ארצי הולכת פייפן?

דף הלימוד מבקש לבחון האם הציונות עדיין רלוונטית לנו לאחר הקמת המדינה, ואם כן באילו אופנים? דף הלימוד נעזר הן בשירים ישראלים מתקופות שונות המשקפים הלכי רוח והן ממאמרי מחשבה עכשוויים.

ישראל דושמן, פה בארץ חמדת אבות
פה בארץ חמדת אבות/ [מקור ביידיש: מוריס רוזנפלד] מילים עבריות: ישראל דושמן,
פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת
תִּתְגַּשֵּׁמְנָה כָּל הַתִּקְווֹת,
פֹּה נִחְיֶה וּפֹה נִצֹּר,
חַיֵּי זֹהַר חַיֵּי דְּרוֹר,

פֹּה תְּהֵא הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה,
פֹּה תִּפְרַח גַּם שְׂפַת הַתּוֹרָה.

נִירוּ נִיר, נִיר, נִיר,
שִׁירוּ שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר,
גִּילוּ גִּיל, גִּיל, גִּיל,
כְּבָר הֵנֵצּוּ נִצָּנִים.

נִירוּ נִיר, נִיר, נִיר,
שִׁירוּ שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר,
גִּילוּ גִּיל, גִּיל, גִּיל,
עוֹד יָבוֹאוּ זֵרְעוֹנִים.

נתן אלתרמן, שיר בוקר
שיר בוקר / נתן אלתרמן
בהרים כבר השמש מלהטת
ובעמק עוד נוצץ הטל,
אנו אוהבים אותך, מולדת,
בשמחה, בשיר ובעמל.

ממורדות הלבנון עד ים המלח
נעבור אותך במחרשות,
אנו עוד ניטע לך ונבנה לך,
אנו ניפה אותך מאד.

נלבישך שלמת בטון ומלט
ונפרוש לך מרבדי גנים,
על אדמת שדותיך הנגאלת
הדגן ירנין פעמונים.

המדבר, אנו דרך בו נחצובה,
הביצות, אנחנו ניבשן,
מה ניתן לך עוד להוד ושובע,
מה עוד לא נתנו וניתן.

בֶּהָרִים, בֶּהָרִים זָרַח אוֹרֵנוּ,
אָנוּ נַעְפִּילָה אֶל הָהָר.
הָאֶתְמוֹל נִשְׁאַר מֵאֲחוֹרֵינוּ,
אַךְ רַבָּה הַדֶּרֶךְ לַמָּחָר.

אִם קָשָׁה הִיא הַדֶּרֶךְ וּבוֹגֶדֶת,
אִם גַּם לֹא אֶחָד יִפֹּל חָלָל,
עַד עוֹלָם נֹאהַב אוֹתָךְ, מוֹלֶדֶת,
אָנוּ לָךְ בַּקְּרָב וּבֶעָמָל!
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il

מתוך אלבום : "אוהב להיות בבית" 1986 אריק אינשטיין
מתוך "יושב מול הנייר" אריק אינשטיין
יושב מול הנייר, העט ביד כמו חרב
יושב מול הנייר, רוצה לשפוך הכל
יושב מול הנייר, רואה אותך נופלת
מביט אל הנייר ולא יוצא לי קול

אוי ארצי מולדתי את הולכת פייפן,
שברת לי את הלב לחתיכות קטנות
היה לנו חלום, ועכשיו הוא איננו,
אני כל כך עצוב בא לי לבכות
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il

יוני רועה ואלי לוזון, 1983
איזו מדינה - אלי לוזון ויוני רועה
איזו מדינה, איזו מדינה
איזו מדינה מיוחדת במינה
ממשלה לוחצת, מדינה נלחצת,
איזו מדינה, איזו מדינה.
אנשים בוכים, מחירים עולים.
לשלם מיסים וגם קופת חולים.
אין כבר עבודה, הקופה ריקה,
אין ממה לחיות, סגרו את הלשכה.
בכנסת הם יושבים, עלינו הם עובדים,
לקחו החסכונות, הלכו הפיצויים.
לנו כבר נמאס, דפקו לנו עוד קנס.
גם על החלב הוסיפו את המס.

איזו מדינה, איזו מדינה
איזו מדינה מיוחדת במינה
ממשלה דורשת, כסף מבקשת.
איזו מדינה, איזו מדינה.

יש לנו שרים, רק כסא רוצים.
לא עושים דבר ורק מבטיחים
איפה השוויון, איפה החזון
איפה המוסר, איזה ביזיון.
מה אשיר לכם ומה אספר,
יש דברים רבים עליהם נוותר.
למרות הבלגן והחסרונות
את מדינתנו לדורי דורות.

