Eid Al-Banat (or Hag HaBanot or Rosh Hodesh LaBanot in Hebrew and Fete de Filles in French) is a holiday celebrated by women on Rosh Hodesh Tevet (which falls on Hanukkah). No one knows for sure when people started celebrating it. There are accounts of it being celebrated throughout the Mediterranean (specifically Libya, Algeria, Morocco, Greece, and Turkey), but it is best kept and widely still celebrated by the Tunisian Jewish community today. The holiday's essence is women sisterhood and celebration of women.
This holiday is connected with many events in Jewish history:
Why Rosh Hodesh?
(כג) וַיֹּ֗אמֶר מַ֠דּוּעַ אתי [אַ֣תְּ] הלכתי [הֹלֶ֤כֶת] אֵלָיו֙ הַיּ֔וֹם לֹֽא־חֹ֖דֶשׁ וְלֹ֣א שַׁבָּ֑ת וַתֹּ֖אמֶר שָׁלֽוֹם׃
(23) But he said, “Why are you going to him today? It is neither new moon nor sabbath.” She answered, “It’s all right.”
(א) ובו סעיף אחד:
ראש חודש מותר בעשיית מלאכה והנשי' שנוהגות שלא לעשות בו מלאכה הוא מנהג טוב הגה ואם המנהג לעשות מקצת מלאכות ולא לעשות קצתן אזלינן בתר המנהג: (ב"י)
[on] Rosh Hodesh it is permitted to do work and the women who do not do work on it, it is a good tradition.
רש"י מגילה כב ע"ב
ראשי חדשים - אין בו ביטול מלאכה כל כך שאין הנשים עושות מלאכה בהן והכי נמי אמרינן במס' ראש השנה (ד' כג.) גבי משואות משום ביטול מלאכה לעם שני ימים ושמעתי מפי מורי הזקן ז"ל שניתנה להם מצוה זו בשביל שלא פירקו נזמיהן בעגל (תוספות. ואני מצאתי בפרק מ"ה דברייתא דרבי אליעזר שמעו הנשים ולא רצו ליתן נזמיהן לבעליהן אלא אמרו להן אתם רוצים לעשות פסל ומסכה שאין בו כח להציל ונתן הקב"ה שכרן של נשים בעולם הזה שיהו משמרות ראשי חדשים יותר מן האנשים ולעוה"ב הן עתידות להתחדש כמו ראשי חדשים שנאמר תתחדש כנשר נעורייכי ע"כ) ומקרא מסייעו דכתיב אשר נסתרת שם ביום המעשה (שמואל א כ)...
... That this mitzva was given to them [the women] because they did not give away or take apart their jewelry for [the sin of the] golden calf. (Tosafot. And I found in perek 45 a braita of Rabbi Eliezer [that says that] the women heard and did not want to give their jewelry to their husbands, rather they said to them 'you want to make a statue and idol that does not have power to save' and Hashem gave them a reward of women in this world that they will be the keepers of Rosh Hodeshes more than the men and in Olam Haba they are destined to renew like Rosh Hodeshes as it is written "so that thy youth is renewed like the eagle"...
(יח) אמרינן בפרק אין בערכין ראש חדש אינו אסור בעשיית מלאכה. והנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה בו. ...
ובמדרש אומר על שם שנזדרזו הנשים לנדבת המשכן ... ומצאתי כתוב בשם הרב ר' יהודה בן הרא"ש ז"ל טעם לדבר לפי שהמועדים נתקנו כנגד האבות, פסח כנגד אברהם שכתוב בו לושי ועשי עוגות ובפסח היה, שבועות כנגד יצחק שתקיעת מתן תורה היתה בשופר מאילו של יצחק, סכות כנגד יעקב שנאמ' בו ולמקנהו עשה סכות, ושנים עשר ראשי חדשי השנה שגם הם נקראים מועדים כנגד שנים עשר שבטי' וכשחטאו בעגל ניטלו מהם והניחום לנשים זכר שלא היו באותו חטא.
...
And the women have a tradition of not doing work [during Rosh Hodesh].
...
And I found written in the name of Rav Yehuda ben HaRASh (z"l) that the holidays were put in place parallel to the fathers, Pesach parallel to Avraham (as it is written "knead and make cakes" and it was during Pesach, Shavuot parallel to Itzhak, as the Tkiyah of the giving of the Torah was with the Shofar from the deer of Itzhak, Sukkot parallel to Ya'akov as it is written about him "and made sukkot for his cattle", and twelve Rosh Hodeshes of the year that they are also called holidays parallel to the twelve tribes, and when they sinned the golden calf, it was taken from them and was given to the women as a reminder that they did not take part in that sin.
