בשכר נשים צדקניות
1א
הדף מאת: נירה נחליאל / המדרשה באורנים
2ב
הנשים במצרים נאבקות למען החיים. בשיתוף פעולה חוצה לאום, מעמד חברתי ודת, חוברות יחד הנשים וממאנות לציית לצו בלתי אנושי. במעשיהן הן אחראיות במידה רבה לשגשוג עם ישראל ולהצלתו. דף לימוד זה חושף את תפקידן של הנשים בסיפור השעבוד במצרים, בתורה ובמדרש.
3ג
דיון
שיתוף פעולה נשי חוצה לאום, מעמד חברתי ודת, יוצא נגד צו בלתי אנושי ומביא לשגשוג עם ישראל ולהצלתו.

בדף לימוד זה נכיר את הנשים שחברו יחד למטרה משותפת ונחשוף את תפקידן המכריע בסיפור השעבוד במצרים, על פי התורה והמדרש.
4ד
המיילדות העבריות
(טו) וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה: (טז) וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה: (יז) וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים: (יח) וַיִּקְרָא מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת וַיֹּאמֶר לָהֶן מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים: (יט) וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ: (כ) וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד: (כא) וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים:
And the king of Egypt spoke to the Hebrew midwives, of whom the name of the one was Shiphrah, and the name of the other Puah; and he said: ‘When ye do the office of a midwife to the Hebrew women, ye shall look upon the birthstool: if it be a son, then ye shall kill him; but if it be a daughter, then she shall live.’ But the midwives feared God, and did not as the king of Egypt commanded them, but saved the men-children alive. And the king of Egypt called for the midwives, and said unto them: ‘Why have ye done this thing, and have saved the men-children alive?’ And the midwives said unto Pharaoh: ‘Because the Hebrew women are not as the Egyptian women; for they are lively, and are delivered ere the midwife come unto them.’ And God dealt well with the midwives; and the people multiplied, and waxed very mighty. And it came to pass, because the midwives feared God, that He made them houses.
5ה
דיון
שאלות לעיון
  • למה לדעתכם ציווה פרעה להרוג דווקא את הבנים?
  • מי היו המיילדות - מצריות? עבריות? האם זה משנה?
  • מאין שאבו לדעתכם המיילדות כוח לעמוד מול המערכת המשטרתית המלכותית?
  • מהי "יראת אלוהים" של המיילדות?
6ו
האשה, האחות, הבת והילד
(א) וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי: (ב) וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלשָׁה יְרָחִים: (ג) וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר: (ד) וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ: (ה) וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ: (ו) וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה: (ז) וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ אֶל בַּת פַּרְעֹה הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת וְתֵינִק לָךְ אֶת הַיָּלֶד: (ח) וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה לֵכִי וַתֵּלֶךְ הָעַלְמָה וַתִּקְרָא אֶת אֵם הַיָּלֶד: (ט) וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת שְׂכָרֵךְ וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד וַתְּנִיקֵהוּ: (י) וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ משֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ:
And there went a man of the house of Levi, and took to wife a daughter of Levi. And the woman conceived, and bore a son; and when she saw him that he was a goodly child, she hid him three months. And when she could not longer hide him, she took for him an ark of bulrushes, and daubed it with slime and with pitch; and she put the child therein, and laid it in the flags by the river’s brink. And his sister stood afar off, to know what would be done to him. And the daughter of Pharaoh came down to bathe in the river; and her maidens walked along by the river-side; and she saw the ark among the flags, and sent her handmaid to fetch it. And she opened it, and saw it, even the child; and behold a boy that wept. And she had compassion on him, and said: ‘This is one of the Hebrews’children.’ Then said his sister to Pharaoh’s daughter: ‘Shall I go and call thee a nurse of the Hebrew women, that she may nurse the child for thee?’ And Pharaoh’s daughter said to her: ‘Go.’ And the maiden went and called the child’s mother. And Pharaoh’s daughter said unto her: ‘Take this child away, and nurse it for me, and I will give thee thy wages.’ And the woman took the child, and nursed it. And the child grew, and she brought him unto Pharaoh’s daughter, and he became her son. And she called his name Moses, and said: ‘Because I drew him out of the water.’
7ז
דיון
שאלות לעיון
  • מדוע לדעתכם משתה בת פרעה את התינוק מהיאור בניגוד לצו אביה?
  • מהיכן שאבה כוח למעשה זה?
8ח
דיון
נקודות למחשבה
  • בהצלת עם ישראל לקחו חלק גם נשים לא יהודיות - המיילדות ובת פרעה. מה יכולה להיות משמעות עובדה זו?
  • בניגוד למקובל במקרא, בסיפור זה מופיעות בקדמת הבמה חמש נשים מרכזיות הפועלות ויוזמות - המיילדות, אם הילד, אחותו ובת פרעה. מה יכולה להיות משמעות עובדה זו? למה דווקא נשים הן גיבורות הסיפור לדעתכם?
9ט
נשים צדקניות
דרש רב עוירא: בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים.

בשעה שהולכות לשאוב מים, הקדוש ברוך הוא מזמן להם דגים קטנים בכדיהן ושואבות מחצה מים ומחצה דגים,

ובאות ושופתות שתי קדירות, אחת של חמין ואחת של דגים,

ומוליכות אצל בעליהן לשדה, ומרחיצות אותן וסכות אותן ומאכילות אותן ומשקות אותן,

ונזקקות להן בין שְׁפַתָּיִם, שנאמר "אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף" (תהילים סח, יד). [...]

