חוק שעות עבודה ומנוחה
7. (א) לפחות שלושים ושש שעות רצופות לשבוע הן המנוחה השבועית של העובד.
(ב) המנוחה השבועית תכלול - לגבי יהודי - את יום השבת; לגבי מי שאינו יהודי - את יום השבת או את יום הראשון או את היום הששי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.
12. (א) שר העבודה רשאי להתיר העסקת עובד בשעות המנוחה השבועית, או בחלק מהן, אם הוא משוכנע שהפסקת העבודה למנוחה השבועית לכולה או לחלק ממנה, עלולה לפגוע בהגנת המדינה או בבטחון הגוף או הרכוש, או לפגוע פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים שהם, לדעת שר העבודה, חיוניים לציבור או לחלק ממנו.
בשנת 2017 נוסף תיקון לסעיף זה 12-א-1:
במתן היתר לפי סעיף קטן א' יתחשב שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים בשיקולים אלה: רווחת העובד; מסורת ישראל; קיום חלופה שאינה מחייבת העסקה בשעות המנוחה השבועית; ההשפעה שיש במתן ההיתר על אופי המרחב הציבורי שבו תתבצע העבודה שלגביה מתבקש ההיתר; כל שיקול אחר שיש בו כדי להגשים את תכליות חוק זה. [לחוק המלא: חוק שעות עבודה ומנוחה]
Weekly hours of rest. 7.
(a) An employee’s weekly rest shall be not less than thirty-six consecutive hours in the week. (b) The weekly rest shall include - (1) in the case of a Jew, the Sabbath day; (2) in the case of a person other than a Jew the Sabbath day or Sunday or Friday, whichever is ordinarily observed by him as his weekly day of rest.
Permission for employment on weekly rest. 12.
(a) The Minister of Labour and Social Affairs may permit an employee to be employed during all or any of the hours of weekly rest, if he is satisfied that interruption or work for all or part of the weekly rest is likely to prejudice the defense of the State or the security of persons or property or seriously to prejudice the economy, or a process of work or the supply of services which, in the opinion of the Minister of Labour and Social Affairs, are essential to the public or part thereof. (b) A general permit under subsection (a) shall be given only upon the decision of a Ministerial Committee consisting of the Prime Minister, the Minister of Religious Affairs and the Minister of Labour and Social Affairs. (c) A special permit under subsection (a) shall specify the trades or functions of the employees in respect of whom it is given or the departments at the place of employment in respect of whose employees it is given.
הצעת חוק השבת (ומועדי ישראל) - מתוך אמנת גביזון מדן 2002
- השבת − יום מנוחה
השבת היא יום המנוחה הממלכתי במדינת ישראל. - הזכות לשבות בשבת
א. אין לפגוע בזכותו של עובד יהודי לשבות בשבת ובזכותו של עובד שאינו יהודי לשבות ביום המנוחה הדתי שלו או ביום השבת, אלא על פי האמור בחוק זה.
ב. אין להפלות אדם שבחר שלא לעבוד בשבת או ביום המנוחה הדתי שלו בשום עניין, לרבות העניינים המנויים בסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.
ג. ככל שתתקיים העסקה בשבת, היא תיעשה על בסיס תורנות שבת. במקומות עבודה שיש בהם העסקה גם במסגרת שעות נוספות, תינתן לשומרי השבת העדפה באפשרות לעבוד שעות נוספות במהלך השבוע. - פעילות אסורה בשבת
א. ביום השבת לא תתאפשר פעילות תעשייה ומסחר.
ב. ביום השבת לא תתאפשר פעילות של מוסדות ממלכתיים.
ג. סעיפים קטנים א' ו-ב' לא יחולו במקרים בהם ניתן היתר העבדת עובד בשעות המנוחה השבועית מכוח סעיף 12 בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951. מקרים שיידונו על פי הסעיף האמור לאחר כניסתו של חוק זה לתוקף, יידונו בהתאם לעקרונות חוק זה.
ד. על אף האמור בסעיפים קטנים א' ו-ב', תוכל ועדה שתפעל כמפורט בסעיף 6 לתת היתר מיוחד לפעילות מסחר שתתקיים בתורנות שבת ולהתנות את ההיתר באגרה. - פעילות מותרת בשבת
א. אין לפגוע בזכות לקיים ביום השבת פעילות בילוי, תרבות ובידור, ובלבד שזו תיעשה בהקפדה על הגבלות מקום ורעש.
ב. לא תתאפשר פעילות כאמור בשכונות שרוב משמעותי של תושביהן מתנגד לה.
ג. גופים שיפעלו בשבת ישבתו ביום אחר בשבוע, לפי בחירתם. - חופש התנועה בשבת
א. אין לפגוע בחופש התנועה בשבת.
ב. תחבורה ציבורית תופעל בשבת במתכונת מיוחדת ומופחתת, תוך שמירה מרבית על צביון השבת והגבלת הצורך לעבוד בה.
ג. על אף האמור, אפשר שנתיבי תנועה מקומיים ייסגרו למשך השבת או לשעות מסוימות בשבת בשכונות שרוב משמעותי ביותר של תושביהן מעוניין בכך. לא יהיה בכך כדי לגרוע מחופש התנועה של תושבי שכונות אלו.
לאמנה המלאה: אמנת גביזון מדן
2002 Gavison-Medan Covenant