לימוד תורה לנשים
1א
הדף מאת: גבי ברזלי / מרכז יעקב הרצוג
2ב
אחת המהפכות הגדולות ביותר שחלו בחברה היהודית בעשורים האחרונים היא מהפכת לימוד התורה לנשים. עולם הלימוד שהיה סגור בפני נשים במשך אלפי שנים פתוח היום לרווחה, וכל הרוצה יכולה לבוא בשעריו. ואף על פי כן, יש החולקים על מקומה של האישה בבית המדרש. בדף זה נעמוד על הנימוקים שבגללם נאסר על נשים ללמוד תורה בעבר, ונבחן את השינויים שחלו ביחס לנושא זה בדור שלנו.
3ג
אישה למדנית יודעת את זכויותיה
...אם יש לה זכות, הייתה תולה לה (אם האישה הסוטה עשתה מעשים טובים ומצוות, בזכות זה היא הייתה ניצלת מעונש): יש זכות תולה לה שנה אחת, יש זכות תולה שתי שנים, יש זכות תולה שלוש שנים. מכאן אמר בן עזאי, חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה, תדע שהזכות תולה לה; רבי אליעזר אומר, המלמד את בתו תורה, מלמדה תפלות...

מילים
  • "שאם תשתה" - את האישה הסוטה בודקים באמצעות השקייתה במים עם עפר מקרקע המקדש. על פי תגובת האישה למים, אפשר לדעת אם היא בגדה בבעלה.
  • תפלות - יש שפרשו חסר טעם -- כמו תפל, כלומר בלי מלח (כך עולה למשל מדברי הרמב"ם, הלכות תלמוד תורה פרק א' הלכה יג'), לעומת זאת יש שפרשו פריצות או זנות ('חבור משכב אנשים' בלשון רבי עובדיה מברטנורא בפירושו על המשנה סוטה ג:ד).
She had barely finished drinking when her face turns yellow, her eyes protrude and her veins swell. And [those who see her] exclaim, “Remove her! Remove her, so that the temple-court should not be defiled”. If she had merit, it [causes the water] to suspend its effect upon her. Some merit suspends the effect for one year, some merit suspends the effects for two years, and some merit suspends the effect for three years. Hence Ben Azzai said: a person must teach his daughter Torah, so that if she has to drink [the water of bitterness], she should know that the merit suspends its effect. Rabbi Eliezer says: whoever teaches his daughter Torah teaches her lasciviousness. Rabbi Joshua says: a woman prefers one kav (of food) and sexual indulgence to nine kav and sexual separation. He used to say, a foolish pietist, a cunning wicked person, a female separatist, and the blows of separatists bring destruction upon the world.
4ד
תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, דף יט טור א
עיקרון אל מול אינטרס
מטורנה (אישה עשירה) שאלה את רבי לעזר: מפני מה חטא אחד במעשה העגל, והן מתים בה שלש מיתות? אמר לה: אין חכמתה של אישה אלא בפלך, דכתיב (שמות לה כה): "וְכָל-אִשָּׁה חַכְמַת-לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ"". (ולא ענה לה).

אמר לו הורקנוס בנו: בשביל שלא להשיבה דבר אחד מן התורה, איבדת ממני שלש מאות כור מעשר בכל שנה? (היא לא תתרום לנו יותר)

אמר לו: ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים!

הסברים
  • אין חכמתה של אישה אלא בפלך: נשים מבינות רק במלאכות הבית כמו טוויה בפלך, אבל אינן מבינות בשאלות של תורה.
5ה
דיון
הנחות יסוד
לפי דעתכם, מהן הסיבות להתיר או לאסור לימוד תורה של נשים, על פי המקורות שהובאו עד כה?
6ו
חשבון השכר, רבי משה בן מימון (מאה 11, ספרד-מצרים)
אישה שלמדה תורה יש לה שכר, אבל אינו כשכר האיש, מפני שלא נצטווית. וכל העושה דבר שאינו מצווה עליו לעשותו אין שכרו כשכר המצווה שעשה אלא פחות ממנו. ואע"פ שיש לה שכר צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד, אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן, אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו למדה תפלות, במה דברים אמורים בתורה שבעל פה. אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחילה, ואם למדה אינו כמלמדה תפלות.

