Save "מה נעשה עם יום הכיפורים הזה? "
מה נעשה עם יום הכיפורים הזה?
הדף מאת: אליזבט גולדוין / המדרשה באורנים
יום הכיפורים הוא היום המאתגר ביותר בשנה בעבור מי שאינו מגדיר עצמו "דתי" מכיוון שהוא היום הממוקד ביותר ביחסים שבין אדם לאלוהיו. איזו משמעות אפשר בכל זאת להעניק ליום זה, כך שתהיה רלוונטית לדתיים, מסורתיים וחילונים כאחד?
דיון
יום הכיפורים הוא היום המאתגר ביותר בשנה בעבור מי שאינו מגדיר את עצמו "דתי" מכיוון שהוא היום הממוקד ביותר ביחסים שבין אדם לאלוהיו. איזו משמעות אפשר בכל זאת להעניק ליום זה, כך שתהיה רלוונטית לדתיים, מסורתיים וחילונים כאחד?

ראשית נעיין בהפטרה של יום הכיפורים, בדברי הנביא ישעיהו הנקראים בבית הכנסת (מומלץ לעבור על כל הפרק - ישעיהו נח).
קטע מתוך ההפטרה של יום הכיפורים
(ה) הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַה’. והֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ. (ז) הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. (ח) אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה’ יַאַסְפֶךָ.

מושגים
  • הפטרה - קטע מספרי הנביאים הנקרא בבית הכנסת בשבתות ובחגים לאחר הקריאה בתורה.
Is such the fast that I have chosen? The day for a man to afflict his soul? Is it to bow down his head as a bulrush, And to spread sackcloth and ashes under him? Wilt thou call this a fast, And an acceptable day to the LORD? Is not this the fast that I have chosen? To loose the fetters of wickedness, To undo the bands of the yoke, And to let the oppressed go free, And that ye break every yoke? Is it not to deal thy bread to the hungry, And that thou bring the poor that are cast out to thy house? When thou seest the naked, that thou cover him, And that thou hide not thyself from thine own flesh? Then shall thy light break forth as the morning, And thy healing shall spring forth speedily; And thy righteousness shall go before thee, The glory of the LORD shall be thy rearward.
דיון
  • מהו צום ראוי לפי הקטע?
  • מהי מטרת הצום?
  • הנביא ישעיה מעמיד כאן סולם עדיפויות ברור.
  • איזה מסר יש בבחירה לקרוא דווקא פסוקים הממעיטים בערך הצום באמצע צום יום הכיפורים?
נעיין בקטע ממשנה על יום כיפור.
משנה על תשובה
האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה; אחטא, ויום הכיפורים מכפר, אין יום הכיפורים מכפר.

עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר;
שבינו לבין חברו, אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו.
One who says: I shall sin and repent, sin and repent, they do not afford him the opportunity to repent. [If one says]: I shall sin and Yom HaKippurim will atone for me, Yom HaKippurim does not effect atonement. For transgressions between man and God Yom HaKippurim effects atonement, but for transgressions between man and his fellow Yom HaKippurim does not effect atonement, until he has pacified his fellow. This was expounded by Rabbi Elazar b. Azariah: “From all your sins before the Lord you shall be clean” (Leviticus 16:30) for transgressions between man and God Yom HaKippurim effects atonement, but for transgressions between man and his fellow Yom HaKippurim does not effect atonement, until he has pacified his fellow.. Rabbi Akiva said: Happy are you, Israel! Who is it before whom you become pure? And who is it that purifies you? Your Father who is in heaven, as it is said: “And I will sprinkle clean water upon you and you shall be clean” (Ezekiel 36:25). And it further says: “O hope (mikveh) of Israel, O Lord” (Jeremiah 17:1--just as a mikveh purifies the unclean, so too does he Holy One, blessed be He, purify Israel.
דיון
  • מה משמעות החלק הראשון של המשנה? מדוע אין יום הכיפורים מכפר במקרים אלה?
  • מה פירוש המילה "מקום" בביטוי "עבירות שבין אדם למקום"?
  • מהן "עבירות שבין אדם למקום"?
  • האם יש לביטוי הזה משמעות עבורך? מהן "עבירות שבין אדם למקום עבורך"?
  • איך יום הכיפורים מכפר על עבירות אלה?
  • מדוע אין יום הכיפורים מכפר על "עבירות שבין אדם לחברו"?
  • מה זה "לרצות את חברו"? איך עושים את זה? ומה עושים אם אינו מתרצה?
אין די בריצוי החבר. לאחר ריצויו, עדיין נחוצה כפרת יום הכיפורים.
  • הסבירו מדוע בכל "עבירה שבין אדם לחברו" יש גם מרכיב של "עבירה שבין אדם למקום"?
עמנואל לוינס, "אל עבר האחר", מחברת שדמות 10, המדרשה, 2002, עמ' 13.
כיצד נבדלות עבירות שבין אדם למקום מעבירות שבין אדם לחברו? לכאורה אין פשוט יותר מהבחנה זו: כל מה שמביא נזק חומרי או מוסרי לזולת, אך גם כל פגיעה מילולית בו, מהווה עבירה שבין אדם לחברו; עבירה על איסורים ומצוות פולחניות, עבודה זרה וייאוש, אלה עבירות שבין אדם למקום. אי-שמירת השבת ודיני כשרות, אי-האמונה בניצחון הטוב, ואי-העמדת דבר מעל לממון, או אפילו מעל לאמנות, אלה הם חטאים לאלוהים. אלה החטאים שיום הכיפורים מוחק בעזרת התשובה. מובן מאליו, שחטאים שחוטאים לזולת הם בהכרח גם חטאים לאל.

