הדף מאת: נירה נחליאל / המדרשה באורנים
דף הלימוד עוסק בדרכים שונות להמשך החיים לאחר חורבן גדול - לא מחיקת העבר או התעלמות ממנו, אלא שילוב זיכרון החורבן במהלך החיים הרגיל.
דיון
שאלות לפתיחה
שאלות לפתיחה
- איך מתנהלים בעקבות חורבן?
- מה זוכרים ומה יש לשכוח?
- איך משמרים את הזיכרון?
- מהי סכנת הזיכרון?
עושה אישה תכשיטין
משחרב הבית האחרון רבו פרושין בישראל, שלא היו אוכלין בשר ולא שותין יין.
נטפל להן ר' יהושע, אמר להן: בניי, מפני מה אין אתם אוכלים בשר?
אמרו לו: נאכל בשר, שבכל יום היה תמיד קרב לגבי מזבח, ועכשיו בטל?!
אמר להן: לא נאכל. ומפני מה אין אתם שותים יין?
אמרו לו: יין נשתה, שבכל יום היה מתנסך על גבי המזבח, ועכשיו בטל?!
אמר להם: לא נשתה.
אמר להם: אם כן לחם לא נאכל, שממנו היו מביאין שתי הלחם ולחם הפנים;
מים לא נשתה, שמהן היו מנסכין מים בחג;
תאנים וענבים לא נאכל, שמהן מביאין בכורים בעצרת!
שתקו.
אמר להם: בניי, להתאבל יותר מדיי אי אפשר, ושלא להתאבל כלל אי אפשר.
אלא כך אמרו חכמים: סד אדם את ביתו בסיד ומשייר דבר מועט, זכר לירושלם;
עושה אדם צרכי סעודה ומשייר דבר מועט, זכר לירושלם;
עושה אשה תכשיטין ומשיירת דבר מועט, זכר לירושלם, שנאמר (תהילים קל"ז ה): 'אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי', וגו'.
וכל המתאבלים עליה בעולם הזה שמחים עמה לעולם הבא, שנא' (ישעיהו ס"ו י): 'שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה' וגו'.
משחרב הבית האחרון רבו פרושין בישראל, שלא היו אוכלין בשר ולא שותין יין.
נטפל להן ר' יהושע, אמר להן: בניי, מפני מה אין אתם אוכלים בשר?
אמרו לו: נאכל בשר, שבכל יום היה תמיד קרב לגבי מזבח, ועכשיו בטל?!
אמר להן: לא נאכל. ומפני מה אין אתם שותים יין?
אמרו לו: יין נשתה, שבכל יום היה מתנסך על גבי המזבח, ועכשיו בטל?!
אמר להם: לא נשתה.
אמר להם: אם כן לחם לא נאכל, שממנו היו מביאין שתי הלחם ולחם הפנים;
מים לא נשתה, שמהן היו מנסכין מים בחג;
תאנים וענבים לא נאכל, שמהן מביאין בכורים בעצרת!
שתקו.
אמר להם: בניי, להתאבל יותר מדיי אי אפשר, ושלא להתאבל כלל אי אפשר.
אלא כך אמרו חכמים: סד אדם את ביתו בסיד ומשייר דבר מועט, זכר לירושלם;
עושה אדם צרכי סעודה ומשייר דבר מועט, זכר לירושלם;
עושה אשה תכשיטין ומשיירת דבר מועט, זכר לירושלם, שנאמר (תהילים קל"ז ה): 'אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי', וגו'.
וכל המתאבלים עליה בעולם הזה שמחים עמה לעולם הבא, שנא' (ישעיהו ס"ו י): 'שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה' וגו'.
Rabbi Ishmael said: From the day that the Temple was destroyed, it would be appropriate that we not eat meat or drink wine (since these were used in the Temple service). But a court does not decree (restrictions) on the community which they cannot uphold. He would say that since they (the Romans) decree upon us that we not learn Torah, we should decree upon the community that they not marry women (since they do not know marriage and family laws), and not have children - and as a consequence, the seed of Abraham will cease. Rather, leave Israel alone (to continue to do as they now do, marrying and having families); it is better that (if they transgress), they do so inadvertently and not intentionally.
