מכתב הרבנים

בסוף שנת 2010 חתמו עשרות רבני ערים בישראל על פסק הלכה האוסר על מכירה והשכרה של דירות לערבים, לפליטים ולמהגרים לא יהודים. בפסק ההלכה נכתב כי אדם שמוכֵר או משכיר דירה לזרים באזור שבו גרים יהודים, 'חובה על שכניו ומכריו להתרחק ממנו, למנוע מסחר איתו, לא להעלותו לתורה וכדו' עד שיחזור בו מהיזק דרבים זה'. בעקבות 'מכתב הרבנים' התעוררה סערה ציבורית קשה בחברה הישראלית ותומכי המכתב הואשמו בגזענות. מטרת הלימוד היא להכיר טוב יותר את התפיסות השונות סביב הוויכוח הציבורי בנושא, לעמוד על מניעיו של כל צד, ולנסות להבין את הדעה הנגדית.

הרב אהרון ליכטנשטיין, מכתב לתלמידי ישיבת 'הר עציון' כנגד 'מכתב הרבנים' - גילוי הדעת האוסר מכירת בתים ודירות לנכרי בארץ ישראל, 13.12.10
יש אִמְרה מפורסמת ששמעתי לפני שנים רבות מהרב טוביה פרידמן ז"ל. אחד מספרי ההלכה הקלאסיים המכונה "ארבעה טורים" נכתב על ידי הרב יעקב בן אשר בטולידו במאה הארבע-עשרה. ברם, כשרב כותב תשובה או פוסק הלכה עליו להסתמך גם על הטור החמישי - השכל הישר. גם זה חסר בגילוי הדעת של הרבנים שפורסם בשבוע שעבר.
לבסוף, אם אנו מודאגים שיש אזורים במדינה כגון הגליל הזקוקים ליותר יהודים, עלינו לטפל בעניין דרך חינוך ציוני ולא דרך אפליה. ואם יש חשש שגושים של דירות נרכשים על ידי איראן או ערב הסעודית, אזי ממשלת ישראל חייבת לטפל בנושא כבעיה לאומית (וכך כתב הרב הרצוג במאמרו הנ"ל).

(פרופ' גולינקין, בתשובה לשאלה האם זוהי דעת ההלכה. אתר מכון שכטר afyrhttps://www.schechter.ac.il/bima.asp?ID=91)

שאלות:

האם השכל הישר יכול להיות אחד 'הטורים' כאשר פוסק בא לפסוק הלכה? האם הוא חלק מהקריטריונים לפסיקת הלכה, או שמא ההלכה היא אמת קדומה ונקייה מהטיות אנוש?מה דעתכם על מכתב הרבנים האם הוא מבטא את ההלכה או שהוא סטה מהשכל הישר? הסבירו.

מקור:

כמה פעמים שמעתם את המילה "גזענות" השבוע בכלי התקשורת? השמאל והתקשורת קבעו השבוע את הכללים החדשים: כל מי שלא שותף לחזון השלום שלהם, הוא "גזען"... אסור לטשטש את האמת: בין היהודים והערבים בארץ יש מאבק לאומי קשה, רווי יצרים רווי מתחים, רווי פעולות בהן נקבעות עובדות. כשערבים חודרים במסות ליישובים יהודיים נראית כאן מגמה לאומית ברורה: לכבוש את הישובים מן העם היהודי. פעילות לסיכול המהלך הזה איננה גזענות אלא רצון חיים טבעי. אין שום סיבה שערבים יגורו בכרמיאל: יש מספיק כפרים ערביים בסביבה. אין שום סיבה שערבים יגורו במעלות. הדו-קיום שם איתן רק מפני שלאורך שנים יהודים גרו במעלות וערבים בתרשיחא ולא התאמצו להתערבב אלה עם אלה... לא צריך הרבה דמיון לנחש כיצד יגיבו הערבים כשיהודים יתחילו לקנות דירות בלב נצרת העתיקה. אז תשאירו את הגזענות למקומה האמיתי, ואל תבלבלו בינה לבין מאבק לאומי.

(חגי הוברמן, "חמוש במקלדת", דף פרשת שבוע בבתי הכנסת)

שאלה:

האם רכישת דירות על ידי מיעוט, באזור בעל אופי לאומי ברור (יהודי או ערבי) היא בעיניכם מעשה לאומי או פרטי?כיצד אם בכלל ניתן להבחין בין רכישה אישית לרכישה בעלת מניעים לאומיים? האם הבחנה זו חשובה בעיניכם? הסבירו.

מקור:

...חוששני שבמקרה הזה האהבה מקלקלת את השורה, ואם לדבר בלשון המעטה, מתעוררת השאלה האם הצר שווה בנזק המלך. ולא רק השורה, אלא אף התבונה נמצאת נפגמת. הרי כמעט כל שלשלת המאורעות שהתרחשו בעקבות הפצת גילוי הדעת הייתה צפויה ופחות או יותר נגלית לעין. הסערה הציבורית, האידיאולוגית והחברתית גם יחד, הקרע שנפער בתוך אזרחי המדינה, בין מחנות ובתוך מחנות, מאמרי המערכת בעיתונים למיניהם, עמדות שונות, לעיתים מתלהמות ומתלהטות; המתקפה מימין ומשמאל על הרבנות השתית-לאומית, אפילו המתקפות מכיוון אדירי תורה הכל, כאמור, היה צפוי. ואתה קורא ושואל את עצמך לאן נעלמה חכמת האמורים להיות בין הרואים את הנולד?

