מי חייב?
והשתא דאמרינן הדלקה עושה מצוה הדליקה חרש שוטה וקטן לא עשה ולא כלום. אשה ודאי מדליקה דא"ר יהושע בן לוי נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס: אמר רב ששת אכסנאי חייב בנר חנוכה א"ר זירא מריש כי הוינא בי רב משתתפנא בפריטי בהדי אושפיזא בתר דנסיבי איתתא אמינא השתא ודאי לא צריכנא דקא מדליקי עלי בגו ביתאי:
A woman certainly lights, for Rabbi Yehoshua ben Levi said: Women are obligated regarding the Chanukkah light, for they, too, were [central] in the miracle. Rav Sheshet said - a lodger is obligated regarding the Chanukkah light. Rabbi Zeira said: At first, when I was at my master's house, I partnered with my host by [giving] coins. After I married, I said, now I certainly don't need [to do so], for my wife is lighting for me in my house.
(ט) נֵר חֲנֻכָּה שֶׁהִדְלִיקוֹ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן אוֹ עַכּוּ''ם לֹא עָשָׂה כְּלוּם עַד שֶׁיַּדְלִיקֶנּוּ מִי שֶׁהוּא חַיָּב בַּהַדְלָקָה.
(ג) אִשָּׁה מַדְלֶקֶת נֵר חֲנֻכָּה, שֶׁאַף הִיא חַיֶּבֶת בָּהּ; אֲבָל אִם הִדְלִיקָהּ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, לֹא עָשָׂה כְּלוּם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחָהּ גָּדוֹל; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר בְּקָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ, מֻתָּר. הַגָּה: וּלְדִידָן דְּכָל אֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת מַדְלִיק בִּפְנֵי עַצְמוֹ, קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ צָרִיךְ לְהַדְלִיק גַּם כֵּן.
בית יוסף אורח חיים תרעה:ה
לא ידליקנה חרש שוטה וקטן אבל אשה מדלקת וכו'. שם בגמרא (כג.) והשתא דאמרינן הדלקה עושה מצוה הדליקה חרש שוטה וקטן לא עשה כלום אשה ודאי מדליקה דאמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס וכתב הר"ן (יב. ד"ה האי) הילכך הדליקה חרש שוטה וקטן אף על פי שהניחה גדול לא עשה כלום מיהו כתב בעל העיטור (הל' חנוכה קטז.) דאם הגיע לחינוך מותר והכל תלוי במנהג כדאמרינן בירושלמי דמגילה (פ"ב ה"ה)מכאן ואילך התקינו שיהו קטנים קורים לרבים ע"כ:
ירושלמי מגילה ב:ה
מימר דר' יוסה היא ר' יהודה מכשיר בקטן אמר ר' יודה קטן הייתי וקריתיה לפני ר' טרפון בלוד אמרו לו קטן הייתה ואין עידות לקטן א"ר מעשה שקריתיה לפני ר' יהודה באושה אמרו לו אין זו ראייה היא שהוא מתיר מיכן והילך נהגו הרבים לקרותה בבית הכנסת בר קפרא אמר צריך לקרותה לפני נשים ולפני קטנים שאף אותם הוו בספק
(ד) אשה מדלקת. פי' בעד כל בני הבית: סומא אם יכול להשתתף בפריטי מוטב ואם יש לו אשה מדלקת עליו ואם אין לו אשה ויש לו בית מיוחד מדליק ע"י סיוע של אחר דסומא חייב בכל המצות ול"ד לנר הבדלה דפטור דהתם בעינן שיאותו לאורו משא"כ הכא דאיכא פרסומי' ניסא לאחרי' (תשו' רש"ל סי' ע"ז):
(מד) (מד) ומדליקין ומברכין - אף דבבהכ"נ הוא רק מנהגא מ"מ מברכין עליו כמו שמברכין על הלל דר"ח שאינו אלא מנהג. אם אבל מתפלל בערב חנוכה מדליק אדם אחר הנרות משום שהחיינו דמברכין אז ומינכר דעת שמחה היא לצבור ואין כדאי שאבל ידליקם [אבל בביתו יכול לברך שהחיינו] אבל שאר ערבית דחנוכה דאין מברכין שהחיינו יכול האבל להדליק נר חנוכה.
מה יעשה מי שלא חייב?
(יא) יוכל השמש וכו'. אבל בביתו צריך הוא להדליק כולם (לבוש) אבל רש"ל בתשו' כ' שגם בביתו רשאי לעשו' כן ע"כ וכן נ"ל שכן מצינו ביומא פ"ג קרצו ומרק אחר על ידו וכו' ע"ש בחולין פ"ב:
(מט) (מט) יוכל השמש וכו' - דהברכה חל על האחד שהדליק דהיא העיקר והשאר אינן אלא הידור מצוה בעלמא וה"ה בביתו כשמזדמן לו איזה דבר נחוץ לאחר שהדליק אחד מהן יוכל אחר להשלים בשבילו את שארי הנרות:
כמה נרות?
