הדף מאת: דניאל בוקבוזה / מדרשת תורה ועבודה
חטיבת הפרקים הנוכחית עוסקת בהמשך כיבושיו של יהושע את הארץ.
דרך שאלות מוסריות בנוגע למנהיגותו של יהושע בניהול כיבוש הארץ נעלה את הדיון על התאמת התכנים המוסריים שבתורה לרוח התקופה ולהתפתחות האנושות.
א. פתיחה
(כה) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ, אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחָתּוּ. חִזְקוּ וְאִמְצוּ כִּי כָכָה יַעֲשֶׂה ה' לְכָל אֹיְבֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם נִלְחָמִים אוֹתָם:
(כו) וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ אַחֲרֵי כֵן וַיְמִיתֵם וַיִּתְלֵם עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים וַיִּהְיוּ תְּלוּיִם עַל הָעֵצִים עַד הָעָרֶב.
(כו) וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ אַחֲרֵי כֵן וַיְמִיתֵם וַיִּתְלֵם עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים וַיִּהְיוּ תְּלוּיִם עַל הָעֵצִים עַד הָעָרֶב.
And Joshua said unto them: ‘Fear not, nor be dismayed; be strong and of good courage; for thus shall the LORD do to all your enemies against whom ye fight.’ And afterward Joshua smote them, and put them to death, and hanged them on five trees; and they were hanging upon the trees until the evening.
יא) וַיַּכּוּ אֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ לְפִי חֶרֶב הַחֲרֵם לֹא נוֹתַר כָּל נְשָׁמָה וְאֶת חָצוֹר שָׂרַף בָּאֵשׁ...
(יב) וְאֶת כָּל עָרֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וְאֶת כָּל מַלְכֵיהֶם לָכַד יְהוֹשֻׁעַ וַיַּכֵּם לְפִי חֶרֶב הֶחֱרִים אוֹתָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה'...
(יד) וְכֹל שְׁלַל הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְהַבְּהֵמָה בָּזְזוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק אֶת כָּל הָאָדָם הִכּוּ לְפִי חֶרֶב עַד הִשְׁמִדָם אוֹתָם לֹא הִשְׁאִירוּ כָּל נְשָׁמָה...
(יח) יָמִים רַבִּים עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִלְחָמָה...
(יט) לֹא הָיְתָה עִיר אֲשֶׁר הִשְׁלִימָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּלְתִּי הַחִוִּי יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת הַכֹּל לָקְחוּ בַמִּלְחָמָה.
(יב) וְאֶת כָּל עָרֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וְאֶת כָּל מַלְכֵיהֶם לָכַד יְהוֹשֻׁעַ וַיַּכֵּם לְפִי חֶרֶב הֶחֱרִים אוֹתָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה'...
(יד) וְכֹל שְׁלַל הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְהַבְּהֵמָה בָּזְזוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק אֶת כָּל הָאָדָם הִכּוּ לְפִי חֶרֶב עַד הִשְׁמִדָם אוֹתָם לֹא הִשְׁאִירוּ כָּל נְשָׁמָה...
(יח) יָמִים רַבִּים עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִלְחָמָה...
(יט) לֹא הָיְתָה עִיר אֲשֶׁר הִשְׁלִימָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּלְתִּי הַחִוִּי יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת הַכֹּל לָקְחוּ בַמִּלְחָמָה.
And they smote all the souls that were therein with the edge of the sword, utterly destroying them; there was none left that breathed; and he burnt Hazor with fire. And all the cities of those kings, and all the kings of them, did Joshua take, and he smote them with the edge of the sword, and utterly destroyed them; as Moses the servant of the LORD commanded. But as for the cities that stood on their mounds, Israel burned none of them, save Hazor only—that did Joshua burn. And all the spoil of these cities, and the cattle, the children of Israel took for a prey unto themselves; but every man they smote with the edge of the sword, until they had destroyed them, neither left they any that breathed. As the LORD commanded Moses His servant, so did Moses command Joshua; and so did Joshua; he left nothing undone of all that the LORD commanded Moses. So Joshua took all that land, the hill-country, and all the South, and all the land of Goshen, and the Lowland, and the Arabah, and the hill-country of Israel, and the Lowland of the same; from the bare mountain, that goeth up to Seir, even unto Baal-gad in the valley of Lebanon under mount Hermon; and all their kings he took, and smote them, and put them to death. Joshua made war a long time with all those kings. There was not a city that made peace with the children of Israel, save the Hivites the inhabitants of Gibeon; they took all in battle.
