הדף מאת: ליאור טל / בינ"ה
דף הלימוד מציג גישות דתיות וחילוניות ביחס ליהדות ואת המתח שבין גישות השמות במוקד סגולה אלוהית, שלכאורה היהודי נולד עימה, לגישות המדגישות תכנים יהודיים דתיים ותרבותיים, לבין גישות קיומיות המתמקדות ביהודים ומעשיהם בכל דור.
הדיון מתאים ללימוד מבואי בנושא זהות יהודית ולאומיות יהודית
רבי יהודה הלוי, מתוך "הכוזרי", מאמר ראשון
בני מין אחר
ודי לי בעדות שהעידה התורה כי אותם בחר האלוה לו לעם ולאומה מבין כל אומות העולם וכי העניין האלוהי חל בכל המונם, עד שנעשו כולם ראויים לשמוע את הדיבור האלוהי, ומהם עברה סגולה זו אל נשיהם, כי גם מהן קמו נביאות... בני יעקב היו כולם סגולה, כולם יחד ראויים לעניין האלוהי, ולכן היה להם המקום ההוא, המיוחד בהתגלות העניין האלוהי, לנחלה. מאותה שעה התחיל העניין האלוהי, שעד הנה לא חל כי אם על יחידים, שוכן בקרב קיבוץ... אומנם היו ביניהם גם חוטאים שנואי אלוה, אבל אין ספק שגם הם היו סגולה מבחינה ידועה: הרי מצד שרשם וטבעם היה בהם מן הסגולה ועתידים היו להוליד בנים שיהיו לסגולה...עד שבאו בני יעקב שכולם היו סגולה וגרעין, ונבדלו משאר בני אדם בתכונות אלוהיות, שעשאום כאילו לבני מין אחר...
בני מין אחר
ודי לי בעדות שהעידה התורה כי אותם בחר האלוה לו לעם ולאומה מבין כל אומות העולם וכי העניין האלוהי חל בכל המונם, עד שנעשו כולם ראויים לשמוע את הדיבור האלוהי, ומהם עברה סגולה זו אל נשיהם, כי גם מהן קמו נביאות... בני יעקב היו כולם סגולה, כולם יחד ראויים לעניין האלוהי, ולכן היה להם המקום ההוא, המיוחד בהתגלות העניין האלוהי, לנחלה. מאותה שעה התחיל העניין האלוהי, שעד הנה לא חל כי אם על יחידים, שוכן בקרב קיבוץ... אומנם היו ביניהם גם חוטאים שנואי אלוה, אבל אין ספק שגם הם היו סגולה מבחינה ידועה: הרי מצד שרשם וטבעם היה בהם מן הסגולה ועתידים היו להוליד בנים שיהיו לסגולה...עד שבאו בני יעקב שכולם היו סגולה וגרעין, ונבדלו משאר בני אדם בתכונות אלוהיות, שעשאום כאילו לבני מין אחר...
דיון
ריה"ל מייצג את אחת מתפיסות היסוד המקובלות ביהדות ביחס לייחודו של העם היהודי.
כיצד אתם מבינים תפיסה זו?
מה דעתכם עליה?
האם לדעתכם היא מזכירה תפיסות גזעניות?
ריה"ל מייצג את אחת מתפיסות היסוד המקובלות ביהדות ביחס לייחודו של העם היהודי.
כיצד אתם מבינים תפיסה זו?
מה דעתכם עליה?
האם לדעתכם היא מזכירה תפיסות גזעניות?
רבי סעדיה גאון (רס"ג), מתוך: אמונות ודעות
תכנים דתיים ותרבותיים כמגדירי אומה
אין אומתנו אומה אלא בתורותיה
תכנים דתיים ותרבותיים כמגדירי אומה
אין אומתנו אומה אלא בתורותיה
דיון
לפי רס"ג, התורה שבכתב והתורה שבעל פה הן המכוננות את העם היהודי.
