(ג) דבר אחר בכל לבבך שלא יהא לבך חלוק על המקום. ובכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך, וכן הוא אומר כי עליך הורגנו כל היום. ר' שמעון בן מנסיא אומר וכי אפשר לומר לו לאדם ליהרג בכל יום, אלא זו מילה.
(ב) וע"ד המדרש מצות מילה היא כענין קרבן, וכשם שדם הקרבן לכפרה על המזבח כך דם המילה מכפר, ועל כן מצותה ביום השמיני, כי הקרבן לא יכשר עד יום ח', שנאמר (ויקרא כ״ב:כ״ז) ומיום השמיני והלאה ירצה, וכשם שכתוב בקרבן (שמות כ״ט:ל״ג) ואכלו אותם אשר כפר בהם, שאכילת הקרבן לכפרה כך ישראל עושין סעודה ביום המילה. ועוד גדול כחה יותר מן הקרבן, שהקרבן בממונו והמילה בגופו, באבר שכל גידי האברים נקשרים בו, אשר מטעם זה נקרא ראש הגויה, כלומר ראש כל הגוף, ועל כן חשוב לו לעקדה וזבח כאלו עקד את עצמו וכתיב (תהילים נ׳:ה׳) כורתי בריתי עלי זבח.
(2) A Midrashic approach to our verse views the commandment as similar to the offering of a sacrifice. Just as when a person offers a sacrifice on the altar and the blood of the offering achieves atonement for him, so the blood lost by the person being circumcised acts as atonement for him. This is why this rite has to be performed on the eighth day of the baby’s life. Just as an animal sacrifice is not admissible as such until the eighth day of the animal’s life (compare Leviticus 22, 27: ומיום השמיני והלאה ירצה, “and from the eighth day on it will be welcome as a sacrifice for G-d. In connection with the sacrificial offering the Torah writes (Exodus 29,33) ואכלו אותם אשר כפר בהם, “They- who received atonement through them (the offerings)- shall eat them;” so we make a festive meal to celebrate the induction of the circumcised baby into the Jewish community. In fact, the effect of the circumcision is far greater than that of an animal sacrifice. An animal sacrifice represents only a financial sacrifice by the donor whereas the rite of circumcision involves his body. The organ which is cut is one that radiates feelings to all parts of the body of the person concerned. This is why it is called ראש הגויה, “head of the whole body” in Negaim 6,7. This is why this organ was chosen to serve as a demonstration of self-sacrifice and why someone who undergoes circumcision is considered in the eyes of G-d as if he had sacrificed his entire body on G-d’s behalf. This is also why in Psalms 50,5 the psalmist Assaph describes circumcision as “who made a covenant with Me over sacrifice.” G-d Himself describes His pious as having made a covenant with Him by means of circumcising themselves.
(א) נוהג בטהורה ואינו נוהג בטמאה רבי יהודה כו': על דעת ר' יהודה מי שאכל כזית מגיד הנשה של בהמה טמאה חייב שתי מלקיות משום בהמה טמאה ומשום גיד הנשה ואין הלכה כרבי יהודה: ושים לבך על העיקר הגדול הנכלל במשנה הזאת והוא מה שאמר מסיני נאסר לפי שאתה הראית לדעת שכל מה שאנו מרחיקים או עושים היום אין אנו עושין אלא במצות הקב"ה ע"י משה רבינו ע"ה לא שהקב"ה אמר זה לנביאים שלפניו כגון זה שאין אנו אוכלין אבמ"ה אינו מפני שהקב"ה אסרו [אותו] לנח אלא לפי שמשה אסר עלינו אבמ"ה במה שצוה בסיני שיתקיים איסור אבמ"ה וכמו כן אין אנו מלין מפני שאברהם אבינו ע"ה מל עצמו ואנשי ביתו אלא מפני שהקב"ה צוה אותנו ע"י משה רבינו שנמול כמו שמל אברהם אבינו ע"ה וכן גיד הנשה אין אנו הולכים אחר איסור יעקב אבינו אלא מצות משה רבינו ע"ה הלא תראה מה שאמרו תרי"ג מצות נאמרו לו למסה מסיני וכל אלו מכלל המצות:
תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר כל מצוה שמסרו ישראל עצמן עליהם למיתה בשעת גזרת המלכות כגון עבודה זרה ומילה עדיין היא מוחזקת בידם וכל מצוה שלא מסרו ישראל עצמן עליה למיתה בשעת גזרת המלכות כגון תפילין עדיין היא מרופה בידם
It was taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar says in praise of the observance of the mitzva of circumcision: Any mitzva for which the Jews sacrificed their lives at the time of the decrees of the wicked empire, such as the prohibition of idolatry and the mitzva of circumcision, is still steadfastly observed. And any mitzva for which the Jews did not sacrifice their lives at the time of the decrees of the wicked empire, such as phylacteries, is still casually observed, meaning that they are not as careful in its fulfillment as they should be.
עברית
Tanya Ch. 18
It should be recognised with certainty that even the person whose understanding in the knowledge of G‑d is limited, and who has no heart to comprehend the greatness of the blessed En Sof, to produce therefrom awe and love [of G‑d] even in his mind and understanding alone— however it is a "very nigh thing" for him to observe and practise all the commandments of the Torah and the "Study of the Torah which counter-balances them all," in his very mouth and heart, from the depths of his heart, in true sincerity, with fear and love; namely, the hidden love in the heart of all Jews which is an inheritance to us from our Patriarchs.
אלא אמר רב נחמן בר יצחק דנין אות ברית ודורות מאות ברית ודורות לאפוקי הנך דחד חד הוא דכתיב בהן
Rather, Rav Naḥman bar Yitzḥak said: This halakha is derived not from one common word alone, but one derives it based upon the three words sign, covenant, and generations that appear with regard to circumcision, from sign, covenant, and generations that appear with regard to Shabbat, to the exclusion of these, i.e., ritual fringes and phylacteries, that with regard to each of them, one of these is written but not all three words together.