ס' יזהר, 'נגד יהושע' – דברים שנאמרו בכנס התנועה ליהדות הומניסטית
שאלה אחרת היא, איך יכול היה האלוהים לסבול מין השמדה סופנית כזו? ממה עשוי לבו של אלוהים? פשוט לוקחים עם, כלומר הרבה אנשים, וזורקים אותם מעל אדמת אבותיהם, לא זורקים אלא מוחקים אותם, לא מוחקים אלא שוחטים בסכין גדולה, טובחים אחד אחד, זקן ונער ואיש ואישה ותינוק ויונק, עד האחרון, כדי שתישאר חלקת אדמה נקייה. האם אדמה זו תהיה נקייה? האם משמע הסיפור התנ"כי, וזה סיפור הסדר האלוהי, שלקח והוציא עם מבית העבדים והוליכו במדבר וכעת הוא תובע ממנו לגייס את כל האכזריות האנושית, חזק ואמץ ואל תערוץ ואל תחת, ושחט, ותלה, ורגום וסקול, ודרוך על צוואר, ואל תחיה נשמה, וגם את נפש השה, ושרוף הכול עד היסוד - לא ייאמן - ורק כך תנחל את נחלתך, ורק כך נוחלים ארץ, ואין דרך אחרת - רק כך?
© כל הזכויות שמורות למחבר
מושגים
שאלה אחרת היא, איך יכול היה האלוהים לסבול מין השמדה סופנית כזו? ממה עשוי לבו של אלוהים? פשוט לוקחים עם, כלומר הרבה אנשים, וזורקים אותם מעל אדמת אבותיהם, לא זורקים אלא מוחקים אותם, לא מוחקים אלא שוחטים בסכין גדולה, טובחים אחד אחד, זקן ונער ואיש ואישה ותינוק ויונק, עד האחרון, כדי שתישאר חלקת אדמה נקייה. האם אדמה זו תהיה נקייה? האם משמע הסיפור התנ"כי, וזה סיפור הסדר האלוהי, שלקח והוציא עם מבית העבדים והוליכו במדבר וכעת הוא תובע ממנו לגייס את כל האכזריות האנושית, חזק ואמץ ואל תערוץ ואל תחת, ושחט, ותלה, ורגום וסקול, ודרוך על צוואר, ואל תחיה נשמה, וגם את נפש השה, ושרוף הכול עד היסוד - לא ייאמן - ורק כך תנחל את נחלתך, ורק כך נוחלים ארץ, ואין דרך אחרת - רק כך?
© כל הזכויות שמורות למחבר
מושגים
- ס. יזהר \ יזהר סמילנסקי - (1916 - 2006), היה סופר עברי ומחדש גדול בספרות העברית החדשה, חבר כנסת (1949 – 1967) וחתן פרס ישראל לספרות יפה (בן 43 בלבד). הפרוזה העברית שלו הינה בין ההישגים הגדולים ביותר של כתיבת פרוזה עברית חדשה. יש האומרים שהיחס בין האדם למרחב, בין איש הארץ לארץ ישראל, בין האמן והנוף ובין היחיד לרבים הוא הלוז של יצירתו הספרותית. יזהר נולד ברחובות למשפחה של סופרים. הוא בנו של זאב סמילנסקי (ז"ס) אשי. דוד אביו הוא הסופר המפורסם משה סמילנסקי. יזהר סיים לימודי הוראה באוניברסיטה העברית והיה מורה. לימים המשיך את לימודיו באוניברסיטה עד לתואר השלישי, ושימש כפרופסור לחינוך באוניברסיטת תל אביב.בין ספריו 'ימי ציקלג', 'ארבעה סיפורים', 'צלהבים', 'גילוי אליהו' ועוד.
דיון
מה דעתכם על דבריו של ס' יזהר?
האם, לדעתכם, האומה הישראלית בראשית דרכה הייתה אומה דתית אלימה?
האם אלוהים כפי שהוא משתקף מדבריו של ס' יזהר הוא האלוהים המקראי הטיפוסי?