מושגים
  • משנה תורה - רמב"ם החל לכתוב את "משנה תורה" בשנת 1177, ועסק בכתיבתו עשר שנים. על הצורך בכתיבתו כותב הרמב"ם בהקדמה לספרו: ..."לפיכך קראתי את שם חיבור זה 'משנה תורה', לפי שאדם קורא בתורה בכתב תחילה, ואח"כ קורא בזה- ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם"
A woman who studied the Torah has a reward coming to her but it is incomparable to the reward of a man because she was not commanded to do so, and whosoever does something which is not mandatory upon him to perform receives not a hire equal to the hire of him who is commanded to perform it but less than he. And, although she has a reward coming the sages commanded that a man shall not instruct his daughter in the Torah, because most women have no set mind to be instructed therein, but, on the contrary, are apt to divert matters of the Torah to nonsensical matters, of course, in proportion to the inferiority of their mind. The sages said: "Whosoever instructs his daughter in Torah does no better than if he instructed her in matters of profanity." (Sotah, 21b). These matters are thus spoken of only concerning the Oral Torah, but respecting Holy Writ it is best not to begin to instruct her therein but if he did instruct her it is not as if he instruct her in profanity.14Abodah Zarah, 3b; Kiddushin, 31a. C.
7ז
ר' יהודה החסיד, ספר חסידים, סימן שי"ג
לימוד לשם לימוד או לימוד לצורך עשייה (מאה 12, גרמניה)
חייב אדם ללמוד לבנותיו המצוות כגון פסקי הלכות, ומה שאמרו שהמלמד לאישה תורה כאלו מלמדה תיפלות, זהו עומק תלמוד וטעמי המצוות וסודי התורה, אותן אין מלמדין לאישה ולקטן. אבל הלכות מצוות ילמד לה, שאם לא תדע הלכות שבת - איך תשמור שבת?! וכן כל מצוות כדי לעשות להיזהר במצוות.

מושגים
  • רבי יהודה (ב"ר שמואל) החסיד - ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בו. חי בגרמניה בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13. נפטר בשנת 1217.
    ישב בתחילה בשפיירא, ועבר לרגנסבורג ב-1195. היה ראש ישיבת רגנסבורג.
    חיבורו הידוע ביותר הוא "ספר חסידים", יצירה בעלת חשיבות רבה המכילה הלכות, מנהגים, דעות ומוסר המשקפים את עולמם של חסידי אשכנז. מלבד יצירה זו מיוחסת לו כתיבת הפיוט "שיר הכבוד".
8ח
דיון
כיצד מתמודדים הפוסקים המתירים ללמד תורה לנשים עם האיסור הגורף המופיע במשנה?

האם הפירושים שלהם למשנה נראים לכם מתאימים לדעת חז"ל המקורית?
9ט
ר' אליעזר ולדנברג, שו"ת ציץ אליעזר, חלק ט סימן ג
החפץ חיים תומך בלימוד תורה לנשים. (מאה 20, ישראל)
הגאון הצדיק, הבעל חפץ חיים ז"ל, בספרו 'לקוטי הלכות' על מסכת סוטה, הביע דעתו בכל עיקרה של נהיגת הלכה זאת, לאיסור לימוד תורה לנשים בזמן הזה, וכותב וזה לשונו: ונראה דכל זה דווקא בזמנים שלפנינו, שכל אחד היה דר במקום אבותיו, וקבלת האבות היה חזק מאד אצל כל אחד ואחד, להתנהג בדרך שדרכו אבותיו וכמאמר הכתוב "שאל אביך ויגדך". בזה היינו יכולים לומר שלא תלמד תורה ותסמוך בהנהגה על אבותיה הישרים, אבל כעת בעוונותינו הרבים, שקבלת האבות נתרופף מאד מאד, וגם מצוי שאינו דר במקום אבותיו כלל, ובפרט אותן שמרגילין עצמן ללמוד כתב ולשון העמים, בודאי מצווה רבה ללמדן חומש וגם נביאים וכתובים ומוסרי חז"ל כגון מסכת אבות וספר מנורת המאור וכדומה כדי שיתאמת אצלם עניין אמונתנו הקדושה. שאם לא כך עלול שיסורו לגמרי מדרך ה', ויעברו על כל יסודי הדת חס וחלילה.

