(לו) שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים תַּקְרִ֥יבוּ אִשֶּׁ֖ה לַיקוק בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֡י מִקְרָא־קֹדֶשׁ֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם וְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה לַֽיקוק עֲצֶ֣רֶת הִ֔וא כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃
(כד) בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים קט, ד): תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְפִלָּה, אַתְּ מוֹצֵא בֶּחָג יִשְׂרָאֵל מַקְרִיבִין לְפָנֶיךָ שִׁבְעִים פָּרִים עַל שִׁבְעִים אֻמּוֹת, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל רִבּוֹן הָעוֹלָמִים הֲרֵי אָנוּ מַקְרִיבִין עֲלֵיהֶם שִׁבְעִים פָּרִים וְהָיוּ צְרִיכִין לֶאֱהֹב אוֹתָנוּ וְהֵם שׂוֹנְאִין אוֹתָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי. לְפִיכָךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַכְשָׁו הַקְרִיבוּ עַל עַצְמְכֶם, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם. (במדבר כט, לו): וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיקוק פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה שִׁבְעַת יָמִים, וְזִמֵּן כָּל בְּנֵי אָדָם שֶׁבַּמְדִינָה בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, אָמַר לְאוֹהֲבוֹ כְּבָר יָצָאנוּ יָדֵינוּ מִכָּל בְּנֵי הַמְדִינָה, נְגַלְגֵּל אֲנִי וְאַתָּה בַּמֶּה שֶׁתִּמְצָא, לִטְרָא בָּשָׂר אוֹ שֶׁל דָּג אוֹ יָרָק. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, גַּלְגְּלוּ בַּמֶּה שֶׁאַתֶּם מוֹצְאִים, בְּפַר אֶחָד וְאַיִל אֶחָד.
(24) 24 (Numb. 29:35) “On the eighth day you shall have a solemn assembly”: This text is related (to Is. 26:16), “You have added to the nation O Lord." The Community of Israel said in front of the Holy One, blessed be He, “Master of the world, You added [years of] tranquility to the generation of the flood, did they maybe ever offer a single bull or a single ram? It is not enough that they did not offer, but they [even] said (in Gen. 11:4), ‘Let us build for ourselves a city.’ And so too with the Sodomites, and so too with Pharaoh, and so too with Sennacherib and so too with Nebuchadnezzar. Did they maybe ever offer a single bull or a single ram? It is not enough that they did not offer [anything] in front of You, but they even angered You. And to whom is it fitting for You to add tranquility and glory? To Israel, as stated (in Is. 26:16), ‘You have added to the nation.’” And a nation is only referring to Israel, as stated (in II Sam. 7:23), “And who is like Your people Israel, a unique nation on earth.” The community of Israel said in front of the Holy One, blessed be He, “Master of the world, You should add festivals for us, and we shall offer sacrifices in front of You as is fitting.” (Is. 26:16, cont.) “You have been honored,” “You have given us new moons, and we sacrifice in front of You [then], as is stated (in Numb. 28:11), ‘And on new moons.’ You have given us Passover, we have sacrificed to You; You have given us Pentecost, we have sacrificed to You; You have given us the New Year, we have sacrificed to You; You have given us the Day of Atonement, we have sacrificed to You. And so too on the Festival [of Tabernacles]. We have not ignored [the sacrifices for] even one festival.” The Community of Israel said, “You should add festivals for us, and we shall offer sacrifices in front of You and honor You.” (Is. 26:16, cont.) “You have added to the nation and been honored […].” The Holy One, blessed be He, said to Israel, “By your lives, I will not take away holidays [from you], but I will add festivals for you to rejoice in them, as stated (in Numb. 29:35), ‘On the eighth day you shall have a solemn assembly.’”