מה דעתכם על דבריו של ס' יזהר?
האם, לדעתכם, האומה הישראלית בראשית דרכה הייתה אומה דתית אלימה?
האם אלוהים כפי שהוא משתקף מדבריו של ס' יזהר הוא האלוהים המקראי הטיפוסי?
ב. אכזריות בדור או חינוך לדורות
אגרות הראי"ה, אגרת פט
ועניני המלחמות, אי אפשר היה כלל, בשעה שהשכנים כולם היו זאבי ערב ממש, שרק ישראל לא ילחם, שאז היו מתקבצים ומכלים חס וחלילה את שאריתם; ואדרבא היה מוכרח מאד גם להפיל פחד על הפראים גם על ידי הנהגות אכזריות, רק עם צפיה להביא את האנושיות למה שהיא צריכה להיות, אבל לא לדחוק את השעה.
מושגים
ועניני המלחמות, אי אפשר היה כלל, בשעה שהשכנים כולם היו זאבי ערב ממש, שרק ישראל לא ילחם, שאז היו מתקבצים ומכלים חס וחלילה את שאריתם; ואדרבא היה מוכרח מאד גם להפיל פחד על הפראים גם על ידי הנהגות אכזריות, רק עם צפיה להביא את האנושיות למה שהיא צריכה להיות, אבל לא לדחוק את השעה.
מושגים
- הרב אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוק - (1865 – 1935) רב, פוסק, מקובל, משורר והוגה דעות. מנהיגה הרוחני הבולט של הציונות הדתית.
(ה) וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲדֹנִי בֶזֶק בְּבֶזֶק וַיִּלָּחֲמוּ בּוֹ וַיַּכּוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַפְּרִזִּי:
(ו) וַיָּנָס אֲדֹנִי בֶזֶק וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרָיו וַיֹּאחֲזוּ אֹתוֹ וַיְקַצְּצוּ אֶת בְּהֹנוֹת יָדָיו וְרַגְלָיו:
(ז) וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי בֶזֶק שִׁבְעִים מְלָכִים בְּהֹנוֹת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם מְקֻצָּצִים הָיוּ מְלַקְּטִים תַּחַת שֻׁלְחָנִי, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי כֵּן שִׁלַּם לִי אֱלֹהִים. וַיְבִיאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם וַיָּמָת שָׁם.
(ו) וַיָּנָס אֲדֹנִי בֶזֶק וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרָיו וַיֹּאחֲזוּ אֹתוֹ וַיְקַצְּצוּ אֶת בְּהֹנוֹת יָדָיו וְרַגְלָיו:
(ז) וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי בֶזֶק שִׁבְעִים מְלָכִים בְּהֹנוֹת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם מְקֻצָּצִים הָיוּ מְלַקְּטִים תַּחַת שֻׁלְחָנִי, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי כֵּן שִׁלַּם לִי אֱלֹהִים. וַיְבִיאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם וַיָּמָת שָׁם.
And they found Adoni-bezeq in Bezeq: and they fought against him, and they smote the Kena῾ani and the Perizzi. But Adoni-bezeq fled; and they pursued after him, and caught him, and cut off his thumbs and his great toes. And Adoni-bezeq said, Seventy kings, having their thumbs and their great toes cut off, gathered food under my table: as I have done, so God has requited me. And they brought him to Yerushalayim, and there he died.
דיון
בקטע מספר שופטים מובא תיאור אכזרי שנעשה באדני צדק. מדוע לדעתכם הקפידו להתאכזר אליו באותו אופן שבו התאכזר הוא אל שבעים המלכים?
מה הייתה מטרת ההתאכזרות הזאת לפי הרב קוק? נסו להתייחס למטרה המקומית ולמטרה ארוכת הטווח.
בקטע מספר שופטים מובא תיאור אכזרי שנעשה באדני צדק. מדוע לדעתכם הקפידו להתאכזר אליו באותו אופן שבו התאכזר הוא אל שבעים המלכים?
מה הייתה מטרת ההתאכזרות הזאת לפי הרב קוק? נסו להתייחס למטרה המקומית ולמטרה ארוכת הטווח.
