עבדים ובני חורין- ברור מושג החירות בימים ההם ובזמן הזה
1א
הדף מאת: רות לזר / מרכז יעקב הרצוג
2ב
מקובל לראות בשאיפה לחופש ערך אוניברסלי ובלתי ניתן לערעור, הן ביחס לפרט והן ביחס לקבוצות ועמים. ואולם, על מנת להימנע מאנרכיה מוחלטת יש צורך בחוקים ובמגבלות, והאדם צריך להתחשב בצרכיו וברצונותיו של הזולת. כמה חופשי הוא האדם החופשי ועד כמה ניתן לשעבד את רוחו של האדם המשועבד? שאלות אלה על משמעותו של החופש יידונו בדף הלימוד, תוך עיון בדברי חז"ל ובהגות מודרנית, וכן מתוך חוויות אישיות של בני דורנו ושירו של ברי סחרוף.
3ג
א. מהי חירות?
4ד
דיון
נפתח בהכרת צמד המושגים שטבע הפילוסוף ישעיהו ברלין, כתשתית להמשך העיון:
5ה
על פי הפרק "מהי חירות" באסופה "זכויות האדם והאזרח בישראל"
החרות השלילית היא חסרונה של מניעה, או "חרות מְ "; ואילו החרות החיובית קרובה לרעיון של ההגדרה ומיצוי עצמי, או היכולת לעשות בחירות משמעותיות – "החרות לְ "...
חרות חיובית מתמקדת ברצונות של היחיד, המושפעים בין השאר מחינוך, סביבה ומרכיבים אישיים.
6ו
דיון
מה ההבדל בין שני סוגי החירות?
  • נסו לחשוב על דוגמאות מתוך ניסיונכם האישי, שבהן חשתם שהשתחררתם ממחויבות מסוימת ('חירות מ-'/ חירות שלילית), ועל דוגמאות שבהן בחרתם במעשה או בדרך מתוך חירות ושחרור ('חירות ל-'/ חירות חיובית).
  • קראו את הקטעים הבאים המתארים את יציאת מצרים, לאור המושגים חירות שלילית וחירות חיובית:
7ז
ב. סיפור יציאת מצרים
8ח
(כא) וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה: (כב) וַיִּתֵּן ה' אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל בֵּיתוֹ לְעֵינֵינוּ: (כג) וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ
then thou shalt say unto thy son: ‘We were Pharaoh’s bondmen in Egypt; and the LORD brought us out of Egypt with a mighty hand. And the LORD showed signs and wonders, great and sore, upon Egypt, upon Pharaoh, and upon all his house, before our eyes. And He brought us out from thence, that He might bring us in, to give us the land which He swore unto our fathers.
9ט
(ב) וַיִּלֹּנוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל הָעֵדָה לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מָתְנוּ: (ג) וְלָמָה ה' מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה: (ד) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה:
And all the children of Israel murmured against Moses and against Aaron; and the whole congregation said unto them: ‘Would that we had died in the land of Egypt! or would we had died in this wilderness! And wherefore doth the LORD bring us unto this land, to fall by the sword? Our wives and our little ones will be a prey; were it not better for us to return into Egypt?’ And they said one to another: ‘Let us make a captain, and let us return into Egypt.’
10י
ג. מסע החירות ומשא האחריות
11יא
דיון
אבי שגיא וידידיה שטרן מוסיפים תובנות על מושגי החירות הללו:
12יב
אבי שגיא וידידה שטרן, "מסע החירות ומשא האחריות", "הארץ" ניסן תשס"ח
  • [...] החירות אינה מתמצה בשאיפה לשחרור משעבוד. שחרור יוצר חופש לנוכח האחר - פרעה - אך אין הוא מעניק למשוחרר חופש לנוכח עצמו. גם אדם משוחרר מבחינה פוליטית וחברתית אינו בהכרח בן חורין בהווייתו הפנימית, אם הוא שואב את ערכו העצמי מהפירורים הנופלים משולחנו של הזולת, כביטויו של קירקגור. מרידתו של עבד, המסתכמת באמירת "לא!" לאדון, אינה מבטיחה את חירותו, שכן גם היא, ממש כמו אמירת "כן!", אינה אלא ביטוי לתלות באדון.
  • גם מי שניצח במאבק שחרור הרואי נותר שבוי במכלאות השעבוד - עבד שברוח - אם אין הוא מצליח להציב הצעה חלופית לאפשרות שאותה שלל. ההימלטות מעול, ללא עיצוב של תפישת עולם עצמאית שאינה מפנה את מבטה החוצה, אמנם מאפשרת חירות שלילית, אך אינה יוצרת חירות במובנה החיובי.
  • דורנו ניצב מחדש על גדות ים סוף. בניגוד לדור מצרים לא סמכנו על הנס ולא החרשנו. דורות של לוחמים וחלוצים שרו: "נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו". שילמנו דמי התנסות יקרים והצלחנו - הים נקרע וקמה המדינה היהודית הריבונית. ואולם, שחרורנו הפיסי, ממש כמו יציאת מצרים, הוא רק תחנת המוצא בדרך ארוכה. המסע אל החירות הפנימית טרם תם, הוא בקושי החל. פרוס לפנינו מדבר גדול, ולאחריו "ילידי ענק" מאיימים. משכו של המסע אל השחרור מעבדות - רכישת החירות השלילית - היה קצוב: אלפיים שנה; לעומתו, המסע אל החירות החיובית לעולם לא ייתם.
© כל הזכויות שמורות למחברים
13יג
דיון
  • מהי 'עבדות שברוח' עבור האדם בן זמננו, ומה הקשר בין עיצוב השקפת עולם לבין חירות?
  • מה מבקשים כותבי המאמר מאיתנו, החיים במדינת ישראל העצמאית?
14יד
ד. מנוס מחוֹפש - אֵריך פרום
15טו
דיון
הפילוסוף הגרמני-יהודי אריך פרום, בן המאה העשרים, טען בספרו מנוס מחופש טענה מרחיקת לכת לגבי שאיפת החופש של האדם.
16טז
אריך פרום, מנוס מחופש, הוצאת דביר, 1958, עמ' 12
ביטול השעבוד החיצוני נראה לא רק הכרחי אלא גם תנאי מספיק להשגת המטרה הנשגבה: 'חופש הפרט'. [...ואולם,] נאלצנו להודות כי מיליוני גרמנים נלהבו לוותר על החופש שלהם באותה מידה שאבותיהם נלחמו להשיגו כי במקום לשאוף לחופש ביקשו דרכים לנוס ממנו.