מושגים
  • עמנואל לוינס - לוינס (1906 – 1995) פילוסוף יהודי-צרפתי. הגותו עסקה בעיקר בעקרון ה"אחריות לאחר", במחויבות מוסרית לאחר באשר הוא. בין ספריו: אתיקה והאינסופי, אלוהים והפילוסופיה, תשע קריאות תלמודיות.
דיון
  • מהן עבירות שבין אדם למקום לפי לוינס?
  • מה הקשר בין ייאוש ואי-אמונה בניצחון הטוב לעבירות האחרות? מדוע עבירות אלו הן "עבירות שבין אדם למקום?
לוינס סבור שמה שפוגע בתשתיות המוסריות שלנו, ביכולתנו לבחור בין טוב ורע ולהיות אחראים למעשינו הן עבירות שבין אדם למקום. לפיכך מובן איך עבירות שבין אדם לחברו הן גם עבירות שבין אדם למקום: בכל פגיעה בזולת יש גם פגיעה בתשתיות המוסריות של הפוגע.
נעיין בהמשך דבריו של לוינס.
עמנואל לוינס, "אל עבר האחר", מחברת שדמות 10, המדרשה, 2002, עמודים 14-13
אמנם אפשר להסתפק בכך. ניתן להסיק מכאן, מעט בחופזה, שהיהדות מעמידה את המוסר החברתי מעל למצוות הפולחניות. אך ניתן גם להפוך את הסדר. העובדה שהכפרה על חטאים ריטואליים תלויה אך ורק בתשובה - כלומר, בנו בלבד - זורעת אולי אור חדש על משמעות המצוות. לא להיות תלוי באחר כדי לזכות בכפרה, משמע, מצד אחד, להיות בטוח בעסקה. אך האם קריאת עבירות פולחניות אלה בשם "עבירות שבין אדם למקום" יש בה כדי להמעיט מחומרת המחלה הנגרמת לנפש כתוצאה מעבירות אלה? ייתכן שהפגיעות שצריכות להתרפא בתוך הנשמה, ללא הצלתו של הזולת, הן דווקא הפגיעות העמוקות יותר, וגם בנוגע לחטאינו החברתיים, לאחר פיוס הזולת, עדיין נותר החלק הקשה ביותר שעלינו לעשותו. כאשר חטאנו למקום, כלום לא חפרנו תחת יסודות התודעה המוסרית בתור שכזו? העבירה הריטואלית שבכוונתי למחוק בלי להיעזר בזולת, היא זו שתובעת את כל אישיותי, היא מעשה ה"תשובה", החזרה, שאיש אינו יכול לעשותה במקומי.
היות לפני האל, משמעו גיוס מוחלט של עצמך. העבירה הפולחנית - ומה שהוא חטא שחוטאים לאל מתוך החטא שחוטאים לזולת - היא המביאה בי הרס עמוק יותר מן העבירה שבין אדם לחברו; אבל היא כשלעצמה, בנפרד מחוסר היראה הדתית החבוי בה, הינה מקור אכזריותי, רשעותי וקורת רוחי מעצמי. בכך שמעשה רע תובע מאתנו תיקון עצמי, יש כדי להצביע על עומק הפגיעה. המאמץ שנעשה על-ידי התודעה המוסרית כדי לחזור ולהיות תודעה מוסרית, ה"תשובה", השיבה, הינו בעת ובעונה אחת יחס עם אלוהים ומאורע פנימי לחלוטין.
דיון
כל המקורות שהובאו כאן מכירים בהבדל שבין דת למוסר, בין מעשים פולחניים למעשים חברתיים, אבל מתנגדים להפרדה ביניהם.

לפי דעתכם, איך היה נראה המוסר במנותק מן הדת ואיך הייתה נראית הדת במנותק מן המוסר, לפי כל אחד מן המקורות האמורים?
דף מספר 1 בסדרה יום כיפור, דפים נוספים בסדרה:
2