התחדשות ויצירה

לימוד בנושא התחדשות ויצירה והפער בינם ובין המסורת. הלימוד יתבצע באמצעות הצגת שאלות מכוונות של המנחה במטרה לעורר דיון בקבוצה קטנה על מהות ערכי ההתחדשות והיצירה מתוך עיון במקורות יהודיים מודרניים.

התחדשות, מילון אבן שושן

התחדשות – התהוות דבר מחדש, הופעה מחדש: התחדשות הוצאת העיתון לאחר שפסק מלהופיע זמן רב. התחדשות הברית.

יצירה, מילון אבן שושן
יצירה – בריאה, עשית דבר חדש: יצירת העולם. יצירת הולד בבטן אמו. מפעל של סופר או אמן וכו': שיר, סיפור וכו' – יצירות ספרותיות הן. תמונה, פסל, מנגינה – יצירות אמנותיות הן. חג יובל ליצירתו של המשורר. מלאכת, יוצר חרס, קדרות.

דיון

• תארו את הקשר בין שתי ההגדרות – מהן נקודות הדמיון והשוני ביניהן?
• איזו הגדרה מבין שלוש ההגדרות של "יצירה" קולעת ביותר לדעתכם (בריאה, ילודה, יצירת אמנות)?

מסורת- מילון אבן שושן
מסורת – (מן 'מסר'; ויש סוברים: כמו 'מאסורת' מן 'איסר', 'קשר') – דברים, שיטות ומנהגים שנמסרו מדור לדור בעל פה או בכתב.

דיון

• מה משקפת כל אחת מהאטימולוגיות (=מקור המילה) של "מסורת" – 'מסר', 'איסר'? איזה פן של משמעות חושפת כל אחת מהן במילה?
• מה היחס בין "התחדשות", "יצירה" ו"מסורת" מתוך ההגדרות המילוניות?

דיון
המתח בין מסורת להתחדשות ויצירה
כדי להתעמק במתח שבין מסורת להתחדשות ויצירה, נעסוק במקרה המבחן הקלסי: תנועת ההשכלה היהודית בגרמניה במאה השמונה עשרה, תופעה משמעותית בהיסטוריה היהודית המסמלת רוח של התחדשות מחשבתית על בסיס ההיגיון האנושי ואשר הולידה יצירות ספרותיות, הגות, מדע ואמנות.

עמנואל קאנט, "מהי נאורות?", בתוך: הירחון הברלינאי 1784
"אזור אומץ להשתמש בשכלך שלך!"

מתוך מאמר של טל קוגמן -ההשכלה לגווניה עיונים חדשים בתולדות ההשכלה ובספרותה בעריכת שמואל פיינר וישראל ברטל, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים: תשס"ה.
התאמתה של התרבות היהודית לתרבות האירופית הכללית הייתה מן המשימות המרכזיות שנטלה על עצמה ההשכלה הגרמנית יהודית בסוף המאה השמונה עשרה. מדעי הטבע תפסו מקום מרכזי בתרבות האירופית המודרנית, ולפיכך עוררו עניין גובר בקרב המשכילים. מדעי הטבע לא זכו ללגיטימציה בתרבות היהודית, ולאורך ימי הביניים הם נדחקו לשוליה. משכילים יהודים שחפצו לעסוק במדעים התקשו אפוא להישען על המסורת התרבותית טקסטואלית העברית המצומצמת בתחום ונאלצו לפנות למאגר הטקסטים של התרבות האירופית, ובפרט לזה של התרבות הגרמנית - נוצרית.

ראובן מיכאל , לידת היהודי המודרני: תולדות ההשכלה היהודית, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשס"ה
שנת 1687 שבה ראה אור ספרו של ניוטון – העקרונות המתמטיים של הפילוסופיה הטבעית. נחשבת לראשיתה של תנועת ההשכלה. המדעים המדויקים תפסו את מקום הסכולסטיקה, והחשיבה הרציונלית לא השאירה עוד מקום לאמונות תפלות ודעות קדומות למיניהן. כך נדרשו גם הדתות להתמודד עם תיאולוגיה חדשה ולהשתחרר מאמונות ודעות שאינן הולמות את יסודי תבונת אנוש.

דיון
נסו לתאר את הלך מחשבתם של יהודי אירופה בתקופת ההשכלה על פי השאלות המנחות:

• מה הגורמים שמשכו אותם לתרבות החיצונית?
• כיצד לדעתכם השפיע הדבר על זהותם האישית?
• מתוך הבנתכם את הטקסט, עמדו על המתח שבין מסורת להתחדשות בחברה היהודית באירופה.

פיינר שמואל, משה מנדלסון, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, ירושלים: תשס"ה

משה מנדלסון 1729 - 1786 - הוא הדמות המייצגת ביותר את ראשיתו של העידן המודרני בתולדות יהודי אירופה. במישור הגרמני הכללי השתלב מנדלסון בשיח הנאורות הגרמנית בת הזמן, פרסם ספרים ומאמרים שזכו להערכה ולתפוצה רבה, אך נאלץ להתמודד עם גילויים של חוסר סובלנות כלפי מוצאו היהודי.
בחברה היהודית הטרום מודרנית מסלול הקריירה המוכר והמכובד היחיד של האליטה האינטלקטואלית היה האליטה הרבנית. הרב אייבשיץ, למשל, האמין שרבנים אחרים לפניו כבר הסמיכו את מנדלסון בתואר הזוטר "חבר", שהוענק לתלמיד ישיבה מוכשר ברמתו בגיל 20 בערך. ואולם, משנות העשרים לחייו צעד מנדלסון במסלול אחר – לקראת קריירה לא שגרתית של פילוסוף וסופר יהודי – גרמני בברלין הנאורה.

