הדף מאת: אברהם יוסקוביץ' / גשר - מפעלים חינוכיים
בלימוד זה נעסוק בשאלת נחיצותו של ספר דברים ומקומו בתורת ה'. נבחן מה תפקידו ומגמתו ומה פשר כינויו 'משנה תורה'.
אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל … וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם... בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר: ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה: פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם...
THESE ARE the words which Moses spoke unto all Israel beyond the Jordan; in the wilderness, in the Arabah, over against Suph, between Paran and Tophel, and Laban, and Hazeroth, and Di-zahab. It is eleven days journey from Horeb unto Kadesh-barnea by the way of mount Seir. And it came to pass in the fortieth year, in the eleventh month, on the first day of the month, that Moses spoke unto the children of Israel, according unto all that the LORD had given him in commandment unto them; after he had smitten Sihon the king of the Amorites, who dwelt in Heshbon, and Og the king of Bashan, who dwelt in Ashtaroth, at Edrei; beyond the Jordan, in the land of Moab, took Moses upon him to expound this law, saying: The LORD our God spoke unto us in Horeb, saying: ‘Ye have dwelt long enough in this mountain; turn you, and take your journey, and go to the hill-country of the Amorites and unto all the places nigh thereunto, in the Arabah, in the hill-country, and in the Lowland, and in the South, and by the sea-shore; the land of the Canaanites, and Lebanon, as far as the great river, the river Euphrates.
ענינו ידוע שהוא משנה תורה יבאר בו משה רבינו לדור הנכנס בארץ רוב מצות התורה הצריכות לישראל ... רק להזהיר את ישראל ברוב אזהרות, כמו שיבאו בספר הזה בענייני עבודת גִלוּלִים אזהרות מרובות זו אחר זו בתוכחות וקול פחדים אשר יפחיד אותם בכל ענשי העבירות. ועוד יוסיף בספר הזה כמה מצות שלא נזכרו כלל... וטרם שיתחיל בביאור התורה התחיל להוכיחם ולהזכיר להם עונותיהם - כמה יַמְרוּהוּ במדבר, וכמה שהתנהג עמהם הקב"ה במדת רחמים, וזה להודיע חסדיו עמהם ועוד שיִוַכְחוּ בדבריו שלא יחזרו לקלקולם פן יִסֲפוּ בכל חטֹאתם, ולחזק לבם בהודיעו אותם כי במדת רחמים יתנהג עמהם לעולם ...
מושגים
מושגים
- הרמב"ן - רבי משה בן נחמן - (ספרד 1195 - ישראל 1270) מגדולי חכמי ספרד בימי הביניים. מנהיג, מורה, פרשן התורה והתלמוד (הבבלי), איש קבלה, רופא ויועץ למלך. עלה לארץ בשנת 1267, ופעל לחידוש היישוב היהודי בירושלים.
These are the words which Moshe spoke unto all Israel. On the Mitzvot which he will mention from the beginning of Aseret haDiberot in Parashat Va'etchanan, as he said ״Moshe took upon him to expound this law" (Deuteronomy 1:5)...[needs continuation]
דיון
1. מדוע צריך משה "ספר משלו"?
2. מהי תכלית ספר דברים לדעת הרמב"ן?
3. פתיחת ספר דברים (עד פרק ה) מכילה 'נאום היסטורי' שאת עיקר תוכנו אנו מכירים מהחומשים הקודמים, וגם בהמשך יש חזרה על סיפורים ידועים. מדוע צריך משה "למחזר" את הידוע ולא להוסיף עליו?
4. הרמב"ן מכנה את ספר דברים 'משנה תורה'. מה מקורו של כינוי זה לדעתכם?
1. מדוע צריך משה "ספר משלו"?
2. מהי תכלית ספר דברים לדעת הרמב"ן?
3. פתיחת ספר דברים (עד פרק ה) מכילה 'נאום היסטורי' שאת עיקר תוכנו אנו מכירים מהחומשים הקודמים, וגם בהמשך יש חזרה על סיפורים ידועים. מדוע צריך משה "למחזר" את הידוע ולא להוסיף עליו?
