הדף מאת: ממזרח שמש / בית המדרש ממזרח שמש
הלימוד עוסק במפגש עם העני ומנסה לחשוף את מנגנוני השיפוט שמופעלים כלפי העניים באמצעות בחינת הרגשות המתעוררים בנו במפגש זה. הלימוד מתחיל בספר דברים, ממשיך ברב ישועה ללום - מחכמי יהדות אלג'יריה וברבי נחמן מברסלב המציגים את הנושא בדרך מקורית. בתום מהלך הלימוד מובא פירושו של רבי אברהם סבע, מחכמי ספרד.
פתיחה
דיון
ספרו על מפגש אחד עם "עני" ועל הרגשות שהמפגש עורר בכם, תוך ניסיון להגדיר מה במפגש עם ה"עני" גרם לכך?
ספרו על מפגש אחד עם "עני" ועל הרגשות שהמפגש עורר בכם, תוך ניסיון להגדיר מה במפגש עם ה"עני" גרם לכך?
לימוד משותף או בחברותא:
(ז) כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְך אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. (ח) כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ. (ט) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-יִהְיֶה דָבָר עִם-לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת-הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן (לו) וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא. (י) נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ. (יא) כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ.
If there be among you a needy man, one of thy brethren, within any of thy gates, in thy land which the LORD thy God giveth thee, thou shalt not harden thy heart, nor shut thy hand from thy needy brother;
דיון
- אלו איברים מוזכרים בפסוקים? מדוע נבחרו איברים אלו דווקא?
- מה החשש במפגש עם העני לפי הפסוקים מספר דברים?
- מה הפתרונות שמציעה התורה כדי להתמודד עם קפיצת האיברים במפגש עם העני?
ליקוטי אהרון, רבי ישועה ללום, דרשה יז
על כן התורה מצווה 'לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך', אם תקשה לבך ידך תיסגר שאז האצבעות שוות ואז תאמר לו לך תעבוד כמוני, אלא כי פתוח תפתח את ידך, ואז תראה האצבעות שיש בניהן גדולים וקטנים, כך ברא הקב"ה בבני האדם גדולים וקטנים וזה חי מזה.
מושגים
על כן התורה מצווה 'לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך', אם תקשה לבך ידך תיסגר שאז האצבעות שוות ואז תאמר לו לך תעבוד כמוני, אלא כי פתוח תפתח את ידך, ואז תראה האצבעות שיש בניהן גדולים וקטנים, כך ברא הקב"ה בבני האדם גדולים וקטנים וזה חי מזה.
מושגים
- ליקוטי אהרון - אוסף דרשות שכתב הרב ישועה ללום, מחכמי אלג'יריה, בנושאי אמונה, חגים, פרשות השבוע וכדומה. דרשות רבות בספר מוקדשות לנושא הצדקה
- רבי ישועה ללום - (1901- 1950; תרס"א- תש"י) מחכמי יהדות אלג'יריה, בעל הספר ליקוטי אהרן.
דיון
- מדוע יש לנו נטייה לקפוץ את היד לפי קטע זה?
- איזו תפיסה חברתית גלומה בפתיחת היד ואיזו מציאות היא יוצרת?
רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, ד, א-ב
"ואת העורבים ציוויתי לכלכלך" (מלכים א' יז, ד) זה בחינת צדקה. כי בתחילה כשמתחילין להתנדב לצדקה, אזי צריכין לשבר את האכזריות שלו להפכו לרחמנות, וזהו עיקר עבודת הצדקה. כי מי שהוא רחמן בטבעו ונותן צדקה מחמת רחמנות שבטבעו, אין זה עבודה, כי יש גם כמה חיות שהם רחמנים בטבעם, רק עיקר העבודה לשבר האכזריות להפכו לרחמנות. וזה בבחינת "ואת העורבים ציוויתי לכלכלך" כי העורב הוא בטבעו אכזרי, ונתהפך לרחמנות לכלכל את אליהו [...] ובחינה זו, דהינו התחלת הצדקה היא קשה וכבדה מאוד... נמצא שהמצוות ומעשים טובים וכל עבודת השם הם בחינת הולדה, וקודם ההולדה כמה קלין וכמה חבלים וצירים יש להיולדת קודם שמולדת ההולדה, ופרט מבכירה, דהיינו הולדה ראשונה של אישה, שאז קשה עליה מאוד...וצדקה היא תמיד התחלה בבחינת "פתוח תפתח" (דברים טו, ח) שאפילו כשיש פתח והתחלה הצדקה היא פותחת יותר ויותר ומרחבת הפתח יותר, כי כל דבר ודבר מעבודת השם, כשרוצין ליכנס באותו הדרך ואותו העבודה, צריכין לפתוח שם פתח ליכנס באותו הדרך, וזה בחינת "כל ההתחלות קשות", מחמת שבהתחלה צריכין לשבר ולפתוח פתח מחדש, על-כן קשה מאוד. וסגולת כוח הצדקה להרחיב ולפתוח הפתח יותר ויותר, כשעושין איזהו פתח באיזה עבודה ונותנין צדקה, אזי הצדקה פותחת ומרחבת הפתח יותר ויותר, כי צדקה היא ההתחלה של כל ההתחלות, כי היא פותחת ומרחבת כל הפתחים כנ"ל. וגם בצדקה עצמה יש התחלה, דהיינו כשמתחילין ליתן צדקה, שזה בחינת: "ואת העורבים ציוויתי", ועל כן התחלת הצדקה היא קשה וכבדה מאוד, כי היא בחינת התחלה של כל ההתחלות.
