Vayishlach Katonti

Guatemala 2022

(יא) קָטֹ֜נְתִּי מִכֹּ֤ל הַחֲסָדִים֙ וּמִכָּל־הָ֣אֱמֶ֔ת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֣י בְמַקְלִ֗י עָבַ֙רְתִּי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה וְעַתָּ֥ה הָיִ֖יתִי לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃

Genesis 32:11

(11) I am unworthy of all the kindness that You have so steadfastly shown Your servant: with my staff alone I crossed this Jordan, and now I have become two camps.

רש"י על בראשית ל״ב:י״א:א׳

(א) קטנתי מכל החסדים. נִתְמַעֲטוּ זְכֻיּוֹתַי עַל יְדֵי הַחֲסָדִים וְהָאֱמֶת שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי, לְכָךְ אֲנִי יָרֵא, שֶׁמָּא מִשֶּׁהִבְטַחְתַּנִי נִתְקַלְקַלְתִּי בְחֵטְא וְיִגְרֹם לִי לְהִמָּסֵר בְּיַד עֵשָׂו (שבת ל"ב):

Rashi on Genesis 32:11:1

(1) קטנתי מכל החסדים I AM TOO UNWORTHY OF ALL THE MERCIES (This may be rendered “I am small — unworthy — because of all the kindnesses) — My merits are diminished in consequence of all the kindness and truth which You have already shown me. For this reason I am afraid: perhaps, since You made these promises to me, I have become depraved (נתקלקלתי) by sin (another version of Rashi has נתלכלכתי, I have become defiled by sin) and this may cause me to be delivered unto Esau’s power (Shabbat 32a).

דברים ז׳:ז׳

(ז) לֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם מִכָּל־הָֽעַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק יְהוָ֛ה בָּכֶ֖ם וַיִּבְחַ֣ר בָּכֶ֑ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם הַמְעַ֖ט מִכָּל־הָעַמִּֽים׃

Deuteronomy 7:7

(7) It is not because you are the most numerous of peoples that the LORD set His heart on you and chose you—indeed, you are the smallest of peoples;

רש"י על דברים ז׳:ז׳:א׳

(א) לא מרבכם. כִּפְשׁוּטוֹ; וּמִדְרָשׁוֹ לְפִי שֶׁאֵין אַתֶּם מַגְדִּילִים עַצְמְכֶם כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם טוֹבָה, לְפִיכָךְ חשק … בכם

Rashi on Deuteronomy 7:7:1

(1) לא מרבכם NOT ON ACCOUNT OF YOUR BEING [MORE] NUMEROUS — This is to he understood according to its plain sense. But its Midrashic explanation (taking לא מרבכם in the sense of “not because you are great") is: Because you do not regard yourselves as great when I shower good, upon you, therefore חשק … בכם DID [THE LORD] DELIGHT IN YOU

רש"י על דברים ז׳:ז׳:ב׳

(ב) כי אתם המעט – הַמְמַעֲטִין עַצְמְכֶם, כְּגוֹן אַבְרָהָם שֶׁאָמַר (בראשית י"ח) "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר", וּכְגוֹן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁאָמְרוּ (שמות ט"ז) "וְנַחְנוּ מָה", לֹא כִנְבוּכַדְנֶאצַּר שֶׁאָמַר (ישעיהו י"ד) "אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן", וְסַנְחֵרִיב (שם ל"ו) שֶׁאָמַר "מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת", וְחִירָם שֶׁאָמַר (י"ח כ"ח) "אֵל אָנִי מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי" (חולין פ"ט):

Rashi on Deuteronomy 7:7:2

(2) כי אתם המעט FOR YOU ARE LITTLE — you regard yourselves as small, as, e.g., Abraham did who said, (Genesis 18:27) “For I am dust and ashes", and as, e.g., Moses and Aaron did who said, (Exodus 16:7) “And we, what are we?". Not as Nebuchadnezzar who said, (Isaiah 14:14) “I will be like the Most High", and Sennacherib who said, (Isaiah 36:20) “Who are they among all the gods of these countries [that have delivered their countries out of my hand?]", and Hiram who said, (Er. 28:2), “I am a god, I sit in the seat of God" (Chullin 89a).

בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוחָנָן כּהֵן גָּדול חַשְׁמונַאִי וּבָנָיו. כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּורָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצונֶךָ: וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם. רַבְתָּ אֶת רִיבָם. דַנְתָּ אֶת דִּינָם. נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּורִים בְּיַד חַלָּשִׁים. וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים. וּטְמֵאִים בְּיַד טְהורִים. וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. וְזֵדִים בְּיַד עוסְקֵי תורָתֶךָ

Chanuka candle lighting

בראשית ל״ב:כ״ה

(כה) וַיִּוָּתֵ֥ר יַעֲקֹ֖ב לְבַדּ֑וֹ וַיֵּאָבֵ֥ק אִישׁ֙ עִמּ֔וֹ עַ֖ד עֲל֥וֹת הַשָּֽׁחַר׃

Genesis 32:25

(25) Jacob was left alone. And a man wrestled with him until the break of dawn.

חולין צ״א א:כ״ב

(בראשית לב, כה) ויותר יעקב לבדו אמר רבי אלעזר שנשתייר על פכין קטנים מכאן לצדיקים שחביב עליהם ממונם יותר מגופם וכל כך למה לפי שאין פושטין ידיהן בגזל

Chullin 91a:22

The Gemara returns to the verse of Jacob wrestling with the angel. The verse states: “And Jacob was left alone; and a man wrestled with him until the breaking of the day” (Genesis 32:25). Rabbi Elazar says: The reason Jacob remained alone was that he remained to collect some small pitchers that had been left behind. From here it is derived that the possessions of the righteous are dearer to them than their bodies. And why do they care so much about their possessions? It is because they do not stretch out their hands to partake of stolen property.

בראשית ל״ג:ט׳-י״א

(ט) וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ (י) וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב אַל־נָא֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ מִנְחָתִ֖י מִיָּדִ֑י כִּ֣י עַל־כֵּ֞ן רָאִ֣יתִי פָנֶ֗יךָ כִּרְאֹ֛ת פְּנֵ֥י אֱלֹהִ֖ים וַתִּרְצֵֽנִי׃ (יא) קַח־נָ֤א אֶת־בִּרְכָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻבָ֣את לָ֔ךְ כִּֽי־חַנַּ֥נִי אֱלֹהִ֖ים וְכִ֣י יֶשׁ־לִי־כֹ֑ל וַיִּפְצַר־בּ֖וֹ וַיִּקָּֽח׃

Genesis 33:9-11

(9) Esau said, “I have enough, my brother; let what you have remain yours.” (10) But Jacob said, “No, I pray you; if you would do me this favor, accept from me this gift; for to see your face is like seeing the face of God, and you have received me favorably. (11) Please accept my present which has been brought to you, for God has favored me and I have plenty.” And when he urged him, he accepted.

רש"י על בראשית ל״ג:י״א:ד׳

(ד) יש לי כל. כָּל סִפּוּקִי; וְעֵשָׂו דִּבֵּר בִּלְשׁוֹן גַּאֲוָה יֶשׁ לִי רָב, יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִכְּדֵי צָרְכִּי:

Rashi on Genesis 33:11:4

(4) יש לי כל I HAVE EVERYTHING — all that will supply my needs. But Esau spoke proudly (v. 8): I have (רב) abundance — far more than my needs.

מוטב לאדם שיהא נדחה מפני חבירו וכו'. הכי אמרו בקמא דצ"ג א"ר אבא לעולם יהא אדם מן הנרדפים ולא מן הרודפים וכו'. והכי אמרז"ל הנעלבים ואינם עולבים וכו' וכן הגידו לרשב"י מן השמים מאן דאיהו זעיר הוא רב וכו':

English

Penei David, Leviticus, Vayikra Tzav 1:3פני דוד, ויקרא, ויקרא - צו א׳:ג׳
עוד יש לרמוז מאן דאיהו רב איהו זעיר ומאן דאיהו זעיר איהו רב כמו שאמר בזהר פ' חיי שרה שהגידו לרשב"י במתיבתא דלעילא....וזה הרמז אלף מי שמחשיב עצמו ראש ותחילה לכל איהו זעירא דמאן דאיהו רב איהו זעיר ועתה שהיא זעירא היא אלף ראש לכל דמאן דאיהו זעיר איהו רב ואף דבכתיבה איהי זעירא בקריאה אינו ניכר קטנותה והרי היא כאלף רבתי:

A New Israeli Commentary on Pirkei Avot 4:21:7פירוש ישראלי חדש על פרקי אבות ד׳:כ״א:ז׳
ואף הגאווה איננה שלילית בלבד: "תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית [של גסות רוח, כלומר קמצוץ של גאווה]" , שאם לא כן לא יעריך את עצמו ולא יעריכו אחרים את דבריו.
עברית