יהושע יט-כג: בין נדודים למולדת
הדף מאת: רועי קלייטמן / מדרשת תורה ועבודה
בפרקי השבוע יהושע קורא לעם לחלק את הארץ לנחלות לפי שבטים. בתוך כך, הוא מיישם את המצווה שניתנה במדבר - לקבוע ערי מקלט. נדון בתפקידיה השונים של עיר המקלט, ובהבדל ביחס אליה בעת הציווי במדבר ובזמן היישוב בארץ. נדון בקשר שבין הרוצח הראשון לעונש שקיבל, ובמשמעות הגלות והנדודים.
הנדודים ועיר המקלט
מצוות עיר מקלט - ספר במדבר
(ט) וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (י) דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנָעַן. (יא) וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים, עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם; וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה-נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה. (יב) וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגֹּאֵל; וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד-עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט.
And the LORD spoke unto Moses, saying: ’Speak unto the children of Israel, and say unto them: When ye pass over the Jordan into the land of Canaan, then ye shall appoint you cities to be cities of refuge for you, that the manslayer that killeth any person through error may flee thither. And the cities shall be unto you for refuge from the avenger, that the manslayer die not, until he stand before the congregation for judgment.
מצוות עיר מקלט - ספר יהושע
(א) וַיְדַבֵּר (ה) אֶל-יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר. (ב) דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: תְּנוּ לָכֶם אֶת-עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד-מֹשֶׁה. (ג) לָנוּס שָׁמָּה רוֹצֵחַ מַכֵּה-נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה בִּבְלִי-דָעַת; וְהָיוּ לָכֶם לְמִקְלָט מִגֹּאֵל הַדָּם. (ד) וְנָס אֶל-אַחַת מֵהֶעָרִים הָאֵלֶּה וְעָמַד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר, וְדִבֶּר בְּאָזְנֵי זִקְנֵי הָעִיר-הַהִיא אֶת-דְּבָרָיו; וְאָסְפוּ אֹתוֹ הָעִירָה אֲלֵיהֶם וְנָתְנוּ-לוֹ מָקוֹם וְיָשַׁב עִמָּם.
And the LORD spoke unto Joshua, saying: ’Speak to the children of Israel, saying: Assign you the cities of refuge, whereof I spoke unto you by the hand of Moses; that the manslayer that killeth any person through error and unawares may flee thither; and they shall be unto you for a refuge from the avenger of blood. And he shall flee unto one of those cities, and shall stand at the entrance of the gate of the city, and declare his cause in the ears of the elders of that city; and they shall take him into the city unto them, and give him a place, that he may dwell among them.
דיון
  • מהם ההבדלים בין הציווי למימוש?
  • אילו הרחבות מוסיף הכתוב בספר יהושע שאינן מופיעות בספר במדבר?
  • אילו דמויות נוספות מופיעות שם?
  • נסו להסביר את ההבדלים בין הציטוטים.
  • האם תפקידה של עיר המקלט השתנה?
  • האם העובדה שהעם כבר התיישב בארץ ישראל משפיעה על שינוי ייעודה של עיר המקלט?
אהוד בנאי, עיר מקלט, מתוך: אהוד בנאי והפליטים, NMC, 1987
בין המרחב המדברי למרחב המיושב
לפני שהטפטוף יהפך למבול
אני חייב למצוא שער לא נעול
כי שוב חזר אלי הבלוז
חייב לצאת, חייב לזוז
על הכביש המתפתל בין עכו לצפת
בטבריה על המזח, יורד עד לאילת
נפלט, נמלט, מבקש עיר מקלט
נפלט, נמלט, מבקש - עיר מקלט
באופק נוצצים האורות הרחוקים
לשם אני אגיע בכוחותי האחרונים
ואת חכי בפתח והדליקי את האור
בן אדם חוזר אלייך מן הכפור
קחי אותי אל המזבח, לפני שאשבר
ועד שהאמת תצא אני בך אסתתר
כי את, כן את, תהיי לי - עיר מקלט

כן עד שהאמת תצא אני בך אסתתר
עד שהסופה תחלוף והקרח ישבר
עד שמעיין יבש יפתח ויפכה
עד שהשופט יבוא ואותנו יזכה
את, כן את, תהיי לי - עיר מקלט
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
ברי סחרוף, עיר מקלט, מתוך: האחר, 2001

למקור השלם
דיון
קראו את שירו של אהוד בנאי - מה תפקידה של עיר המקלט על פי הטקסט?
ממה הוא בורח?

