הדף מאת: אפרת ואורי וייל / מסע ח"י
מה קורה כשאדם מהשוליים החברתיים הופך למנהיג? עיון בדמותו של יפתח כחלק מלימוד שבועי בפרויקט 929.
דיון
מעבר לייחודיות והדרמטיות המאפיינות את סיפורו של יפתח בספר שופטים, זה גם המקרה המתועד הראשון שבו נבחר במכוון אדם מהפריפריה לעמוד בראש העם בשעת מלחמה. האם הצליח יפתח לשדרג את מעמדו בעזרת קריירה צבאית מזהירה? כיצד מתרחש המעבר מ'צבא' ל'פוליטיקה'? ומה אומרות על כך 'האליטות הישנות'?
לימוד על מרכז ופריפריה דרך סיפור יפתח, המדרשים ומקורות נוספים.
מעבר לייחודיות והדרמטיות המאפיינות את סיפורו של יפתח בספר שופטים, זה גם המקרה המתועד הראשון שבו נבחר במכוון אדם מהפריפריה לעמוד בראש העם בשעת מלחמה. האם הצליח יפתח לשדרג את מעמדו בעזרת קריירה צבאית מזהירה? כיצד מתרחש המעבר מ'צבא' ל'פוליטיקה'? ומה אומרות על כך 'האליטות הישנות'?
לימוד על מרכז ופריפריה דרך סיפור יפתח, המדרשים ומקורות נוספים.
יז) וַיִּצָּעֲקוּ בְּנֵי עַמּוֹן וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְעָד וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּמִּצְפָּה. יח) וַיֹּאמְרוּ הָעָם שָׂרֵי גִלְעָד אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יָחֵל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן יִהְיֶה לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד.
א) וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי הָיָה גִּבּוֹר חַיִל וְהוּא בֶּן אִשָּׁה זוֹנָה וַיּוֹלֶד גִּלְעָד אֶת יִפְתָּח. ב) וַתֵּלֶד אֵשֶׁת גִּלְעָד לוֹ בָּנִים וַיִּגְדְּלוּ בְנֵי הָאִשָּׁה וַיְגָרְשׁוּ אֶת יִפְתָּח וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא תִנְחַל בְּבֵית אָבִינוּ כִּי בֶּן אִשָּׁה אַחֶרֶת אָתָּה. ג) וַיִּבְרַח יִפְתָּח מִפְּנֵי אֶחָיו וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ.
ד) וַיְהִי מִיָּמִים וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי עַמּוֹן עִם יִשְׂרָאֵל. ה) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִלְחֲמוּ בְנֵי עַמּוֹן עִם יִשְׂרָאֵל וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי גִלְעָד לָקַחַת אֶת יִפְתָּח מֵאֶרֶץ טוֹב. ו) וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח לְכָה וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין וְנִלָּחֲמָה בִּבְנֵי עַמּוֹן. ז) וַיֹּאמֶר יִפְתָּח לְזִקְנֵי גִלְעָד הֲלֹא אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי וַתְּגָרְשׁוּנִי מִבֵּית אָבִי וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי עַתָּה כַּאֲשֶׁר צַר לָכֶם. ח) וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי גִלְעָד אֶל יִפְתָּח לָכֵן עַתָּה שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ וְהָלַכְתָּ עִמָּנוּ וְנִלְחַמְתָּ בִּבְנֵי עַמּוֹן וְהָיִיתָ לָּנוּ לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד. ט) וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֶל זִקְנֵי גִלְעָד אִם מְשִׁיבִים אַתֶּם אוֹתִי לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן וְנָתַן (ה) אוֹתָם לְפָנָי אָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לְרֹאשׁ. י) וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי גִלְעָד אֶל יִפְתָּח (ה) יִהְיֶה שֹׁמֵעַ בֵּינוֹתֵינוּ אִם לֹא כִדְבָרְךָ כֵּן נַעֲשֶׂה. יא) וַיֵּלֶךְ יִפְתָּח עִם זִקְנֵי גִלְעָד וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת כָּל דְּבָרָיו לִפְנֵי ה' בַּמִּצְפָּה.
א) וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי הָיָה גִּבּוֹר חַיִל וְהוּא בֶּן אִשָּׁה זוֹנָה וַיּוֹלֶד גִּלְעָד אֶת יִפְתָּח. ב) וַתֵּלֶד אֵשֶׁת גִּלְעָד לוֹ בָּנִים וַיִּגְדְּלוּ בְנֵי הָאִשָּׁה וַיְגָרְשׁוּ אֶת יִפְתָּח וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא תִנְחַל בְּבֵית אָבִינוּ כִּי בֶּן אִשָּׁה אַחֶרֶת אָתָּה. ג) וַיִּבְרַח יִפְתָּח מִפְּנֵי אֶחָיו וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ.
ד) וַיְהִי מִיָּמִים וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי עַמּוֹן עִם יִשְׂרָאֵל. ה) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִלְחֲמוּ בְנֵי עַמּוֹן עִם יִשְׂרָאֵל וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי גִלְעָד לָקַחַת אֶת יִפְתָּח מֵאֶרֶץ טוֹב. ו) וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח לְכָה וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין וְנִלָּחֲמָה בִּבְנֵי עַמּוֹן. ז) וַיֹּאמֶר יִפְתָּח לְזִקְנֵי גִלְעָד הֲלֹא אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי וַתְּגָרְשׁוּנִי מִבֵּית אָבִי וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי עַתָּה כַּאֲשֶׁר צַר לָכֶם. ח) וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי גִלְעָד אֶל יִפְתָּח לָכֵן עַתָּה שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ וְהָלַכְתָּ עִמָּנוּ וְנִלְחַמְתָּ בִּבְנֵי עַמּוֹן וְהָיִיתָ לָּנוּ לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד. ט) וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֶל זִקְנֵי גִלְעָד אִם מְשִׁיבִים אַתֶּם אוֹתִי לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן וְנָתַן (ה) אוֹתָם לְפָנָי אָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לְרֹאשׁ. י) וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי גִלְעָד אֶל יִפְתָּח (ה) יִהְיֶה שֹׁמֵעַ בֵּינוֹתֵינוּ אִם לֹא כִדְבָרְךָ כֵּן נַעֲשֶׂה. יא) וַיֵּלֶךְ יִפְתָּח עִם זִקְנֵי גִלְעָד וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת כָּל דְּבָרָיו לִפְנֵי ה' בַּמִּצְפָּה.
Then the children of ῾Ammon mustered together, and encamped in Gil῾ad. And the children of Yisra᾽el assembled themselves together, and encamped in Miżpe. And the people and princes of Gil῾ad said to one another, What man is he that will begin to fight against the children of ῾Ammon? he shall be head over all the inhabitants of Gil῾ad.
דיון
* מדוע לדעתכם פנו זקני גלעד דווקא ליפתח?
* מה דעתכם על תגובתו של יפתח לבקשתם?
* הקטע לעיל הוא פתיחת סיפורו של יפתח. אילו מאפיינים מהפתיחה הופכים למשמעותיים בהמשך? אילו ציפיות מעלה פתיחה כזו, והאם הן מתממשות?
* מדוע לדעתכם פנו זקני גלעד דווקא ליפתח?
* מה דעתכם על תגובתו של יפתח לבקשתם?
* הקטע לעיל הוא פתיחת סיפורו של יפתח. אילו מאפיינים מהפתיחה הופכים למשמעותיים בהמשך? אילו ציפיות מעלה פתיחה כזו, והאם הן מתממשות?
א) וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ בֶּן יְרֻבַּעַל שְׁכֶמָה אֶל אֲחֵי אִמּוֹ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וְאֶל כָּל מִשְׁפַּחַת בֵּית אֲבִי אִמּוֹ לֵאמֹר. ב) דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי כָל בַּעֲלֵי שְׁכֶם מַה טּוֹב לָכֶם הַמְשֹׁל בָּכֶם שִׁבְעִים אִישׁ כֹּל בְּנֵי יְרֻבַּעַל אִם מְשֹׁל בָּכֶם אִישׁ אֶחָד וּזְכַרְתֶּם כִּי עַצְמֵכֶם וּבְשַׂרְכֶם אָנִי. ג) וַיְדַבְּרוּ אֲחֵי אִמּוֹ עָלָיו בְּאָזְנֵי כָּל בַּעֲלֵי שְׁכֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֵּט לִבָּם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ כִּי אָמְרוּ אָחִינוּ הוּא. ד) וַיִּתְּנוּ לוֹ שִׁבְעִים כֶּסֶף מִבֵּית בַּעַל בְּרִית וַיִּשְׂכֹּר בָּהֶם אֲבִימֶלֶךְ אֲנָשִׁים רֵיקִים וּפֹחֲזִים וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו. ה) וַיָּבֹא בֵית אָבִיו עָפְרָתָה וַיַּהֲרֹג אֶת אֶחָיו בְּנֵי יְרֻבַּעַל שִׁבְעִים אִישׁ עַל אֶבֶן אֶחָת.