ג. ההקשר החברתי - תקופתי של המוסריות
... מה עשה יהושע? היה שולח פרוסדיטגמא בכל מקום שהיה הולך לכבוש והיה כותב בה, מי שמבקש להשלים יבוא וישלים, ומי שמבקש לילך לו ילך לו, ומי שמבקש לעשות מלחמה יעשה מלחמה.
מושגים
מושגים
- הרמב"ן - רבי משה בן נחמן - (ספרד 1195 - ישראל 1270) מגדולי חכמי ספרד בימי הביניים. מנהיג, מורה, פרשן התורה והתלמוד (הבבלי), איש קבלה, רופא ויועץ למלך. עלה לארץ בשנת 1267, ופעל לחידוש היישוב היהודי בירושלים.
דיון
איזה מידע מוסיף הרמב"ן על הידוע לנו על מלחמות יהושע?
אילו ס' יזהר היה מקבל את התוספת של הרמב"ן, האם זה היה משנה במשהו את תפיסתו על יהושע?
בהתייחס לנקודת המוצא של ס' יזהר, האם שליחת שלום כזו הייתה מקובלת בימי יהושע?
איזה מידע מוסיף הרמב"ן על הידוע לנו על מלחמות יהושע?
אילו ס' יזהר היה מקבל את התוספת של הרמב"ן, האם זה היה משנה במשהו את תפיסתו על יהושע?
בהתייחס לנקודת המוצא של ס' יזהר, האם שליחת שלום כזו הייתה מקובלת בימי יהושע?
הרב משה שמואל קלזנר, הקדמה לספרו 'דור רביעי'
ומעתה, מי שאינו רוצה לעקם האמת, יגיע להחלטה שמה שנמסר פירוש התורה על פה ונאסר לכתבה, הוא כדי שלא לעשותה קיום לדור דורות, ושלא לקשור ידי חכמי דור ודור לפרש הכתובים כפי הבנתם. כי רק על אופן זה נבין נצחיות התורה, כי שינוי הדורות ודעותיהם מצבם ומעמדם הגשמי והמוסרי, דורשות שינוי דיניהם תקנות ותיקונים. האמת היא שהיא חכמה נפלאה מחכמת התורה שמסרה לחכמי כל דור ודור פירוש התורה, כדי שתהיה התורה חיה עם האומה ומתפתחת עמה, והיא היא נצחיותה.
מושגים
ומעתה, מי שאינו רוצה לעקם האמת, יגיע להחלטה שמה שנמסר פירוש התורה על פה ונאסר לכתבה, הוא כדי שלא לעשותה קיום לדור דורות, ושלא לקשור ידי חכמי דור ודור לפרש הכתובים כפי הבנתם. כי רק על אופן זה נבין נצחיות התורה, כי שינוי הדורות ודעותיהם מצבם ומעמדם הגשמי והמוסרי, דורשות שינוי דיניהם תקנות ותיקונים. האמת היא שהיא חכמה נפלאה מחכמת התורה שמסרה לחכמי כל דור ודור פירוש התורה, כדי שתהיה התורה חיה עם האומה ומתפתחת עמה, והיא היא נצחיותה.
מושגים
- הרב משה שמואל קלזנר - חי בין השנים 1856-1925
מרבני טרנסילבניה, וראשי תנועת המזרחי.
נתן אלתרמן, הטור השביעי
נוּן / נתן אלתרמן
בְּבִקְתָּה מִתְמוֹטֶטֶת מִיּשֶׁן,
עִם אֶחָיו בְּחַסְדֵי אֵל חַנּוּן,
הִתְגּוֹרֵר לוֹ אֵי-אָז אִישׁ בְּגשֶׁן,
אִישׁ-עִבְרִי פָּלְמוֹנִי וּשְׁמוֹ נוּן.
בְּעֻמְקֵי סֵפֶר-שְׁמוֹת שָׁם שָׁקַע הוּא
בֵּין מִכְרוֹת רַעַמְסֵס אוֹ פִתֹם.
וּלְמוֹפְתִים נוֹרָאִים לֹא חִכָּה הוּא
כִּי אָמַר הוּא: מוֹפְתִים? מַה פִּתְאֹם?