איזו מדינה, איזו מדינה
איזו מדינה מיוחדת במינה
ממשלה לוחצת, מדינה נלחצת,
איזו מדינה, איזו מדינה
איזו מדינה מיוחדת במינה.
© כל הזכויות שמורות למחברים ולאקו"ם
www.acum.org.il

רק פה, הדג נחש, חומר מקומי (2004)
הדג נחש- רק פה
רואה יפנים קונים בקיוסק ממול
איזה כיף לאנשים שבשבילם פה זה חו"ל
על פניו ישראל בסדר בגדול
בניו יורק יש מיליונים שאין להם מה לאכול.
אבל מדגדג לי להתרחק
מהמקום הזה להתנתק להתנתקות להתעופף
לפחות לתקופה להתחפף
ולשים סופית מאחורי
את הלבטים הנוגעים לארץ מגורי.
כי רק פה אין משמעות ללא נעים.
רק פה שלטון פחות חשוב ממנעמים.
רק פה שלושה ראשי ממשלה נחקרים
ולא משתפים פעולה

.רק פה אני מרגיש שייכות
למרות שאני כועס על השחיתות
"ואם אתה בחו"ל נמצא ועל פיצוץ שומע?"
אז רק לפה פתאום אני
מתגעגע.

דיון
דיון: היחס למדינה בשירים
באוסף קטן זה של שירים העוסקים במדינה שבדרך ובמדינה בא לידי ביטוי יחסים שונים כלפי המדינה וכלפי הציונות.

• איך אתם מבינים את השינוי שבא לידי ביטוי ביחס למדינה בשירים החדשים יותר?
• עם איזה שיר אתם מזדהים יותר?
• האם, כמו בשירם של 'הדג נחש', אפשר לדעתכם לכעוס ולבקר את המדינה וגם להתגעגע אליה?
• האם לדעתכם שירים אלו הם שירים ציוניים? באיזה מובן?

מרב בוקשיצקי,ציונות 2002: שלוש דעות, 18.6.2002 ynet
ציונות 2002: שלוש דעות
ח"כ אמנון רובינשטיין (מרצ): הציונות רלוונטית
התנועה הציונית רלוונטית לישראל יותר מאי פעם, משום שהמאבק על המדינה היהודית הוא תמצית הציונות. אנחנו נאבקים על היותנו רוב במדינה שלנו. גם אם המאבק על עצם קיומנו יסתיים יום אחד, ואני מקווה שהוא יסתיים ונוכל לחיות פה בשקט - עדיין תהיה הציונות רלוונטית. ליהודים כאנשים בודדים יש פתרונות, הם יכולים להתבולל אם הם רוצים, אבל ליהודים כעם אין פתרון אחר זולת המדינה היהודית, שבה לעולם נרצה להיות רוב, ואסור לנו להיות מיעוט פה.
הקונגרס הציוני הנוכחי הוא בין החשובים שהתכנסו, אם לא החשוב שבהם, וזאת לא בשל תפקידיו הפורמליים, אלא בשל הבעת ההזדהות עם מדינת היהודים. אני מגדיר את העם היהודי כיום כ'עם במצוקה', ואני סבור שהבעת ההזדהות עם העם היהודי תקל על חרדת הנטישה שלנו ועל תחושת הבידוד.

ח"כ תמר גוז'נסקי (חד"ש): הציונות מזיקה

התפיסה הציונית והתנועה הציונית ממשיכים להיות רלוונטים למציאות הישראלית, למרות שמדינת ישראל קיימת כיישות עצמאית כ-54 שנים. אך לדעתי, התפיסה הציונית והקונגרס הציוני לא תורמים אלא מזיקים, בכך שהם מנסים להנציח את תפיסות הבידוד והנבדלות של היהודים ומחזקים תפיסות לאומניות, שמביאות נזק רב ומפחיתות את הסיכוי לשלום ולשיוויון בחברה הישראלית.
התנועה הציונית היום היא למעשה שלוחה של משרד החוץ, ואין לה אלא תפקיד להלל ולפאר את המדיניות השלטת באותה תקופה. חשוב לומר, כי הציונות היא רלוונטית מאוד, ותחתיה נעשים במדינה הזאת דברים קשים ביותר. כך למשל, במציאות של היום קיימות עדיין 'קרקעות הקרן הקיימת לישראל', ועל פי הכללים, לא רק שאסור במדינת ישראל למכור קרקעות אלה ללא יהודים, אסור אפילו להחכיר אותן ללא יהודים. איך אפשר, שבמדינה דמוקרטית, חמישית מהאזרחים מנועים מלרכוש ולחכור אדמות? זו סתירה מהותית לדמוקרטיה, בה כולם אמורים להיות שווים.
אי אפשר להתייחס לציונות כפרשת עבר, התנועה הזאת היא לא פאסה, היא חיה, שהרי ההנהגה, הממסד, מערכת החינוך ומערכת הערכים של חלק מהציבור הישראלי - מושפעות מהציונות. לפיכך, אי אפשר לברוח ממנה.

