יחזקאל יד-יח: דימויים בנבואות יחזקאל
הדף מאת: חן עמרם / גשר - מפעלים חינוכיים
חשוב לו לנביא שיהיה רטוריקן, נואם משכנע שיודע גם לזעזע את שומעיו כשצריך - כל זאת על מנת לייצר שינוי של ממש בקרב קהלו. בלימוד זה ננסה לזהות כמה מהטכניקות המתוחכמות של יחזקאל בנאומיו.
דיון
חשוב לו לנביא שיהיה רטוריקן, נואם משכנע שיודע גם לזעזע את שומעיו כשצריך - כל זאת על מנת לייצר שינוי של ממש בקרב קהלו. ננסה לזהות כמה מהטכניקות המתוחכמות של יחזקאל בנאומיו.

נקרא את הפסוקים:
א ויהי דבר-ה' אלי לאמר. ב בן-אדם, מה יהיה עץ הגפן מכל עץ - הזמורה אשר היה בעצי היער. ג היקח ממנו עץ לעשות למלאכה, אם יקחו ממנו יתד לתלות עליו כל-כלי. ד הנה לאש נתן לאכלה: את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר - היצלח למלאכה. ה הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה: אף כי אש אכלתהו ויחר, ונעשה עוד למלאכה.
And the word of the LORD came unto me, saying: ’Son of man, what is the vine-tree more than any tree, the vine branch which grew up among the trees of the forest? Shall wood be taken thereof to make any work? or will men take a pin of it to hang any vessel thereon? Behold, it is cast into the fire for fuel; the fire hath devoured both the ends of it, and the midst of it is singed; is it profitable for any work? Behold, when it was whole, it was meet for no work; how much less, when the fire hath devoured it, and it is singed, shall it yet be meet for any work?
דיון
מה משמעות הפסוקים לעיל?
עמדו על הטכניקות הרטוריות בדברי הנביא? (דימוי הגפן)
מה לדעתכם בא דימוי הגפן לייצג?
האם להרגשתכם הרטוריקה הזאת יכולה לשנות משהו בקרב תושבי ירושלים?
דיון
היכולת של הדובר להשפיע על שומעיו תלויה במובנים רבים בהיכרותו עם עולם האסוציאציות של קהלו.
חשבו על דוגמאות למילים או ביטויים שמעוררים תחושות שונות בקרב אנשים שונים.

יחזקאל רוצה לזעזע את העם, לעקור אותו משלוותו, לנפץ את האופוריה שהעם נתון בה. על כן הוא משתמש בדימוי המוכר להם - דימוי הכרם.
האם דימוי הכרם ברור?
האם הוא אכן מזעזע כפי שהיינו מצפים שיהיה?
דיון
לכאורה נדמה כי יחזקאל מעלה שאלות פשוטות, של אנשי חקלאות ואיכרים, המתעניינים בשימוש בפסולת הכרם. על פניו נראה כי אין בדימוי של יחזקאל כוח רב. אך כאמור, על מנת להבין את דבריו של יחזקאל עלינו להבין את עולם האסוציאציות של שומעיו.

נקרא את הפסוקים הבאים מספר ישעיהו:
(א) אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ: כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן-שָׁמֶן. (ב) וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ, וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק, וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ, וְגַם-יֶקֶב חָצֵב בּוֹ; וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. (ג) וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם וְאִישׁ יְהוּדָה - שִׁפְטוּ-נָא בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי. (ד) מַה-לַּעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי, וְלֹא עָשִׂיתִי בּוֹ: מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. הוְעַתָּה אוֹדִיעָה-נָּא אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי: הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר, פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס. (ו) וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה, לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר, וְעָלָה שָׁמִיר וָשָׁיִת; וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר. זכִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְאִישׁ יְהוּדָה נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו; וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח, לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה.
Let me sing of my well-beloved, A song of my beloved touching his vineyard. My well-beloved had a vineyard In a very fruitful hill; And he digged it, and cleared it of stones, And planted it with the choicest vine, And built a tower in the midst of it, And also hewed out a vat therein; And he looked that it should bring forth grapes, And it brought forth wild grapes. . And now, O inhabitants of Jerusalem and men of Judah, Judge, I pray you, betwixt me and my vineyard. What could have been done more to my vineyard, That I have not done in it? Wherefore, when I looked that it should bring forth grapes, Brought it forth wild grapes? And now come, I will tell you What I will do to my vineyard: I will take away the hedge thereof, And it shall be eaten up; I will break down the fence thereof, And it shall be trodden down; And I will lay it waste: It shall not be pruned nor hoed, But there shall come up briers and thorns; I will also command the clouds That they rain no rain upon it. For the vineyard of the LORD of hosts is the house of Israel, And the men of Judah the plant of His delight; And He looked for justice, but behold violence; For righteousness, but behold a cry.
דיון
על מה מדובר בפסוקים?
מה מייצג הכרם בפסוקים אלו?

