הדף מאת: מיכל רזניק / המדרשה באורנים
הדף מתמקד בלימוד השיר "שיבה" מאת אברהם שלונסקי. זמנו של השיר הוא ליל-שבת, ויש בו ביטוי של כמיהה לשוב אל יחסים של מגע ישיר עם האל. קריאת השיר, יחד עם המקורות הנלווים אליו, מגלה עמדה מורכבת כלפי תפילתו של האדם החילוני.
בתוך: שירי המפולת והפיוס: שירים, תל-אביב : יחדיו, תרצ"ח 1938. וכן בתוך: אברהם שלונסקי, שירים, כרך שני, ספריית פועלים, ספרי מופת, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, מרחביה. תל אביב, 1954, עמ' 231.
שִׁיבָה / אברהם שלונסקי
אַתָּה שֶׁקִּדַּשְׁתָּ שַׁבָּת מִלִּבְרֹא
צַוֵּנִי אֵלֶיךָ לָגֶשֶׁת.
הָיִיתִי כְּשֶׂה שֶׁחָזַר לְדִירוֹ
מִלַּיְלָה
מִנֶּכֶר
מִגֶּשֶׁם.
חָמַדְתִּי שׁוּב לַחְמְךָ הַלָּבָן
לֵחוּת רְגָבֶיךָ בַּחֹפֶן
וְלַיְלָה אַחֵר
מְפֻלָּשׁ וּמוּבָן
נוֹהֵר כִּשְׂדֵרוֹת אֶל הָאֹפֶק.
יִשְׁלוּ בְּחֵיקְךָ מִשְׁכָּנוֹת וְדִירִים
אֶשְׁכַּב גַּם אֲנִי וְאוֹחִילָה
לְלֶטֶף יָדְךָ אֱלֹהִים אַדִּירִים.
הָיִיתִי שָׂדֶה שֶׁהִשְׁבִּילָה.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
מושגים
שִׁיבָה / אברהם שלונסקי
אַתָּה שֶׁקִּדַּשְׁתָּ שַׁבָּת מִלִּבְרֹא
צַוֵּנִי אֵלֶיךָ לָגֶשֶׁת.
הָיִיתִי כְּשֶׂה שֶׁחָזַר לְדִירוֹ
מִלַּיְלָה
מִנֶּכֶר
מִגֶּשֶׁם.
חָמַדְתִּי שׁוּב לַחְמְךָ הַלָּבָן
לֵחוּת רְגָבֶיךָ בַּחֹפֶן
וְלַיְלָה אַחֵר
מְפֻלָּשׁ וּמוּבָן
נוֹהֵר כִּשְׂדֵרוֹת אֶל הָאֹפֶק.
יִשְׁלוּ בְּחֵיקְךָ מִשְׁכָּנוֹת וְדִירִים
אֶשְׁכַּב גַּם אֲנִי וְאוֹחִילָה
לְלֶטֶף יָדְךָ אֱלֹהִים אַדִּירִים.
הָיִיתִי שָׂדֶה שֶׁהִשְׁבִּילָה.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
מושגים
- אברהם שלונסקי - (1900-1973)נולד באוקראינה, בבית יהודי מסורתי ציוני, ונשלח בגיל 13 לארץ ללמוד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא חזר לרוסיה ועלה שוב ב-1921 כחלוץ. הוא עסק בעבודות בינוי וסלילה, ערך מדורים ספרותיים, ייסד את השבועון הספרותי "טורים" שזוהה, יחד עם נתן אלתרמן ולאה גולדברג, כמורד בשירת ביאליק ודורו. הוא שימש כעורך הראשי של "ספריית הפועלים", היה חבר ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון עברית תרגם מחזות רבים כתב שירים, סיפורי ילדים, וחידש ביטויים לשוניים רבים.
דיון
שאלות:
סמנו בשיר מילים וביטויים שיכולים להעיד על זמן התרחשותו. מהו לדעתכם? סמנו בשיר מילים הקשורות למושג "שיבה". מהיכן שב הדובר? לאן הוא מבקש לשוב?