מושגים
  • החפץ חיים, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין - (1933-1838)מחשובי הרבנים האורתודוקסים במזרח אירופה בדור שלפני השואה. מייסד ישיבת ראדין וממקימי אגודת ישראל.
10י
הר' יקותיאל יהודה הלברשטם, שו"ת דברי יציב, חלק יורה דעה, סימן קלט
הר' הלברשטם חולק על החפץ חיים (מאה 20, ישראל)
במה שראיתי בדבריך בעניין ללמד תורה לנשים. והנה תמה אני ולא אדע, מי הוא זה, יהיה מי שיהיה, אף אם גובה ארזים גבהו ושיאו עד לשמים יעלה, שיכול לסטות בכלשהו מפסק ברור בש"ס (סוטה כ' ע"א וכ"א ע"ב) ובשולחן ערוך (יור"ד סי' רמ"ו סעיף ו'), ומוסכם מכל הפוסקים, שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד וכו', וכל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות. ואיך אפשר לעשות, חס ושלום, מתיפלות - גדר לאמונה קדושה ופרישות?

מושגים
  • הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם - (צאנז-קלויזנבורג 1905 - 1994), האדמו"ר הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה בחסידות צאנז. עמד בראש החסידות משנת 1946 ועד לפטירתו בשנת 1994.
11יא
הר' משה מלכה, שו"ת מקווה המים ג, יו"ד סימן כא
הר' מלכה סבור שהמציאות השתנתה (ימינו, ישראל)
הדבר פשוט שלא נחלקו בן עזאי ור"א (במשנה במסכת סוטה) אלא בזמניהם, שהייתה האישה: "כבודה בת מלך פנימה", ומעולם לא יצאה חוץ למחיצת הבית... ומשום כך נחלק רבי אליעזר, ואמר שאין ללמדה תורה, שכן היא גורמת לה לצאת ממסגרת המשפחה ותלמד עורמה ותחבולות לעשות מעשיה בצנעא. לא כן בימינו אלה, שהנשים לוקחות חלק גדול באורחות חיים, חודרות אל מעמקי החוכמות החיצוניות וממלאות ספסלי האוניברסיטאות... בוודאי יודה גם ר' אליעזר שאין שום איסור ללמדה גם תושבע"פ, בכדי שתדע להיזהר ולשמור את כל חוקי התורה הקשורים בכל הליכותיה ובעבודתה, ולא זו בלבד, אלא שהחיוב מוטל עלינו ללמדה, ולהלעיטה כל מה שאפשר, אולי המאור שבה יחזירנה למוטב... ואולי תשמש משקל נגדי, לכל אותן התחבולות והערמומיות שהן לומדות באותם "ספרים חיצוניים".

מושגים
  • הרב משה מלכה - (מרוקו-ישראל 1911 - 1996) היה הרב הראשי של פתח תקווה.
    נולד במרוקו, ובצעירותו עבר מהרי האטלס לעיר רבאט.
    היה רב בקהילות שונות במרוקו, ובתמוז תשכ"ז (1967) עלה לארץ ישראל. הוא התמנה לחבר לשכת הרבנות לעדה הספרדית, ולאחר מכן כחבר מועצת הרבנות הראשית.
12יב
דיון
אילו השקפות עולם מתגלות בכתבי הרבנים שהוצגו לעייל?
13יג
ישעיהו ליבוביץ, אמונה, היסטוריה וערכים, עמ' 74-71 (מאה 20, ישראל), הוצאת אקדמון, 1982
ליבוביץ דורש לשנות את ההלכה.
...שונה לחלוטין מכל זה הוא עניין תלמוד-תורה. אמנם גם הוא מצות-עשה, ומן החשובות שבמצוות-עשה, אולם לאחר דיונים שהיו בעניין זה בהיסטוריה של עולם-ההלכה נקבע בהלכה המקובלת שנשים פטורות ממצווה זו - וזהו משגה חמור ואסון גדול של היהדות ההיסטורית. כי תלמוד-תורה – נוסף על משמעותו כקיום מצווה - עושה את האדם היהודי שותף למורשת התרבות של היהדות ובתכניה הרוחניים; כמעט ניתן לומר-עושה אותו שותף להשראת שכינה בעם ישראל. הרחקת תלמוד-תורה מן האישה איננה שחרורה מחובה (כמו שחרורה מכמה מצוות אחרות) אלא הוא שלילת זכות יסודית ממנה: "יהודיותה" נעשית נחותה לעומת זו של הגבר... מצב זה לגבי היהדות ודת ישראל אין לשאתו עוד בעולמנו היהודי היום. אותו ציבור יהודי דתי, אשר אליו מכוונים הדברים האלה ושהוא המסגרת הקיומית שלנו, משתייך לחברה שתרבותה היא תרבות גברים נשים יחד, וזוהי צורת קיומנו היהודית. לפיכך נעשות הרחקת האישה מתלמוד-תורה היום דבר המוציא את היהדות מכלל המציאות הרוחנית המשותפת ליהודים וליהודיות, ודבר זה עשוי להחריב את החברה היהודית הדתית שלנו.