But not everyone was so pro women celebrating and taking a day off on Rosh Hodesh:
אליהו בשייצי - אדרת אליהו (ספר הלכה קראי) עמ' 67
והנה הנשים העצלות, האלמנות והטפלות יש להן מנהג ואינן עושות מלאכתן בראש חודש, והן חושבות שהוא באיסור, וזה מצד עצלותן וסכלותן, ועוברות בלא תוסיפו
Eliyahu Bshitzi - Aderet Eliyahu pg. 67
And here the lazy women, the widows and the subordinate, they have a tradition and they do not do their work on Rosh Hodesh, and they think it is not permitted, and this is from their laziness and their stupidity, and pass without adding.
Purim: Esther's Coronation
According to another tradition Eid Al-Banat comes from Esther. Because of the Esther's Coronation, many of the traditions on Eid Al-Banat are similar to those of Purim.
(טז) וַתִּלָּקַ֨ח אֶסְתֵּ֜ר אֶל־הַמֶּ֤לֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ֙ אֶל־בֵּ֣ית מַלְכוּת֔וֹ בַּחֹ֥דֶשׁ הָעֲשִׂירִ֖י הוּא־חֹ֣דֶשׁ טֵבֵ֑ת בִּשְׁנַת־שֶׁ֖בַע לְמַלְכוּתֽוֹ׃ (יז) וַיֶּאֱהַ֨ב הַמֶּ֤לֶךְ אֶת־אֶסְתֵּר֙ מִכָּל־הַנָּשִׁ֔ים וַתִּשָּׂא־חֵ֥ן וָחֶ֛סֶד לְפָנָ֖יו מִכָּל־הַבְּתוּלֹ֑ת וַיָּ֤שֶׂם כֶּֽתֶר־מַלְכוּת֙ בְּרֹאשָׁ֔הּ וַיַּמְלִיכֶ֖הָ תַּ֥חַת וַשְׁתִּֽי׃
(16) Esther was taken to King Ahasuerus, in his royal palace, in the tenth month, which is the month of Tebeth, in the seventh year of his reign. (17) The king loved Esther more than all the other women, and she won his grace and favor more than all the virgins. So he set a royal diadem on her head and made her queen instead of Vashti.
One of the traditions was to throw a mishte nashim (a women's banquet). The women would have a se'uda mishte from the morning until nightfall women would gather and meet to bake sweets and cookies, to eat, laugh, sing, and dance.
Esther was surrounded by women and her relationship to them was that of a sisterhood.
(ט) וַתִּיטַ֨ב הַנַּעֲרָ֣ה בְעֵינָיו֮ וַתִּשָּׂ֣א חֶ֣סֶד לְפָנָיו֒ וַ֠יְבַהֵל אֶת־תַּמְרוּקֶ֤יהָ וְאֶת־מָנוֹתֶ֙הָ֙ לָתֵ֣ת לָ֔הּ וְאֵת֙ שֶׁ֣בַע הַנְּעָר֔וֹת הָרְאֻי֥וֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ מִבֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיְשַׁנֶּ֧הָ וְאֶת־נַעֲרוֹתֶ֛יהָ לְט֖וֹב בֵּ֥ית הַנָּשִֽׁים׃
(9) The girl pleased him and won his favor, and he hastened to furnish her with her cosmetics and her rations, as well as with the seven maids who were her due from the king’s palace; and he treated her and her maids with special kindness in the harem.
(טז) לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַי וְאַל־תֹּאכְל֨וּ וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם־אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי׃
(16) “Go, assemble all the Jews who live in Shushan, and fast in my behalf; do not eat or drink for three days, night or day. I and my maidens will observe the same fast. Then I shall go to the king, though it is contrary to the law; and if I am to perish, I shall perish!”
רמב"ם - פירוש מגילת אסתר
(טז) גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן - אף אני ונערותי היהודיות נצטרף לצום של כלל ישראל. שבלי ספק היו שם בנות ישראל שבויות, אשר בעבר הייתה ושתי הארורה בת הארור מעבידה אותן בשבת
Rambam on Megilat Esther
I and my maidens will observe the same fast - My Jewish maidens and I will join the fast of all of Israel. That without a doubt there were Jewish girls in captivity, that in the past the wicked daughter of the wicked Vashti was working them on Shabbat.
Another similarity Eid Al-Banat has to Purim is the tradition of sending cookies from one household to another, similar to mishloah manot.
Some other traditions are to drink wine, and another is to give to children in need, similar to matanot la'evyonim.
(לב) וּמַאֲמַ֣ר אֶסְתֵּ֔ר קִיַּ֕ם דִּבְרֵ֥י הַפֻּרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְנִכְתָּ֖ב בַּסֵּֽפֶר׃ (פ)
Hannukah: Yehudit
Because the holiday falls on Hannukah, there is also a tradition that connects it to Yehudit and to Hanna bat Matityahu.
