סביבה שטוב לחיות בה: צדק, אחריות וזהירות
1א
הדף מאת: עינט קרמר / טבע עברי
2ב
מה בין שמירה על הסביבה לסוגיות של צדק, דאגה לזולת ואחריות כלפי הדורות הבאים? אחריות סביבתית נתפסת פעמים רבות כהעדפת הטבע על פני בני האדם. בשיעור זה ניגע בקצרה בפן המוסרי והחברתי של הסוגיות הסביבתיות - בריאות הציבור, היחס לחלשים בחברה המקומית והגלובלית, ושמירה על עתיד המין האנושי.
3ג
חלק ראשון: לימוד אישי
4ד
עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר;
שבינו לבין חברו - אין יום הכיפורים מכפר,
עד שירַצה את חברו.
One who says: I shall sin and repent, sin and repent, they do not afford him the opportunity to repent. [If one says]: I shall sin and Yom HaKippurim will atone for me, Yom HaKippurim does not effect atonement. For transgressions between man and God Yom HaKippurim effects atonement, but for transgressions between man and his fellow Yom HaKippurim does not effect atonement, until he has pacified his fellow. This was expounded by Rabbi Elazar b. Azariah: “From all your sins before the Lord you shall be clean” (Leviticus 16:30) for transgressions between man and God Yom HaKippurim effects atonement, but for transgressions between man and his fellow Yom HaKippurim does not effect atonement, until he has pacified his fellow.. Rabbi Akiva said: Happy are you, Israel! Who is it before whom you become pure? And who is it that purifies you? Your Father who is in heaven, as it is said: “And I will sprinkle clean water upon you and you shall be clean” (Ezekiel 36:25). And it further says: “O hope (mikveh) of Israel, O Lord” (Jeremiah 17:1--just as a mikveh purifies the unclean, so too does he Holy One, blessed be He, purify Israel.
5ה
דיון
  • איזה עיקרון בא לידי ביטוי במשנה זו?
  • חשבו על "עבירות" החורגות משתי קטגוריות אלו, למשל עבירות כלפי האנושות במובן הרחב יותר, כלפי הדורות הבאים או עבירות שאי אפשר להגדיר מיהו הנפגע העיקרי מהן.
  • לאיזו קטגוריה ניתן לשייך עבירות ממין אלו? כיצד לדעתך ניתן לכפר עליהן?
6ו
חלק שני – לימוד בחברותא
7ז
דיון
  • שתפו את חבריכם לקבוצה במסקנותיכם מן החלק הקודם. כלפי מי אנו חוטאים כאשר אנו מבצעים מעשים העשויים לפגוע בכדור הארץ, ביחידים שאיננו מכירים או בדורות הבאים? כיצד ניתן "לחזור בתשובה" בהקשר של עבירות אלו ?
  • קראו את הפסוקים מפרשת האזינו ואת דברי הרב שרלו עליהם: מהי תשובתו של הרב שרלו לשאלות אלה? מה הוא דורש מן האדם המאמין?
  • בחרו אחת מן הדוגמאות המצורפות (עקרון הזהירות המונעת או סוגיית הצדק), קראו את הקטעים המצורפים וענו על השאלות בהמשך
8ח
הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה, וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי-פִי. יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי. כשְׂעִירִם עֲלֵי-דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי-עֵשֶׂב.