יחזקאל יודע שנבואת ישעיהו שהושמעה כמאה שנה לפניו בחוצות ירושלים מהדהדת עדיין בקרב שומעיו. הכרם הוא בית ישראל ואיש יהודה הוא ה' המתייאש מכרמו ופורץ את גדרו. הכרם הוא השומע - יושבי ירושלים שנותרו לפליטה, המצפים לניצחון על בבל בניגוד לדברי הנביאים.
מה משמעות נבואת יחזקאל על רקע נבואת ישעיהו?
האם יש לה כוח רטורי גדול יותר כעת, לדעתכם?
חָרַשׁ עֵצִים, נָטָה קָו, יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד, יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ; וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ, כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת. (יד) לִכְרָת-לוֹ אֲרָזִים--וַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹן, וַיְאַמֶּץ-לוֹ בַּעֲצֵי-יָעַר; נָטַע אֹרֶן, וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל. (טו) וְהָיָה לְאָדָם, לְבָעֵר, וַיִּקַּח מֵהֶם וַיָּחָם, אַף-יַשִּׂיק וְאָפָה לָחֶם; אַף-יִפְעַל-אֵל וַיִּשְׁתָּחוּ, עָשָׂהוּ פֶסֶל וַיִּסְגָּד-לָמוֹ. (טז) חֶצְיוֹ, שָׂרַף בְּמוֹ-אֵשׁ, עַל-חֶצְיוֹ בָּשָׂר יֹאכֵל, יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע; אַף-יָחֹם וְיֹאמַר הֶאָח, חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר. (יז) וּשְׁאֵרִיתוֹ, לְאֵל עָשָׂה לְפִסְלוֹ; יסגוד- (יִסְגָּד-) לוֹ וְיִשְׁתַּחוּ, וְיִתְפַּלֵּל אֵלָיו, וְיֹאמַר הַצִּילֵנִי, כִּי אֵלִי אָתָּה. (יח) לֹא יָדְעוּ, וְלֹא יָבִינוּ: כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם, מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם. (יט) וְלֹא-יָשִׁיב אֶל-לִבּוֹ, וְלֹא דַעַת וְלֹא-תְבוּנָה לֵאמֹר, חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בְמוֹ-אֵשׁ וְאַף אָפִיתִי עַל-גֶּחָלָיו לֶחֶם, אֶצְלֶה בָשָׂר וְאֹכֵל; וְיִתְרוֹ לְתוֹעֵבָה אֶעֱשֶׂה, לְבוּל עֵץ אֶסְגּוֹד. (כ) רֹעֶה אֵפֶר, לֵב הוּתַל הִטָּהוּ; וְלֹא-יַצִּיל אֶת-נַפְשׁוֹ וְלֹא יֹאמַר, הֲלוֹא שֶׁקֶר בִּימִינִי
The carpenter stretcheth out a line; He marketh it out with a pencil; He fitteth it with planes, And he marketh it out with the compasses, And maketh it after the figure of a man, According to the beauty of a man, to dwell in the house. He heweth him down cedars, And taketh the ilex and the oak, And strengtheneth for himself one among the trees of the forest; He planteth a bay-tree, and the rain doth nourish it. Then a man useth it for fuel; And he taketh thereof, and warmeth himself; Yea, he kindleth it, and baketh bread; Yea, he maketh a god, and worshippeth it; He maketh it a graven image, and falleth down thereto. He burneth the half thereof in the fire; With the half thereof he eateth flesh; He roasteth roast, and is satisfied; Yea, he warmeth himself, and saith: ‘Aha, I am warm, I have seen the fire’; And the residue thereof he maketh a god, even his graven image; He falleth down unto it and worshippeth, and prayeth unto it, And saith: ‘Deliver me, for thou art my god.’ They know not, neither do they understand; For their eyes are bedaubed, that they cannot see, And their hearts, that they cannot understand. And none considereth in his heart, Neither is there knowledge nor understanding to say: ‘I have burned the half of it in the fire; Yea, also I have baked bread upon the coals thereof; I have roasted flesh and eaten it; And shall I make the residue thereof an abomination? Shall I fall down to the stock of a tree?’ He striveth after ashes, A deceived heart hath turned him aside, That he cannot deliver his soul, nor say: ‘Is there not a lie in my right hand?’
דיון
על מה מדברת נבואת ישעיהו בקטע זה?
האם היא זורקת אור חדש על נבואת יחזקאל?
לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה', כַּאֲשֶׁר עֵץ-הַגֶּפֶן בְּעֵץ הַיַּעַר, אֲשֶׁר-נְתַתִּיו לָאֵשׁ לְאָכְלָה--כֵּן נָתַתִּי, אֶת-יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם. (ז) וְנָתַתִּי אֶת-פָּנַי, בָּהֶם--מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ, וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם; וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי ה', בְּשׂוּמִי אֶת-פָּנַי בָּהֶם. (ח) וְנָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ, שְׁמָמָה--יַעַן מָעֲלוּ מַעַל, נְאֻם אֲדֹנָי ה'.
Therefore thus saith the Lord GOD: As the vine-tree among the trees of the forest, which I have given to the fire for fuel, so do I give the inhabitants of Jerusalem. And I will set My face against them; out of the fire are they come forth, and the fire shall devour them; and ye shall know that I am the LORD, when I set My face against them. And I will make the land desolate, because they have acted treacherously, saith the Lord GOD.’
דימויים נוספים בדברי יחזקאל
וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים, וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ; וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ, נְאֻם אֲדֹנָי ה' וַתִּהְיִי לִי
Now when I passed by thee, and looked upon thee, and, behold, thy time was the time of love, I spread my skirt over thee, and covered thy nakedness; yea, I swore unto thee, and entered into a covenant with thee, saith the Lord GOD, and thou becamest Mine.
דיון
עמדו על משמעות הביטוי 'לפרוש כנף' ועל הדימוי שבו הוא עושה שימוש.