מושגים
  • אריך פרום - (גרמניה, 1900 – ארה"ב 1980) - פסיכואנליטיקאי, פילוסוף, וסופר יהודי ממוצא גרמני. היגר לארה"ב עם עליית הנאצים לשלטון. כתביו עוסקים בחירות ומשמעותה לאדם המודרני, בהיבטים חברתיים, מוסריים ותרבותיים של הפסיכולוגיה, ובאומנות האהבה
17יז
דיון
  • מדוע , כמו הגרמנים, יש אנשים הבוחרים לוותר על החופש שלהם? האם נתקלתם במציאות דומה?
  • לצמד המושגים חירות שלילית וחירות חיובית? הוספנו בעקבות שגיא ושטרן את המושגים 'חירות פנימית' ו'חירות חיצונית'. אפשר להוסיף לכך גם את המושגים 'חופש פיזי' ו'חופש רוחני'. האם אלו הם מושגים חופפים? כיצד הם מתבטאים במקורות שקראתם, ומה משמעותם לחייכם?
18יח
ה. משנה פרקי אבות:
19יט
דיון
גם חז"ל התמודדו עם הפרדוקס של מי שחופשי לכאורה. המשנה בפרקי אבות מתייחסת לשאלת הבחירה והקבלה של חוקי התורה על ידי מי שהשתחררו זה עתה מעבדות מצרים:
20כ
ואומר: 'וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה, וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת' (שמות פרק לב, פסוק טז). אל תקרי חָרוּת אלא חֵֵרוּת, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה.
Rabbi Joshua ben Levi said: every day a bat kol (a heavenly voice) goes forth from Mount Horeb and makes proclamation and says: “Woe unto humankind for their contempt towards the Torah”, for whoever does not occupy himself with the study of Torah is called, nazuf (the rebuked. As it is said, “Like a gold ring in the snout of a pig is a beautiful woman bereft of sense” (Proverbs 22:11). And it says, “And the tablets were the work of God, and the writing was the writing of God, graven upon the tablets” (Exodus 32:16). Read not haruth [‘graven’] but heruth [ ‘freedom’]. For there is no free man but one that occupies himself with the study of the Torah. And whoever regularly occupies himself with the study of the Torah he is surely exalted, as it is said, “And from Mattanah to Nahaliel; and Nahaliel to Bamoth” (Numbers 21:19).
21כא
דיון
  • המשנה מתארת את קבלת חוקי התורה כמעשה של חירות. האם אתם מסכימים עם תפיסה זאת? האם יש סתירה בין חופש לחוק?
22כב
ו. תלמוד ירושלמי
23כג
תלמוד ירושלמי מסכת קידושין, א נט, טור ד / הלכה ב