מה דעתכם?
במה שונה תפיסה זו מתפיסתו של ר' יהודה הלוי?
לפי רס"ג, התורה שבכתב והתורה שבעל פה הן המכוננות את העם היהודי.
מה דעתכם?
במה שונה תפיסה זו מתפיסתו של ר' יהודה הלוי?
אחד העם, המוסר הלאומי, ובכל כתבי אחד העם עמ' קנט-קסד
מוסר לאומי ותרבות כמגדירי זהות לאומית
...יודעים הם הלאומיים האלה, שתוכן הלאומיות העברית כולל הרבה יותר מדיפּלוֹמַטיא ואספות בלבד, ויודעים הם זאת לא על פי היקשים וראיות מן החוץ, כי אם ראיה שאין עליה תשובה מתוך עצם מציאותם בעצמם. בהיותם על הרוב מלאים רוח היהדות מנעוריהם, הם מרגישים בנפשם, כי הרוח הזה עודנו חי וקים בלבם ורשומו ניכר בחייהם, אע"פ שהשקפותיהם הדתיות כבר נשתנו הרבה, ומזה הם מוציאים תולדה מוכרחת, כי אמנם יש רוח לאומי לישׂראל שאינו מוגבל באמונות דתיות בלבד, וממילא יש גם חובות לאומיות רוחניות, החלות על הכל, מאמינים ובלתי מאמינים יחדיו.המוסר כשהוא לעצמו כלומר דרכי ההבחנה בין טוב לרע בכל ענפי חיי האיש הפרטי וחיי החברה הוא איפוא, אולי יותר מכל שאר מקצעות הקולטורא, קנין לאומי, אשר בו נמצא רשמי חיי העם ומצבו בכל הזמנים ובו נראה טיבו של הרוח הלאומי ואופן התיחסותו אל העולם אשר מחוצה לו ואל תנאי החיים ההולכים ומשתנים... על יחוסם השלילי אל הדת הלאומית יכולים הלאומיים לפטור עצמם מן הדין בטענה צודקת, שאין האמונה תלויה ברצון ואין עושׂים אותה בסיס לחיי-עם. אבל משבאנו לידי הכרה, כי בלבוש הדת מסתתר גם הענף היותר נכבד של החיים הלאומיים המוסר הלאומי, הנובע מרוח העם וחייו ההיסטוריים, האין לנו צדקה לדרוש מכל נושׂאי דגל הלאומיות, כי ישׂימו לבם לדעת את המוסר הלאומי האמתּי וישתדלו להתאים עמו את חייהם?"
מוסר לאומי ותרבות כמגדירי זהות לאומית
...יודעים הם הלאומיים האלה, שתוכן הלאומיות העברית כולל הרבה יותר מדיפּלוֹמַטיא ואספות בלבד, ויודעים הם זאת לא על פי היקשים וראיות מן החוץ, כי אם ראיה שאין עליה תשובה מתוך עצם מציאותם בעצמם. בהיותם על הרוב מלאים רוח היהדות מנעוריהם, הם מרגישים בנפשם, כי הרוח הזה עודנו חי וקים בלבם ורשומו ניכר בחייהם, אע"פ שהשקפותיהם הדתיות כבר נשתנו הרבה, ומזה הם מוציאים תולדה מוכרחת, כי אמנם יש רוח לאומי לישׂראל שאינו מוגבל באמונות דתיות בלבד, וממילא יש גם חובות לאומיות רוחניות, החלות על הכל, מאמינים ובלתי מאמינים יחדיו.המוסר כשהוא לעצמו כלומר דרכי ההבחנה בין טוב לרע בכל ענפי חיי האיש הפרטי וחיי החברה הוא איפוא, אולי יותר מכל שאר מקצעות הקולטורא, קנין לאומי, אשר בו נמצא רשמי חיי העם ומצבו בכל הזמנים ובו נראה טיבו של הרוח הלאומי ואופן התיחסותו אל העולם אשר מחוצה לו ואל תנאי החיים ההולכים ומשתנים... על יחוסם השלילי אל הדת הלאומית יכולים הלאומיים לפטור עצמם מן הדין בטענה צודקת, שאין האמונה תלויה ברצון ואין עושׂים אותה בסיס לחיי-עם. אבל משבאנו לידי הכרה, כי בלבוש הדת מסתתר גם הענף היותר נכבד של החיים הלאומיים המוסר הלאומי, הנובע מרוח העם וחייו ההיסטוריים, האין לנו צדקה לדרוש מכל נושׂאי דגל הלאומיות, כי ישׂימו לבם לדעת את המוסר הלאומי האמתּי וישתדלו להתאים עמו את חייהם?"
