הדף מאת: בר גרדוס וכרמל תמרי, מכינת בינה / בינ"ה
דף לימוד זה עוסק ברעיון של הקרבה, הקרבה שאדם עושה למען הכלל או למען רעיון גדול.
הלימוד יוצא משניים מניסינותיו- קורבנותיו של אברהם אבינו ומשווה אותם למציאות הישראלית סביב שאלת השירות הצבאי והמחירים שלו.
לך לך
(א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךּ (ב). וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה (ג). וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.
(א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךּ (ב). וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה (ג). וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.
Now the LORD said unto Abram: ‘Get thee out of thy country, and from thy kindred, and from thy father’s house, unto the land that I will show thee. And I will make of thee a great nation, and I will bless thee, and make thy name great; and be thou a blessing. And I will bless them that bless thee, and him that curseth thee will I curse; and in thee shall all the families of the earth be blessed.’
דיון
מדוע לדעתכם אברהם מתמסר באופן עיוור לציווי ה'? האם לדעתכם ישנה השפעה בחיינו להבטחת הארץ בפסוק זה? אם כן באיזה אופן דבר זה בא לידי ביטוי? עם איזו הקרבה נאלץ להתמודד אברהם תמורת המטרה הנשגבת? האם אתם רואים דימיון בין הקרבתו של אברהם להקרבות שחיילים בימינו מקריבים ?
(א) וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. (ב) וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ
And it came to pass after these things, that God did prove Abraham, and said unto him: ‘Abraham’; and he said: ‘Here am I.’ And He said: ‘Take now thy son, thine only son, whom thou lovest, even Isaac, and get thee into the land of Moriah; and offer him there for a burnt-offering upon one of the mountains which I will tell thee of.’
דיון
לפי דעתכם מי הוא הקורבן במקור זה? מדוע? מהו השוני בין סוגי הקורבנות אותם נאלץ אברהם להקריב בשני המקורות ?
חוק שירות בטחון, סעיף 11, כ"א באלול תש"ט, 15.9.1949
(א) היה שר הבטחון משוכנע שתושב קבוע פלוני אין בדעתו להשתקע בשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, רשאי הוא, בתעודה בחתימת ידו, לפטור אותו מן החובות המוטלות על תושב קבוע לפי חוק זה.
...
(ב) פטורות מחובת שירות בטחון;
(1) אם לילד;
(2) אשה הרה.
(ג) אשה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר.
(ד) יוצא-צבא, אשה, שהוכיחה באופן שייקבע בתקנות ולרשות שתיקבע על פיהן, כי טעמים שבמצפון, או טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, תהיה פטורה מחובת אותו שירות.
(א) היה שר הבטחון משוכנע שתושב קבוע פלוני אין בדעתו להשתקע בשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, רשאי הוא, בתעודה בחתימת ידו, לפטור אותו מן החובות המוטלות על תושב קבוע לפי חוק זה.
...
(ב) פטורות מחובת שירות בטחון;
(1) אם לילד;
(2) אשה הרה.
(ג) אשה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר.
(ד) יוצא-צבא, אשה, שהוכיחה באופן שייקבע בתקנות ולרשות שתיקבע על פיהן, כי טעמים שבמצפון, או טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, תהיה פטורה מחובת אותו שירות.
דיון
חוק שירות הבטחון מציין גם את רשימת הפטורים מגיוס וכך מזכיר לנו כי יש אלטרנטיבה, כי גיוס לצבא אינו חובה מוחלטת. מדוע לדעתכם בוחרים רבים מהפטורים משירות צבאי להקריב את זמנם וכוחם, למרות הידיעה שהם עלולים להקריב גם את חייהם? ומה חשים אלו שכן מחויבים על פי חוק להתגייס? האם הם קורבן של המדינה או בוחרים להקריב את עצמם?
חוק שירות הבטחון מציין גם את רשימת הפטורים מגיוס וכך מזכיר לנו כי יש אלטרנטיבה, כי גיוס לצבא אינו חובה מוחלטת. מדוע לדעתכם בוחרים רבים מהפטורים משירות צבאי להקריב את זמנם וכוחם, למרות הידיעה שהם עלולים להקריב גם את חייהם? ומה חשים אלו שכן מחויבים על פי חוק להתגייס? האם הם קורבן של המדינה או בוחרים להקריב את עצמם?
