האתגר של הגר
1א
הדף מאת: דנה פולבר / גשר - מפעלים חינוכיים
2ב
בית המדרש לנושאי אזרחות קם במטרה לעורר בקרב מורים לאזרחות דיון מעמיק בנושאי אקטואליה וחברה, דרך לימוד מקורות יהודיים. דף לימוד זה, פרי בית המדרש, עוסק בנושא קבלת האחר, הזר; בדף הלימוד ננסה להתוודע אל טקסטים יהודיים מכוננים אשר עוסקים, בעקיפין או במישרין, בשאלה זו. אנו נדבר על דמות "האחר הזר" – הגר המצרית - כמלווה את עצם היווצרותו של עם עברי. נלמד לעומק את קורותיה של הגר וננסה לעמוד על המסרים המורכבים הטמונים בסיפורה.
3ג
היכרות עם הגר ושרה
4ד
פרק טו:

(יג) וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: (יד) וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל:

פרק טז:

(א) וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר: (ב) וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי: (ג) וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה: (ד) וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ: (ה) וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ: (ו) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ: (ז) וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ ה' עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר: (ח) וַיֹּאמַר הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת: (ט) וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ: (י) וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב: (יא) וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ: (יב) וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן: (יג) וַתִּקְרָא שֵׁם ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי: (יד) עַל כֵּן קָרָא לַבְּאֵר בְּאֵר לַחַי רֹאִי הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד: (טו) וַתֵּלֶד הָגָר לְאַבְרָם בֵּן וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם בְּנוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר יִשְׁמָעֵאל:
And He said unto Abram: ‘Know of a surety that thy seed shall be a stranger in a land that is not theirs, and shall serve them; and they shall afflict them four hundred years; and also that nation, whom they shall serve, will I judge; and afterward shall they come out with great substance.
5ה
פירוש הרמב"ן לבראשית טז פסוק ב', פסוק ו'
(ב) [...] שרי אשת אברם, לאברם אישה, לרמוז כי שרה לא נתיאשה מאברם ולא הרחיקה עצמה מאצלו, כי היא אשתו והוא אישה, אבל רצתה שתהיה גם הגר אשתו [...] שלא תהיה כפלגש רק כאשה נשואה לו וכל זה מוסר שרה והכבוד שהיא נוהגת בבעלה:

(ו) ותענה שרי ותברח מפניה חטאה אמנו בענוי הזה, וגם אברהם בהניחו לעשות כן, ושמע ה' אל עניה ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני הענוי:
6ו
דיון
1. איך מוצגות הגר ושרה בפסקה זו?

2. אילו הבדלים בין שתי הנשים מופיעים בשלושת הפסוקים המודגשים?

3. עם איזו דמות אתם מזדהים? איזו דמות זרה לכם? מדוע?
7ז
העמקה בדמותה של הגר
8ח
וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה כִּי יָפָה הִוא מְאֹד [...] וַיְהַלֲלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה: וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ [...] (יז) וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם: (יח) וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַיֹּאמֶר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא: לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ: וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ:
And the princes of Pharaoh saw her, and praised her to Pharaoh; and the woman was taken into Pharaoh’s house. And he dealt well with Abram for her sake; and he had sheep, and oxen, and he-asses, and men-servants, and maid-servants, and she-asses, and camels. And the LORD plagued Pharaoh and his house with great plagues because of Sarai Abram’s wife. And Pharaoh called Abram, and said: ‘What is this that thou hast done unto me? why didst thou not tell me that she was thy wife?
9ט
אמר רבי שמעון בן יוחאי: הגר בתו של פרעה היתה וכיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה ולא גבירה בבית אחר [...] ושמה הגר הא אגריך.