And Avimelekh the son of Yerubba῾al went to Shekhem to his mother’s brethren, and spoke to them, and to all the family of the house of his mother’s father, saying, Speak, I pray you, in the ears of all the men of Shekhem, Which is better for you, that all the sons of Yerubba῾al, who are seventy persons, reign over you, or that one should reign over you? remember also that I am your bone and your flesh. And his mother’s brethren spoke of him in the ears of all the men of Shekhem all these words: and their hearts inclined to follow Avimelekh; for they said, He is our brother. And they gave him seventy pieces of silver out of the house of Ba῾al-berit, with which Avimelekh hired vain and reckless persons, who followed him. And he went to his father’s house at ῾Ofra, and slew his brothers, the sons of Yerubba῾al, seventy persons, upon one stone: yet Yotam the youngest son of Yerubba῾al was left; for he hid him-self.
א) וַיֵּלֶךְ דָּוִד מִשָּׁם וַיִּמָּלֵט אֶל מְעָרַת עֲדֻלָּם וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו וְכָל בֵּית אָבִיו וַיֵּרְדוּ אֵלָיו שָׁמָּה. ב) וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו כָּל אִישׁ מָצוֹק וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר לוֹ נֹשֶׁא וְכָל אִישׁ מַר נֶפֶשׁ וַיְהִי עֲלֵיהֶם לְשָׂר וַיִּהְיוּ עִמּוֹ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ.
הסברים
הסברים
- רקע: התקבצות זו התרחשה בעת בריחתו של דוד משאול.
David therefore departed from there, and escaped to the cave of ῾Adullam: and when his brothers and all his father’s house heard it, they went down there to him. And every one that was in distress, and every one that was in debt, and every one that was discontented, gathered themselves to him; and he became a captain over them: and there were with him about four hundred men.
דיון
* מה פירוש התיאור "אנשים ריקים" על פי הפסוקים על יפתח, שקראנו קודם, והפסוקים על אבימלך?
* במה הם דומים לאנשי דוד ובמה הם שונים מהם?
* מדוע בחרו אבימלך, יפתח ודוד לחבור לאנשים כאלה?
* האם יש בחברה שלנו כיום אנשים ריקים? אם כן - מי אלה ומי המנהיגים שלהם?
* מה פירוש התיאור "אנשים ריקים" על פי הפסוקים על יפתח, שקראנו קודם, והפסוקים על אבימלך?
* במה הם דומים לאנשי דוד ובמה הם שונים מהם?
* מדוע בחרו אבימלך, יפתח ודוד לחבור לאנשים כאלה?
* האם יש בחברה שלנו כיום אנשים ריקים? אם כן - מי אלה ומי המנהיגים שלהם?
מתוך הבלוג של עינת מיזהר
על הקשר בין פצע בלב האדם לבין היצירתיות שמעתי וקראתי רבות אך להכיר באופן אישי דוגמא מובהקת לכך היא זכות גדולה והשראה עצומה. מ"בן העניים" שאני מכירה שמעתי מה זה להיות ילד עני.
למשל איך זה לגדול עם מקרר ריק בבית עם אחיו ואימו,שהייתה המפרנסת היחידה וכדי להאכיל את ילדיה הייתה מלקטת ביער צמחי תבלין והייתה באה הביתה ומכינה להם מקמח ומים פיתות, מתבלת אותן עם צמחי התבלין וקצת מלח ומאכל זה היה עבורם יום חג.
