גלובליזציה מול תרבות בת קיימא
1א
הדף מאת: עינט קרמר / טבע עברי
2ב
גלובליזציה היא תהליך כלל-עולמי של ביטול מחסומים וגבולות בין ארצות ומעבר מהיר ופשוט ממקום למקום של אנשים, הון, סחורות ורעיונות. מה בין הגלובליזציה ותופעת צריכת היתר? מי משלם את המחיר האמיתי על תופעות אלו? מה הקשר בין הגלובליזציה של היום ומגדל בבל המקראי? ומה יש ללמוד מהפתרון האלו-הי של בלילת השפה? בין מגדל בבל למגדלי עזריאלי.
3ג
חלק ראשון – במליאה
4ד
דיון
קראו להלן את סיפור מגדל בבל המופיע בפרשת נח, ודונו בו בעזרת השאלות הנלוות:
  • עמדו על חלוקת הקטע לשני חלקים ועל התקבולת הכיאסטית ביניהם.
  • "וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים' נסו לדמיין מציאות שבה פסוק זה מתקיים מה היה לדעתכם מבנה החברה האנושית אז?
  • למה לדעתכם רצו בני דור הפְּלגה לבנות את המגדל? על איזה צורך אנושי הוא ענה? איזו אלגוריה ניתן למצוא למגדל בחברת ימינו?
  • מדוע לדעתכם מנע הקב"ה את בניית המגדל? מה הקשר בין התגובה האלוהית לעשייה האנושית כאן?
  • מה מקומו של הסיפור בין שאר סיפורי בראשית מה הוא מנסה להסביר? איך הוא קשור להיווסדות הדת היהודית?
  • נסו להשליך אסוציאטיבית מן הסיפור לחברת ימינו.
5ה
(א) וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים. (ב) וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. (ג) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. (ד) וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. (ה) וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם, (ו) וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. (ז) הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. (ח)וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר. (ט) עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.
And the whole earth was of one language and of one speech. And it came to pass, as they journeyed east, that they found a plain in the land of Shinar; and they dwelt there. And they said one to another: ‘Come, let us make brick, and burn them thoroughly.’ And they had brick for stone, and slime had they for mortar. And they said: ‘Come, let us build us a city, and a tower, with its top in heaven, and let us make us a name; lest we be scattered abroad upon the face of the whole earth.’ And the LORD came down to see the city and the tower, which the children of men builded. And the LORD said: ‘Behold, they are one people, and they have all one language; and this is what they begin to do; and now nothing will be withholden from them, which they purpose to do. Come, let us go down, and there confound their language, that they may not understand one another’s speech.’ So the LORD scattered them abroad from thence upon the face of all the earth; and they left off to build the city. Therefore was the name of it called Babel; because the LORD did there aconfound the language of all the earth; and from thence did the LORD scatter them abroad upon the face of all the earth.
6ו
חלק שני – לימוד בחברותא
7ז
דיון
לפניכם שני טקסטים המציגים פנים שונות של הגלובליזציה :
  • מהו "מגדל בבל" בכל אחד מהמקורות? ממה הוא בנוי ? מה המאפיין היחודי שלו?
  • אפשרות להעשרה נסו לצייר באופן אישי את מיקומכם במגדל בבל, כפי שאתם רואים אותו. שתפו את הקבוצה בציור ודונו בשאלה זו.
  • כיצד הפתרון האלוקי לסיפור מגדל בבל יכול להוות פתרון לתיאורים בטקסטים שלפניכם?
8ח
אגי משעול, חזון איילון, מבחר וחדשים, מוסד ביאליק, הקיבוץ המאוחד, 2003
חזון איילון / אגי משעול
וּבַחֲלוֹמִי וָאֵרֵא אֶת מִגְדַּל עַזְרִיאֵלִי נוֹטֶה יָמִינָה
כְּמָט לִנְפֹּל
וְהָיָה דְּבַר אֲדוֹנַי אֵלַי בְּלָה-גַּרְדִּיָּה, אֲדָר, תָּיו
שִׁין נוּן טֵית בְּנָסְעִי מִקֶּדֶם צָפוֹנָה. בַּהֲלָכָה נִגְלָה לִי שֵׁנִית וּבְיֶתֶר שְׂאֵת הַיָּמִין
בּוֹהֵק כֻּלּוֹ בַּשֶּׁמֶשׁ בְּמַרְאַת הַצַּד
וְהָיָה כְּעֵץ בָּרוּחַ מִתְנוֹדֵד
כְּטוּרָא נְטוּיָה עַל הָעִיר וְעַל הַחֲלוּמִים הַחֵרְשִׁים
שֶׁסְּבָבוּהָ, אוֹי מְשׁוֹטְטֵי קַנְיוֹן, מְפֻטְּמֵי יָטְבָתָה
הַשּׂוֹבְעִים בַּחֲלוֹנוֹת הָרַאֲוָה.