הסברים
  • רש"י על הפסוק: "...ועוד שאם יזכו יבואו העדים ויתנו שכרם הגפן תתן פריה והארץ תתן יבולה והשמים יתנו טלם, ואם יתחייבו תהיה בהם יד העדים: תחלה ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואח"כ ואבדתם מהרה על ידי העובדי כוכבים".
Give ear, ye heavens, and I will speak; And let the earth hear the words of my mouth. My doctrine shall drop as the rain, My speech shall distil as the dew; As the small rain upon the tender grass, And as the showers upon the herb.
9ט
הרב יובל שרלו, מתוך עלון "שבתון" פרשת האזינו תשס"ב
ייתכן אפוא כי השמיים והארץ שבפרשת השבוע מעידים מעצם מהותם על כך. הם הסופגים את העיוותים שבדרך חיינו, וללא התערבות מיסטית הם משדרים לנו את המציאות המוסרית שאנו חיים בתוכה. שמירת הסביבה אינה קשורה אפוא רק לתחומי איכות החיים והרצון לצעוד במסע החיים בעולם הזה בצורה בריאה וראויה. שמירת הסביבה היא עניין מוסרי מאין כמותו: היא מעדנת את תאוות האדם ואומרת לו לחדול מזלילת משאבי העולם, היא מחייבת אותו להתייחס לזיהום שהוא יוצר, ואדם שמתרגל לכך מושפע גם במישור המוסרי, היא מעצבת אותו כמי שאינו מתבונן רק על עצמו אלא יוצא ממסגרותיו הפרטיות ונוטל אחריות על העולם המוסרי שסביב ואף על הדורות הבאים, היא בכלל מרגילה את האדם לפעול במי שיש בו צלם אלוהים והוא מופקד על העולם מכוח המנדט שריבונו של עולם העניק לו בבריאת העולם. השיבה אל עצמנו כוללת בתוכה את השיבה לראייה המיוחדת בה אנו צריכים לראות את עצמנו בעולמו של הקב"ה...שמיים וארץ מעידים עלינו שאנו עוד רחוקים משם.
© כל הזכויות שמורות למחבר


מושגים
  • הרב יובל שרלו - הרב יובל שרלו הוא ראש ישיבת ההסדר בפתח תקוה, חבר הנהלת רבני צהר, וחבר בוועדות אתיות ממשלתיות שונות ובועדת סל התרופות וחבר בוועד המנהל של טבע עברי.
10י
דיון
עקרון הזהירות המונעת
קראו את המקורות הבאים וענו על השאלות:
  • איזה עיקרון מלמד אותנו הרמב"ם?
  • כיצד ניתן להרחיב עיקרון זה לימינו?
  • כיצד כל אחד מכם יכול לסייע בנושא זה?
11יא
כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא-תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי-יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ
When thou buildest a new house, then thou shalt make a parapet for thy roof, that thou bring not blood upon thy house, if any man fall from thence.
12יב
רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד
Only take heed to thyself, and keep thy soul diligently, lest thou forget the things which thine eyes saw, and lest they depart from thy heart all the days of thy life; but make them known unto thy children and thy children’s children;
13יג
אחד הגג ואחד כל דבר שיש בו סכנה וראוי שיכשל בו אדם וימות, כגון שהיתה לו באר או בור בחצירו...
חייב לעשות להן חוליה גבוהה עשרה טפחים, או לעשות לה כסוי, כדי שלא יפול בה אדם וימות...
וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצוַת עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה,
שנאמר 'השמר לך ושמור נפשך' ,
אם לא הסיר, והניח המכשולות המביאין לידי סכנה... עבר על 'לא תשים דמים' .
There is no difference between a roof or anything else that is dangerous and likely to cause death to a person who might stumble. If, for instance, one has a well or a pit in his courtyard — — he must build an enclosing ring ten handbreadths high, or put a cover over it, so that a person should not fall into it and die. So too, any obstruction that is a danger to life must be removed as a matter of positive duty and extremely necessary caution.
14יד
דיון
סוגיית הצדק
קראו את המקורות הבאים וענו על השאלות:
  • על איזו ארץ מדובר?
  • אילו קשרים אפשריים לדעתכם בין רדיפת צדק ובין שמירה על כדור הארץ?
15טו
צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ.
Justice, justice shalt thou follow, that thou mayest live, and inherit the land which the LORD thy God giveth thee.
16טז
מערך שיעור: עבודה בתנאי שוק עולמי, האגודה לזכויות האזרח בישראל
האם ידי נקיות? תרגום: איילה ולודבסקי.
בבגדים שאני לובשת נגעו ידיים מכל רחבי העולם.
35% כותנה, 6% פוליאסטר, המסע מתחיל במרכז אמריקה

בשדות הכותנה של אל סלוודור, במחוז ספוג בדם

עובדים מרוססים בחומרי הדברה עמלים בשמש הלוהטת

קוטפים כותנה בעבור 2 דולר ביום.