סיפורים כמו אלה יוצאים מפיו של אדם שהפליג שנים רבות הרחק מאד מחופי מולדת העוני ( ואף יגיע רחוק עוד הרבה יותר בעתיד אני מאמינה ויודעת)
האש שבוערת בעצמותיו היא פנימית.
לו אין צורך בעידוד מוטיבציה. כשהוא שוקע בייאוש מדכדך, הוא הולך לעבוד עוד שעה והעבודה משכיחה ממנו את העצבות הרגעית שהוא לא יכול היה להרשות לעצמו.
הוא היה תלמיד סקרן ורצה לסיים לימודים עם תעודת בגרות, אך היה עליו לחפש בית ספר תיכון שישלב בין הלימודים ובין העבודה כדי שיוכל להביא כסף הביתה. תיכון כזה היה מקצועי וסיפק רק תעודה מקצועית והוא בחר בו בלית ברירה.
לתיכון היה נוסע בטרמפים, כי היה מרוחק וכסף לאוטובוסים לא היה.
הכאב של הילדות העשוקה,העוני והמחסור הם אש היצירה שלו היום.
האמונה שבידיו היכולת לשנות את העתיד, ולצאת ממעגל העוני, הייתה זו שגרמה לו כנער ללכת לחנויות ספרים, לבחור את הספרים המקצועיים שמהם למד לבד, לשבת שעות ולקרוא בחנות עד שהייתה נסגרת, כי כסף לקנות את הספר לא היה.
מובן שבתנאים אלה לא יכל ללמוד באוניברסיטה, אבל היום הגיע למצב שכל העובדים תחתיו, אלה שהוא מלמד ומדריך, בעלי תארים של אוניברסיטאות נבחרות, ואילו הוא, הממציא והיוצר הראשי,המנהל והמדריך, חסר כל תואר...
שום דבר בחייו ובהתנהלותו לא היה הגיוני, שקול או רציונאלי. הסיכונים שלקח ,העקיפות והדילוגים רבו כמו גם האכזבות מאנשים שציפה כי יאמינו בו, יראו את החזון שלו, יכירו בכישוריו ויושיטו לו יד...
...אבל כל "לא" ששמע בחייו נשמע לו כמו "כן" מהדהד וחזק. כל אדם שסרב לו הפך להיות עוד אדם שדמיין אותו בעתיד מכה על חטא.
© כל הזכויות שמורות לעינת מיזהר
einatmizhar.wordpress.com
על הקשר בין פצע בלב האדם לבין היצירתיות שמעתי וקראתי רבות אך להכיר באופן אישי דוגמא מובהקת לכך היא זכות גדולה והשראה עצומה. מ"בן העניים" שאני מכירה שמעתי מה זה להיות ילד עני.
למשל איך זה לגדול עם מקרר ריק בבית עם אחיו ואימו,שהייתה המפרנסת היחידה וכדי להאכיל את ילדיה הייתה מלקטת ביער צמחי תבלין והייתה באה הביתה ומכינה להם מקמח ומים פיתות, מתבלת אותן עם צמחי התבלין וקצת מלח ומאכל זה היה עבורם יום חג.
סיפורים כמו אלה יוצאים מפיו של אדם שהפליג שנים רבות הרחק מאד מחופי מולדת העוני ( ואף יגיע רחוק עוד הרבה יותר בעתיד אני מאמינה ויודעת)
האש שבוערת בעצמותיו היא פנימית.
לו אין צורך בעידוד מוטיבציה. כשהוא שוקע בייאוש מדכדך, הוא הולך לעבוד עוד שעה והעבודה משכיחה ממנו את העצבות הרגעית שהוא לא יכול היה להרשות לעצמו.
הוא היה תלמיד סקרן ורצה לסיים לימודים עם תעודת בגרות, אך היה עליו לחפש בית ספר תיכון שישלב בין הלימודים ובין העבודה כדי שיוכל להביא כסף הביתה. תיכון כזה היה מקצועי וסיפק רק תעודה מקצועית והוא בחר בו בלית ברירה.
לתיכון היה נוסע בטרמפים, כי היה מרוחק וכסף לאוטובוסים לא היה.
הכאב של הילדות העשוקה,העוני והמחסור הם אש היצירה שלו היום.