שאלו התלמידים את רבן יוחנן בן זכאי מה ראה העבד הזה לירצע באזנו יותר מכל איבריו? אמר להם: אוזן ששמעה מהר סיני 'לא יהיה לך אלהים אחרים על פני' ופירקה מעליה עול מלכות שמים וקיבלה עליה עול בשר ודם, תירצע.

מושגים
  • תלמוד ירושלמי - אוסף פירושים והרחבות על המשנה שחובר בתקופת האמוראים בארץ ישראל, במאות ה-3-5 לספירה. התלמוד הירושלמי חובר במקביל לתלמוד הבבלי, ושניהם כוללים דברי הלכה ואגדה. התלמוד הירושלמי נוצר בעיקר בטבריה, ושיקף את ההלכה והנוהג הארץ-ישראליים. כתוב ארמית גלילית.
24כד
דיון
  • במה מרחיבים דברי רבן יוחנן בן זכאי את המשנה בפרקי אבות?
25כה
דיון
עד כה עסקנו באפשרות להשיג חופש פנימי ושחרור רוחני משעבוד שאינו עבדוּת במובן המקובל. מעניין לקרוא בהקשר זה את דבריהם של אישים בני זמננו, המתארים את השחרור שלהם מכפייה חיצונית. נקרא את דבריו של הפסיכיאטר ויקטור פרנקל, שבחר שלא לברוח מגורלם של היהודים באירופה בימי השואה ואת נאומו של אסיר ציון נתן (אנטולי) שרנסקי בפני השופטים שדנו אותו למאסר ועבודת פרך בסיביר.
26כו
ז. ויקטור פרנקל
27כז
ויקטור פרנקל, השאיפה למשמעות, הוצאת דביר 1985, עמ' 72
האדם מחפש משמעות / ויקטור פרנקל
זמן קצר לפני שהצטרפה ארצות הברית למלחמה נגד הגרמנים במלחמת העולם השנייה, נקראתי אל השגרירות האמריקנית בווינה לבוא ולקבל את אשרת ההגירה שלי. באותו זמן התגוררנו אני והורי הקשישים בווינה. הם כמובן ציפו ממני שאקח את האשרה שלי ואמהר להגר. אולם ברגע האחרון התחלתי מהסס, "האם כך באמת עלי לנהוג? האם אני יכול באמת לעשות דבר כזה?" משום שפתאום הבנתי מה צפוי להורי, כלומר, שבתוך כמה שבועות, כמו שנראה באותה שעה, הם יישלחו למחנה-ריכוז, או ליתר דיוק, למחנה-השמדה. והאם עלי להניח אותם סתם כך לגורלם בווינה? עד אז היה ביכולתי להגן עליהם מפני גורל זה בתוקף תפקידי כראש המחלקה לנאורולוגיה בבית-החולים היהודי. אולם לו נסעתי היה משתנה המצב מיד. בעודי שוקל מה הדבר הנכון לעשותו, חשתי שזהו ממין המצבים שאתה מייחל בו למה שמקובל לכנות 'אות משמים'.
אחר-כך הלכתי הביתה, והבחנתי בחתיכת שיש על השולחן. שאלתי את אבי איך הגיעה לשם, והוא אמר, "או, ויקטור, מצאתי אותה הבוקר באתר שעמד בו לפנים בית-הכנסת" הנאצים שרפו אותו. "ולשם מה לקחת אותה?" שאלתי אותו. "משום שהיא שבר של הלוחות שהכילו את עשרת הדיברות". והוא הראה לי איזו אות עברית מוזהבת החרוטה על חתיכת השיש. "חוץ מזה", המשיך, "אם זה מעניין אותך, האות העברית הזאת היא סימן קיצור לדיבר אחד בלבד מעשרת הדיברות". "איזה מהם?" שאלתי בקוצר-רוח, ותשובתו הייתה: "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה..". באותו רגע החלטתי להישאר בווינה עם הורי ולזנוח את עניין האשרה.

