(22) The children struggled together within her; and she said: ‘If so, why me?’ And she went to inquire of the LORD. (23) The LORD said to her: Two nations are in your womb, and two peoples shall be separated from your innards. The one people shall be stronger than the other; and the elder shall serve the younger.
ותלך לדרש. לבית מדרשו של שם:
לדרש את יקוק. שיגיד לה מה תהא בסופה:
She went to inquire to the study house (beit midrash) of Shem [son of Noah].
To inquire of God that God should tell her what would be in its end.
(י) כִּ֤י עֶזְרָא֙ הֵכִ֣ין לְבָב֔וֹ לִדְר֛וֹשׁ אֶת־תּוֹרַ֥ת יקוק וְלַעֲשֹׂ֑ת וּלְלַמֵּ֥ד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל חֹ֥ק וּמִשְׁפָּֽט׃
(10) For Ezra had set his mind to inquire the law of the LORD, and to do it: to teach in Israel law and justice.
וַאֲזָלַת לְמִתְבַּע אוּלְפַן מִן קֳדָם ה׳
She went to inquire of the Law before God.
(ה) וַיַּ֥רְא שָׁא֖וּל אֶת־מַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֑ים וַיִּרָ֕א וַיֶּחֱרַ֥ד לִבּ֖וֹ מְאֹֽד׃ (ו) וַיִּשְׁאַ֤ל שָׁאוּל֙ בַּֽיקוק וְלֹ֥א עָנָ֖הוּ יקוק גַּ֧ם בַּחֲלֹמ֛וֹת גַּ֥ם בָּאוּרִ֖ים גַּ֥ם בַּנְּבִיאִֽם׃ (ז) וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל לַעֲבָדָ֗יו בַּקְּשׁוּ־לִי֙ אֵ֣שֶׁת בַּעֲלַת־א֔וֹב וְאֵלְכָ֥ה אֵלֶ֖יהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּ֑הּ וַיֹּאמְר֤וּ עֲבָדָיו֙ אֵלָ֔יו הִנֵּ֛ה אֵ֥שֶׁת בַּֽעֲלַת־א֖וֹב בְּעֵ֥ין דּֽוֹר׃
(5) When Saul saw the camp of the Philistines, he was afraid, and his mind trembled greatly. (6) Saul inquired (yish'al) of the LORD, but the LORD did not answer him, neither by dreams, nor by lots, nor by prophets. (7) Then said Saul to his servants: ‘Seek me a woman, a necromancer, and I will go to her, and inquire (edreshah) of her.’ His servants said to him: ‘Behold, there is a woman, a necromancer, at Ein-dor.’
משמתו נביאים אחרונים חגי זכריה ומלאכי פסקה רוח הקדש מישראל ואעפ"כ היו משמיעין להם על בת קול...
From the death of the last prophets (Hagai, Zekharyah, and Malakhi) the Holy Spirit departed from Israel. Even so, they were taught by the bat kol...
משיאין על פי בת קול. מעשה באחד שעמד על ראש ההר ואמר איש פלוני בן פלוני ממקום פלוני מת, הלכו ולא מצאו שם אדם, והשיאו את אשתו. ושוב מעשה בצלמון באחד שאמר אני איש פלוני בן איש פלוני, נשכני נחש והרי אני מת, והלכו ולא הכירוהו, והשיאו את אשתו.
We permit a woman to marry based on a bat kol. A case: one who stood on a mountain peak and said, "So-and-so the son of so-and-so from such-and-such a place died". They went but could find nobody there and they married his wife. Another case: one who said in Tzalmon, "I, So-and-so the son of so-and-so was bitten by a snake and I am dying". They went but could not recognis e him, and they allowed his wife to marry.
ואמר ר' שפטיה אמר ר' יוחנן מנין שמשתמשין בבת קול שנאמר (ישעיה ל:כא) ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר
והני מילי דשמע קל גברא במתא וקל איתתא בדברא והוא דאמר הין הין והוא דאמר לאו לאו
Shefatiah further said in the name of R. Yohanan: From where do we know that we do may make use of a bat kol? Because it says, “And your ears shall hear a word behind you saying” (Isaiah 30:21).
This applies only if one hears the voice of a man in town and of a woman in the field, and only if it says, yes, yes, or no, no.
ר' יוחנן ורשב"ל הוי מתחמדין מיחמי אפווי דשמואל. אמרין נלך אחר שמיעת בת קול. עברין קומי סידרא שמעין קליה דטלייא (שמואל א כח:ג) ושמואל מת.
Rabbi Yohanan and Rabbi Shimon ben Lakish wanted to visit Shmuel. They said, "Let us go after the hearing of a bat kol." They passed a synagogue and heard the voice of a schoolboy, "And Samuel died" (1 Samuel 28:3).
"ורב יעבוד צעיר", לא זכר עמהם מלת "את" שהיא מורה על הפעול. והנה הדבר מסופק ולא באר מי יעבוד את חבירו, הרב את הצעיר או הצעיר את הרב,
אלא שיש בו מעט ביאור, כי ברוב הפועל הוא הראשון - אלא בדברים שאין לספק בהם, כמו "אבנים שחקו מים" (איוב יב:יט) "מים תבעה אש" (ישעיה סד:א),
והיה זה שלא התבאר הענין בנבואה הזאת לפי שפעמים יעבוד רב את הצעיר - כמו שהיה בימי דוד, ופעמים יעבוד הצעיר את הרב - כמו שהוא היום, ומעט הביאור שיש בנבואה זו, כי רוב הימים הרב יעבוד את הצעיר לפיכך היה הפועל ראשון, וכן יהיה אחר שוב שביתנו.
“The elder will serve the younger”—there is no mention here of the word את which would show the direct object. Thus, the matter is not clear, it is not explained who will serve whom: Will the elder [serve] the younger or the younger [serve] the elder?
The only small clue we have is the fact that, normally, the active subject is first. There are places where there is no doubt, such as “Stones, waters wear away” (Job 12:19), “Waters consume fire” (Isaiah 64:1).
And as for why the subject is not explained in this prophecy, it is because sometimes the elder will serve the younger—like in the days of David—and other times, the younger will serve the elder—just like today. And here is a small part of the explanation in this prophecy, since through most of history the elder will serve the younger—that’s why the active subject is first, and this will be so also after our return [to Eretz Yisrael].