מושגים
  • ישעיהו ליבוביץ - (ריגה-ישראל 1903 – 1994) מדען, הוגה דעות ואיש-רוח ישראלי. פרופסור לביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בהגותו הדגיש את חשיבותה של ההלכה ועבודת האלוהים כתכלית החיים הדתיים. בהגותו הפילוסופית נקט קו אנליטי פוסט-קאנטיאני. בענייני דת גרס כי עיקרה של הדת היהודית הוא במעמדו של האדם לפני האל, מעמד המתבטא בקיום המעשי של המצוות ולא באמונה בתיאוריות דתיות.
14יד
הר' משה פיינשטיין, שו"ת אגרות משה, יורה דעה, חלק ג סימן פז
הר' פיינשטיין מתיר ללמד רק מסכת אבות (מאה 20, ארה"ב)
הנה בדבר שנמצאו בתי ספר לילדות ולנערות שנקראו בשם 'בית יעקב' וכדומה שרוצים ההנהלה והמורים ללמוד עמהן משניות, הנה הרמב"ם פרק א מהלכות תלמוד תורה הי"ג פסק כר' אלעזר בסוטה דף כ' ע"א שאין ללמד לבנות תורה אך הוא מחלק שכאילו מלמדה תפלות הוא בתורה שבע"פ ובתורה שבכתב אינו כמלמד תפלות אך שלכתחלה גם זה אין ללמד, עכ"פ משניות שהוא תורה שבע"פ צוו חכמים שלא ילמדום והוא כאילו למדום תפלות, ולכן צריך למונעם מזה ורק פרקי אבות משום שהוא עניני מוסר והנהגות טובות יש ללמדם בהסבר לעוררן לאהבת תורה ולמדות טובות, אבל לא שאר המסכתות.

מושגים
  • הרב משה פיינשטיין - (1986-1895) פוסק הלכה, שימש כראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו- יורק, והיה מחשובי הרבנים האורתודוכסים בארצות הברית במאה העשרים.
15טו
דיון
כיצד מבין ישעיהו ליבוביץ את האיסור ללמד תורה לנשים המופיע במשנה וברמב"ם?

כיצד מבין הרב פיינשטיין את האיסור הזה?
16טז
הר' אלישע אבינר, אמונת החינוך, תשס"א, עמ' 82. מופיע גם באתר "חברים מקשיבים"
בעד לימוד תורה אבל נגד פמיניזם (ימינו, ישראל)
בימינו קפצנו שלב נוסף: בנותינו אינן משכילות פחות מהבנים, הן עוסקות בכל מקצועות החול מתוך העמקה והרחבה במוסדות החינוך התיכוניים והעל-תיכוניים (מדרשות, אוניברסיטאות ומכללות). השכלתן התורנית צריכה להיות לכל הפחות שוות משקל להשכלתן המדעית. ידע דליל בתורה בצד ידע רחב במדעים הוא מצב בלתי נסבל. יש להודות שתיאור מחפיר זה משקף את המצב הקיים אצל רבים וטובים - גברים ונשים כאחד - בציבור הדתי. יש המשתייכים לקהילה הדתית שרמתם האמונית קפאה בימי בית הספר היסודי ולא התפתחה במהלך השנים. לכן, אין כל צל של ספק שבנות צריכות ללמוד תורה בעומק כדי שתתפתחנה מבחינה רוחנית. אין כל צורך לגייס טיעונים פמיניסטים כדי להצדיק את ערך לימוד התורה לבנות. הטיעונים הפמיניסטים מקלקלים יותר ממה שהם תורמים, מפני שהם שמים את עיקר הדגש על עצם הלימוד (העיקר היא השוואת מעמדן של הנשים לזה של הגברים! כשם שהגברים לומדים תורה כך הנשים לומדות תורה) ומטשטשים את המטרה של לימוד התורה - בנין האישיות. בכך נפגעת התרומה שלימוד התורה עשוי להעניק לבנותינו. לעיתים, הטיעונים הפמיניסטים אף מסיטים את לימוד התורה לעבר אפיקים שוליים. חז"ל שיבחו את "בת תלמיד חכם". בימינו, זה איננו מספיק. בת ישראל צריכה להיות בעצמה תלמידה חכמה.
למאמר המלא
© כל הזכויות שמורות למחבר