תַּחַת שֵׁבֶט נוֹגֵשׂ הַקּוֹרֵעַ
מֵעָלָיו אֶת עוֹרוֹ הַצָּהֹב,
דֹּם הִלֵּך, הוּא, אָדִיש וְיָגֵעַ,
וְלִבּוֹ לֹא נִשְׁבַּר מִמַּכְאוֹב.
וּבְאוֹתָהּ הֲלִיכַת עֲצַלְתַּיִם
הוּא נִגַּשׁ וְאָסַף אֶת כֵּלָיו
בְּיוֹם צֵאת יִשְרָאֵל מִמִּצְרָיִם...
כָּאָמוּר שָׁם בַּסֶּפֶר הָעָב.
וְהִדְלִיקוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ
אֶת מוֹפְתֵי לֵדָתוֹ שֶׁל הָעָם,
וְרָתְחוּ הַתְּהוֹמוֹת וְסָעָרוּ
וּלִשְׁנַיִם נִקְרַע הַיָּם
אֲבָל גַּם אֶת הַיָּם הַקָּרוּעַ,
וְהַמָּוֶת מִשְּׁנֵי עֲבָרָיו,
הוּא עָבַר, עִם סַלּוֹ הָקָּלוּעַ,
כְּדָבָר הַמוּבָן מֵאֵלָיו.
וְהַקְּרָב לֹא נָתַן בּוֹ צְמַרְמֹרֶת
וְלִבּוֹ עוֹד עִקֵּש וּמַחֲשֶה
כָּךְ הִגִּיעָה אִתּוֹ הַמָּסוֹרֶת
אֶל פְּסוּקֵי "אָז יָשִׁיר משֶׁה"...
אֲבַל אָז, עֵת גֻּלְגַּל כְּמוֹ רַעַם
שִׁיר-הֶחָג בְּאַדִּיר עַל הַחוֹף,
אָז (גַּם נוּן לֹא יָדַע עוֹד מַה-טַּעַם...)
בּוֹ הָשְׁבַּר לְבָבוֹ כִּי בָא סוֹף...
הוּא זָכַר אֶת הַטִּיט וְהַחֹמֶר,
וְזָכַר אֶת הַשּׁוֹט בְּאָדֹם,
וּפְצָעָיו שֶׁהֶחֱרִישוּ בְלִי אֹמֶר,
צְעָקָה נָשְׂאוּ יַחַד פִּתְאֹם.
הוּא זָכַר הַמּוֹפְתִים שֶׁבָּאָרֶץ,
הוּא זָכַר אֶת הַחֹשֶׁך-וָדָם,
הוּא זָכַר הַתְּהוֹמוֹת שֶׁסָּעָרוּ,
הוּא הֵבִין
כִּי נִקְרַע לוֹ הַיָּם
בְּיָדוֹ הַשְּׂעִירָה כְּמוֹ יַעַר
אֶת רֹאשׁ בְּנוֹ הוּא הֶחֱלִיק בְּעֶדְנָה.
וִיהוֹשֻׁעַ (בִּן-נוּן) עוֹדוֹ נַעַר,
עוֹדוֹ נַעַר קָטָן בַּגַּדְנָ"ע...
בְּעֻמְקֵי סֵפֶר-שְׁמוֹת הִתְיַפֵּחַ
אִישׁ זַקֵן מִפְּשׁוּטֵי יִשְׂרָאֵל
וְהֵאִיר אָז אוֹתוֹ הַיָּרֵחַ,
הַדּוֹלֵק מֵעָלֵינוּ הַלֵּיל
פסח תש"ט
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
מושגים
נוּן / נתן אלתרמן
בְּבִקְתָּה מִתְמוֹטֶטֶת מִיּשֶׁן,
עִם אֶחָיו בְּחַסְדֵי אֵל חַנּוּן,
הִתְגּוֹרֵר לוֹ אֵי-אָז אִישׁ בְּגשֶׁן,
אִישׁ-עִבְרִי פָּלְמוֹנִי וּשְׁמוֹ נוּן.
בְּעֻמְקֵי סֵפֶר-שְׁמוֹת שָׁם שָׁקַע הוּא
בֵּין מִכְרוֹת רַעַמְסֵס אוֹ פִתֹם.
וּלְמוֹפְתִים נוֹרָאִים לֹא חִכָּה הוּא
כִּי אָמַר הוּא: מוֹפְתִים? מַה פִּתְאֹם?