4. הרמב"ן מכנה את ספר דברים 'משנה תורה'. מה מקורו של כינוי זה לדעתכם?
אמר ר' סימון: ה' פעמים כתיב כאן אורה כנגד חמשה חומשי תורה – "ויאמר אלהים יהי אור" כנגד ספר בראשית, שבו נתעסק הקב"ה וברא את עולמו; "ויהי אור" כנגד ספר ואלה שמות, שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה; "וירא אלהים את האור כי טוב" כנגד ספר ויקרא שהוא מלא הלכות רבות; "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך" כנגד ספר במדבר שהוא מבדיל בין יוצאי מצרים לבאי הארץ; "ויקרא אלהים לאור יום" כנגד ספר משנה תורה, שהוא מלא הלכות רבות; מתיבין חברייא [מקשים החברים] לרבי סימון: והלא ספר ויקרא מלא הלכות רבות? אמר להן: אף הוא שנה בו דבר.
מושגים
מושגים
- בראשית רבה - מדרש אגדה ארצישראלי קדום לספר בראשית. נערך באמצע המאה ה-5 או ה-6 לספירה (תקופת האמוראים). מסודר על פי סדר הפרקים והפסוקים בספר בראשית. משלב פרשנות המקרא עם דרשות שהושמעו בציבור.
Said Rabbi Simon: Light is written five times here, this corresponds to the five books of Torah. 'God said, “Let there be light” - this corresponds to the book of 'in the beginning', in which the Holy One of Blessing occupied Godself and created His world. 'and there was light' - this corresponds to the book of 'and these are the names', in which Israel came from darkness to light. 'God saw that the light was good' corresponds to the book 'and He called' which is full of many laws. 'And God separated the light from the darkness' corresponds to the book 'in a desert' which makes a distinction between those who left Egypt and those who came into the Land. 'And God called the light Day' corresponds to the book of Repetition of the Torah, which is full of many laws. The group of colleagues challenged Rabbi Simon: and wasn't the Book of 'and He called' full of many laws? He answered them: even He repeated things in it.
דיון
1. האם השמות שמזכיר המדרש לחומשים זהים לשמותיהם המוכרים לנו?
2. האם המדרש מסביר את שמו של ספר דברים ? מהו ההסבר?
3. נסו להבין – מהי תשובתו של ר' סימון לחבריו על ההבדל שבין ספר ויקרא לספר דברים?
1. האם השמות שמזכיר המדרש לחומשים זהים לשמותיהם המוכרים לנו?
2. האם המדרש מסביר את שמו של ספר דברים ? מהו ההסבר?
3. נסו להבין – מהי תשובתו של ר' סימון לחבריו על ההבדל שבין ספר ויקרא לספר דברים?
כתב יד לחומשים במדבר-דברים ביוונית (תרגום השבעים), מהמאה השניה לספירה בערך. שֵם הספר 'דיוטֵרונומיון' – 'חוק שני' כלומר- משנה תורה.