האמונה שבידיו היכולת לשנות את העתיד, ולצאת ממעגל העוני, הייתה זו שגרמה לו כנער ללכת לחנויות ספרים, לבחור את הספרים המקצועיים שמהם למד לבד, לשבת שעות ולקרוא בחנות עד שהייתה נסגרת, כי כסף לקנות את הספר לא היה.
מובן שבתנאים אלה לא יכל ללמוד באוניברסיטה, אבל היום הגיע למצב שכל העובדים תחתיו, אלה שהוא מלמד ומדריך, בעלי תארים של אוניברסיטאות נבחרות, ואילו הוא, הממציא והיוצר הראשי,המנהל והמדריך, חסר כל תואר...
שום דבר בחייו ובהתנהלותו לא היה הגיוני, שקול או רציונאלי. הסיכונים שלקח ,העקיפות והדילוגים רבו כמו גם האכזבות מאנשים שציפה כי יאמינו בו, יראו את החזון שלו, יכירו בכישוריו ויושיטו לו יד...
...אבל כל "לא" ששמע בחייו נשמע לו כמו "כן" מהדהד וחזק. כל אדם שסרב לו הפך להיות עוד אדם שדמיין אותו בעתיד מכה על חטא.
© כל הזכויות שמורות לעינת מיזהר
einatmizhar.wordpress.com
דיון
* האם גם אתם מכירים מקרים שבהם אדם שתנאי הפתיחה שלו היו קשים מבחינה חברתית וכלכלית, נאבק והגיע לעמדת השפעה והצלחה?
* אילו אתגרים עומדים בדרכם של אנשים הבאים מהפריפריה החברתית-כלכלית?
* מהם היתרונות לנקודת פתיחה כזו לחיים?
* "שום דבר בחייו ובהתנהגותו לא היה הגיוני, שקול, רציונלי" - האם אתם יכולים לראות משהו מזה בהתנהלותו של יפתח?
* האם גם אתם מכירים מקרים שבהם אדם שתנאי הפתיחה שלו היו קשים מבחינה חברתית וכלכלית, נאבק והגיע לעמדת השפעה והצלחה?
* אילו אתגרים עומדים בדרכם של אנשים הבאים מהפריפריה החברתית-כלכלית?
* מהם היתרונות לנקודת פתיחה כזו לחיים?
* "שום דבר בחייו ובהתנהגותו לא היה הגיוני, שקול, רציונלי" - האם אתם יכולים לראות משהו מזה בהתנהלותו של יפתח?
... וכן את מוצא ביפתח הגלעדי מפני שלא היה בן תורה אִבֵּד את בתו. אימתי [=מתי]? בשעה שנלחם עם בני עמון ונדר באותה שעה שנא' (שופטים, יא,ל) "וידר יפתח נדר" וגו' "והיה היוצא" וגו' והיה לה' והעליתהו עולה" באותה שעה היה עליו כעס מן הקב"ה. אמר [הקב"ה]: 'אילו יצא מביתו כלב או חזיר או גמל היה מקריב אותו לפני?' לכך זימן לו בתו.. כדי שילמדו כל הנודרים הלכות נדרים וקונמות שלא לנהוג טעות בנדרים.
והנה בתו יוצאת לקראתו: "ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי" וגו' (פסוק לה) "ואנכי פציתי פי אל ה' ולא אוכל לשוב" והלא פינחס היה שם והוא אומר לא אוכל לשוב? [לפי חז"ל פינחס בן אלעזר שימש כמנהיג רוחני ודתי בתקופתו של יפתח וככזה יכול היה להתיר נדרים] אלא פינחס אמר: 'אני כהן גדול בן כ"ג [=כהן גדול] ואיך אלך אצל עם הארץ?' יפתח אמר: 'אני ראש שופטי ישראל ראש הקצינים אשפיל עצמי ואלך אצל הדיוט?' מבין תרויהון [=שניהם] אבדת ההיא עלובתא מן עלמא [אבדו חייה של עלובה זו] ושניהם נתחייבו בדמיה [דמה על ידם ולכן שילמו על כך מחיר]: פינחס נסתלקה ממנו רוח הקדש. יפתח נתפזרו עצמותיו שכן כתיב (שופטים, יב, ז) "ויקבר בערי גלעד".