מושגים
  • בראשית רבה - מדרש אגדה ארצישראלי קדום לספר בראשית. נערך באמצע המאה ה-5 או ה-6 לספירה (תקופת האמוראים). מסודר על פי סדר הפרקים והפסוקים בספר בראשית. משלב פרשנות המקרא עם דרשות שהושמעו בציבור.
10י
(ב) וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים: [...] (ח) וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק: (ט) וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק: (י) וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק: (יא) וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ: (יב) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע: (יג) וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ כִּי זַרְעֲךָ הוּא: (יד) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע: (טו) וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֶמֶת וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם: (טז) וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ: (יז) וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם: (יח) קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ: (יט) וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר: (כ) וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת: (כא) וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן וַתִּקַּח לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
And Sarah conceived, and bore Abraham a son in his old age, at the set time of which God had spoken to him. And Abraham called the name of his son that was born unto him, whom Sarah bore to him, Isaac. And Abraham circumcised his son Isaac when he was eight days old, as God had commanded him. And Abraham was a hundred years old, when his son Isaac was born unto him. And Sarah said: ‘God hath made laughter for me; every one that heareth will laugh on account of me.’ And she said: ‘Who would have said unto Abraham, that Sarah should give children suck? for I have borne him a son in his old age.’ And the child grew, and was weaned. And Abraham made a great feast on the day that Isaac was weaned. And Sarah saw the son of Hagar the Egyptian, whom she had borne unto Abraham, making sport. Wherefore she said unto Abraham: ‘Cast out this bondwoman and her son; for the son of this bondwoman shall not be heir with my son, even with Isaac.’ And the thing was very grievous in Abraham’s sight on account of his son. And God said unto Abraham: ‘Let it not be grievous in thy sight because of the lad, and because of thy bondwoman; in all that Sarah saith unto thee, hearken unto her voice; for in Isaac shall seed be called to thee. And also of the son of the bondwoman will I make a nation, because he is thy seed.’ And Abraham arose up early in the morning, and took bread and a bottle of water, and gave it unto Hagar, putting it on her shoulder, and the child, and sent her away; and she departed, and strayed in the wilderness of Beer-sheba. And the water in the bottle was spent, and she cast the child under one of the shrubs. And she went, and sat her down over against him a good way off, as it were a bow-shot; for she said: ‘Let me not look upon the death of the child.’ And she sat over against him, and lifted up her voice, and wept. And God heard the voice of the lad; and the angel of God called to Hagar out of heaven, and said unto her: ‘What aileth thee, Hagar? fear not; for God hath heard the voice of the lad where he is. Arise, lift up the lad, and hold him fast by thy hand; for I will make him a great nation.’ And God opened her eyes, and she saw a well of water; and she went, and filled the bottle with water, and gave the lad drink. And God was with the lad, and he grew; and he dwelt in the wilderness, and became an archer. And he dwelt in the wilderness of Paran; and his mother took him a wife out of the land of Egypt.
11יא
דיון
  • בשני סיפורי הגר היא נפגשת עם מלאך אלוהים. מה זה אומר עליה? מי עוד נפגש עם מלאך לפניה?
  • שני סיפורי הגר כוללים עזיבה בריחה או גירוש. גם השם 'הגר' נכתב ונשמע בעברית כמו המילה 'גֵר'. האם היא אכן מתנהגת כזרה ומדוכאת? היכן היא שוברת התנהגות פסיבית של שפחה? על מי זה מאיים?
  • 12יב
    דרש רבי עקיבא: 'ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק', אין צחוק אלא לשון עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים, ואני [רבי שמעון] אומר חס ושלום שיהא בביתו של צדיק כך, איפשר מי שכתוב בו "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו" יהא בביתו עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכת דמים?! אלא אין צחוק האמור כאן אלא לשון ירושה, שמשעה שנולד יצחק היו הכל שמחין, אמר להם ישמעאל: שוטים! אני בכור ואני נוטל פי שנים ...

    מושגים
    • תוספתא - תוספתא =התוספת. אוסף עיקרי ומסודר של משניות שלא הוכנסו לששת סדרי הַמִשְׁנָה. מכאן שהתוספתא נערכה אחרי המשנה. היא כוללת גם כן שישה סדרים, המחולקים למסכתות ושמותיהם זהים לאלה של המשנה, אך היקפם גדול יותר. הברייתות בתוספתא מהוות מעין הרחבה למשנה, אך לעתים הן מביאות מסורות הפוכות לה.
    13יג
    (ט) מצחק - שכבר גדל הרבה ולא רצתה להשהותו עוד פן ירצה להחזיק בירושת אביו עם יצחק:
    מצחק, in the meantime Ishmael was already 16 years old. Sarah did not want him to remain in the same household any longer so that he would not get ideas about sharing in the inheritance with Yitzchok.
    14יד
    פירוש בעל הטורים על בראשית פרק כא פסוק י
    (י) גרש [...] בשביל שגרשה שרה להגר מביתה נענשה ונשתעבדו בניה והוצרכו להתגרש משם:

    מושגים
    • בעל הטורים - ר' יעקב בן אשר - ר' יעקב בן אשר – מחבר הספר ארבעה טורים, ומגדולי הפוסקים. בנו של רבנו אשר. נולד באשכנז ובא עם אביו הרא"ש לספרד בשנת 1305,כשנפטר אביו מונה לרב במקומו, כפי הנראה נפטר בשנת 1340. כתב ספר הלכה, 'בעל הטורים'. הספר מחולק לארבעה טורים על שם ארבעת טורי האבן בחושן שנשא הכהן. טורים אלה הינם הבסיס לשלחן ערוך שחובר ע"י ר' יוסף קארו. רבים חיברו ביאורים על "הטורים" ביניהם: ר' יואל בעל הב"ח, מהר"ם אלשקר, ר' יעקב בן חביב, ר' יצחק אבוהב והרמ"א. בו הביא מקורות רבים ודעות חלוקות. בין הספרים שחיבר; "ספר הרמזים", הנודע בשם "קצור פסקי הראש" (קושטא 1575),
    15טו
    דיון
  • למה, לדעת הפרשנים, שרה דורשת לגרש את הגר? אילו סיבות נוספות ייתכנו לכך?
  • כיצד מעשה זה מוערך?
  • מהן תוצאותיו השונות?
  • 16טז
    המבט של האחר, המבט על האחר
    17יז
    עמנואל לוינס, אתיקה והאינסופי, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, עמ' 67-68
    אני נוטה לחשוב שהגישה אל הפנים היא אתית מעיקרא. ברם, כאשר אתה רואה חוטם, עיניים מצח וסנטר, ואתה מתאר אותם, אזי אתה פונה אל האחר כאל אוביקט[...] ייחודן של הפנים נעוץ במה שאינו יכול להצטמצם כדי תפישה. ראשית יש לציין את עצם תמימותן של הפנים, הצגתן הגלויה ללא הגנה. מבין כל אברי הגוף עור הפנים הוא עירום ביותר ודל ביותר. עירום ביותר אף שבצורה מהוגנת. ודל ביותר שכן יש בפנים דלות בסיסית; והראיה, שאדם משתדל לחפות על דלות זו בהעמדות פנים ובגינונים למיניהם. הפנים חשופות ומאוימות, כביכול מגרות אותנו למעשה אלימות. יחד עם זאת, הפנים אוסרות עלינו להרוג. [...] הפנים הן משמעות, משמעות ללא הקשר. האחר ביושר פניו אינו דמות בתוך הקשר. אדם הוא בדרך כלל דמות: פרופסור בסורבון, בנו של פלוני, מה שכתוב בדרכונו[...] והאופן שבו הוא נוהג להתלבש ולהציג את עצמו. וכל משמעות שאתה בא לייחס אליו קשורה בהקשר ההוא. ואילו כאן נהפוך הוא: הפנים הן משמעות לעצמן. אתה זה אתה[...] הפנים הן מה שאינך יכול להרוג, או, לפחות, משמעותן היא לומר: 'לא תרצח'.

    מושגים
    • עמנואל לוינס - לוינס (1906 – 1995) פילוסוף יהודי-צרפתי. הגותו עסקה בעיקר בעקרון ה"אחריות לאחר", במחויבות מוסרית לאחר באשר הוא. בין ספריו: אתיקה והאינסופי, אלוהים והפילוסופיה, תשע קריאות תלמודיות.
    18 יח
    אבל פן, גירוש הגר, 1950

    © כל הזכויות שמורות לאמן, באדיבות משפחת האמן


    מושגים
    • אבל פן - (1883 – 1964) צייר יהודי, נולד בעיירה קרסלאבקה שבלטביה בשם אבא פפרמן. פן התחנך בחינוך דתי בחדר, ואת יסודות הרישום והציור קנה רק בהיותו בן שתים עשרה אצל הצייר יהודה פן מוויטבסק, בבגרותו למד בבית הספר לאמנויות יפות באודסה. פרעות קישינב בפסח 1903 הותירו בו חותם עמוק והשפיעו על עבודתו ונטע בו נחישות להקדיש את כשרונו לתיעוד הגורל היהודי. לאחר סיום לימודיו עבר לפריז והוזמן על-יד בוריס שץ ללמד בבית הספר לאמנות בירושלים 'בצלאל'. אך לא הורשה להיכנס לארץ בשל מלחמת העולם ה-1. בשנת 1921 שב פן לירושלים ויצר סדרה ארוכה של ציורים על נושאים תנ"כיים.
    19 יט
    יאן ויקטורס, גירוש הגר, 1650
    יאן ויקטורס, גירוש הגר, 1650
    © כל הזכויות שמורות למוזיאון ישראל, מתנת אמיל א' וולף, ניו-יורק, לידידי מוזיאון ישראל בארה"ב. צילום: מוזיאון ישראל
    www.imjnet.org.il
    20כ
    דיון
  • אילו תחושות אישיות עולות בכם מהתמונות?
  • כיצד מתאר כל אחד מהאמנים הללו את הגר?
  • שימו לב לתנוחות הגוף, לתנועתיות, לכיווני המבטים. שאלו את עצמכם: מדוע הציג הצייר פנים או גב? מי עוד נמצא בתמונה?
  • מהי הפרשנות של הצייר לסיפור?
  • איזה דו שיח מנהל מדרש תמונות זה עם דברי עמנואל לוינס?
  • 21כא
    הסיפור לא תם
    22כב
    (ט) וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
    And a stranger shalt thou not oppress; for ye know the heart of a stranger, seeing ye were strangers in the land of Egypt.
    23כג
    (לג) וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ: (לד) כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם:
    And if a stranger sojourn with thee in your land, ye shall not do him wrong. The stranger that sojourneth with you shall be unto you as the home-born among you, and thou shalt love him as thyself; for ye were strangers in the land of Egypt: I am the LORD your God.
    24כד
    (יט) וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
    Love ye therefore the stranger; for ye were strangers in the land of Egypt.
    25כה
    דיון
    כיצד ניתן לתאר את ה"רומן עם הגר" לאורך הנרטיב היהודי? באיזה פרק אנו נמצאים כיום?
    27 כז