רוק במעגל השנה
הדף מאת: דויד ברק-גורודצקי / בית מדרש אלול
דף לימוד זה הוכן לכנס אלול 2011. מטרתו של הדף להציע קריאות תלמודיות, מקראיות ותרבותיות ביצירותיהים של שלושה יוצרים עכשווים - אהוד בנאי, ערן צור וברי סחרוף. כל יצירה מנתוחת בהקשר לחג יהודי מסוים - חנוכה, ט"ו בשבט ופסח בהתאמה. זוהי הזדמנות מרתקת לעמוד על השורשים העתיקים של יצירות רוק פופולאריות.
אהוד בנאי, "האור הראשון", מתוך האלבום: "השלישי", מאתר YuoTube
האור הראשון - אהוד בנאי
אהוד בנאי, האור הראשון, מתוך האלבום: "השלישי"
זה כבר כמה לילות

אני לא יכול לישון משהו חונק לי בגרון

חשבתי המון, חשבתי המון

עכשיו יוצא לחלון לראות את האור הראשון

זה כבר כמה ימים הולך ומחשיך

האם זה לתמיד האם זה בלתי הפיך

חשבתי המון, חשבתי המון

עכשיו יוצא לחלון לראות את האור הראשון

נדמה לי פתאום שהכול נעצר

אין תנועה, אין זרימה בנהר

מה יש לדבר, מה יש לדבר

אני שוקע כאן אבל זורח במקום אחר

חי ונושם זה העולם מסתובב

הפעימה חוזרת ללב

זה הזמן הנכון, הזמן הנכון

יוצא לחלון לראות את האור הראשון

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
עולם חשוך בעדי
מתני' ואלו אידיהן של עובדי כוכבים קלנדא וסטרנורא וקרטיסים ויום גנוסיא של מלכיהם ויום הלידה ויום המיתה

אמר רב חנן בר רבא: קלנדא ח' ימים אחר תקופה, סטרנורא ח' ימים לפני תקופה וסימנך (תהלים קלט, ה) "אחור וקדם צרתני" וגו'.

ת"ר: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים. עמד וישב ח' ימים בתענית [ובתפלה] כיון שראה תקופת טבת, וראה יום שמאריך והולך אמר: מנהגו של עולם הוא. הלך ועשה שמונה ימים טובים הוא קבעם לשם שמים והם קבעום לשם עבודת כוכבים.