חנוך לוין, אבי היקר, מתוך המחזה 'מלכת האמבטיה', 1970
אבי היקר / חנוך לוין
אבי היקר, כשתעמוד על קברי
זקן ועייף ומאוד ערירי
ותראה איך טומנים את גופי בעפר
ואתה עומד מעלי, אבי אל תעמוד אז גאה כל כך
ואל תזקוף את ראשך, אבי
נשארנו עכשיו בשר מול בשר
וזהו הזמן לבכות, אבי
אז תן לעינייך לבכות על עיניי
ואל תחריש למען כבודי
דבר מה שהיה חשוב מכבוד
מוטל עכשיו לרגלייך, אבי
ואל תאמר שהקרבת קורבן
כי מי שהקריב הייתי אני
ואל תדבר מילים גבוהות
כי אני כבר מאוד נמוך, אבי
אבי היקר, כשתעמוד על קברי
זקן ועייף ומאוד ערירי
ותראה איך טומנים את גופי בעפר
בקש אז ממני סליחה, אבי
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
אבי היקר / חנוך לוין
אבי היקר, כשתעמוד על קברי
זקן ועייף ומאוד ערירי
ותראה איך טומנים את גופי בעפר
ואתה עומד מעלי, אבי אל תעמוד אז גאה כל כך
ואל תזקוף את ראשך, אבי
נשארנו עכשיו בשר מול בשר
וזהו הזמן לבכות, אבי
אז תן לעינייך לבכות על עיניי
ואל תחריש למען כבודי
דבר מה שהיה חשוב מכבוד
מוטל עכשיו לרגלייך, אבי
ואל תאמר שהקרבת קורבן
כי מי שהקריב הייתי אני
ואל תדבר מילים גבוהות
כי אני כבר מאוד נמוך, אבי
אבי היקר, כשתעמוד על קברי
זקן ועייף ומאוד ערירי
ותראה איך טומנים את גופי בעפר
בקש אז ממני סליחה, אבי
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
מה דעתכם על המסר המרכזי בשיר? האם הוא מקובל בחברה הישראלית ומה דעתכם על כך? אם יש, לדעתכם מקום לביקורת כזו במדינת ישראל כיום? נסו להשוות מקור זה עם המקורות בראש דף הלימוד, מהם ההבדלים ביחס לקורבן ולהקרבה?
יצחק רבין, איגרת אל המשפחות השכולות, ערב יום הזיכרון תשנ"ד, 1994
מתוך איגרת אל המשפחות השכולות, יצחק רבין 1994
אני מאמין שהשלום אפשרי, שהגיעה העת לשים קץ למלחמות. אני מאמין שצריך לתת סיכוי, בעיקר עכשיו, כאשר כוחנו עמנו להכות כל אויב, אם חלילה נתבדה. אולי טעות בידי, אולי לא, אבל אני משוכנע כי יותר מכולם, דווקא הלוחמים, דווקא אלה שראו את התופת מול עיניהם וחשו את מוראות המלחמה על גופם, ועמם המשפחות ששילמו את המחיר הנורא, דווקא הם דבקים בחלום השלום ורוצים בו יותר מאחרים, וכמובן לא בכל מחיר .
עבור בניכם ובנותיכם, עבור הבעלים, והאבות והאחים והאחיות שלכם - שלנו, איחר השלום - אם וכאשר יבוא - את המועד. אבל אנחנו חייבים אותו לבנינו אחרינו, לבני הדורות הבאים. אנו חייבים את הניסיון הזה לכם, שאסון כה נורא פקד את ביתכם.
נאמר בספר ירמיהו , "מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאום ה'." בכי? דמעה? לא נחדל לבכות על ההולכים, אבל אולי השלום יהיה שכרכם, אולי.
מתוך איגרת אל המשפחות השכולות, יצחק רבין 1994
אני מאמין שהשלום אפשרי, שהגיעה העת לשים קץ למלחמות. אני מאמין שצריך לתת סיכוי, בעיקר עכשיו, כאשר כוחנו עמנו להכות כל אויב, אם חלילה נתבדה. אולי טעות בידי, אולי לא, אבל אני משוכנע כי יותר מכולם, דווקא הלוחמים, דווקא אלה שראו את התופת מול עיניהם וחשו את מוראות המלחמה על גופם, ועמם המשפחות ששילמו את המחיר הנורא, דווקא הם דבקים בחלום השלום ורוצים בו יותר מאחרים, וכמובן לא בכל מחיר .
עבור בניכם ובנותיכם, עבור הבעלים, והאבות והאחים והאחיות שלכם - שלנו, איחר השלום - אם וכאשר יבוא - את המועד. אבל אנחנו חייבים אותו לבנינו אחרינו, לבני הדורות הבאים. אנו חייבים את הניסיון הזה לכם, שאסון כה נורא פקד את ביתכם.
נאמר בספר ירמיהו , "מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאום ה'." בכי? דמעה? לא נחדל לבכות על ההולכים, אבל אולי השלום יהיה שכרכם, אולי.
דיון
בזמנו דברי רבין באגרת המשפחות השכולות, עוררו שיח ציבורי רחב וסוער שהבליט והקצין את הדעות הפוליטיות בישראל.
מדוע לדעתכם דבריו הובילו לויכוח סוער ? מה היה שונה ביחסו של רבין בנוגע ל"שכרם" של החיילים הנופלים? האם לדעתכם שכר זה שווה את הקורבן? ואולי אין צורך בשכר?
בזמנו דברי רבין באגרת המשפחות השכולות, עוררו שיח ציבורי רחב וסוער שהבליט והקצין את הדעות הפוליטיות בישראל.
