(יג) הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־עֵ֣ין הַמָּ֑יִם וּבְנוֹת֙ אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר יֹצְאֹ֖ת לִשְׁאֹ֥ב מָֽיִם׃
(13) Here I stand by the spring as the daughters of the townsmen come out to draw water;
על עין המים לבדוק בענינה אם היא הגונה כי כל מה שתעשה הרי היא מחכמת עצמה אבל מה שתעשה בבית הרי היא אינה מחכמה אלא מחכמת קרוביה שיצוו עליה לעשות.
על עין המים, “at the town’s water fountain.” This is where I can test a potentially eligible girl on her suitability as Yitzchok’s wife to be. When such a girl is away from her home, whatever she decides to do has not been what she had been told to do by her mother or father, but reflects her true personality.
(כב) וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלּ֤וּ הַגְּמַלִּים֙ לִשְׁתּ֔וֹת וַיִּקַּ֤ח הָאִישׁ֙ נֶ֣זֶם זָהָ֔ב בֶּ֖קַע מִשְׁקָל֑וֹ וּשְׁנֵ֤י צְמִידִים֙ עַל־יָדֶ֔יהָ עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מִשְׁקָלָֽם׃ (כג) וַיֹּ֙אמֶר֙ בַּת־מִ֣י אַ֔תְּ הַגִּ֥ידִי נָ֖א לִ֑י הֲיֵ֧שׁ בֵּית־אָבִ֛יךְ מָק֥וֹם לָ֖נוּ לָלִֽין׃
(22) When the camels had finished drinking, the man took a gold nose-ring weighing a half-shekel, and two gold bands for her arms, ten shekels in weight. (23) “Pray tell me,” he said, “whose daughter are you? Is there room in your father’s house for us to spend the night?”
(מז) וָאֶשְׁאַ֣ל אֹתָ֗הּ וָאֹמַר֮ בַּת־מִ֣י אַתְּ֒ וַתֹּ֗אמֶר בַּת־בְּתוּאֵל֙ בֶּן־נָח֔וֹר אֲשֶׁ֥ר יָֽלְדָה־לּ֖וֹ מִלְכָּ֑ה וָאָשִׂ֤ם הַנֶּ֙זֶם֙ עַל־אַפָּ֔הּ וְהַצְּמִידִ֖ים עַל־יָדֶֽיהָ׃
(47) I inquired of her, ‘Whose daughter are you?’ And she said, ‘The daughter of Bethuel, son of Nahor, whom Milcah bore to him.’ And I put the ring on her nose and the bands on her arms.