...המסמך מדבר בשם ההלכה וחותמיו רואים עצמם כשליחיה ומרביציה. אך דא עקא, האיסור של מכירת בתים לנכרי מוצג כעמדה הבלעדית של ההלכה בשאלה העומדת לדיון לפנינו והקול הבוקע ועולה מתוך גרונם של חותמי המסמך נשמע כקול האחד והיחיד של דבר ה', זו ההלכה. כאן הבן שואל האומנם?!

אין ספק שהדברים שנאמרו בגילוי הדעת מבוססים על דברי חז"ל ומסורת ההלכה לדורותיה. אך המסמך בכלליותו עושה רושם שהוא בונה את מסקנותיו על הנחות שתואמות השקפה הלכתית מסוימת, אך לא הבלעדית. הרושם הזה נוצר בחלקו על ידי מה שנאמר במסמך ולא פחות מכך, על ידי מה שהושמט ממנו... אציין כמה דוגמאות...

הסברים

• בסוף שנת 2010 חתמו עשרות רבני ערים בישראל על פסק הלכה האוסר על מכירה והשכרה של דירות לערבים, לפליטים ולמהגרים לא יהודים. בפסק ההלכה נכתב כי אדם שמוכֵר או משכיר דירה לזרים באזור שבו גרים יהודים, 'חובה על שכניו ומכריו להתרחק ממנו, למנוע מסחר איתו, לא להעלותו לתורה וכדו' עד שיחזור בו מהיזק דרבים זה'. בעקבות 'מכתב הרבנים' התעוררה סערה ציבורית קשה בחברה הישראלית ותומכי המכתב הואשמו בגזענות. מטרת הלימוד היא להכיר טוב יותר את התפיסות השונות סביב הוויכוח הציבורי בנושא, לעמוד על מניעיו של כל צד, ולנסות להבין את הדעה הנגדית.

אריאל פיקאר, מעריב, דצמבר 2010
שוב אנחנו מוצפים בנחשולים של גזענות בשם התורה. האש של השנאה והפחד שורפת ומכלה את הקיום השברירי שלנו בארץ. חמישים רבנים קראו השבוע להחרים ולנדות את מי שיעז למכור או להשכיר דירה לערבים. כך נראים היום פניה של תורת ישראל, פנים רעות, פנים מזיקות. עוד לא התאוששנו מהשריפה בכרמל, והנה מובערת האש מחדש. גם את האשמה בשריפה ההיא יחסו לנו, אנו אשמים בחילול שבת ולכן מגיעה לנו השריפה, אנו אשמים במסירת חלקים מארץ ישראל ולכן תבער בנו הבעירה. כל כך הרבה רוע יוצא מפיהם של המתיימרים לייצג את התורה שעליה אומרים שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. והלא התורה היא זו שמזכירה לנו עשרות פעמים שגם אנחנו היינו גרים, נכרים ועבדים, ושזיכרון זה מחייב אותנו להתנהגות מוסרית, אנושית ואוהבת לכל אדם. נדמה שאת הבשורה היקרה הזו נוטים רבים מרבני ישראל לשכוח ולהשכיח.

לקרוא בקול גדול:

צריך לזכור, הגזענות הדתית לה אנו נחשפים מדי יום היא חלק מן המאבק העיקש נגד ערכים אנושיים ואהבת אדם באשר הוא אדם, מאבק שמטרתו לבודד את היהודים ואת היהדות על ידי ניכור ושנאה מן העולם כולו. היא מוּנעת מחרדה ומחולשה, היא נובעת מחוסר אמונה עמוק בכוחה ועצמתה של היהדות ובעיקר מחוסר אמון בבני אדם, ביהודים הישראלים החיים כאן.

כדי להתגונן מופעלת כאן טקטיקה פשוטה: אם נשנא את העולם, הוא ישנא אותנו וכך נוכל לחיות בבדידותנו המזהרת והצודקת. בל נטעה, יהדות כזאת סופה שתכלה באש של עצמה, בקנאות ובצרות העין אותה היא יצרה. זוהי יהדות של חושך ואפלה שלצערנו העמוק מצאה את ביטויה בעיצומם של ימי האור בחנוכה. הנר המאיר הפך ללהב אש אכזרית, אין לנו אלא לקונן על כך "תורה תורה חגרי שק".

© כל הזכויות שמורות למחבר
www.nrg.co.il

אמונה אלון, ערוץ 7, 14 בדצמבר, 2010
עד כה לא שמענו, בתוך הסערה והחרון, ולו הצעה אלטרנטיבית אחת לזו של הרבנים. אם לא נעים - ואין אף אחד שזה נעים לו - להשיב ריקם את פניו של ערבי נחמד שבסך הכל מבקש לשכור לעצמו קורת גג, מה על זהותה היהודית של מדינת ישראל? מה בדעתם לעשות כדי לשמור על זהותה היהודית של חיפה, על זהותה היהודית של צפת, על זהותה היהודית של תל אביב? נראה שהחברה הישראלית חייבת להגדיר לעצמה, אחת ולתמיד, מושגים כמו "גזענות", "גר תושב", "ליברליזם" ו"דמוקרטיה", שמתעופפים כאן בימים האחרונים כמו שקיות ניילון ברוח. נראה שהיא צריכה לברר כמה עניינים יסודיים, כגון מתי אי שוויון הוא "אפליה", ומתי הוא הכרה בהבדל בין עמים שונים. או: למה מותר להקים חומה בין יהודים לערבים בשומרון, ואסור להבחין בין יהודים לערבים בתוך העיר.
© כל הזכויות שמורות למחברת
www.inn.co.il