בַּשְּׁלִישִׁית נְשָׂאַנִי חֲלוֹמִי לִרְחוֹב הֶחָרָשׁ
רְחוֹב הַלְּבֵנִים וְהַחֹמֶר, מִשָׁם רְאִיתִיו שׁוּב בְּתַקְרִיב
מִתְנוֹסֵס נוֹרָא הוֹד, אֵין זֹאת כִּי יָרַד אֱלֹהִים כְּבָר לִרְאוֹת
אֶת הַחֲלוֹנוֹת הַמְּחַקִּים אֶת שָׁמָיו.

וְהָרוּחַ מַצְלִיף בַּמִּגְדָּל לְבָקְּעוֹ וּמַרְאֵהוּ
כִּקְלַף הַ"מִּגְדָּל" בַּחֲפִיסַת הַטָּארוֹט,
קָדְרוּ הֶעָבִים עַל רֹאשׁוֹ בְּקָרְסוֹ עַל קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת
עוֹדִי נִשָּׂא אֶל קוֹמַת הַגַּג לַפּוֹעֲלִים הַזָּרִים שָׁם
חִיל וּרְעָדָה אֲחָזוּנִי, פִּיזְדָּמָטִי אָנוּ נִתְלִים בַּפִּגּוּמִים
כִּי נִבְלְלָה כְּבָר שְׂפָתֵנוּ וְנָפוּץ לְכָל עֵבֶר, אוֹי מָה שֶׁיָּגֹרְתִּי
חֲלוּמִים חֵרְשִׁים בְּמִגְדְּלֵי הַשָּׁלוֹם
הֵילִילוּ הֵילִילוּ.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il


מושגים
  • אגי משעול - אגי משעול נולדה בהונגריה בשנת 1947 להורים ניצולי שואה. היא בעלת תואר שני בספרות עברית מהאוניברסיטה העברית, מתגוררת בכפר מרדכי ועוסקת בחקלאות ובהוראת ספרות במכללת עלמא ובמסלול היצירתי של אוניברסיטת בן-גוריון. נוסף על כך, מנחה משעול סדנאות כתיבה של כתב העת הליקון, שבו היא משמשת גם כחברת מערכת.
    אגי משעול זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס ראש הממשלה, פרס יהודה עמיחי ופרס קוגל. שיריה תורגמו לשפות שונות וראו אור באנתולוגיות וכתבי עת בחו"ל. בין ספריה: 'שריטה של חתול', 'יונת פקסימיליה', 'מחברת החלומות' ועוד
9ט
גלובליזציה, ספריית האוניברסיטה המשודרת, הוצאת משרד הביטחון, 2007
גלובליזציה/ דב חנין
את העולם החברתי שלנו ניתן לדמות לגורד שחקים . זהו גורד שחקים הנמצא בבנייה מתמדת כאשר הבניה הורסת את התשתית שהבניין הזה עומד עליה ומערערת את יסודותיו.
בפסגת גורד השחקים החברתי נמצא פנטהאוז מפואר. כאן מתגוררים אנשים מעטים, אבל הם עשירים מאוד. לשלוש מאות האנשים העשירים בעולם יש יותר עושר מאשר לשלושה מיליארד האנשים העניים בעולם...בפנטהאוז העולמי חיים מעט מאוד אנשים , אך משתמשים בו בהמון משאבים. החלום על ההגעה לפנטהאוז הזה מופץ בעוצמה רבה בכל קומותיו של גורד השחקים ומשפיע על התנהגותם של המיליארדים שאינם נמצאים שם.

בקומות הביניים של גורד השחקים החברתי העולמי נמצאים מרבית בני החברות המערביות. זהו עולם המרוץ הגדול. המרוץ כאן קשה. אנחנו רצים, כי מי שאינו רץ-פשוט ייפול וידרדר אחורה. המרוץ קשה כי הוא מתנהל במעלה מדרגות נעות יורדות. המרוץ מבוסס על אתוס שלפיו מי שרץ גם מגיע. אבל רבים מאיתנו לומדים יום יום מנסיוננו שהמציאות רחוקה מכך. יותר ויותר אנשים נותרים מאחור במרוץ הזה...