שאלות:
מתוך תפילת העמידה בליל שבת
אַתָּה קִדַּשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶךָ. תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים. וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ. כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת: יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי. כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ. וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ. זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ. קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנו בִּישׁוּעָתֶךָ. וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדשך וינוחו בה כל ישראל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:
מושגים
אַתָּה קִדַּשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶךָ. תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים. וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ. כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת: יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי. כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ. וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ. זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ. קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנו בִּישׁוּעָתֶךָ. וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדשך וינוחו בה כל ישראל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:
מושגים
- קדושת היום, תפילת עמידה, תפילת שמונה עשרה - תפילת העמידה היא התפילה המרכזית בסידור התפילה ובתפילות הקבע של עם ישראל. היא נאמרת בימי החול שלוש פעמים - בערבית, בשחרית ובמנחה, וכן בתפילות השבת והחגים בשינויים קלים. התפילה נקראת בשם זה מכיוון שהיא נאמרת בעמידה, וקרוייה גם 'תפילת שמונה עשרה'. בערב שבת מחליפה 'ברכת קדושת היום' את שלוש-עשרה ברכות-הבקשה המצויות באמצעה.
דיון
שאלות:
קראו את ברכת "קדושת היום" ועמדו על מרכיביה. אילו נושאים מופיעים הן בשיר "שיבה" והן בברכה?
שאלות:
דיון
בשיר 'שיבה' מופיע הביטוי 'ולילה אחר'. על מנת לעמוד על כוונת המשורר, נקרא כעת שיר אחר של שלונסקי שנקרא בשם זה, ונראה כי גם בו מופיעים הנושאים שעליהם עמדנו עד כה.
בשיר 'שיבה' מופיע הביטוי 'ולילה אחר'. על מנת לעמוד על כוונת המשורר, נקרא כעת שיר אחר של שלונסקי שנקרא בשם זה, ונראה כי גם בו מופיעים הנושאים שעליהם עמדנו עד כה.
אברהם שלונסקי, שירי המפולת והפיוס: שירים, תל-אביב : יחדיו, תרצ"ח 1938. וכן בתוך: שירים, כרך שני, ספריית פועלים, ספרי מופת, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, מרחביה, תל אביב 1954. עמ' 222.
ולילה אחר / אברהם שלונסקי
וְלַיְלָה אַחֵר. סַלְחָנִי וְעָגֹל,
כְּכֶתֶר עֵצִים לַאֲגַם הַנָּגֹל.
כַּיְקוּם שֶׁהֵבִין
כִּי אֵין מַעַן לָנוּס.
כְּאָמֵן.
כִּגְזַר-דִּין.
כְּפִיּוּס.
וְנָשְׁקוּ צַמָּרוֹת זוֹ לְזוֹ בְּאִוְשָׁה
וּבִרְחִימוּ.
וְסָלְחוּ אָב וָאֵם וְיָדִיד וְאִשָּׁה
וְהִשְׁלִימוּ. וּבַגָּן יִזְדַּקֵּף הָאִילָן שֶׁנִּגְדַּע
וְיַבְשִׁיל מְלֻבְלָב וְרָטֹב.
וְחִיְּכוּ אֱלֹהִים כְּסִיּוּם אַגָּדָה
כְּסִיּוּם אַגָּדָה בְּכִי-טוֹב.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
ולילה אחר / אברהם שלונסקי
וְלַיְלָה אַחֵר. סַלְחָנִי וְעָגֹל,
כְּכֶתֶר עֵצִים לַאֲגַם הַנָּגֹל.
כַּיְקוּם שֶׁהֵבִין
כִּי אֵין מַעַן לָנוּס.
כְּאָמֵן.
כִּגְזַר-דִּין.
כְּפִיּוּס.
וְנָשְׁקוּ צַמָּרוֹת זוֹ לְזוֹ בְּאִוְשָׁה
וּבִרְחִימוּ.
וְסָלְחוּ אָב וָאֵם וְיָדִיד וְאִשָּׁה
וְהִשְׁלִימוּ. וּבַגָּן יִזְדַּקֵּף הָאִילָן שֶׁנִּגְדַּע
וְיַבְשִׁיל מְלֻבְלָב וְרָטֹב.
וְחִיְּכוּ אֱלֹהִים כְּסִיּוּם אַגָּדָה
כְּסִיּוּם אַגָּדָה בְּכִי-טוֹב.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
שאלות
איך מתפרש כעת המושג "לילה אחר" המופיע בשיר "שיבה"? איזו אגדה מסתיימת במילים "כי טוב"? מהי עמדתו של המחבר כלפי אותה 'אגדה', לפי דעתכם? האם "האגדה" מופיעה גם בברכת "קדושת היום"? איזו מורכבות יוצר הדבר כלפי הברכה המצוטטת בשיר "שיבה"?
שאלות
דף הנחיות למנחה:
שלונסקי שיבה פירוש והצעת הנחיה.rtf
שלונסקי שיבה פירוש והצעת הנחיה.rtf