וכיון שמתעברות באות לבתיהם,

וכיון שמגיע זמן מולדיהן הולכות ויולדות בשדה תחת התפוח, שנאמר "תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ" (שיר השירים ח, ה).

והקדוש ברוך הוא שולח משמי מרום מי שמנקיר ומשפיר אותן כחיה זו שמשפרת את הולד, שנאמר "וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אֹתָךְ לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי" וגו' (יחזקאל טז, ד),

ומלקט להן שני עגולין אחד של שמן ואחד של דבש, שנאמר ""וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע ושמן " וגו' (דברים לב, יג),

וכיון שמכירין בהן מצרים, באין להורגן ונעשה להם נס ונבלעין בקרקע,

ומביאין שוורים וחורשין על גבן, שנאמר "עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים" (תהילים קכט, ג),

לאחר שהולכין היו מבצבצין ויוצאין כעשב השדה, שנאמר "רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ" וגו' (יחזקאל טז, ז),

וכיון שמתגדלין באין עדרים עדרים לבתיהן, שנאמר (שם) "ותרבי ותגדלי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים" - אל תקרי בעדי עדים אלא בעדרי עדרים.

וכשנגלה הקדוש ברוך הוא על הים הם הכירוהו תחלה, שנאמר "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו, ב).

הסברים
  • רש"י: בין שפתיים - בין מצרי השדות, מקומות צנועין.
§ Rav Avira taught: In the merit of the righteous women that were in that generation, the Jewish people were redeemed from Egypt. He tells of their righteous actions: At the time when these women would go to the river to draw water, the Holy One, Blessed be He, would materialize for them small fish that would enter into their pitchers, and they would therefore draw pitchers that were half filled with water and half filled with fish. And they would then come and place two pots on the fire, one pot of hot water for washing their husbands and one pot of fish with which to feed them. And they would then take what they prepared to their husbands, to the field, and would bathe their husbands and anoint them with oil and feed them the fish and give them to drink and bond with them in sexual intercourse between the sheepfolds, i.e., between the borders and fences of the fields, as it is stated: “When you lie among the sheepfolds, the wings of the dove are covered with silver, and her pinions with the shimmer of gold” (Psalms 68:14), which is interpreted to mean that as a reward for “when you lie among the sheepfolds,” the Jewish people merited to receive the plunder of Egypt, as it is stated in the continuation of the verse, as a reference to the Jewish people: “The wings of the dove are covered with silver, and her pinions with the shimmer of gold” (Psalms 68:14). And when these women would become pregnant, they would come back to their homes, and when the time for them to give birth would arrive they would go and give birth in the field under the apple tree, as it is stated: “Under the apple tree I awakened you; there your mother was in travail with you; there was she in travail and brought you forth” (Song of Songs 8:5). And the Holy One, Blessed be He, would send from the heavens above an angel who would clean and prepare the newborns, just as a midwife prepares the newborn, as it is stated: “And as for your birth, on the day you were born, your navel was not cut nor were you washed with water for cleansing; you were not salted at all, nor swaddled at all” (Ezekiel 16:4). This indicates that there were no midwives to take care of the Jews born in Egypt. And then, the angel would gather for them two round stones from the field and the babies would nurse from that which would flow out of them. One of the stones flowed with oil and one of the stones flowed with honey, as it is stated: “And He would suckle them with honey from a crag and oil from a flinty rock” (Deuteronomy 32:13). And once the Egyptians would notice them, realizing that they were Jewish babies, they would come to kill them. But a miracle would occur for them and they would be absorbed by the earth. And the Egyptians would then bring oxen and would plow upon them, as it is stated: “The plowers plowed upon my back; they made long their furrows” (Psalms 129:3). After the Egyptians would leave, the babies would emerge and exit the ground like grass of the field, as it is stated: “I caused you to increase even as the growth of the field” (Ezekiel 16:7). And once the babies would grow, they would come like many flocks of sheep to their homes, as it is stated in the continuation of the verse: “And you did increase and grow up and you came with excellent beauty [ba’adi adayim]” (Ezekiel 16:7). Do not read the verse as: Ba’adi adayim,” “with excellent beauty.” Rather, read it as: Be’edrei adarim, meaning: As many flocks. And when the Holy One, Blessed be He, revealed Himself at the Red Sea, these children recognized Him first, as it is stated: “This is my God, and I will glorify Him” (Exodus 15:2). They recognized Him from the previous time that He revealed Himself to them in their infancy, enabling them to say: “This is my God.”
10י
דיון
נקודות לעיון
  • שימו לב לדימויים הארוטיים המופיעים במדרש: דגים, שפתים, שדה, תפוח וכו'. מה משמעותם?
  • מהו תפקיד הנשים במדרש זה ומהו תפקיד הגברים? מי פעיל? מי סביל?
11יא
דיון
נקודות למחשבה
המדרש ממשיך את המגמה המקראית ומדגיש עוד יותר את תפקידן המכריע של הנשים בהצלת עם ישראל.

מדוע קיבלו דווקא נשים תפקיד של גיבורות בסיפור זה?
13 יג
14יד