Although not canonized in the Tanakh, Sefer Yehudit (whose Hebrew version was lost) tells of the story of Yehudit who slayed Holofernes, the general of the Greek army. Tunisian tradition dates this story to Rosh Hodesh Tevet, and marks its importance with Eid Al-Banat celebrations. According to Mizheyna Cohen from Djerba, Eid Al-Banat "is like a remembrance for Yehudit who in her strength saved Jerusalem and Israel." This is why there is also a tradition to eat dairy products.
The general story goes like this: (taken from aish.com)
"A Greek commander, [Holofernes,] led his army to put down a revolt that was beginning in Jerusalem. The Greek forces encamped around the walls of the city and began a protracted siege. Though Jerusalem was a well-fortified city, the relentless siege by a superior army began to exact a great toll on the citizens of the city. A widow named Yehudit left the city and requested an audience with the commander. [She also brought cheeses and wine.] Her plan was to seduce him and then to kill him.
Her plan succeeded. The commander gave a feast in honor of Yehudit and he became quite drunk. That night the commander and Yehudit retired to his private tent where he soon fell into a deep sleep. While he was asleep Yehudit took his sword and decapitated him.
Yehudit then brought the commander’s head back to Jerusalem where it was hung on the city walls for everyone to see. The Jews were inspired by the daring heroism of Yehudit, and the Greek forces retreated.
It was a key turning point in the Jewish revolt against the Greeks."
(ב) ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות שלא קבעום למשתה ושמחה: הגה וי"א שיש קצת מצוה בריבוי הסעודות משום דבאותן הימים היה חנוכת המזבח [מהר"א מפראג] ונוהגין לומר זמירות ושבחות בסעודות שמרבים בהם ואז הוי סעודת מצוה [מנהגים] י"א שיש לאכול גבינה בחנוכה לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב [כל בו ור"ן]:
(2) The many meals which we add on [these days] are voluntary meals, since [the Sages] did not establish them as [days of] feasting and joy. Rem"a: But some say that there is somewhat of a mitzvah in adding meals, because during those days was the Dedication of the Altar (Abraham Kara of Prague). It is the custom to recite hymns and songs of praise during the feasts added on them, and then they are mitzvah meals (Book of Customs). Some say that cheese should be eaten during Hanukkah, because a miracle was done though milk which Yehudit fed the enemy. (Kol Bo and Nissim of Gerona).
Hannukah: Hanna bat Matityahu
According to tradition Hanna incited the rebellion against the Greeks, and thus played an integral role in saving Am Israel.
(א) מדרש מעשה חנוכה
(ב) [מכ״י מינכען נדפס באוצר טוב ח״א 039, ובית המדרש ח״ה]
... כיון שראו יוונים שאין ישראל מרגישין בגזירותיהם עמדו וגזרו עליהם גזירה מרה ועכורה, שלא תכנס כלה בלילה הראשון מחופתה אלא אצל ההגמון שבמקום ההוא. כיון ששמעו ישראל כך רפו ידיהם ותשש כחם ונמנעו מלארס, והיו בנות ישראל בוגרות ומזקינות כשהן בתולות, ונתקיים עליהם בתולותיה נוגות והיא מר לה (איכה א׳:ד׳), והיו יוונים מתעללות בבתולות ישראל, ונהגו בדבר הזה שלש שנים ושמונה חדשים, עד שבא מעשה של בת מתתיהו כהן גדול שנשאת לבן חשמונאי ואלעזר היה שמו, כיון שהגיע יום שמחתה הושיבוה באפריון, וכשהגיע זמן הסעודה נתקבצו כל גדולי ישראל לכבוד מתתיהו ובן חשמונאי שלא היו באותו הדור גדולים מהם, וכשישבו לסעוד עמדה חנה בת מתתיהו מעל אפריון וספקה כפיה זו על זו וקרעה פורפירון שלה ועמדה לפני כל ישראל כשהיא מגולה ולפני אביה ואמה וחותנה. כיון שראו אחיה כך נתביישו ונתנו פניהם בקרקע וקרעו בגדיהם, ועמדו עליה להרגה, אמרה להם שמעוני אחיי ודודיי, ומה אם בשביל שעמדתי לפני צדיקים ערומה בלי שום עבירה הרי אתם מתקנאים בי, ואין אתם מתקנאים למסרני ביד ערל להתעולל בי! הלא יש לכם ללמוד משמעון ולוי אחי דינה שלא היו אלא שנים וקנאו לאחותם והרגו כרך כשכם ומסרו נפשם על ייחוד של מקום ועזרם ה׳ ולא הכלימם, ואתם חמשה אחים יהודה יוחנן יונתן שמעון ואלעזר, ופרחי כהונה יותר ממאתים בחור, שימו בטחונכם על המקום והוא יעזור אתכם שנאמר כי אין מעצור לה׳ להושיע וגו׳ (שמואל א י״ד:ו׳). ופתחה פיה בבכיה ואמרה רבש״ע אם לא תחוס עלינו חוס על קדושת שמך הגדול שנקרא עלינו ונקום היום נקמתנו. באותה שעה נתקנאו אחיה ואמרו בואו ונטול עצה מה נעשה, נטלו עצה זה מזה ואמרו בואו ונקח אחותינו ונוליכנה אצל המלך הגדול ונאמר לו אחותנו בת כהן גדול ואין בכל ישראל גדול מאבינו, וראינו שלא תלין אחותינו עם ההגמון, אלא עם המלך שהוא גדול כמותינו, ונכנסנו עליו ונהרגהו ונצא, ונתחיל אח״כ בעבדיו ובשריו, והשם יעזרנו וישגבנו, נטלו עצה וכו׳ ועשה להם הקב"ה תשועה גדולה, ושמעו בת קול מבית קדש הקדשים: כל ישראל נצחו טליא באנטוכיא,
(ד) כן יעשה המקום ישועה בימינו אלה.