הסברים
  • ויום הלידה - של מלך עושין כל בני מלכותו יום איד משנה לשנה ומקריבין זבחים (רש"י)
  • קלנדא - calendae - חג תחילת החודש ובמקרה זה, תחילת החודש הראשון בשנה, ינואר. סטורנרא - סטורנליה, חגו של סטורן (אדם קלין אורון, "לפידים בלילות אפלים", אתר האייל הקורא).
  • גמ': "מאי קרטיסים, אמר שמואל, יום
    שתפשה בו רומי מלכות והוא לשון יון" (שיטות קמאי לר' יחיאל מיכאל יונגרמן, עבודה זרה דף ח עמוד א)
Rabbi Yehoshua holds that we derive from the case of Moses that one should first praise God in prayer and only afterward issue personal requests. And Rabbi Eliezer holds that we do not derive from Moses how to act, since Moses is different, as his might is great, i.e., he knew how to pray to God in this order. And the Rabbis say: The halakha is not in accordance with the statement of this Sage, who says that one should issue personal requests before praying, nor is it in accordance with the statement of that Sage, who says that personal requests should follow prayer. Rather, a person requests his own needs in the blessing ending: Who listens to prayer. Therefore, when Naḥum the Mede stated that this is the halakha, he was merely concurring with the opinion of the Rabbis. With regard to the halakhic ruling, Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is that a person requests his own needs during the Amida prayer in the blessing ending: Who listens to prayer. Rav Yehuda, son of Rav Shmuel bar Sheilat, says in the name of Rav: Although the Sages said that a person requests his own needs in the blessing ending: Who listens to prayer, that is not the only option. Rather, if he wishes to recite at the conclusion of each and every blessing personal requests that reflect the nature of each and every blessing, he may recite them. Similarly, Rav Ḥiyya bar Ashi says that Rav says: Although the Sages said that a person requests his own needs in the blessing ending: Who listens to prayer, if he has a sick person in his house he recites a special prayer for him during the blessing of the sick. And if he is in need of sustenance, he recites a request during the blessing of the years. Rabbi Yehoshua ben Levi says: Although the Sages said that a person requests his own needs in the blessing ending: Who listens to prayer; but if one wishes to recite prayers and supplications after finishing his Amida prayer, even if his personal requests are as long as the order of the confession of Yom Kippur, he may recite them. MISHNA: And these are the festivals of gentiles: Kalenda, Saturnalia, and Kratesis, and the day of the festival of their kings, and the birthday of the king, and the anniversary of the day of the death of the king. This is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: Every death that includes public burning is a festival that includes idol worship, and any death that does not include public burning is not a festival that includes idol worship. But in the case of the day of shaving his, i.e., a gentile’s, beard and his locks, and the day of his ascent from the sea, and the day that he left prison, and also in the case of a gentile who prepared a wedding feast for his son and celebrates on that day, engaging in business is prohibited only on that day and with that man. GEMARA: Rav Ḥanan bar Rava says: When are these festivals celebrated? Kalenda is celebrated during the eight days after the winter solstice, and Saturnalia is celebrated during the eight days before the winter solstice. And your mnemonic to remember which festival is that the one that occurs after the solstice is mentioned first in the mishna, and the festival that takes place before the solstice is mentioned after, as in the verse: “You have hemmed me in behind and before, and laid Your Hand upon me” (Psalms 139:5), where the word “before” appears after the term “behind.” With regard to the dates of these festivals, the Sages taught: When Adam the first man saw that the day was progressively diminishing, as the days become shorter from the autumnal equinox until the winter solstice, he did not yet know that this is a normal phenomenon, and therefore he said: Woe is me; perhaps because I sinned the world is becoming dark around me and will ultimately return to the primordial state of chaos and disorder. And this is the death that was sentenced upon me from Heaven, as it is written: “And to dust shall you return” (Genesis 3:19). He arose and spent eight days in fasting and in prayer. Once he saw that the season of Tevet, i.e., the winter solstice, had arrived, and saw that the day was progressively lengthening after the solstice, he said: Clearly, the days become shorter and then longer, and this is the order of the world. He went and observed a festival for eight days. Upon the next year, he observed both these eight days on which he had fasted on the previous year, and these eight days of his celebration, as days of festivities. He, Adam, established these festivals for the sake of Heaven, but they, the gentiles of later generations, established them for the sake of idol worship. The Gemara raises a difficulty: Granted, according to the one who says that the world was created in the month of Tishrei, one can understand why Adam believed that the days were becoming shorter as part of his punishment, as he saw the short days of the winter and had not yet seen the long days of summer. But according to the one who says that the world was created in the month of Nisan, he had already seen the difference between the short days and the long days, as the days in the month of Nisan become progressively longer with the passage of time. The Gemara answers: Although Adam had experienced short days, he had not seen days that were this short, as in the days before the winter solstice. The Sages taught: On the day that Adam the first man was created, when the sun set upon him he said: Woe is me, as because I sinned, the world is becoming dark around me, and the world will return to the primordial state of chaos and disorder. And this is the death that was sentenced upon me from Heaven. He spent all night fasting and crying, and Eve was crying opposite him. Once dawn broke, he said: Evidently, the sun sets and night arrives, and this is the order of the world. He arose and sacrificed a bull whose horns preceded its hoofs in the order that they were created, as it is stated: “And it shall please the Lord better than a bullock that has horns and hoofs” (Psalms 69:32). This verse is referring to the one particular bull whose horns preceded its hoofs. And Rav Yehuda says that Shmuel says: The bull that Adam the first man sacrificed had one horn in its forehead, as it is stated: “And it shall please the Lord better than a bullock that has horns [makrin] and hooves.” The Gemara raises a difficulty: Isn’t makrin plural, which indicates two horns? Rav Naḥman bar Yitzḥak says: Mikkeren is written, i.e., the letter yod is missing from the word, indicating that there was only one horn. § Rav Mattana says: Since Rome established the festival of Kalenda on a specific date, and all of the nearby towns are ruled by Rome, i.e., they pay their tax to Rome and provide its needs but do not themselves celebrate the festival, is it prohibited or permitted to engage in business transactions with the gentile residents of those towns? Rabbi Yehoshua ben Levi says: It is prohibited to engage in business during the time of the Kalenda with everyone. Rabbi Yoḥanan says: It is prohibited to engage in business only with its worshippers, whereas it is permitted to engage in business transactions with gentiles who do not celebrate the festival. The Sage taught in a baraita in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan: Although they said that Rome has established the festival of Kalenda and all of the nearby towns are ruled by Rome, it is prohibited to engage in business only with its worshippers. The baraita continues: With regard to the festivals Saturnalia and Kratesis, and the day of the festival of their kings, and the day on which the king was crowned, the halakha is that before the festival it is prohibited to engage in business transactions, whereas after the festival it is permitted. But in the case of a gentile who prepared a feast for his son and celebrates on that day, engaging in business is prohibited only on that day itself and with that man. Rav Ashi said: We learn in the mishna as well in accordance with Rabbi Yoḥanan’s statement that the prohibition applies only to gentiles who celebrate the festival, not to people who are ruled by them. As the mishna teaches: With regard to the day of shaving his beard and his locks, and the day of his ascent from the sea, and the day that he left prison, engaging in business is prohibited only on that day and with that man. Rav Ashi explains the proof: Granted, the mishna specifies that the prohibition is limited to that day alone, in order to exclude the days before and after it. But when it states that the prohibition applies only to that man, what does the mishna exclude? Obviously the prohibition does not extend to all gentiles, as it is a personal festival. Doesn’t the mishna’s ruling serve to exclude those who are ruled by him? Therefore, conclude from the language of the mishna that a prohibition extends only to gentiles who celebrate the festival, not to those who are ruled by them. It is taught in a baraita that Rabbi Yishmael says: Jews who are outside of Eretz Yisrael are considered to engage in idol worship in purity, i.e., unwittingly. How does this occur? In the case of a gentile who prepared a feast for the marriage of his son, and invited all of the Jews in his town, even though they eat of their own kosher food and drink of their own kosher beverages, and their own attendant stands before them, the verse ascribes guilt to them as though they ate of the offerings to the dead, i.e., idols, as it is stated: “And sacrifice to their gods, and they call you, and you eat of their sacrifice” (Exodus 34:15). Since Jews participate in a feast in which the gentile sacrifices offerings to his idol, it is as though they partook of the offering themselves. The Gemara asks: But why not say that the verse is criticizing the Jews only once they eat from the sacrifice? Rava said: If that is what is meant, let the verse say only: And you eat of their sacrifice. What is meant by the additional phrase: “And they call you”? This indicates that the prohibition occurs from the time of the call. Therefore,
ערן צור, עץ, מתוך אתר YouTube
ערן צור, עץ
עץ/ ערן צור
עכשיו הכול כמו אבוד, ורוח בעצים חזק
עכשיו עמוק בתוך היער גזע מן העץ ניתק