מה שקורה במערב בקומות הביניים של גורם השחקים החברתי קשור במישרין למתרחש בקומות התחתונות של הבניין , בסדנאות היזע העצומות של עולם הרוב, אותו עולם שאנחנו קוראים לו לעתים "העולם השלישי"....
10י
חלק שלישי- במליאה
11יא
דיון
כל חברותא מוזמנת להציג דבר אחד שהתחדש לה בלימוד.
כיצד אפשר לתרגם תובנות אלה לחיי היומיום שלנו?
12יב
העשרה
13יג
מרכז השל, על הקיימות
קיימות (sustainability) היא השקפת עולם דמוקרטית אופטימית, ששמה במרכז את כבוד האדם וחירותו מתוך הבנה עמוקה שכולנו חלק ממארג החיים המזין ומקיים את כל היצורים על פני כדור הארץ. קיימות היא לגלות מחדש את הערך של הדברים המקיימים אותנו: האוויר והמים הנקיים, השקט של המדבר והמגוון של החורש הים תיכוני, שכונה בה ילדים משחקים בחוץ בבטחה, או קהילה בה קשיש הזקוק לעזרה יכול למצוא שכן הנכון לעזור.

לפני מאתים שנה, בתחילת המהפכה התעשייתית, מוצרי הצריכה היו במחסור ואילו הטבע היה שופע. ההתקדמות הטכנולוגית והמדעית האדירה שחלה מאז הפכה את היוצרות. כיום אנו חיים בעידן של עודף עצום של מוצרי צריכה ואילו הטבע הולך ונעלם. האתגר הכלכלי הפסיק להיות כיצד לייצר מספיק דברים לאנשים וכעת האתגר הוא כיצד לשכנע אותם לקנות את כל מה שמייצרים. והייצור הזה אינו נטול מחירים. בעוד כולנו שמחים לקנות מוצרים בזול, הרי אנו על פי רוב עיוורים למחיר היקר לבריאות האדם והסביבה של תהליך היצור הזול ולשכר הרעב של רבים מפועלי הייצור.

תפיסת הקיימות אומרת שהאתגר כיום צריך להיות כיצד לייצר את מה שבאמת נמצא במחסור. ואין מדובר רק בשיקום הטבע - שיקום המערכות האקולוגיות תומכות החיים של כדור הארץ. אלא גם ביצירת סביבות חינוכיות משמעותיות ונטולות אלימות, מערכת בריאות המשקיעה במניעה והדרכה לא פחות משהיא משקיעה בטיפול וריפוי, ערים תוססות בקנה מידה אנושי, מזון המעיד על עונות השנה, אורחות חיים המאפשרים לאדם ליצור ולהתבטא במקום לצנוח על הכורסה מול הטלוויזיה לאחר עוד יום עבודה לצרכי פרנסה בלבד, ופנאי לבלות עם הילדים.לא מוצרי צריכה יובילו אותנו לשם, אלא יציקת תוכן חדש בדמוקרטיה כך שיתאפשר לאנשים להביע את העדפותיהם לא רק דרך בחירותיהם האישיות כצרכנים בשוק המחפשים מחיר זול, אלא דרך השתתפות בפורומים אזרחיים שיאפשרו להם להביע גם את העדפותיהם כאזרחים בחברה לגבי התרבות והערכים על פיהם היו מעדיפים לחיות. יש פער בלתי נתפס בין הערכים של צדק והוגנות שרובנו ככולנו מאמינים בהם, לבין המציאות בה אנו חיים. אנו חיים בתקופה ההיסטורית העשירה ביותר בה חיו אנשים אי פעם ובכל זאת מדי יום מתים בעולם עשרים וארבעה אלף ילדים מרעב ומאות מיליונים הולכים לישון רעבים – חלקם גם בחצר האחורית שלנו. כולנו היינו מעדיפים שלא כך יהיו פני הדברים – אך איבדנו את האמונה שאפשר גם אחרת. תפיסת הקיימות מוכיחה כי דרך אחרת היא לא רק אפשרית אלא היא גם חיונית ובלתי נמנעת.

תוך שני עשורים הפכה הקיימות לתנועה בינלאומית הולכת וגדלה המצליחה למצוא את המכנה המשותף הגבוה ביותר בין אזרחים מרקעים שונים ותרבויות שונות, המדגימים באלפי צורות שונות שאפשר גם אחרת.
14יד
דיון
  • כיצד מתמודדת תפיסת הקיימוּת עם גלובליזציה נוסח 'מגדל בבל'?
  • מהי חשיבות התרבות המקומית לתפיסת הקיימות המוצגת כאן?
  • חשבו מה מקום מורשת ישראל והתרבות העברית בכינון חברה בת קיימא בישראל?
16 טז
17יז
קישורים לרקע והרחבה:
מאמר בנושא
18יח
דף הנחיות למנחה:
גלובליזציה.rtf