אין ייאוש בעולם כלל?
הדף מאת: מעיין כהן ואליאור חן, מכינת בינה / בינ"ה
לימוד על תפקידו של האל כמחנך, דרך סיפור מגפת תלמידי רבי עקיבא וסיפור סדום
רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, תנינא עח
אֵין שׁוּם יִאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל וּמָשַׁך מְאד אֵלּוּ הַתֵּבוֹת אין יִאוּשׁ וְכוּ וַאֲמָרָם בְּכחַ גָּדוֹל וּבְעַמְקוּת נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד, כְּדֵי לְהוֹרוֹת וּלְרַמֵּז לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְדוֹרוֹת שֶׁלּא יִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ אִם יַעֲבר עָלָיו מָה. וְאֵיך שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, רַחֲמָנָא לִצְלָן מֵאַחַר שֶׁמְּחַזֵּק עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁהוּא עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לָשׁוּב וְלַחֲזר אֵלָיו יִתְבָּרַך.

מושגים
  • רבי נחמן מברסלב - (1772-1810, תקל"ב-תקע"א) מגדולי החסידות, נינו של הבעל שם טוב. בטרם מלאו לו עשרים שנה ייסד את חסידות ברסלב, ובמהלך חייו הקצרים יצר דרך חדשה בחסידות, שעוררה תסיסה והתנגדות. נפטר בגיל 38 ממחלת השחפת ונקבר בעיר אומן שבאוקראינה. חסידיו נשארו נאמנים לו ולא מינו לו יורש עד היום.
דיון
  • מה יש בה באמירתו זו של רבי נחמן שהפכה לעיקרון המרכזי והמנחה בזרם חסידות ברסלב עד היום?
  • נסו להקביל את היחסים המתוארים בין אדם לאלוהיו, ליחסים בין אישיים: מה מביא אתכם לכדי ייאוש? במה הייאוש שלכם מתבטא?
שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה והיה העולם שמם.
עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם ר' מאיר ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה אותה שעה.
תנא כולם מתו מפסח ועד עצרת.

הסברים
  • כך מתוארת מגפת תלמידי רבי עקיבא, שעצירתה היא אחת הסיבות לחוג את ל"ג בעומר.


מילים
  • פרק - פרק זמן, תקופה
  • שנים עשר אלף זוגים - 24 אלף תלמידים, שהיו מחולקים לזוגות (מעין חברותות)
Rabbi Akiva says that the verse should be understood as follows: If one studied Torah in his youth he should study more Torah in his old age; if he had students in his youth he should have additional students in his old age, as it is stated: “In the morning sow your seed, etc.” They said by way of example that Rabbi Akiva had twelve thousand pairs of students in an area of land that stretched from Gevat to Antipatris in Judea, and they all died in one period of time, because they did not treat each other with respect. And the world was desolate of Torah until Rabbi Akiva came to our Rabbis in the South and taught his Torah to them. This second group of disciples consisted of Rabbi Meir, Rabbi Yehuda, Rabbi Yosei, Rabbi Shimon, and Rabbi Elazar ben Shamua. And these are the very ones who upheld the study of Torah at that time. Although Rabbi Akiva’s earlier students did not survive, his later disciples were able to transmit the Torah to future generations. With regard to the twelve thousand pairs of Rabbi Akiva’s students, the Gemara adds: It is taught that all of them died in the period from Passover until Shavuot. Rav Ḥama bar Abba said, and some say it was Rabbi Ḥiyya bar Avin: They all died a bad death. The Gemara inquires: What is it that is called a bad death? Rav Naḥman said: Diphtheria.
דיון
הקטע האחרון מובן בדרך כלל כמותח ביקורת כלפי תלמידי החכמים שלא נהגו כבוד זה בזה.
נסו לקרוא את הקטע מחדש, הפעם מנקודת מבטו של אלוהים וכיצד הוא פועל כלפי התלמידים.
  • מה דעתכם על כובד העונש הניתן לתלמידים? האם הוא מוצדק? האם הוא תואם את חומרת המעשה?
  • בתלמוד לא מובאת עדות לקולות הקוראים לתלמידים לתקן את דרכם. האם קיימים קולות כאלה במקורות אחרים? כיצד לדעתכם מעידה שתיקה זו על מצב החברה באותה העת?
  • מדוע לדעתכם בחר האל בדרך זו של ענישה כבדה וקולקטיבית? כיצד עוד יכול היה לפעול?
  • האם לתלמידי חכמים, המוצגים בתלמוד כמובילי ציבור, יש קריטריונים מחמידים יותר של התנהגות? האם הם נמצאים תחת ביקורת מחמירה יותר? חשבו על הרלוונטיות של הדברים בימינו.
(כ) וַיֹּאמֶר ה', זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה, וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד. (כא) אֵרֲדָה נָּא וְאֶרְאֶה: הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ - כָּלָה, וְאִם לֹא - אֵדָעָה.
(כב) וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה, וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה'.
(כג) וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר: הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?. (כד) אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר - הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ? (כה) חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה, לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע, חָלִלָה לָּךְ! הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?. (כו) וַיֹּאמֶר ה', אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר, וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם.
(כז) וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר, הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר. (כח) אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה - הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת כָּל הָעִיר?, וַיֹּאמֶר, לֹא אַשְׁחִית אִם אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה.
(כט) וַיֹּסֶף עוֹד לְדַבֵּר אֵלָיו וַיֹּאמַר, אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים?, וַיֹּאמֶר, לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.
(ל) וַיֹּאמֶר, אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבֵּרָה: אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם שְׁלֹשִׁים?, וַיֹּאמֶר, לֹא אֶעֱשֶׂה אִם אֶמְצָא שָׁם שְׁלֹשִׁים.
(לא) וַיֹּאמֶר, הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי, אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֶשְׂרִים, וַיֹּאמֶר, לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֶשְׂרִים.
(לב) וַיֹּאמֶר, אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם: אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה?, וַיֹּאמֶר, לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה.
(לג) וַיֵּלֶךְ ה' כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם, וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ.
And Pharaoh gave men charge concerning him; and they brought him on the way, and his wife, and all that he had.
דיון
  • כיצד לדעתכם מעידה בחירת האל בעונש מוות ("מיתה בידי שמים") על תפקידו כמחנך? מה היא מעידה על תפיסתו את האדם? על טיב יחסיו עמו?
  • האם בחירה זו של האל מצביעה על ייאושו מבני האדם? כיצד היא יכולה להשפיע על בחירותיו של האדם אל מול אדם אחר בשעת התמודדות עם משבר אמון?
  • בהקשר זה, ניתן לבחון את התייחסותו של אברהם לרצון האל לכלות את אנשי סדום. אילו ערכים עומדים מאחורי הוויכוח בין אברהם והאל?