דיון

• כיצד לדעתכם מתבטא המתח בין מסורת להתחדשות של יהודי תנועת ההשכלה בחייו של מנדלסון?
• מה לדעתכם הניע אותו לפעול בדרך הייחודית שבחר לפעול בה?

כל שירי נחמן ביאליק. ספריית דביר לעם. תל אביב: דביר, תשכ"ו.
לבדי/ חיים נחמן ביאליק
כֻּלָּם נָשָׂא הָרוּחַ, כֻּלָּם סָחַף הָאוֹר,
שִׁירָה חֲדָשָׁה אֶת-בֹּקֶר חַיֵּיהֶם הִרְנִינָה;
וַאֲנִי, גּוֹזָל רַךְ, נִשְׁתַּכַּחְתִּי מִלֵּב
תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.

בָּדָד, בָּדָד נִשְׁאַרְתִּי, וְהַשְּׁכִינָה אַף-הִיא
כְּנַף יְמִינָהּ הַשְּׁבוּרָה עַל-רֹאשִׁי הִרְעִידָה.
יָדַע לִבִּי אֶת-לִבָּה: חָרֹד חָרְדָה עָלַי,
עַל-בְּנָהּ, עַל-יְחִידָהּ.

כְּבָר נִתְגָּרְשָׁה מִכָּל-הַזָּוִיּוֹת, רַק-עוֹד
פִּנַּת סֵתֶר שׁוֹמֵמָה וּקְטַנָּה נִשְׁאָרָה –
בֵּית-הַמִּדְרָשׁ – וַתִּתְכַּס בַּצֵּל, וָאֱהִי
עִמָּהּ יַחַד בַּצָּרָה.

וּכְשֶׁכָּלָה לְבָבִי לַחַלּוֹן, לָאוֹר,
וּכְשֶׁצַּר-לִי הַמָּקוֹם מִתַּחַת לִכְנָפָהּ –
כָּבְשָׁה רֹאשָׁהּ בִּכְתֵפִי, וְדִמְעָתָהּ עַל-דַּף
גְּמָרָתִי נָטָפָה.

חֶרֶשׁ בָּכְתָה עָלַי וַתִּתְרַפֵּק עָלָי,
וּכְמוֹ שָׂכָה בִּכְנָפָהּ הַשְּׁבוּרָה בַּעֲדִי:
"כֻּלָּם נָשָׂא הָרוּחַ, כֻּלָּם פָּרְחוּ לָהֶם,
וָאִוָּתֵר לְבַדִּי, לְבַדִּי..."

וּכְעֵין סִיּוּם שֶׁל-קִינָה עַתִּיקָה מְאֹד,
וּכְעֵין תְּפִלָּה, בַּקָּשָׁה וַחֲרָדָה כְּאַחַת,
שָׁמְעָה אָזְנִי בַּבִּכְיָה הַחֲרִישִׁית הַהִיא
וּבַדִּמְעָה הַהִיא הָרוֹתַחַת –
© כל הזכויות שמורות למחבר

דיון

• מה עמדתו של ביאליק בשיר על תנועת ההשכלה?
• כיצד הוא מתאר את השינוי שחל בבתי המדרש?
• תארו את המתח בין ערכי המסורת לערכי ההשכלה על פי השיר

שאול טשרניחובסקי, אני מאמין. 1894
אני מאמין/ שאול טשרניחובסקי
שחקי שחקי על החלומות,
זו אני החולם שח.
שחקי כי באדם אאמין,
כי עודני מאמין בך.

כי עוד נפשי דרור שואפת,
לא מכרתיה לעגל פז,
כי עוד אאמין באדם,
גם ברוחו, רוח עז.

רוחו ישליך כבלי-הבל,
ירוממנו במתי-על:
לא ברעב ימות עובד,
דרור לנפש, פת-לדל.

שחקי כי גם ברעות אאמין,
אאמין, כי עוד אמצא לב,
לב תקוותי גם תקוותיו,
יחוש אושר, יבין כאב.
אאמינה גם בעתיד,
אף אם ירחק זה היום,
אך בוא יבוא - ישאו שלום,
אז וברכה לאום מלאום.

ישוב יפרח אז גם עמי,
ובארץ יקום דור,
ברזל- כבליו יוסר מנו,
עין-בעין יראה אור.

יחיה, יאהב, יפעל, יעש,
דור בארץ אמנם חי,
לא בעתיד, בשמים -
חיי רוח לו אין די.

אז שיר חדש ישיר משורר,
ליפי ונשגב לבו ער
לו, לצעיר, מעל קברי
פרחים ילקטו לזר.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il

דיון

• אילו ערכים מרכזיים זיהיתם בשיר ?
• כיצד מביע השיר את רוח ההתחדשות והיצירה?
• האם לדעתכם השיר יכול להחליף את ההמנון הלאומי?
• כיצד מתייחס השיר לערכי ההשכלה?