הקשיבו לביצוע של ברי סחרוף לשיר.
איזו פרשנות חדשה נותן סחרוף לשיר? מה מוסיפה מנגינת "התקווה" שבסופו?
מה ההבדל בין ערי המקלט בפרשנויות המוזיקליות השונות?
מה עשתה החזרה לארץ ישראל לתפקידה של עיר המקלט, ובכלל - למצוות התיאורטיות שנאמרו במדבר סיני?
רצח וגלות
ט ויאמר ה' אל-קין, אי הבל אחיך; ויאמר לא ידעתי, השומר אחי אנוכי. י ויאמר, מה עשית; קול דמי אחיך, צועקים אליי מן-האדמה. יא ועתה, ארור אתה, מן-האדמה אשר פצתה את-פיה, לקחת את-דמי אחיך מידך. יב כי תעבוד את-האדמה, לא-תוסף תת-כוחה לך; נע ונד, תהיה בארץ.
And the LORD said unto Cain: ‘Where is Abel thy brother?’ And he said: ‘I know not; am I my brother’s keeper?’ And He said: ‘What hast thou done? the voice of thy brother’s blood crieth unto Me from the ground. And now cursed art thou from the ground, which hath opened her mouth to receive thy brother’s blood from thy hand. When thou tillest the ground, it shall not henceforth yield unto thee her strength; a fugitive and a wanderer shalt thou be in the earth.’
דיון
מה העונש של קין על רצח הבל?
מה הקשר לדעתכם בין הפשע לבין עונשו?
רבי צדוק הכהן מלובלין, צדקת הצדיק, אות פ', 1912
פ) תיקון לכעס שינוי מקום כמו שאמרה תורה גלות לרוצח [והיה עיר מקלט ולא נע ונד לעולם כי באמת יש פחד יצחק וגבורות קדושות שטוב, כענין האי צורבא מרבנן דרתח (תענית ד'.) וזהו העיר מקלט ובגלעד ושכם דשכיחי רוצחים הירבו ערי מקלט כמו שאמרו במכות (ט' סוף ע"ב) כי אין השם יתברך בא בטרוניא מאחר שבטבע התולדה שם שכיחי רוצחים מסתמא שם שכיח דבר זה בקדושה דריתחא דהיינו ערי מקלט וכשבא להתפשטות בא לרציחה הרעה. וגלעד ושכם שניהם בנחלת יוסף כי לא תרצח ולא תנאף שניהם הפכים כנודע:
...ונאמר בקין (בראשית ד' י"ב) נע ונד תהיה [ולא היה לו עיר מקלט כלל שהוא רק לבני ישראל]. ותיקון לתאוה שינוי מעשה שבא דבר עבירה לידו וניצול הימנה בזה ניתקן הקודם. ותיקון לכבוד שינוי השם וזהו שמועיל לחולה כי לפעמים אידחי גברא מקמי גברא כנודע כי אין מלכות נוגעת בחברתה וכו' (שבת ל'.) ומלכות נקרא כל ענין כבוד וממשלה [אפילו על אשתו ובניו] שאין לך אדם מישראל שאינו נקרא בן מלך כנודע, ועל ידי זה נגזר עליו לפעמים והתיקון לזה שינוי השם ואיננו האי גברא כלל:
דיון
מה תפקידה של הגלות, על פי ר' צדוק?
איזו נקודת מבט הוא מוסיף על הגלות?
הרב אברהם יצחק הכהן קוק, עין איה ברכות דף נו' פרק תשיעי אות קה'
אמר איקום ואיגלי דאמר מר גלות מכפרת עוון כל העונות עיקר עונשם הוא מפני שהאדם אינו פרטי כ"א משותף אל הקיבוץ והכלל, והחטא פועל לרעה על הכלל, על הסביבה והקיבוץ והמציאות בכללה. ע"כ לא יתכן בזה הויתור והמחילה, כי ההפסד הכללי מי ימחול. וזהו נוהג בין בחטאים שבין אדם לחבירו וג"כ בחטאים המוסריים שבין אדם למקום. כי הרושם של הדרת הקדושה הצריכה להמצא ע"י החיים הדתיים הוא נוגע לנחלת כל הכלל כולו. ע"כ הגלות שבו מראה האדם שהוא מכיר עותתו בהפסדו את הכלל, ע"כ הוא מתרחק מכללו וקיבוצו והולך לנוד כערך איש פרטי בודד שאין לו יחש וצירוף אל הכלל, היא מכפרת עון. כי בתור יחיד שאינו מזיק את הכלל המחילה מצויה באופן יותר נקל, וכיון שבא האדם לידי הכרה זו של ההפסד המגיע אל הכלל מפרצת הפרט, כבר הוא קרוב לתשובה ומוכשר אל המחילה, אחרי שמרשים הרעיון בנפשו ע"י הנדודים וההעתקה מכללו האהוב והרגיל שלו. וכו'".
דיון
נסו להבין את תפקידה של הגלות על פי הרב קוק.
האם הוא מתייחס אליה כאל עונש?
האם פרשנותו של הרב קוק תואמת את נקודת המבט של המדבר או של ההתיישבות בארץ? הסבירו.
הרמן הסה, נדודים, הוצאת שוקן, 1978
הייה שלום נוף מולדתי. אני נפרד ממך כנער הנפרד מאמו. הוא יודע שהגיעה עת להיפרד מאמו, אבל הוא גם יודע שלעולם לא יעזוב אותה לצמיתות, גם אם ירצה בכך. געגועים אל מולדתי. בעצם, אדם מושלם כמוני, הנודד האמיתי, לא צריך לדעת געגועים למולדת. אבל אני יודע אותם; אינני מושלם. וגם אינני שואף להיות כזה. אני רוצה לטעום טעם געגועים, כשם שאני טועם את הנאותי...

מה תפקידם של הנדודים בחיינו? ממה אנחנו מעוניינים לברוח? האם הם יכולים להוות תחליף למולדת?
(ציטוט מתוך "נדודים" של הרמן הסה)
© כל הזכויות שמורות להוצאת שוקן
www.schocken.co.il
דף הנחיות למנחה:
יהושע יט-כג למנחה.docx