דיון
אחד העם פיתח גישה הרואה ביהדות מרכיב לאומי ולאו דווקא דתי.
למה מתכוון אחד העם במילים "רוח לאומי לישראל"?
מה כוונתו ב "מוסר לאומי"?
מה דעתכם על העמדת תכנים מוסריים בלב ההגדרה הלאומית-יהודית?
אחד העם פיתח גישה הרואה ביהדות מרכיב לאומי ולאו דווקא דתי.
למה מתכוון אחד העם במילים "רוח לאומי לישראל"?
מה כוונתו ב "מוסר לאומי"?
מה דעתכם על העמדת תכנים מוסריים בלב ההגדרה הלאומית-יהודית?
יהודים כנתון קיומי, יהדות כתכניו התרבותיים - ברדיצ'בסקי וברנר
מ.י.ברדיצ'בסקי, מתוך "מחשבות"' כל כתבי מ.י. ברדיצ'בסקי כרך ב עמ' לב ואילך
ענין המוסר הלאומי הוא רק עיקר בדוי מן הלב, עיקר כשאר העיקרים הדתיים, שהולכים ובאים, הולכים ובאים אם יכול אנכי להוציא משפט כלבבי על האמונות והדעות שהנחילו אותי אבותי, הלא גם רשות בידי להוציא משפט על הערכים האלה או גם לפוסלם לגמרי, מבלי הינתק על ידי זה כל קשר ביני ובין עמי. הנה לאחד-העם מין יהדות מופשטת, או מין ישראליות ידועה; ואנחנו רק עברים סתם אנו, עברים בכל הדעות שנסגל לנו, ובכל המחשבות שנחשוב. אתם מאיימים עלינו לאמור: השקפותינו לא תתאחדנה עם היהדות לעולם; אבל זאת היא השאלה: מה היא היהדות? מה היא היהדות המשותפת והנצחית? שואלים אנו לאמור: האם זאת היא תורת היהדות, שאדם צריך להתבייש באהבתו את שונאיו (דברי יואב בן צרויה לדויד), או זו שבתורה שבעל-פה: חייב האדם להיות מן הנעלבים ואינם עולבים. הזאת היא אותה היהדות שתלמד אותנו לאמור: פת במלח תאכל, או זו שאמרה: "עתיד האדם לתת דין-וחשבון על כל מה שראה בעיניו ולא נהנה" (ירושלמי)? לנו אומרים, שימרו את היהדות; ואנחנו אומרים יהודים אנו ותו לא. אתם בחרתם לכם יהדות נאה וחסודה, שרק בשכרה אנו קיימים ורק בעבורה יש לנו רשות להתקיים; ולנו אין צורך בקיום כזה, שניתן לנו זכות הקיום רק כדי למצוא שיטה נעלה בתורה ובחיים. עם ישראל הוא מאורע בפועל ולא חשבונו-של-עולם קבוע ומוגבל. עם אנו וגם חשבנו כך וכך; אבל לא רק בשביל שחשבנו כך וכך. לא יהדות מופשטת תהיה לנו לנר, יהדות זו או אחרת. עברים אנו ואת לבנו נעבוד.
