"כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה" (בבלי, תענית ל, ע"ב)
הדף מאת: יעל טרן / הלל ישראל
דף לימוד בנושא החורבן והבנייה. מדוע חשוב לזכור את חורבן הבית? מה מאפשרת ההתאבלות? איזה קשר מתקיים בין האבל על החורבן ובין היכולת לבנות מחדש?
דיון
כיצד אתם מבינים את המשפט שבכותרת? מדוע לדעתכם הזכות לשמוח בשמחתה של ירושלים תלויה ביכולת להתאבל עליה?
ביום החורבן
מעשה באדם אחד שהיה חורש את שדהו. געתה פרתו.

עבר ערבי ואמר לו: מי אתה?

אמר לו: יהודי אני.

אמר לו: התר שורך והתר מחרשתך.

אמר לו: למה?

אמר לו: שהרי נחרב בית המקדש.

אמר לו: מאין לך? אמר לו: יודע אני מגעיית פרתך.

בינתיים געתה הפרה שנית. אמר לו: אסור פרתך ואסור מחרשתך, שהרי נולד מושיע היהודים.

אמר לו: ומה שמו?

אמר לו: מנחם שמו.
... for the comforter to restore my soul is removed from me – What is the name of the king Messiah? R’ Aba bar Kahana said: the Lord is his name, “…and this is his name that he shall be called, The Lord is our righteousness.” (Yirmiyahu 23:6) For R’ Levi said: it is good for a city that its name be the same as its king, and that the name of the king be the same as its God. It is good for a city that its name be the same as its king, as it is written “…and the name of the city from that day will be ‘The Lord is There.’ (Ezekiel 48:35) And the name of its king the same as its God, as it says “…and this is his name that he shall be called, The Lord is our righteousness.” R’ Yehoshua ben Levi said: Shoot is his name, as it says “…Behold a man whose name is the Shoot, who will spring up out of his place …” (Zechariah 6:12) R’ Yudan said in the name of R’ Ibbo: comforter is his name, as it says “…for the comforter to restore my soul is removed from me…” (Eicha 1:16) R’ Chanina said: they are not arguing, each one’s account is the same – he is comforter, he is shoot, because this statement supports the other statement of R’ Yudan in the name of R’ Iddo.
דיון
  • מה מסמלת לידת המשיח ביום החורבן?
  • מדוע נקרא שמו מנחם?
  • מה מסמלים הערבי והפרה?
  • האם גם אתם נתקלתם במקרים שבהם נולדה צמיחה (ואפילו גאולה) דווקא מתוך משבר, אסון, חורבן?
האור הגנוז, מרטין בובר, הוצאת שוקן, עמ' 126
שאלו לו לרבי פנחס: 'מפני מה צריך משיח להיוולד ביום חורבן המקדש?"

'גרגר הדגן', אמר, 'הנזרע באדמה בהכרח שיתפורר תחילה, כדי שתצמח שיבולת חדשה. הכוח אינו יכול לקום לתחיה אם אינו נכנס בהעלם גדול. פשיטת צורה ולבישת צורה מתרחשות בו ברגע שהוא נעשה לאין ממש.

בקליפת השכחה גדל כוח הזיכרון. זהו כוח הגאולה. ביום הזיכרון מוטל הכוח בתחתית וגדל. לפיכך אנו יושבים ביום זה על הארץ, לפיכך אנו הולכים ביום הזה על הקברים, לפיכך נולד ביום הזה המשיח".

הסברים
  • ר' פנחס מסביר את הקשר שבין החורבן והמשיח, בין מנהגי האבלות הנהוגים בט' באב (לבקר בבית הקברות ולשבת על הרצפה) ובין אפשרות הצמיחה והגאולה הטמונה ביום זה. באמצעות משל 'גרגר הדגן', מדגים ר' פנחס את הרעיון שהמשבר, ההתפרקות, החורבן וההגעה ל'תחתית'- כל אלו מאפשרים עלייה חדשה, שינוי וצמיחה של כוח מחודש.
מושגים
  • רבי פנחס - רבי פנחס שפירא מקוריץ (תפ"ו, 1726 - 1791), מתלמידיו הקרובים של הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות.
דיון
  • מה מסמלת לידת המשיח ביום החורבן לפי ר' פנחס?
  • מה מאפשר החורבן לדעתו?
  • מדוע חשוב לדעתו לזכור את החורבן?
  • איך הוא מפרש את מנהגי האבלות של ט' באב?
  • האם לדעתכם ניתן לחוות כיום את ט' באב מתוך תחושת חורבן שתאפשר גם את הצמיחה?
דיון
אילו משמעויות ופרשנויות הוסיף הלימוד להבנתנו הראשונית את המשפט המצוטט בכותרת?
דף מספר 1 בסדרה חורבן ובנייה, דפים נוספים בסדרה:
2 3