דיון
שאלות לעיון
שאלות לעיון
- מה עומד בבסיס הצעות ה'פרושין'?
- למה הם אינם יכולים לאכול ולשתות מה שהוקרב בבית המקדש? מה איבדו עם חורבן בית המקדש?
- מה מציע ר' יהושע?
- באילו מרחבי חיים משמרים, על פי חכמים, את הזיכרון לחורבן?
- הציעו דוגמאות אישיות לדרכים לשימור זיכרון פרטי או זיכרון לאומי.
סיון הר-שפי, בחדרי חדרים, מתוך: תהלים ליום רעש, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמוד 28, 2010
בחדרי חדרים
סיון הר-שפי
כְּשֶׁנִּבְנֶה אֶת הַבַּיִת
דְּלָתוֹת רָאשִׁיּוֹת לְאַרְבַּע רוּחוֹת
חַלּוֹנוֹת לְאַרְגָּמָן שֶׁל שְׁקִיעָה
לְמַשַּׁק זְרִיחָה
נוֹתִיר חֶדֶר אֶחָד רֵיק
וּבוֹ נַעֲמֹד כָּל הַיָּמִים
לֹא אֲסוּרִים בְּרָהִיטִים
קְרוֹבִים זֶה לְזֶה וּזְהֻבִּים
כְּנָפַי עָלֶיךָ כְּנָפֶיךָ עָלַי
וְהַחַיִּים יִרְחֲשׁוּ בַּחֲדָרִים הָאֲחֵרִים
בַּמִּטְבָּח וּבַסָּלוֹן
בְּחַדְרֵי הַיְלָדִים
וְיִצְהֲלוּ וְיַרְעִישׁוּ וּבָהֶם נִצְמַח
אֲבָל שָׁרָשֵׁינוּ הַשְּׁקֵטִים
מִן הַחֶדֶר הַהוּא
וְהַחֹם וְהָאוֹר וְהַשַּׁבָּת
קְרוֹבִים זֶה לָזֶה וּזְהֻבִּים
פָּנִים אֶל פָּנים
בְּרָכָה.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולקיבוץ המאוחד/ספרית פועלים
www.kibutz-poalim.co.il
בחדרי חדרים
סיון הר-שפי
כְּשֶׁנִּבְנֶה אֶת הַבַּיִת
דְּלָתוֹת רָאשִׁיּוֹת לְאַרְבַּע רוּחוֹת
חַלּוֹנוֹת לְאַרְגָּמָן שֶׁל שְׁקִיעָה
לְמַשַּׁק זְרִיחָה
נוֹתִיר חֶדֶר אֶחָד רֵיק
וּבוֹ נַעֲמֹד כָּל הַיָּמִים
לֹא אֲסוּרִים בְּרָהִיטִים
קְרוֹבִים זֶה לְזֶה וּזְהֻבִּים
כְּנָפַי עָלֶיךָ כְּנָפֶיךָ עָלַי
וְהַחַיִּים יִרְחֲשׁוּ בַּחֲדָרִים הָאֲחֵרִים
בַּמִּטְבָּח וּבַסָּלוֹן
בְּחַדְרֵי הַיְלָדִים
וְיִצְהֲלוּ וְיַרְעִישׁוּ וּבָהֶם נִצְמַח
אֲבָל שָׁרָשֵׁינוּ הַשְּׁקֵטִים
מִן הַחֶדֶר הַהוּא
וְהַחֹם וְהָאוֹר וְהַשַּׁבָּת
קְרוֹבִים זֶה לָזֶה וּזְהֻבִּים
פָּנִים אֶל פָּנים
בְּרָכָה.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולקיבוץ המאוחד/ספרית פועלים
www.kibutz-poalim.co.il
דיון
שאלות לעיון
שאלות לעיון
- איזו דרך מציעה המשוררת לשימור זכרון החורבן?
- מהם תפקידיו של החדר הריק בבית, לדעתכם?
- איך משוחחת המשוררת עם העבר, בהווה חייה?
דף הנחיות למנחה:
עושה אישה תכשיטין.doc
עושה אישה תכשיטין.doc