השר אפי איתם (מפד"ל): בניין המדינה

הציונות היום היא לקיחת אחריות אישית, של כל אחד ואחד מבני העם היהודי, על בניינה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית ומודרנית. זה היעד שבשבילו עברנו ייסורים קשים ואנחנו עדיין עוברים. זו אחריותו של כל אחד ואחד לקדם זאת. הציונות היא ההבדל בין 2000 שנים של געגועים עזים לארץ ישראל ובין המדינה היהודית שקמה בפועל.
היום אנחנו עומדים בפני התקופה הבאה של הציונות. במשך חמישים שנה דאגנו לגוף של המדינה, הקמנו מוסדות, מערכות, יצרנו מסגרות שפועלות, והיום אנחנו צריכים לבנות את הנשמה של הגוף הזה, כי גוף בלי נשמה - מת. והנשמה היא הנשמה היהודית, שזקוקה לחידוש, לריענון ולעדכון. אנחנו צריכים לדון היום בשאלות כמו: היהדות ומעמד האשה, היהדות והמדע, היהדות והרפואה וכדומה. בלי הזהות היהודית, בלי הנשמה היהודית, אין לנו מה לחפש פה, כל יהודי צריך להכיר את תרבותו ושורשיו.
חבל לי על אותם אנשים שהתייאשו מהציונות, מהחזרה שלנו הביתה ומהחיים שלנו כאן. אין לי מה לומר לכל המיואשים האלה ואני מקווה שהם מיעוט שולי. הרי בהמנון שלנו אנחנו שרים 'נפש יהודי הומיה' וזה אומר הכל, בלי זה לא נחייה.
לקונגרס הציוני יש חשיבות עליונה. הוא כינוס העם היהודי כולו, הוא מפגן כוח. לעם היהודי יש כוח עצום, כוח מוסרי, כוח כלכלי, כוח מדיני וכוח צבאי, והקונגרס הוא הכינוס העליון של העם היהודי, מפגן כוח בעולם בו האנטישמיות מרימה ראש.
© כל הזכויות שמורות לynet
www.ynet.co.il

א.ב. יהושע, מתוך "ציונות אינה אידאולוגיה", הארץ, 26/11/10
אל לנו להפוך את המושג (ציונות) למין רוטב ששופכים על כל מאכל, אם כדי לשפר לכאורה את טעמו או לחלופין להמאיס אותו...
לאחר שמדינת היהודים, היא מדינת ישראל, הוקמה בפועל, המובן היחיד של הציונות שנותר פעיל הוא עקרון חוק השבות. הווה אומר, מלבד היות מדינת ישראל נשלטת ומנוהלת על ידי כל האזרחים בעלי תעודת זהות ישראלית, באמצעות בית המחוקקים שלה, היא עדיין פתוחה לכל יהודי שירצה להתאזרח בה...
ציונות אינה מושג האמור לבוא במקום פטריוטיות או חלוציות. פטריוטיות היא פטריוטיות, וחלוציות היא חלוציות. קצין החותם על הארכת שירותו הצבאי או מי שמתיישב בנגב אינם ציונים יותר מבעל מכולת בתל אביב, אלא חלוצים יותר או פטריוטים יותר ממנו, בהתאם למובנים שניתנו למושגים אלה.
ציונות היא מושג היקר לנו, ולכן חשוב שימצא את ביטויו רק במקומו הנכון, והוא: בהבדל בינינו לבין יהודי התפוצות או הגולה. לכן השימוש האינפלציוני והמיותר גם מטשטש את הוויכוח המוסרי בין היהודים שהחליטו להיות אחראים, לטוב או לרע, לכל מרכיבי חייהם בטריטוריה מוגדרת ותחת שלטון עצמי, לבין אלה החיים בתוך רקמתם של עמים אחרים ומקיימים את זהותם היהודית באופן חלקי דרך לימוד, טקסים דתיים ופעולות קהילתיות מוגבלות.