כתב יד לחומשים במדבר-דברים ביוונית - תרגום השבעים
כתב יד לחומשים במדבר-דברים ביוונית
כתב יד לחומשים במדבר-דברים ביוונית
יהודה שביב "משנה תורה –ספר ההזדמנות השנייה", http://www.herzog.ac.il/index.php?option=com_content&task=view&id=623&Itemid הועלה בתאריך - 3/9/2002 ע"י מכללת הרצוג
אם נבקש ייחוד לספר דברים נראה, כי ממאפייני הספר ואולי מעיקרי המסר שבו הוא עניין ההזדמנות החוזרת. לאמור: גם אם נכשלים וחוטאים - עדיין פתח פתוח לתיקון ולשיפור, אף לשינוי ולחידוש... בעצם כל מה שקשור בהנהגת הכלל - ענייני מנהל, ממסד ומשטר - מתחדש בזה הספר. מצוות המלך ופרטי ההלכות הקשורות במוסד זה, מוסד הנבואה, מצוות המלחמה וכל היוצא בזה... יש ליתן את הדעת מדוע באו מצוות אלו דווקא - ורק - בספר דברים? אפשר וכיוון שהן מצוות הנוהגות ונוגעות בכלל האומה ואינן מטלה אישית על יחידיה, אין מקום לדבר בהן בספרים שעסקו בהיות ישראל במדבר, שאז אין הם אלא יחידים. רק על סף הכניסה לארץ ייהפכו ישראל לישות כללית, ואז יש מקום למצוות על כלל האומה. אולם אפשר שטעם נוסף כאן. לגבי מצווה אחת בספרנו [מצות אשת יפת תואר] אומרים חכמים, שבה 'לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע' ... ניתן להרחיב כלל זה גם על מצוות רבות אחרות של הציבור כמו מצוות המלחמה, ואולי אף מינוי מלך... מצוות שהן כנגד יצר הרע הרי הן כאילו מצוות שבדיעבד הנובעות מתוך הסתכלות חודרת בעולם הזה על חולשותיו ועל משבריו, המנסות לתקן אף את יצר הרע בדרך מודרגת עד לתיקון, וכן לנסות ולהסדיר סדרים גם בתוך השבר והמשבר.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולמכללת הרצוג
www.herzog.ac.il
אם נבקש ייחוד לספר דברים נראה, כי ממאפייני הספר ואולי מעיקרי המסר שבו הוא עניין ההזדמנות החוזרת. לאמור: גם אם נכשלים וחוטאים - עדיין פתח פתוח לתיקון ולשיפור, אף לשינוי ולחידוש... בעצם כל מה שקשור בהנהגת הכלל - ענייני מנהל, ממסד ומשטר - מתחדש בזה הספר. מצוות המלך ופרטי ההלכות הקשורות במוסד זה, מוסד הנבואה, מצוות המלחמה וכל היוצא בזה... יש ליתן את הדעת מדוע באו מצוות אלו דווקא - ורק - בספר דברים? אפשר וכיוון שהן מצוות הנוהגות ונוגעות בכלל האומה ואינן מטלה אישית על יחידיה, אין מקום לדבר בהן בספרים שעסקו בהיות ישראל במדבר, שאז אין הם אלא יחידים. רק על סף הכניסה לארץ ייהפכו ישראל לישות כללית, ואז יש מקום למצוות על כלל האומה. אולם אפשר שטעם נוסף כאן. לגבי מצווה אחת בספרנו [מצות אשת יפת תואר] אומרים חכמים, שבה 'לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע' ... ניתן להרחיב כלל זה גם על מצוות רבות אחרות של הציבור כמו מצוות המלחמה, ואולי אף מינוי מלך... מצוות שהן כנגד יצר הרע הרי הן כאילו מצוות שבדיעבד הנובעות מתוך הסתכלות חודרת בעולם הזה על חולשותיו ועל משבריו, המנסות לתקן אף את יצר הרע בדרך מודרגת עד לתיקון, וכן לנסות ולהסדיר סדרים גם בתוך השבר והמשבר.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולמכללת הרצוג
www.herzog.ac.il
דיון
1. עיינו בדברי הרב יהודה שביב. מה המסר המרכזי של ספר דברים, לדעתו?
2. כיצד ניתן להבין לאור דבריו את הכינוי הייחודי שספר דברים זכה לו?
3. לסיכום – מה ניתן לומר על נחיצותו של ספר דברים?
1. עיינו בדברי הרב יהודה שביב. מה המסר המרכזי של ספר דברים, לדעתו?
2. כיצד ניתן להבין לאור דבריו את הכינוי הייחודי שספר דברים זכה לו?
3. לסיכום – מה ניתן לומר על נחיצותו של ספר דברים?
דף הנחיות למנחה:
דברים דף למנחה הדס.doc
דברים דף למנחה הדס.doc