שיעור לקראת חנוכה- מסכת שבת
שבת, כא ע"א- ע"ב:
אמר רב הונא: פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת,אין מדליקין בהן בחנוכה בין בשבת בין בחול.
אמר רבא: מאי טעמא דרב הונא?
קסבר כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה,
ורב חסדא אמר מדליקין בהן בחול אבל לא בשבת,
קסבר כבתה אין זקוק לה ומותר להשתמש לאורה.
אמר רבי זירא אמר רב מתנה ואמרי לה אמר רבי זירא אמר רב: פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת, מדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת.
אמר רבי ירמיה: מאי טעמא דרב?
קסבר כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה,
אמרוה רבנן קמיה דאביי משמיה דרבי ירמיה ולא קיבלה,
כי אתא רבין אמרוה רבנן קמיה דאביי משמיה דרבי יוחנן וקיבלה,
אמר: אי זכאי גמירתיה לשמעתיה מעיקרא,
והא גמרה?
נפקא מינה לגירסא דינקותא.
וכבתה אין זקוק לה? ורמינהו מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק,
מאי לאו דאי כבתה הדר מדליק לה?
לא ,דאי לא אדליק - מדליק, ואי נמי לשיעורה:
עד שתכלה רגל מן השוק ועד כמה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן עד דכליא ריגלא דתרמודאי:
רש"י, על אתר:
כבתה - נר חנוכה:
זקוק לה - לתקנה הלכך צריך לכתחלה לעשות יפה דילמא פשע ולא מתקן לה:
ומותר להשתמש לאורה - הלכך בשבת אסור שמא יטה לצורך תשמיש:
אין זקוק לה - הלכך בחול שרי:
ואסור להשתמש לאורה - שיהא ניכר שהוא נר מצוה וליכא למיחש להטייה:
לשיעורה - שיהא בה שמן כשיעור הזה ומיהו אם כבתה אין זקוק לה:
רגלא דתרמודאי - שם אומה מלקטי עצים דקים ומתעכבין בשוק עד שהולכים בני השוק לבתיהם משחשכה ומבעירים בבתיהם אור וכשצריכין לעצים יוצאים וקונין מהן:
תוספות, על אתר:
דאי לא אדליק מדליק - אבל מכאן ואילך עבר הזמן אומר הר"י פורת דיש ליזהר ולהדליק בלילה מיד שלא יאחר יותר מדאי ומ"מ אם איחר ידליק מספק דהא משני שינויי אחרינא ולר"י נראה דעתה אין לחוש מתי ידליק דאנו אין לנו היכרא אלא לבני הבית שהרי מדליקין מבפנים:
רמב"ם, הלכות חנוכה פ"ד ה"ה:
אֵין מַדְלִיקִין נֵרוֹת חֲנֻכָּה קֹדֶם שֶׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה אֶלָּא עִם שְׁקִיעָתָהּ לֹא מְאַחֲרִין וְלֹא מַקְדִּימִין. שָׁכַח אוֹ הֵזִיד וְלֹא הִדְלִיק עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה מַדְלִיק וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק. וְכַמָּה הוּא זְמַן זֶה כְּמוֹ חֲצִי שָׁעָה אוֹ יֶתֶר. עָבַר זְמַן זֶה אֵינוֹ מַדְלִיק. וְצָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן שֶׁמֶן בַּנֵּר כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה דּוֹלֶקֶת וְהוֹלֶכֶת עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק. הִדְלִיקָהּ וְכָבְתָה אֵינוֹ זָקוּק לְהַדְלִיקָהּ פַּעַם אַחֶרֶת. נִשְׁאֲרָה דּוֹלֶקֶת אַחַר שֶׁכָּלְתָה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק אִם רָצָה לְכַבּוֹתָהּ אוֹ לְסַלְּקָהּ עוֹשֶׂה:
שו"ע, או"ח, תער"ב:
אין מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם סוף שקיעתה לא מאחרים ולא מקדימים ויש מי שאומר שאם הוא טרוד יכול להדליק מפלג המנחה ולמעלה ובלבד שיתן בה שמן עד שתכלה רגל מן השוק:
שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק שהוא כמו חצי שעה שאז העם עוברים ושבים ואיכא פרסומי ניסא הילכך צריך ליתן בה שמן כזה השיעור ואם נתן בה יותר יכול לכבותה לאחר שעבר זה הזמן וכן יכול להשתמש לאורה לאחר זה הזמן:
הגה יש אומרים שבזמן הזה שמדליקין בפנים אינו צריך ליזהר להדליק קודם שיכלה רגל מן השוק [ד"ע וטור בשם תוס'] ומ"מ טוב ליזהר גם בזמן הזה:
ומיהו הני מילי לכתחלה אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק מדליק והולך כל הלילה ואם עבר כל הלילה ולא הדליק אין לו תשלומין:
הגה ובלילות האחרות ידליק כמו שאר בני אדם אע"פ שלא הדליק בראשונה: [מצא כתוב בשם מהרי"ל ואגודה וד"ע]:
שו"ע, או"ח תער"ג:
הדלקה עושה מצוה לפיכך אם כבתה קודם שעבר זמנה אין זקוק לה ואפילו כבתה בערב שבת קודם קבלת שבת שעדיין הוא מבעוד יום אינו זקוק לה וכן אם לאחר שהדליקה בא לתקנה וכיבה אותה בשוגג אינו זקוק לה:
הגה ואם רוצה להחמיר על עצמו ולחזור ולהדליקה אין לברך עליה (רשב"א סי' תקל"ט ור"ן):