למקור המלא באתר בן יהודה
ענין המוסר הלאומי הוא רק עיקר בדוי מן הלב, עיקר כשאר העיקרים הדתיים, שהולכים ובאים, הולכים ובאים אם יכול אנכי להוציא משפט כלבבי על האמונות והדעות שהנחילו אותי אבותי, הלא גם רשות בידי להוציא משפט על הערכים האלה או גם לפוסלם לגמרי, מבלי הינתק על ידי זה כל קשר ביני ובין עמי. הנה לאחד-העם מין יהדות מופשטת, או מין ישראליות ידועה; ואנחנו רק עברים סתם אנו, עברים בכל הדעות שנסגל לנו, ובכל המחשבות שנחשוב. אתם מאיימים עלינו לאמור: השקפותינו לא תתאחדנה עם היהדות לעולם; אבל זאת היא השאלה: מה היא היהדות? מה היא היהדות המשותפת והנצחית? שואלים אנו לאמור: האם זאת היא תורת היהדות, שאדם צריך להתבייש באהבתו את שונאיו (דברי יואב בן צרויה לדויד), או זו שבתורה שבעל-פה: חייב האדם להיות מן הנעלבים ואינם עולבים. הזאת היא אותה היהדות שתלמד אותנו לאמור: פת במלח תאכל, או זו שאמרה: "עתיד האדם לתת דין-וחשבון על כל מה שראה בעיניו ולא נהנה" (ירושלמי)? לנו אומרים, שימרו את היהדות; ואנחנו אומרים יהודים אנו ותו לא. אתם בחרתם לכם יהדות נאה וחסודה, שרק בשכרה אנו קיימים ורק בעבורה יש לנו רשות להתקיים; ולנו אין צורך בקיום כזה, שניתן לנו זכות הקיום רק כדי למצוא שיטה נעלה בתורה ובחיים. עם ישראל הוא מאורע בפועל ולא חשבונו-של-עולם קבוע ומוגבל. עם אנו וגם חשבנו כך וכך; אבל לא רק בשביל שחשבנו כך וכך. לא יהדות מופשטת תהיה לנו לנר, יהדות זו או אחרת. עברים אנו ואת לבנו נעבוד.
למקור המלא באתר בן יהודה
י.ח. ברנר, כתבים, כרך ד עמ' 1369
כל מעשי היהודים בתוך סביבתם ולתכלית קיומם זאת היא היהדות. העיקר הוא לבקש בכל את היהודים תחילה סוף היהדות לבוא. אם יהיו יהודים, יעבדו את עבודתם ויחיו את חייהם העצמיים כבר תהיה ממילא איזו יהדות. או כל מה שיהיה יהדות יקרא לו...
כל מעשי היהודים בתוך סביבתם ולתכלית קיומם זאת היא היהדות. העיקר הוא לבקש בכל את היהודים תחילה סוף היהדות לבוא. אם יהיו יהודים, יעבדו את עבודתם ויחיו את חייהם העצמיים כבר תהיה ממילא איזו יהדות. או כל מה שיהיה יהדות יקרא לו...