בדרך לשלב הבא-

"קרדיל", חברת מסחר מצטיינת, מובילה את הכותנה דרך תעלת פנמה אל החוף המזרחי,

בפעם הראשונה אל ארצות הברית של אמריקה.

בדרום קרוליינה מצטרף משלוח של סיבי פוליאסטר באדיבותם של המפעלים הפטרו-כימיים של ניו-ג'רסי

סיבי הפוליאסטר מתחילים את דרכם בוונצואלה שבדרום אמריקה, שם פועלים מוציאים נפט מהאדמה

תמורת 6 דולר ביום,

רק כדי ש"אקסון", חברת הנפט הגדולה בעולם,תשדרג את המוצר במדינות טרינידאד וטובאגו,

ואז בחזרה לקריביים ולאוקיינוס האטלנטי

למפעלים הפטרו-כימיים בניו-ג'רסי, בדרך לדרום קרוליינה

כדי לפגוש את הכותנה מהשדות הספוגים בדם של אל-סלוודור

שם נארגים נפט וכותנה למטרים ארוכים של יריעות בד

הנלקחים בחזרה לים הקריבי, הפעם בדרכם להאיטי.

שמא בקרוב היא תהיה חופשייה?

אשת עולם שלישי עמלה בעבודתה לחנויות סירס

בעבור שלושה דולר ליום אחיותיי מכינות את החולצה שלי

שעוזבת את העולם השלישי בפעם האחרונה

חוזרת אל הים כדי להיעטף באריזת פלסטיק בשבילי.

האחות מהעולם השלישי

ואני הולכות למחלקת הבגדים בסירס בה אני קונה את חולצתי

בהנחה של 20%

האם ידיי נקיות?

ליצירה במקורה לחצו כאן
© כל הזכויות שמורות לאגודה לזכויות האזרח
www.acri.org.il
17יז
דיון
נתונים על צריכה
20% מאוכלוסיית העולם שחיה במערב משתמשת ב 83% מכלל המשאבים. אותם 20% אינם מגדלים, מספקים או מייצרים לבדם את כל המשאבים שהם צורכים, אלא הם שולטים בחלוקת התוצרים של עמל העולם כולו ומנציחים את הפערים בין מדינות הרווחה והמדינות המתפתחות.
ארה"ב בלבד, שבה 6% מאוכלוסיית העולם, צורכת 30% ממנו. אם כל העולם יצרוך כמו החברה האמריקנית, יידרשו 5 כדורי ארץ רק כדי לספק משאבים לאוכלוסייה הקיימת.
18יח
חלק שלישי- במליאה
19יט
דיון
כל חברותא מוזמנת להציג דבר אחד שהתחדש לה בלימוד.
כיצד אפשר לתרגם את תובנות השיעור לחיי היומיום שלנו?
20כ
העשרה
21כא
מתוך אתר האינטרנט תפיסת הקיימות באדריכלות , אמנות ועיצוב
טביעת רגל אקולוגית
מה שאדם עושה משפיע על הסביבה הקרובה והרחוקה שלו. השפעת האדם על כדור הארץ ניתנת לחישוב כטביעת הרגל האקולוגית שלו. כלומר, השטח הדרוש לקיים רמת חיים של אדם או מדינה לאורך זמן: סך כל הקרקעות הפוריות המשמשות ישירות למשאבי אדם: חקלאות, מרעה ויער + שטח הים המשמש לדיג + אדמה בנויה + אדמת "אנרגיה" שטח היער הדרוש כדי לקלוט את הפחמן הדו-חמצני הנפלט כתוצאה מצריכת האנרגיה + אדמה לשימור המגוון הביולוגי, כגון שמורות טבע. לכאורה יש מקום לכל האנשים על פני כדור הארץ. כל תושבי כדור הארץ יכולים לגור במדינה אחת בארצות הברית, בדירה מרווחת. ובכל זאת השטח לא מספיק. מדוע? מה מקור הטעות? אדם זקוק לקיומו לאוכל, לבגדים ולאביזרים שונים. במהלך חייו הוא פולט חומרים שונים וזורק חפצים וחומרים שאינו זקוק להם. כדי לייצר מזון ובגדים, כדי לייצר דלק למכונית ולחשמל שצורכים המכשירים השונים, כדי לייצר את אלפי המוצרים שהאדם בתרבויות המתועשות צורך, כגון: פריטי ריהוט, מוצרי חשמל ומחשבים, חומרי ניקוי וקוסמטיקה, שירותי נסיעות וניקוי, בריאות וחינוך ועוד ועוד, כדי לנטרל CO2 ולייצר חמצן, כדי לנקות את הביוב ולנטרל גזים שנפלטים, (אם הם ניתנים לנטרול) - בעבור כל אלה יש צורך בשטח פיזי המאפשר לטבע לקיים שירותי ייצור וטיהור. השטח הזה הוא טביעת הרגל האקולוגית של האדם.