גזע מוטל באדמה הרוח החזק תלש

גזע נשבר מתוך העץ עכשיו יבש

אפילו כשהכול נראה אבוד, ורוח בעצים חזק

עמוק בתוך היער שתיל פתאום בתק

הפרי נפל שם לא רחוק הצמיח שורש של ממש

ושורשים הצמיחו שתיל אשר ירוק לבש

מוציא ישן מפני חדש הוא שיוציא ענף חדש

מוציא ישן מפני חדש הוא שיוציא ענף חדש

אפילו כשהכול נראה אבוד, ורוח בעצים חזק

עמוק בתוך היער שתיל פתאום בתק

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il


מושגים
  • ערן צור - זמר רוק וסופר ישראלי, יליד קרית ביאליק
(ג) אִם-בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת-מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. (ד) וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. (ה) וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. (ו) וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן-הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. ... (ט) וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתְּכֶם. (י) וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ. (יא) וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא-תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם. (יב) וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי לְעָם

הסברים
  • רש"י: ואכלתם ישן נושן - הפירות יהיו משתמרין וטובים להתיישן שיהא ישן הנושן של שלש שנים יפה לאכול משל אשתקד. וישן מפני חדש תוציאו - שיהיו הגרנות מלאות חדש והאוצרות מלאות ישן וצריכים אתם לפנות האוצרות למקום אחר לתת החדש לתוכן.
If ye walk in My statutes, and keep My commandments, and do them; then I will give your rains in their season, and the land shall yield her produce, and the trees of the field shall yield their fruit. And your threshing shall reach unto the vintage, and the vintage shall reach unto the sowing time; and ye shall eat your bread until ye have enough, and dwell in your land safely. And I will give peace in the land, and ye shall lie down, and none shall make you afraid; and I will cause evil beasts to cease out of the land, neither shall the sword go through your land.
עבדים - ברי סחרוף, "נגיעות"\ מתוך אתר YouTube
עבדים, ברי סחרוף, מתוך התקליטור נגיעות, 1998
עבדים/ ברי סחרוף
על נהר אספירין ישבנו
במקומות המוכרים
לא שומעים לא רואים
כאילו אנחנו אוויר
עוד מעט ייגמר הסרט
בקרוב המציאות
התמונה מטושטשת
והצליל לא ברור

כי כולנו עבדים אפילו
שיש לנו כזה כאילו
פותחים פה בגדול
ומחכים לעונג הבא
כולנו מכורים של מישהו
שמבקש עכשיו תרגישו
פותחים פה גדול ומחכים
למנה הבאה

חלונות ראווה יפים פה
זה הכול למכירה
גם אנחנו תלויים
עם פתקי החלפה
אז מה נעשה עם הכעס הזה
מה יהיה עם הקנאה
כולם רוצים להיות חופשיים
אבל ממה אלוהים ממה?
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
הרב אברהם יהושע השל, "אלוהים מבקש את האדם"
מיהו, אם כן, האדם החופשי?
... מיהו, אם כן, האדם החופשי? האדם היוצר אשר אינו נסחף בזרם ההכרח, אשר אינו כבול בשלשלאות התהליכים, אשר אינו משועבד לנסיבות. אנו בני חורין ברגעים יקרי מציאות. רוב הזמן אנו מונעים מכוחו של תהליך, אנו נכנעים לתכונות אופי שירשנו לעצמת השפעתן של נסיבות חיצוניות. החירות אינה מצב מתמיד של האדם... כולנו ניחנו בפוטנציאל לחירות. אך למעשה אנו פועלים מתוך חירות רק ברגעים נדירים של יצירתיות...
מתוך: שירי יהודה הלוי: שירי קודש וחול, ש' ברנשטיין (עורך), ניו-יורק, תש"ה
עַבְדֵי זְמָן – רבי יהודה הלוי
עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם

עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי

עַל כֵּן בְבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ

"חֶלְקִי אֲדֹנָי!" אָמְרָה נַפְשִׁי.