י.ח ברנר, "על חזיון השמד", כל כתבי י.ח. ברנר, כרך ב, עמ' 56-59
...יודעים אותם הצעירים את הקרעים הרבים שבנפשם ואת הקושי של חיים בלי אלוהים; יודעים ומרגישים, שאינם אנשים שלמים, שבתור צעירים עברים בלי שפה עברית שלמה, בלי ארץ-מולדת עברית ובלי קוּלטוּרה עברית, אין הכל חָלָק אצלם. אולם, בכל אופן, ברור ומובן להם, למרות כל אלה הרוצים ללמדם כי אין ישראל בלי דת ישראל, שיהודי וטלית ותפילין אינו היינו אך... צורות-החיים העיקריות של היחיד והאומה לא מפי הדת הן נזונות וחיות. הדת בעצמה, עם כל צרמוניותיה והבליה, אינה אלא חלק מצורות-החיים, שבני האדם יצרו אותן לרצונם-על-כרחם, בסיבת תנאי מציאותם הכלכליים-הנפשיים האנושיים-הלאומיים... אנחנו, היהודים החיים, בין אם אנחנו מתענים ביום-כיפור ובין אם אנו אוכלים בו בשר בחלב, בין אם אנו מחזיקים במוּסרה של הברית הישנה, בין אם אנו בהשקפת עולמנו תלמידים נאמנים לאפיקוֹר אנחנו איננו חדלים להרגיש את עצמנו בתור יהודים, לחיות חיינו היהודים, לעבוד ולברוא אָפני עבודה של יהודים, לדבר בשפתנו היהודית, לקבל מזוננו הרוחני מספרותנו, לעמול בשביל תרבותנו הלאומית החפשית, להגן על כבודנו הלאומי וללחום את מלחמת קיומנו בכל גילוי, שמלחמה זו מקבלת.
למאמר המלא באתר בן יהודה
...יודעים אותם הצעירים את הקרעים הרבים שבנפשם ואת הקושי של חיים בלי אלוהים; יודעים ומרגישים, שאינם אנשים שלמים, שבתור צעירים עברים בלי שפה עברית שלמה, בלי ארץ-מולדת עברית ובלי קוּלטוּרה עברית, אין הכל חָלָק אצלם. אולם, בכל אופן, ברור ומובן להם, למרות כל אלה הרוצים ללמדם כי אין ישראל בלי דת ישראל, שיהודי וטלית ותפילין אינו היינו אך... צורות-החיים העיקריות של היחיד והאומה לא מפי הדת הן נזונות וחיות. הדת בעצמה, עם כל צרמוניותיה והבליה, אינה אלא חלק מצורות-החיים, שבני האדם יצרו אותן לרצונם-על-כרחם, בסיבת תנאי מציאותם הכלכליים-הנפשיים האנושיים-הלאומיים... אנחנו, היהודים החיים, בין אם אנחנו מתענים ביום-כיפור ובין אם אנו אוכלים בו בשר בחלב, בין אם אנו מחזיקים במוּסרה של הברית הישנה, בין אם אנו בהשקפת עולמנו תלמידים נאמנים לאפיקוֹר אנחנו איננו חדלים להרגיש את עצמנו בתור יהודים, לחיות חיינו היהודים, לעבוד ולברוא אָפני עבודה של יהודים, לדבר בשפתנו היהודית, לקבל מזוננו הרוחני מספרותנו, לעמול בשביל תרבותנו הלאומית החפשית, להגן על כבודנו הלאומי וללחום את מלחמת קיומנו בכל גילוי, שמלחמה זו מקבלת.
למאמר המלא באתר בן יהודה
דיון
ברדיצ'בסקי וברנר מתנגדים להגדרת היהדות דרך תכניה.
מה הן טענותיו של ברדיצ'בסקי כנגד גישת המוסר הלאומי של אחד העם?
כיצד ברנר מגדיר יהדות ומה משמעויות הגדרה זו?
לקטו מסוף דבריו של ברנר את יסודות החיים היהודיים שהוא מציע ונסו להתאים לימינו.
לסיום הלימוד מומלץ לקיים דיון זהותי-אישי בהצעות השונות שהובאו לעיל.
ברדיצ'בסקי וברנר מתנגדים להגדרת היהדות דרך תכניה.
מה הן טענותיו של ברדיצ'בסקי כנגד גישת המוסר הלאומי של אחד העם?
כיצד ברנר מגדיר יהדות ומה משמעויות הגדרה זו?
לקטו מסוף דבריו של ברנר את יסודות החיים היהודיים שהוא מציע ונסו להתאים לימינו.
לסיום הלימוד מומלץ לקיים דיון זהותי-אישי בהצעות השונות שהובאו לעיל.