גם במקרה זה, ננסה להתחקות אחר האסוציאטיביות של אנשי הנבואה דרך שני מקורות:
כנשר יעיר קנו, על גוזליו ירחף, יפרוש כנפיו יקחהו, ישאהו על אברתו
As an eagle that stirreth up her nest, Hovereth over her young, Spreadeth abroad her wings, taketh them, Beareth them on her pinions—
אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה
And now is there not Boaz our kinsman, with whose maidens thou wast? Behold, he winnoweth barley to-night in the threshing-floor.
דיון
לאור מטען המשמעות של המושג - מה לדעתכם מנסה יחזקאל לומר?
אילו משמעויות יוצקים ההקשרים הסמליים בדברי יחזקאל?

לסיום, שימוש מעניין במושג מופיע כמאה שנים לאחר החורבן, בסיפור על רבי מאיר, תלמידו של אלישע בן אבויה, שרבו בגד וחבר לרומאים, והפך להיות איש דברם ויועצם נגד אחיו:
תלמוד ירושלמי מסכת חגיגה פרק ב דף עז טור ב-ג /ה"א
לאחר ימים, חלה אלישע. באו אמרו לו לרבי מאיר, רבך חולה.
הלך לבקרו ומצאו חולה.
אמר לו: אין אתה חוזר בך?
אמר לו: ואם חוזרים, מתקבלים?
אמר לו: ולא כן כתוב, תשב אנוש עד דכא. עד דכדוכה של נפש מקבלים.
באותה שעה בכה אלישע, ונפטר ומת.
והיה רבי מאיר שמח בלבו ואומר, דומה שמתוך תשובה נפטר רבי.
לאחר שקברוהו, ירדה אש מן השמים, ושרפה את קברו.
באו ואמרו לרבי מאיר: קבר רבך בוער.
יצא, ומצאו בוער.
מה עשה? לקח טליתו ופרסה עליו.
אמר: 'ליני הלילה' - ליני בעולם הזה שדומה ללילה.
'והיה בבוקר' - זה העולם הבא שכולו בוקר.
'אם יגאלך טוב יגאל' - זה הקב"ה שהוא טוב,
שכתוב 'טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו'.
'ואם לא יחפוץ לגאלך, וגאלתיך אנכי. חי ה'', ושקעה האש.
דיון
המילים שבהן משתמש רבי מאיר לקוחות מדברי התשבה של בועז לרות בבואה לגורן בלילה.
  • איזו מערכת יחסים מסמל כאן המושג של פרישת כנף (הבגד)?
  • מה עמדתו של רבי מאיר? ומה דעתכם על כך?
  • באיזו אווירה מסתיים הסיפור? ואיזו תחושה נותרת אצל הקוראים?
דף הנחיות למנחה:
יחזקאל יד-יח למנחה.docx