(א) בשמיני עצרת הוא יום שמחת תורה הנה מסיימין התורה באות ל' ומתחילין באות ב' להיות יום ההוא יחוד"א שלים קב"ה עם כנ"י כמש"ל רמיזת דבר חז"ל כדי שאהנ"ה ממ"ך (תבין שמח"ת ל"ב וכו') והנה אמרו בזוהר (סוף מאמרי הסבא במשפטים) פתח ר"א ואמר שימני כחות"ם על לב"ך וכו' בשעתא דאתדבק' כנ"י בבעל' איהי אמרת שימני כחות"ם
ומעת' בין תבין את אשר לפניך ביום היום היחוד"א שלי"ם הנה אמרת כנ"י אע"ג דאזיל הכא אי הכא (ובפרט בימי הגלות) שימני כחותם על לב"ך ולרמז זה כשחותמי"ן ומסיימין התורה ביום הייחוד הזה באות ל' תיכף מתחילין באות ב' הוא החות"ם על ל"ב
Shimini Atzeret - that is the day of Simhat Torah, for we finish the Torah with the letter Lamed and start with the letter Bet. This is a day for the total unification of The Blessed One and the Community of Israel., and there is a hint of this in the teachings of Chazal.. As it say in the Zohar, 'Rabbi Eliezer opens and said 'Let me be as a seal on your heart' (Song of Songs etc. At the moment when the community of Israel cleave to her master - that is the thing of being a set as a seal...
And from this point, whether one understands what is before one from one day to the next, that full unity is there for the community of Israel, wherever they go - Let me be a seal on your heart applies. There is a clue of this in the ending and the beginning of the Torah on this day of unification with the letter Lamed grabbing the beginning letter of Bet. That is the seal of the heart (Lamed-Bet).
(ד) פָּתַח רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר, (שיר השירים ח׳:ו׳) שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ וְגוֹ', שִׂימֵנִי כַחוֹתָם, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְדַּבְּקָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּבַעְלָהּ, אִיהִי אַמְרַת שִׂימֵנִי כַחוֹתָם, (ויחי רמ''ד ע''ב) אָרְחָא דְּחוֹתָם, כֵּיוָן דְּאִתְדַּבָּק בְּהַהוּא אֲתָר דְּאִתְדַּבָּק שָׁבִיק בֵּיהּ כָּל דִּיּוּקְנֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּהַהוּא חוֹתָם אָזִיל הָכָא וְהָכָא, וְלָא קַיְּימָא תַּמָּן, וְהָא אִתְעֲבָר מִנֵּיהּ, כָּל דִּיּוּקְנֵיהּ שָׁבִיק תַּמָּן, וְתַמָּן קַיְּימָא. אוּף הָכִי אַמְרַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן דְּאִתְדַּבָּקְנָא בָּךְ, כָּל דִּיּוּקְנִי לִיהֲוֵי חָקִיק בָּךְ, דְּאַף עַל גַּב דְּאֵיזִיל הָכָא אוֹ הָכָא, תִּשְׁכַּח דִּיּוּקְנִי חָקִיק בָּךְ, וְתִדְכַּר לִי.
(ו) ביום השמיני עצרת תהי' לכם כנופיא. כי סוכות חג האסיף ובנ"י שכנסי' שלהם לשם שמים כדי שיחול שם שמים על הסוכה לכן סופה להתקיים ונשאר להם האחדות. ז"ש עצרת תהי' לכם להיות נשאר בהאחדות. וכן בכל כנסי' כך הפי' אם מתכנסין לשם שמים נשאר קיים אפילו כשכל אחד הולך לביתו. וכמו בשבת קודש מתאחדין. ואם הוא לש"ש סופה להתקיים גם בימי המעשה. וכן האחדות מן הסוכות הולך עמנו גם לבית:
On the eighth day, this is an Atzeret for you – a gathering in. For Sukkot is the Festival of ingathering. And the Children of Israel, when they bring themselves together in the name of heaven – in order that their should descent upon the Succah the name of heaven, their end shall be that they shall sustain and remain in this state of Achdut/Oneness. And this is the meaning of this is an Atzeret for you – that you should remain in Oneness. And so all gatherings, this is their explanation – if they gather for the sake of heaven, they shall remain sustained even as each one goes to their own home. And so to on the holy Shabbat – they are drawn into Oneness, and if this is for the sake of heaven, they shall so be sustained in the days of action. So too the Oneness from Sukkot goes with us also home..
(טז) כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם.
(יז) כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם.טִיא אֶת יִשְׂרָאֵל:
(16) All love that depends on a something, [when the] thing ceases, [the] love ceases; and [all love] that does not depend on anything, will never cease.
(17) Every dispute that is for the sake of Heaven, will in the end endure; But one that is not for the sake of Heaven, will not endure.