מושגים
"ואת העורבים ציוויתי לכלכלך" (מלכים א' יז, ד) זה בחינת צדקה. כי בתחילה כשמתחילין להתנדב לצדקה, אזי צריכין לשבר את האכזריות שלו להפכו לרחמנות, וזהו עיקר עבודת הצדקה. כי מי שהוא רחמן בטבעו ונותן צדקה מחמת רחמנות שבטבעו, אין זה עבודה, כי יש גם כמה חיות שהם רחמנים בטבעם, רק עיקר העבודה לשבר האכזריות להפכו לרחמנות. וזה בבחינת "ואת העורבים ציוויתי לכלכלך" כי העורב הוא בטבעו אכזרי, ונתהפך לרחמנות לכלכל את אליהו [...] ובחינה זו, דהינו התחלת הצדקה היא קשה וכבדה מאוד... נמצא שהמצוות ומעשים טובים וכל עבודת השם הם בחינת הולדה, וקודם ההולדה כמה קלין וכמה חבלים וצירים יש להיולדת קודם שמולדת ההולדה, ופרט מבכירה, דהיינו הולדה ראשונה של אישה, שאז קשה עליה מאוד...וצדקה היא תמיד התחלה בבחינת "פתוח תפתח" (דברים טו, ח) שאפילו כשיש פתח והתחלה הצדקה היא פותחת יותר ויותר ומרחבת הפתח יותר, כי כל דבר ודבר מעבודת השם, כשרוצין ליכנס באותו הדרך ואותו העבודה, צריכין לפתוח שם פתח ליכנס באותו הדרך, וזה בחינת "כל ההתחלות קשות", מחמת שבהתחלה צריכין לשבר ולפתוח פתח מחדש, על-כן קשה מאוד. וסגולת כוח הצדקה להרחיב ולפתוח הפתח יותר ויותר, כשעושין איזהו פתח באיזה עבודה ונותנין צדקה, אזי הצדקה פותחת ומרחבת הפתח יותר ויותר, כי צדקה היא ההתחלה של כל ההתחלות, כי היא פותחת ומרחבת כל הפתחים כנ"ל. וגם בצדקה עצמה יש התחלה, דהיינו כשמתחילין ליתן צדקה, שזה בחינת: "ואת העורבים ציוויתי", ועל כן התחלת הצדקה היא קשה וכבדה מאוד, כי היא בחינת התחלה של כל ההתחלות.
מושגים
- רבי נחמן מברסלב - (1772-1810, תקל"ב-תקע"א) מגדולי החסידות, נינו של הבעל שם טוב. בטרם מלאו לו עשרים שנה ייסד את חסידות ברסלב, ובמהלך חייו הקצרים יצר דרך חדשה בחסידות, שעוררה תסיסה והתנגדות. נפטר בגיל 38 ממחלת השחפת ונקבר בעיר אומן שבאוקראינה. חסידיו נשארו נאמנים לו ולא מינו לו יורש עד היום.
- ליקוטי מוהר"ן - הספר ליקוטי מוהר"ן [=מורנו הרב רבי נחמן] הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב, ומהווה את ספר היסוד של חסידות ברסלב. הספר הוא אוסף של דרשות שנשא רבי נחמן, שנרשמו ונדפסו בידי תלמידו.
דיון
- למה מדמה רבי נחמן את נתינת הצדקה ומדוע?
- מה הם הקשיים שיש בנתינת הצדקה ובמפגש עם העני?
סיכום:
רבי אברהם סבע, צרור המור, פירוש לפסוק "פתח תפתח את ידך לו"
ובזה פתח תפתח את ידך לו ולא תחוש לקושי לבך, ועל כורחו פתוח תפתח את ידך ותיתן לו די מחסורו. וזכור כי עירום יצאת מבטן אמך, בידיים פתוחות כמי ששואל חסד, והשם עשה אתך חסד וצדקה. ולכן לא תקפוץ את ידך, כמי שהולך לו מן העולם.
מושגים
ובזה פתח תפתח את ידך לו ולא תחוש לקושי לבך, ועל כורחו פתוח תפתח את ידך ותיתן לו די מחסורו. וזכור כי עירום יצאת מבטן אמך, בידיים פתוחות כמי ששואל חסד, והשם עשה אתך חסד וצדקה. ולכן לא תקפוץ את ידך, כמי שהולך לו מן העולם.
מושגים
- רבי אברהם סבע - (1450-1520, ר"י-ר"פ בקירוב): מחכמיה החשובים של ספרד, מקובל, דרשן, מגדולי הפרשנים לתורה. לפרנסתו עסק ברפואה. בימי הגירוש מספרד נמלט לפורטוגל, אולם כעבור חמש שנים גורש גם מפורטוגל וספריו נשרפו, והוא שם את פניו לפס שמרוקו. במרוקו כתב מחדש, על סמך הזיכרון, את ספרו הגדול צרור המור פירושים לתורה, וספרים נוספים, אשר אבדו בשני הגירושים ובנדודים הרבים.
דף הנחיות למנחה:
אני פוגש את העני.rtf
אני פוגש את העני.rtf