ירושלים כמרכז
1א
הדף מאת: יעל טרן / הלל ישראל
2ב
ירושלים היא מוקד ארצי ועולמי של מאבק מזה ונקודת מפגש רוחנית מזה לשלוש הדתות. בדף זה ננסה לברר האם ירושלים, בהיותה מרכז קדוש, אכן מחברת בין יהודים, והאם היא מחברת בין בני האדם בכלל; האם ההתמקדות במקום אחד קטן מאפשרת לכל אחד את מקומו שלו? מה יוצרת בתוכנו ההתרכזות סביב מקום אחד?
3ג
תנו רבנן (שנו רבותינו):

סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות יכוין לבו כנגד אביו שבשמים,

שנא' (מלכים א ח, לה): 'והתפללו אל ה'.'

היה עומד בחו"ל יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל,

שנא' (מלכים א ח, מח): 'והתפללו אליך דרך ארצם'.

היה עומד בארץ ישראל יכוין את לבו כנגד ירושלים,

שנאמר (מלכים א ח, מד): 'והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת'.

היה עומד בירושלים יכוין את לבו כנגד בית המקדש,

שנאמר (דברי הימים ב ו, לב): 'והתפללו אל הבית הזה'.

היה עומד בבית המקדש יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים,

שנאמר (מלכים א ח, לה): 'והתפללו אל המקום הזה'.

היה עומד בבית קדשי הקדשים יכוין את לבו כנגד בית הכפורת.

היה עומד אחורי בית הכפורת יראה עצמו כאילו לפני הכפורת.

נמצא: עומד במזרח- מחזיר פניו למערב, במערב- מחזיר פניו למזרח, בדרום- מחזיר פניו לצפון, בצפון- מחזיר פניו לדרום,

נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד.

אמר רבי אבין ואיתימא [ואם תאמר] ר' אבינא:

מאי קראה [מהו שכתוב] (שיר השירים ד, ד): 'כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות'?

תל שכל פיות פונים בו.

מילים
  • סומא - עיוור
The Sages taught in a Tosefta: A blind person and one who is unable to approximate the directions and, therefore, is unable to face Jerusalem in order to pray, may focus his heart towards his Father in Heaven, as it is stated: “And they shall pray to the Lord” (I Kings 8:44). One who was standing in prayer in the Diaspora, should focus his heart toward Eretz Yisrael, as it is stated: “And they shall pray to You by way of their land which You have given to their fathers” (I Kings 8:48).
One who was standing in Eretz Yisrael, should focus his heart toward Jerusalem, as it is stated: “And they shall pray to the Lord by way of the city that You have chosen” (I Kings 8:44).
One who was standing in Jerusalem, should focus his heart toward the Temple, as it is stated: “And they shall pray toward this house” (II Chronicles 6:32).
One who was standing in the Temple, should focus his heart toward the Holy of Holies, as it is stated: “And they shall pray toward this place” (I Kings 8:35).
One who was standing in the Holy of Holies, should focus his heart toward the seat of the ark-cover [kapporet], atop the ark, the dwelling place of God’s glory.
One who was standing behind the seat of the ark-cover, should visualize himself as if standing before the ark-cover and turn toward it.
Consequently, one standing in prayer in the East turns to face west, and one standing in the West, turns to face east. One standing in the South, turns to face north, and one standing in the North, turns to face south; all of the people of Israel find themselves focusing their hearts toward one place, the Holy of Holies in the Temple. An allusion to this is found in what Rabbi Avin, and some say Rabbi Avina, said: What verse alludes to this? “Your neck is like the Tower of David, built with turrets [talpiyyot], one thousand shields hang from it, all of the armor of the mighty” (Song of Songs 4:4). He interprets the word talpiyyot as the hill [tel] toward which all mouths [piyyot] turn, i.e., the Temple Mount.
4ד
דיון
  • מה יוצרת ההדרגתיות שבתאור הגאוגרפי?
  • כיצד נוצר מרכז? האם אפשר להיות בלב המרכז עצמו? מה מאפיין את המרכז?
  • מה יוצרת לדעתכם ההתכוונות למקום אחד? כיצד היא משפיעה על היחס בין האנשים?
  • מדוע ההלכה פותחת דווקא במקרה של העיוור (ולא מסיימת איתו)?
  • האם התייחסות למקום מרכזי מאפשרת לדעתכם שונות ומרחב? האם היא מחברת?
5ה
(א) הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם.

(ב) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל-הַגּוֹיִם.

(ג) וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר-ה' מִירוּשָׁלִָם.

(ד) וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת. לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
The word that Isaiah the son of Amoz saw concerning Judah and Jerusalem. And it shall come to pass in the end of days, That the mountain of the LORD’S house Shall be established as the top of the mountains, And shall be exalted above the hills; And all nations shall flow unto it. And many peoples shall go and say: ‘Come ye, and let us go up to the mountain of the LORD, To the house of the God of Jacob; And He will teach us of His ways, And we will walk in His paths.’ For out of Zion shall go forth the law, And the word of the LORD from Jerusalem. And He shall judge between the nations, And shall decide for many peoples; And they shall beat their swords into plowshares, And their spears into pruninghooks; Nation shall not lift up sword against nation, Neither shall they learn war any more.
6ו
דיון
  • מה מאפיין את ירושלים כמרכז העולם על פי ישעיהו?
  • כיצד משפיע המרכז על היחסים בין העמים?
  • כיצד משפיעה ירושלים על היחסים בין העמים בימינו?
  • מהן האפשרויות השונות שהמרכז טומן בחובו?
8 ח
9ט
דף הנחיות למנחה:
ירושלים כמרכז- למנחה.doc