-הוא למשה:
"כי תשא את ראש בני-ישראל", ובוודאי גדול יהיה הדחק וישראל יגפו זה את זה, שזריזים הם למצוות,
"ויתנו איש כופר נפשו", יהא קיומה של המצוה תלוי בממון, וממילא "לא יהיה בהם נגף", אלא אדרבה, איש-איש מישראל יאמר בלבו: עדיין יש שהות בידי, ואין למהר...
כשאני רואה הוסיף רבי יצחק, כמה גדול הדחק עכשיו בבית-המדרש, אף אני אומר לכם: ידוֹע תדעוּ, שלא לשם דרשה, אלא לשם "מחצית-השקל" באתי לכאן...
מתוך אתר "בן יהודה"
רבי יצחק, בנו וממלא מקומו של רבי חיים, בא מוולוז'ין למינסק להשמיע ברבים על צורכי הישיבה.
למחר דרש בבית-המדרש הגדול, ונתמלא הבית אדם רב, וגדול היה הדחק.
פתח רבי יצחק ואמר: כתוב בתורה: "כי תשא את ראש בני-ישראל, ונתנו איש כופר נפשו... ולא יהיה בהם נגף". וקשה: למה הוצרך המקום לעשות מחצית השקל תריס בפני הנגף? יגער בו, ולא יהיה. אלא עניינו של הכתוב כך הוא: אמר הקדוש ברוך-הוא למשה:
"כי תשא את ראש בני-ישראל", ובוודאי גדול יהיה הדחק וישראל יגפו זה את זה, שזריזים הם למצוות,
"ויתנו איש כופר נפשו", יהא קיומה של המצוה תלוי בממון, וממילא "לא יהיה בהם נגף", אלא אדרבה, איש-איש מישראל יאמר בלבו: עדיין יש שהות בידי, ואין למהר...
כשאני רואה הוסיף רבי יצחק, כמה גדול הדחק עכשיו בבית-המדרש, אף אני אומר לכם: ידוֹע תדעוּ, שלא לשם דרשה, אלא לשם "מחצית-השקל" באתי לכאן...
מתוך אתר "בן יהודה"