ת"ר מצות חנוכה נר איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד והמהדרין מן המהדרין ב"ש אומרים יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך וב"ה אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך אמר עולא פליגי בה תרי אמוראי במערבא ר' יוסי בר אבין ור' יוסי בר זבידא חד אמר טעמא דב"ש כנגד ימים הנכנסין וטעמא דב"ה כנגד ימים היוצאין וחד אמר טעמא דב"ש כנגד פרי החג וטעמא דבית הלל דמעלין בקדש ואין מורידין אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן שני זקנים היו בצידן אחד עשה כב"ש ואחד עשה כדברי ב"ה זה נותן טעם לדבריו כנגד פרי החג וזה נותן טעם לדבריו דמעלין בקדש ואין מורידין ת"ר נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ אם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרה"ר ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו אמר רבא צריך נר אחרת להשתמש לאורה ואי איכא מדורה לא צריך ואי אדם חשוב הוא אע"ג דאיכא מדורה צריך נר אחרת:
Our Sages taught: The mitzvah of Chanukkah is a [single] candle for [each] man and his household, and those who are scrupulous: A candle for each and every one, and the scrupulous among and the scrupulous among the scrupulous: Beit Shammai says: The first day he lights eight, from here going [forward], he goes on reducing, and Beit Hillel says: The first day he lights one, from here going [forward], he goes on adding. Ulla said They argued about it - two Amoraim from the West [i.e., Eretz Yisrael]: Rabbi Yosi ben Avin and Rabbi Yosi ben Zevida. One said: the reasoning of Beit Shammai is: to correspond to the days which are entering,and the reasoning of Beit Hillel is: to correspond to the days which are going out;
תוספות שבת כ"א:
והמהדרין מן המהדרין. נראה לר''י דב''ש וב''ה לא קיימי אלא אנר איש וביתו שכן יש יותר הידור דאיכא היכרא כשמוסיף והולך או מחסר שהוא כנגד ימים הנכנסים או היוצאים אבל אם עושה נר לכל אחד אפי' יוסיף מכאן ואילך ליכא היכרא שיסברו שכך יש בני אדם בבית.
(א) כַּמָּה נֵרוֹת הוּא מַדְלִיק בַּחֲנֻכָּה. מִצְוָתָהּ שֶׁיִּהְיֶה כָּל בַּיִת וּבַיִת מַדְלִיק נֵר אֶחָד בֵּין שֶׁהָיוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת מְרֻבִּין בֵּין שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ אֶלָּא אָדָם אֶחָד. וְהַמְהַדֵּר אֶת הַמִּצְוָה מַדְלִיק נֵרוֹת כְּמִנְיַן אַנְשֵׁי הַבַּיִת נֵר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בֵּין אֲנָשִׁים בֵּין נָשִׁים. וְהַמְהַדֵּר יוֹתֵר עַל זֶה וְעוֹשֶׂה מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר מַדְלִיק נֵר לְכָל אֶחָד בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן וּמוֹסִיף וְהוֹלֵךְ בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה נֵר אֶחָד:
(ב) כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁהָיוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת עֲשָׂרָה. בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן מַדְלִיק עֲשָׂרָה נֵרוֹת וּבְלֵיל שֵׁנִי עֶשְׂרִים וּבְלֵיל שְׁלִישִׁי שְׁלֹשִׁים עַד שֶׁנִּמְצָא מַדְלִיק בְּלֵיל שְׁמִינִי שְׁמוֹנִים נֵרוֹת:
(ג) מִנְהָג פָּשׁוּט בְּכָל עָרֵינוּ בִּסְפָרַד שֶׁיִּהְיוּ כָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת מַדְלִיקִין נֵר אֶחָד בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן וּמוֹסִיפִין וְהוֹלְכִין נֵר בְּכָל לַיְלָה עַד שֶׁנִּמְצָא מַדְלִיק בְּלֵיל שְׁמִינִי שְׁמוֹנָה נֵרוֹת בֵּין שֶׁהָיוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת מְרֻבִּים בֵּין שֶׁהָיָה אָדָם אֶחָד:
(1) How many lights do you kindle on Chanukah? It is a commandment that one light be kindled in each and every house whether it be a household with many people or a house with a single person. To exalt the mitzvah, one may kindle light according to the number of people in the household, a light for each and every person, whether they are men or women. One who wishes to further glorify this and performs the mitzvah in the most choice manner kindles a light for each person on the first night and adds on following nights one light.
(א) ויען כי אירע הנס בנרות תקנוה להדליק נרות בכל לילה כדי להזכיר הנס וצריך כל אדם ליזהר בהן מאד ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק והזהיר בהן יהיו לו בנים ת"ח וכמה נרות הם בליל א' מדליק א' מכאן ואילך מוסיף והולך א' בכל לילה עד שבאחרונה יהיו שמנה ואפילו אם רבים בני הבית לא יעשה יותר.