כיון שבקש לקרבה היתה בוכה לפניו, אמרה לו בתו: 'אבי יצאתי לקראתך בשמחה ואתה שוחט אותי? שמא כתב הקב"ה בתורה שיהו ישראל מקריבין לפני הקב"ה נפשות אדם? אין כתיב בתורה "אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה" (ויקרא, א, ב)- מן הבהמה ולא מן בני אדם'.
אמר לה: 'בתי נדרתי: "והיה היוצא אשר יצא והעליתיהו עולה" (פסוק ל) שמא כל הנודר יכול הוא שלא לשלם נדרו?'
אמרה ליה [=לו]: והרי יעקב אבינו שנדר "כל אשר תתן לי" (בראשית כח, כא) ונתן לו הקב"ה שנים עשר בנים- שמא הקריב להקב"ה אחד מהם?! ולא עוד אלא חנה שאמרה "ותדר נדר ותאמר ה' צבאות אם ראה תראה" (שמואל א, א,יא)- שמא הקריבה את בנה לפני הקב"ה?! כל הדברים האלה אמרה לו ולא שמע לה.
כיון שראתה שלא שמע לה אמרה לו: הניחני וארד אצל ב"ד [בית דין] שמא ימצאו פתח לנדרך ... הלכה אצלם ולא מצאו פתח ליפתח ולהתיר לו את נדרו בעוון אותן [אותם אנשים] ששחט משבט אפרים [הכוונה למלחמת יפתח בשבט אפרים: שופטים, יב, א-ז] ועליו הוא אומר (משלי, כח, ג): "גבר רש ועושק דלים מטר סוחף ואין להם".
והנה בתו יוצאת לקראתו: "ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי" וגו' (פסוק לה) "ואנכי פציתי פי אל ה' ולא אוכל לשוב" והלא פינחס היה שם והוא אומר לא אוכל לשוב? [לפי חז"ל פינחס בן אלעזר שימש כמנהיג רוחני ודתי בתקופתו של יפתח וככזה יכול היה להתיר נדרים] אלא פינחס אמר: 'אני כהן גדול בן כ"ג [=כהן גדול] ואיך אלך אצל עם הארץ?' יפתח אמר: 'אני ראש שופטי ישראל ראש הקצינים אשפיל עצמי ואלך אצל הדיוט?' מבין תרויהון [=שניהם] אבדת ההיא עלובתא מן עלמא [אבדו חייה של עלובה זו] ושניהם נתחייבו בדמיה [דמה על ידם ולכן שילמו על כך מחיר]: פינחס נסתלקה ממנו רוח הקדש. יפתח נתפזרו עצמותיו שכן כתיב (שופטים, יב, ז) "ויקבר בערי גלעד".
כיון שבקש לקרבה היתה בוכה לפניו, אמרה לו בתו: 'אבי יצאתי לקראתך בשמחה ואתה שוחט אותי? שמא כתב הקב"ה בתורה שיהו ישראל מקריבין לפני הקב"ה נפשות אדם? אין כתיב בתורה "אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה" (ויקרא, א, ב)- מן הבהמה ולא מן בני אדם'.
אמר לה: 'בתי נדרתי: "והיה היוצא אשר יצא והעליתיהו עולה" (פסוק ל) שמא כל הנודר יכול הוא שלא לשלם נדרו?'
אמרה ליה [=לו]: והרי יעקב אבינו שנדר "כל אשר תתן לי" (בראשית כח, כא) ונתן לו הקב"ה שנים עשר בנים- שמא הקריב להקב"ה אחד מהם?! ולא עוד אלא חנה שאמרה "ותדר נדר ותאמר ה' צבאות אם ראה תראה" (שמואל א, א,יא)- שמא הקריבה את בנה לפני הקב"ה?! כל הדברים האלה אמרה לו ולא שמע לה.
כיון שראתה שלא שמע לה אמרה לו: הניחני וארד אצל ב"ד [בית דין] שמא ימצאו פתח לנדרך ... הלכה אצלם ולא מצאו פתח ליפתח ולהתיר לו את נדרו בעוון אותן [אותם אנשים] ששחט משבט אפרים [הכוונה למלחמת יפתח בשבט אפרים: שופטים, יב, א-ז] ועליו הוא אומר (משלי, כח, ג): "גבר רש ועושק דלים מטר סוחף ואין להם".