תַּחַת שֵׁבֶט נוֹגֵשׂ הַקּוֹרֵעַ
מֵעָלָיו אֶת עוֹרוֹ הַצָּהֹב,
דֹּם הִלֵּך, הוּא, אָדִיש וְיָגֵעַ,
וְלִבּוֹ לֹא נִשְׁבַּר מִמַּכְאוֹב.
וּבְאוֹתָהּ הֲלִיכַת עֲצַלְתַּיִם
הוּא נִגַּשׁ וְאָסַף אֶת כֵּלָיו
בְּיוֹם צֵאת יִשְרָאֵל מִמִּצְרָיִם...
כָּאָמוּר שָׁם בַּסֶּפֶר הָעָב.
וְהִדְלִיקוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ
אֶת מוֹפְתֵי לֵדָתוֹ שֶׁל הָעָם,
וְרָתְחוּ הַתְּהוֹמוֹת וְסָעָרוּ
וּלִשְׁנַיִם נִקְרַע הַיָּם
אֲבָל גַּם אֶת הַיָּם הַקָּרוּעַ,
וְהַמָּוֶת מִשְּׁנֵי עֲבָרָיו,
הוּא עָבַר, עִם סַלּוֹ הָקָּלוּעַ,
כְּדָבָר הַמוּבָן מֵאֵלָיו.
וְהַקְּרָב לֹא נָתַן בּוֹ צְמַרְמֹרֶת
וְלִבּוֹ עוֹד עִקֵּש וּמַחֲשֶה
כָּךְ הִגִּיעָה אִתּוֹ הַמָּסוֹרֶת
אֶל פְּסוּקֵי "אָז יָשִׁיר משֶׁה"...
אֲבַל אָז, עֵת גֻּלְגַּל כְּמוֹ רַעַם
שִׁיר-הֶחָג בְּאַדִּיר עַל הַחוֹף,
אָז (גַּם נוּן לֹא יָדַע עוֹד מַה-טַּעַם...)
בּוֹ הָשְׁבַּר לְבָבוֹ כִּי בָא סוֹף...
הוּא זָכַר אֶת הַטִּיט וְהַחֹמֶר,
וְזָכַר אֶת הַשּׁוֹט בְּאָדֹם,
וּפְצָעָיו שֶׁהֶחֱרִישוּ בְלִי אֹמֶר,
צְעָקָה נָשְׂאוּ יַחַד פִּתְאֹם.
הוּא זָכַר הַמּוֹפְתִים שֶׁבָּאָרֶץ,
הוּא זָכַר אֶת הַחֹשֶׁך-וָדָם,
הוּא זָכַר הַתְּהוֹמוֹת שֶׁסָּעָרוּ,
הוּא הֵבִין
כִּי נִקְרַע לוֹ הַיָּם
בְּיָדוֹ הַשְּׂעִירָה כְּמוֹ יַעַר
אֶת רֹאשׁ בְּנוֹ הוּא הֶחֱלִיק בְּעֶדְנָה.
וִיהוֹשֻׁעַ (בִּן-נוּן) עוֹדוֹ נַעַר,
עוֹדוֹ נַעַר קָטָן בַּגַּדְנָ"ע...
בְּעֻמְקֵי סֵפֶר-שְׁמוֹת הִתְיַפֵּחַ
אִישׁ זַקֵן מִפְּשׁוּטֵי יִשְׂרָאֵל
וְהֵאִיר אָז אוֹתוֹ הַיָּרֵחַ,
הַדּוֹלֵק מֵעָלֵינוּ הַלֵּיל
פסח תש"ט
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
מושגים
- נתן אלתרמן - חי בשנים 1910-1970
מגדולי המשוררים בשירה העברית המודרנית, מחזאי, זוכה פרס ישראל לספרות.
דיון
נסו להתייחס לשירו של אלתרמן כפרשנות תקופתית לדמותו של יהושע. מה אלתרמן מספר לנו על דמות זו? איזה מידע הוא מוסיף לנו?
נסו להתייחס לשירו של אלתרמן כפרשנות תקופתית לדמותו של יהושע. מה אלתרמן מספר לנו על דמות זו? איזה מידע הוא מוסיף לנו?
דף הנחיות למנחה:
יהושע ט- יג למנחה (1).docx
יהושע ט- יג למנחה (1).docx