מושגים
  • הרב אלישע אבינר - נולד ב-1954 בצרפת, ראש הכולל בישיבת ברכת משה.
    עלה לארץ בגיל 14 ולמד בישיבת נתיב מאיר, מגיל 18 עד 28 למד בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה קוק. למד גם אצל הרבנים אברהם שפירא ושאול ישראלי. משנת 1982 מלמד הרב אבינר בישיבת ברכת משה במעלה אדומים, ובתוך כך משמש רב קהילה במעלה אדומים.
    כותב מאמרים בנושא חינוך באופן קבוע בעלון פרשת השבוע "באהבה ובאמונה", וחבר הנהלה בעמותת צהר.
17יז
הר' שלמה אבינר, עטורי כהנים, גליון 110, ניסן תשנ"ד
נשים אינן זקוקות ללימוד גמרא (ימינו, ישראל)
אכן לימוד גמרא אינו שייך לנפש האישה, וחכמים הסתייגו מאוד מאדם המלמד בתו תורה, כלומר פלפולי הגמרא, ואמרו שהוא כמלמדה תפלות (משנה סוטה כ א), שלימוד זה גורם לה ערמומית (סוטה כא ב), והרמב"ם כתב ש"רוב נשים אין דעתן מכוונות להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן" (הלכות תלמוד תורה א ג). אך אנו רואים שקביעת הרמב"ם מתייחסת לרוב, ובודאי כן הוא בכל הדברים האנושיים ולכל כלל יש יוצא מן הכלל, לכן אם אישה עומדת על טיב עצמה ורואה שאדרבה לימוד זה מוסיף לה יראת שמים, מותר לה ללמוד בעצמה ואשרי לה... אך דרך המלך אינה שנשים תלמדנה גמרא אלא הלכה, וכן תלמדנה אמונה בעמקות גדולה. אך אין צורך שתלמדה כל היום מן הבוקר עד הערב בעמל רב, כמו גברים כפי שהסביר המהר"ל שנשים הינן יותר קרובות אל התורה מטבען לכן אינן צריכות ריבוי לימוד ועמל, ובמעט לימוד הן מגיעות למה שגברים מגיעים בעבודה רבה, כי יש להן השתוקקות גדולה אל התורה.
למאמר המלא
© כל הזכויות שמורות למחבר


מושגים
  • הרב שלמה חיים הכהן אבינר - נולד בצרפת ב-1943. עלה לארץ בגיל 23, היה רב בקיבוץ הדתי לביא, ושירת בצה"ל במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור. רבה של שכונה א' בישוב בית אל, ראש ישיבת עטרת כהנים בירושלים.
    תלמיד מובהק של הרב צבי יהודה קוק, וממעצבי דרכה של אסכולת 'מרכז הרב' בציונות הדתית. מרבה לעסוק בנושאים חברתיים וציבוריים, ומשלב עיסוק בפילוסופיה ובאמונה עם דיבור בגובה העיניים.
18יח
דיון
האם ההתייחסות של הרב אלישע אבינר והרב שלמה אבינר כלפי נשים שונה באופן מהותי מהיחס שהוצג במשנה?
20 כ
21כא