כאשר היו מעט אנשים על פני כדור הארץ ופעילותם הייתה מתונה והשתלבה בפעילות המחזורית של הטבע, לא הופר האיזון והמערכות הטבעיות לא הושפעו מטביעת הרגל של האדם.

טביעת הרגל האקולוגית של המין האנושי החלה לגדול במהירות עם המהפכה התעשייתית. כאשר האדם הכניס למערכת הטבעית חומרים ומוצרים חדשים במהירות גדולה מזו שהטבע מסוגל לפרקם, התחילה להיות מורגשת ההפרעה של פעילות האדם על התהליכים המחזוריים בטבע. התפתחות מדע הכימיה והשתלבותו המעשית בתעשייה מהווה ציון דרך נוסף בגדילתה של טביעת הרגל האקולוגית. מהפכת הפלסטיק, שהגיעה לשיאה בשנות החמישים של המאה ה-20 וממשיכה תוך כריית משאבים והחזרתם כפסולת שלא ניתנת לפירוק, גרמה וממשיכה לגרום לאובדן פיזי של שטחים וירידה ביעילות שירותי הטיהור של הטבע.

בחמישים השנים האחרונות גדל מספר האנשים החיים על פני כדור הארץ פי שישה וכן ניכרת עלייה של פי 17% ויותר בהשפעה של מעשי האדם על הסביבות הטבעיות. אלה הביאו את משאבי כדור הארץ לקו אדום. האדם צורך בשנה מה שכדור הארץ מייצר בשנה ושליש, כך שהמחסור רק הולך ומתגבר. המין האנושי נמצא בגירעון שטח של 30%.

ככל שרמת החיים גבוהה יותר טביעת הרגל האקולוגית עולה. לו כל בני האדם היו חיים ברמת חיים אמריקאית, היינו זקוקים לחמישה כדורי-ארץ. חלוקת המשאבים בין תושבי כדור הארץ אינה שוויונית. המדינות המפותחות מנצלות משאבים על חשבון מדינות עניות ועל חשבון הדורות הבאים וזהו אחד הגורמים המחריפים את הבעיה

© כל הזכויות שמורות לעמלנט- הסביבה הלימודית המתוקשבת של רשת עמל
www.amalnet.k12.il
23 כג
24כד
דף הנחיות למנחה:
סביבה שטוב לחיות בה.rtf