והשתא דאמרינן הדלקה עושה מצוה הדליקה חרש שוטה וקטן לא עשה ולא כלום אשה ודאי מדליקה דאמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס:
... However, a woman certainly may light, as Rabbi Yehoshua ben Levi said: Women are obligated in lighting the Hanukkah light, as they too were included in that miracle of being saved from the decree of persecution.
היו באותו הנס - שגזרו יוונים על כל בתולות הנשואות להיבעל לטפסר תחלה ועל יד אשה נעשה הנס:
Were included in that miracle - When the Greeks decreed on all the virgins who were married to sleep with the commander first, and the [Hannukah] miracle was done by the hands of a woman.
Fun fact: Apparently during the time that this story happened it was very taboo to talk about what was happening to the newlywed women out of fear that the Greeks would do something worse to them, so no one really talked about this story until afterwards. Some think that this story and the story of Yehudit are actually the same story because when Yehudit went to the enemy camp she prayed, "אל אלוהי אבי שמעון. אתה נתת חרב בידו להנקם בבני נכר על אשר חיללו את אחותו הבתולה", "to the God of my father Shimon. You gave a sword in his hand to revenge the foreign sons on that they tainted his sister the virgin" and it doesn't make sense that a widowed woman would mention the story of a virgin. Now its known by different communities under different names like: "Hanna bat Matityahu", "Hanna bat Yochanan", "Yehudit bat Yochanan Cohen Gadol", "Daughter of a Hashmonai", "Yehudit bat Matityahu."
Other: Yael and Sisra and Bat Iftah
The story of Yael and Sisra is told on Hag HaBanot because of its similarities to the story of Yehudit. Here also, Yael seduces Sisra and gets him to sleep with wine and milk, and then kills him.
Dr. Dalia Marcus connects Eid Al-Banat to the story of Bat Iftah as it is another example of a women's day, but was lost to time :(
(כו) מצאתי כתוב שיש ליזהר בכל תקופה מארבעתן שלא לשתות מים בשעת התקופה משום סכנה שלא ינזק ויתנפח. מפני שתקופת ניסן היא לפי שנהפכו ממי מצרים לדם לפי רגע. ותקופת תמוז לפי שבשעה שאמר הב"ה למשה ולאהרן ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו וגומ' והם לא עשו כן והכו אותו וזבו ממנו דם שנאמר הן הכה צור ויזובו מים ואין זיבה אלא דם שנאמר ואשה כי יזוב זוב דמה ובאותה שעה לקו כל המימות בדם. ותקופת תשרי לפי שבאותו פרק בא אברהם לשחוט את יצחק בנו וטפטפה הסכין דם ואותה טיפה נתפרשה במימות. ותקופת טבת היא לפי שבאותו הפרק נשחטה בת יפתח ונהפכו כל המימות לדם ואי איפשר לעולם בלא צחצוח דם באותם פרקים והוא מלקה.
More Minhagim!
In Djerba (Tunisia) mostly the single women would celebrate the holiday as a segula to find a successful shidduch
In Tunisia they celebrated on this day a joint bat mitzva for all the girls who turned bat mitzva that year
The Jews of northern Tunisia would give presents to the girls
In the Jewish community of Thessaloniki, Greece, there were traditions similar to those of Yom Kippur. Women would go pray together, recite slihot, and apologize to one another.
In Tunisia there is accounts about one year that the Rabbi gave a sermon on the merit of righteous women and afterwards all the women went in front of the ark and kissed the Torah (wikipedia)