© כל הזכויות שמורות להוצאה


מושגים
  • ויקטור פרנקל - (1997-1905). רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי וינאי ששרד את מחנות ההשמדה ופיתח תובנות חשובות על נפש האדם. נמנה עם אסכולת הפסיכולוגיה ההומניסטית ונחשב לפורץ דרך בתחום זה.
28כח
דיון
  • האם הבחירה שלא לבחור בחופש ובחיים, היא אכן ביטוי לחירות אמיתית?
29כט
ח. נתן (אנטולי) שרנסקי
30ל
דיון
נתן שרנסקי, מאסירי ציון בברית המועצות לשעבר, ישב בכלא הסובייטי 8 שנים. הוא מספר על ליל הסדר שחגג לבדו בצינוק:
31לא
נתן שרנסקי, "כוחה של חירות", מתוך: מישאל ציון (עורך) הלילה הזה - הגדה ישראלית, ירושלים, הלילה הזה, תשס"ד, עמ' 158
לא זכרתי את הטקסט של ההגדה אלא במעומעם, לא הייתה מצה וגם לא מרור, ולא הגדה לקרוא ממנה. הייתי היהודי היחיד שהשתתף בסדר, בעצם הייתי האדם היחידי בחדר. אבל כל זה לא הפריע לאורחי מבחוץ, סיפרתי לשניים מעמיתיי האסירים את סיפור יציאת מצרים דרך חריץ קטן בצינוק שאליו הושלכתי, למרות שלא היו יהודים [הם] הזדהו עם המסר האוניברסלי של הסיפור.
הסיבה הייתה פשוטה. קבוצה מבודדת זאת של מתנגדי המשטר כבר טעמה את יכולתה של החירות לעצב מחדש את הפרט והבינה את הכוח הטמון בה: היכולת לשנות חברה שלמה. הם לא היו זקוקים לתזכורות. הרעיון שאומה של עבדים יכולה לזכות בחירות ולהביס את המעצמה החזקה ביותר בעולם, היה עבורנו לא אגדה עתיקה אלא אמת נצחית.
© כל הזכויות שמורות למחבר
32לב
דיון
לאחר שנגזר דינו להישלח לסיביר, קם שרנסקי ואמר לשופט:
33לג
נתן שרנסקי, "לא אירא רע", הוצאת ידיעות אחרונות 1989
אתה אדוני השופט חושב שהנך חופשי! אתה חושב כך כיוון שלאחר שייגמר המשפט תלך לביתך ואילו אני אהיה המשועבד, כיוון שאלך לכלא לזמן רב.
אך דע לך שמבין שנינו, אני הוא בן החורין האמיתי! אמנם גופי יהיה משועבד, אבל רוחי, היא תישאר חופשית, כיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזרותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. אך לך השופט קבעו מראש מה לומר! גופך אמנם משוחרר, אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת וזה חמור פי כמה.
© כל הזכויות שמורות למחבר
34לד
דיון
  • באיזה מובן שימש סיפור יציאת מצרים השראה ומשענת איתנה לאסיר שרנסקי?
  • מה בין חירות הגוף לחירות הנפש? האם תיתכן חירות הנפש ללא חירות הגוף?
35לה
ט. עבדים/ ברי סחרוף
36לו
דיון
שירו של ברי סחרוף, 'עבדים', מעניק משמעות נוספת למושג העבדות, שבגלגולה המודרני אורבת לכל מי שאינו שולט בחייו. סחרוף טוען כי בתרבות הצריכה המודרנית, הופכים כולנו עבדים ליצרינו. המותגים והפרסומות מטשטשים את שיקול דעתנו ובחירתנו החופשית, ואנו משתעבדים לעונג תמידי ולמשככי כאבים וצער.
37לז
עבדים, ברי סחרוף, מתוך התקליטור נגיעות, 1998
עבדים/ ברי סחרוף
על נהר אספירין ישבנו
במקומות המוכרים
לא שומעים לא רואים
כאילו אנחנו אוויר
עוד מעט ייגמר הסרט
בקרוב המציאות
התמונה מטושטשת
והצליל לא ברור

כי כולנו עבדים אפילו
שיש לנו כזה כאילו
פותחים פה בגדול
ומחכים לעונג הבא
כולנו מכורים של מישהו
שמבקש עכשיו תרגישו
פותחים פה גדול ומחכים
למנה הבאה

חלונות ראווה יפים פה
זה הכול למכירה
גם אנחנו תלויים
עם פתקי החלפה
אז מה נעשה עם הכעס הזה
מה יהיה עם הקנאה
כולם רוצים להיות חופשיים
אבל ממה אלוהים ממה?
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
39 לט