Another interpretation (of Lev. 27:2) “When anyone explicitly vows […]”: This text is related (to Prov. 11:30), “The fruit of the righteous is a tree of life, but a wise person acquires lives (npshwt).” If a person is righteous, and does not occupy himself with Torah, even though he is righteous, he has nothing in his possession. Rather, “The fruit of the righteous is a tree of life”; this refers to the Torah. Because when one is a Torah scholar (literally, child of Torah), he learns how one acquires lives (npshwt), as stated (ibid.), “but a wise person acquires lives.” As if he makes a vow for the value of human beings, he would have learned what to do from the Torah. But if he does not have Torah in his possession, he has nothing in his possession. And so you find in the case of Jephthah the Gileadite, because he was not a Torah scholar, he lost his daughter.16Gen. R. 60:5; Lev. R. 37:4. When? In the time that he fought with the Children of Ammon and made a vow at that time, as stated (in Jud. 11:30-31), “Then Jephthah made a vow to the Lord, [and said, ‘If You indeed give the Children of Ammon into my hand;] Then it shall be that whatever comes forth…, shall belong to the Lord, and I will offer it up as a burnt offering.’” At that time the Holy One, blessed be He, was angry with him. The Holy One, blessed be He, said, “If there had come out from his house a dog, a pig, or a camel, he would have offered it to Me.” Hence He summoned his daughter to him. And why so much? So that all those that vow will learn the laws of vows and abnegations. [And the result was (in Jud. 11:34-35),] “and there was his daughter coming out to greet him [….] And it came to pass, when he saw her, that he rent his clothes […].” But was not Phinehas there?17Since he was an outstanding Torah scholar, and an outstanding Torah scholar could have annulled the vow. And still he said (in vs. 35), “and I cannot retract?” However, Phinehas had said, “I am a high priest and the son of a high priest. Shall I humble myself and go to an ignoramus ('am ha'arets)?” [And] Jephthah said, “I am head of the tribes of Israel and head of the magistrates. Shall I humble myself and go to a commoner?”18Gk.: idiotes. Between the two of them that poor woman perished from the world; so the two of them were liable for her blood. In the case of Phinehas, the holy spirit left him. In the case of Jephthah, his bones were scattered, as stated (in Jud. 12:7), “and he was buried in the cities of Gilead.”19Translations tend to emend the text and have Jephthah buried in a single city. When he sought to sacrifice her, she cried in front of him. His daughter said to him, “My father, I came out to greet you in joy, and [now] you slaughter me? Is it perhaps that the Holy One, blessed be He, wrote in the Torah that Israel offer the lives (npshwt) of people in front of the Holy One, blessed be He? And is it not written (in Lev. 1:2), ‘When one of you presents an offering to the Lord from the beasts.’ ‘From the beasts’ and not from people?” He said to her, “My daughter, I made a vow (in Jud. 11:31), ‘Then it shall be that whatever comes forth […].’ Is it possible that anyone who makes a vow does not have to fulfill his vow?” She said to him, “Behold, when our father Jacob made a vow (in Gen. 28:22), ‘and of all that You give me, I will surely set aside a tithe for You’; when the Holy One, blessed be He, gave him twelve sons, did he ever offer up one of them as a sacrifice? Moreover, does not Hannah [do likewise], when she makes a vow and says (as reported in I Sam. 1:11), ‘And she made a vow and said, “Lord of hosts, if You will surely see… [then I will give him to the Lord all the days of his life].”’ Did she ever offer up her son as a sacrifice to the Holy One, blessed be He?” All these things she said to him, but he did not heed her. When she saw that he did not heed her, she said to him, “Let me go to a court of law. Perhaps one of them will find a loophole for your words.” Thus it is stated (in Jud. 11:37), “leave me alone for two months, so that I may go and come down to the mountains.” R. Zechariah said, “Is there anyone who comes down to the mountains? Does not one go up to the mountains? So what is the meaning of ‘and come down to the mountains?’ These represent the Sanhedrin,20Gk.: synedrion. as in the usage (of Micah 6:2), ‘Hear, O mountains, the lawsuit of the Lord.’” She went to them, but they did not find a loophole for undoing his vow, because of the sin of those that he slaughtered from the tribe of Ephraim. So it is with reference to him that Scripture has said (in Prov. 28:3), “A poor man who exploits the indigent is a torrential rain which leaves no bread.” “A poor man who exploits the indigent.” This is referring to Jephthah; since he was poor in Torah like a [mere] sycamore shoot.21The metaphor designates one who is poor. (Prov. 28:3, cont.:) “Who exploits the indigent,” since he exploited the indigent, when he said [to the men of Ephraim] (in Jud. 12:6), “Say, ‘Shibboleth’; and he said, ‘Sibboleth,’ not being able to pronounce it correctly.” Then he slaughtered him. Therefore, he is (according to Prov. 28:3, cont.) “a torrential rain, and there is no bread,” in that he had someone who would undo his vow; however (ibid., cont.), “there is no bread,” in that the Holy One, blessed be He, had taken away the halakhah from them, so that they would not find [a loophole] for undoing his vow. When they did not find [a loophole] for undoing his vow, he went up and slaughtered her before the Holy One, blessed be He. Then the holy spirit proclaimed, “Did I desire you to sacrifice lives (npshwt) to Me, [lives] (according to Jer. 19:5), ‘which I never commanded, never spoke for, and which never entered My mind.’” “Which I never commanded” Abraham, that he slaughter his son. Instead I said to him (in Gen. 22:12), “Do not raise your hand against the lad.” [This was] in order to make known Abraham’s love [of God] to the nations of the world, that he did not spare his only one from Me and carried out the will of his Maker. (Jer 19:5 cont.:) “Never spoke” to Jephthah to offer up his daughter as a sacrifice to Me. Rabbi Johanan and R. Simeon ben Laqish [differed on the matter]. Rabbi Johanan says, “He was liable for money [in order to fulfill his vow], like the matter is written in Arakhin.” And R. Simoen ben Laquish said, “[He was liable for] nothing, as he made a stipulation about something that is impossible to sacrifice, and [so] there was no [liability] upon him.” “And which never entered my mind,” this is referring to Misha the king of Moab, about whom it is written that when he fell into the hand of the king of Israel (in II Kings 3:27), “And he took his firstborn son, who would become king in his stead, and offered him up as a burnt offering upon the wall.” What caused Misha to sacrifice his son?22See the parallel text in Buber Tanchuma 10:7, which has the final question being about Jephthah, which fits much better with the continuation of the section. Because he was not a Torah scholar; for if he had read the Torah, he would not have lost his son, since it is written (in Lev 27:2-4) “When anyone explicitly vows [to the Lord the value of human beings (npshwt)] And the value of a male shall be […]. And if it is a female….” Ergo (in Prov. 11:30), “but a wise person acquires lives (npshwt).”
דיון
* מהם המכשולים הניצבים בעומק האישיות של יפתח כמי שבא מן השולים ועלה לשלטון, על פי מדרש תנחומא?
* האם לדעתכם ניתן להתגבר על מכשולים כאלה? הסבירו.
* מהם המכשולים הניצבים בעומק האישיות של יפתח כמי שבא מן השולים ועלה לשלטון, על פי מדרש תנחומא?
* האם לדעתכם ניתן להתגבר על מכשולים כאלה? הסבירו.
Error loading media...
טמבל, מילים ולחן: ולדימיר ויסוצקי, תרגום: יונתן גפן, שירה: ארקדי דוכין ושולי רנד
דיון
שירו של ויסוצקי לא נכתב כמובן על יפתח, ויש הבדלים רבים בין הטמבל גיבור השיר לבין יפתח. יחד עם זאת, השיר שופך מעט אור על מצבים שבהם אדם מהשולים עולה במהירות לגדולה. ציינו את ההקבלות בין השיר לבין סיפורו של יפתח וחשבו, אילו אמירות חברתיות עולות מן השיר? האם אתם מסכימים איתן או חולקים עליהן, ומדוע?
שירו של ויסוצקי לא נכתב כמובן על יפתח, ויש הבדלים רבים בין הטמבל גיבור השיר לבין יפתח. יחד עם זאת, השיר שופך מעט אור על מצבים שבהם אדם מהשולים עולה במהירות לגדולה. ציינו את ההקבלות בין השיר לבין סיפורו של יפתח וחשבו, אילו אמירות חברתיות עולות מן השיר? האם אתם מסכימים איתן או חולקים עליהן, ומדוע?
דף הנחיות למנחה:
שופטים י-יד למנחה.docx
שופטים י-יד למנחה.docx