(ב) כַּמָּה נֵרוֹת מַדְלִיק; בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן מַדְלִיק אֶחָד, מִכָּאן וָאֵילָךְ מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ אֶחָד בְּכָל לַיְלָה עַד שֶׁבְּלֵיל הָאַחֲרוֹן יִהְיוּ שְׁמוֹנָה, וַאֲפִלּוּ אִם רַבִּים בְּנֵי הַבַּיִת לֹא יַדְלִיקוּ יוֹתֵר. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּכָל אֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת יַדְלִיק (רַמְבַּ''ם), וְכֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט; וְיִזָּהֲרוּ לִתֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד נֵרוֹתָיו בְּמָקוֹם מְיֻחָד, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הֶכֵּר כַּמָּה נֵרוֹת מַדְלִיקִין (מהר''א מִפְּרַאג).
(2) How many lights should one kindle? On the first night, he kindles one [light]. From then on he continues to add one each night, until on the last night they are eight. And even if the household members are many, they should not kindle more. Rem"a: And some say that every one of the household members kindles (Maimonides) and such is the widespread custom. And they should take care to each place their lights in a unique place, so that it will be apparent how many lights they are kindling. (Abraham Kara of Prague)
?מי יכול לצאת ידי חייבו ע"י הדלקת ביתו
(ט) (ט) אשה מדלקת - פי' בעד כל בני ביתה. ואפילו איש יכול לעשות אותה שליח להוציאו אם עומדין בשעה שמדלקת ושומעין הברכה ובדיעבד אם לא ענו אמן על הברכה ג"כ יצאו וכן איש מברך לאשה ויוצאת ידי חובתה אם עומדת שם ושומעת הברכה לא בע"א ועיין בתשובת עולת שמואל סימן ק"ה דלדידן שמדליקין כ"א בפ"ע מ"מ אשה אינה צריכה להדליק דהויין רק טפילות לאנשים ואם רוצים להדליק מברכות דהוי כשאר מ"ע שהזמן גרמא דיכולות לברך וכשאין האיש בבית תדליק האשה דהוי בת חיובא ובברכה ולא ידליק קטן וכדלקמיה.
(יא) אוֹרֵחַ שֶׁמַּדְלִיקִין עָלָיו בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַדְלִיק עָלָיו בְּמָקוֹם שֶׁנִּתְאָרֵחַ בּוֹ. אֵין לוֹ בַּיִת לְהַדְלִיק עָלָיו בּוֹ צָרִיךְ לְהַדְלִיק בַּמָּקוֹם שֶׁנִּתְאָרֵחַ בּוֹ. וּמִשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶן בַּשֶּׁמֶן. וְאִם הָיָה לוֹ בַּיִת בִּפְנֵי עַצְמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁמַּדְלִיקִין עָלָיו בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ צָרִיךְ לְהַדְלִיק בַּבַּיִת שֶׁהוּא בּוֹ מִפְּנֵי הָעוֹבְרִין:
(א) אַכְסְנַאי שֶׁאֵין מַדְלִיקִין עָלָיו בְּבֵיתוֹ, צָרִיךְ לָתֵת פְּרוּטָה לְבַעַל הַבַּיִת לְהִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ בַּשֶּׁמֶן שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה; וְאִם יֵשׁ לוֹ פֶּתַח פָּתוּחַ לְעַצְמוֹ, צָרִיךְ לְהַדְלִיק בְּפִתְחוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאוֹתוֹ בַּיִת אֵינוֹ מְיֻחָד אֶלָּא לְשֵׁנָה וְהוּא אוֹכֵל עַל שֻׁלְחַן בַּעַל הַבַּיִת, וְהוּא הַדִּין לְבֵן הָאוֹכֵל אֵצֶל אָבִיו. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבַזְּמַן הַזֶּה שֶׁמַּדְלִיקִים בִּפְנִים מַמָּשׁ, יַדְלִיק בַּמָּקוֹם שֶׁאוֹכֵל, וְכֵן נָהֲגוּ (תְּשׁוּבַת רַשְׁבָּ''א סי' תקמ''ב).
(ג) מִי שֶׁלֹּא הִדְלִיק וְאֵינוֹ עָתִיד לְהַדְלִיק בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, וְגַם אֵין מַדְלִיקִין עָלָיו בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, כְּשֶׁרוֹאֶה נֵר חֲנֻכָּה מְבָרֵךְ: שֶׁעָשָׂה נִסִים, וּבְלֵיל רִאשׁוֹן מְבָרֵךְ גַּם: שֶׁהֶחֱיָנוּ, וְאִם אַחַר כָּךְ בְּלֵיל ב' אוֹ ג' בָּא לְהַדְלִיק אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ: שֶׁהֶחֱיָנוּ.