Fasting on Rosh Hashana?!
by Josh W
1 א

(ח) וַֽיִּקְרְא֥וּ בַסֵּ֛פֶר בְּתוֹרַ֥ת הָאֱלֹקִ֖ים מְפֹרָ֑שׁ וְשׂ֣וֹם שֶׂ֔כֶל וַיָּבִ֖ינוּ בַּמִּקְרָֽא׃ (ס) (ט) וַיֹּ֣אמֶר נְחֶמְיָ֣ה ה֣וּא הַתִּרְשָׁ֡תָא וְעֶזְרָ֣א הַכֹּהֵ֣ן ׀ הַסֹּפֵ֡ר וְהַלְוִיִּם֩ הַמְּבִינִ֨ים אֶת־הָעָ֜ם לְכָל־הָעָ֗ם הַיּ֤וֹם קָדֹֽשׁ־הוּא֙ לַיי אֱלֹקֵיכֶ֔ם אַל־תִּֽתְאַבְּל֖וּ וְאַל־תִּבְכּ֑וּ כִּ֤י בוֹכִים֙ כָּל־הָעָ֔ם כְּשָׁמְעָ֖ם אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה׃ (י) וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם לְכוּ֩ אִכְל֨וּ מַשְׁמַנִּ֜ים וּשְׁת֣וּ מַֽמְתַקִּ֗ים וְשִׁלְח֤וּ מָנוֹת֙ לְאֵ֣ין נָכ֣וֹן ל֔וֹ כִּֽי־קָד֥וֹשׁ הַיּ֖וֹם לַאֲדֹנֵ֑ינוּ וְאַל־תֵּ֣עָצֵ֔בוּ כִּֽי־חֶדְוַ֥ת יי הִ֥יא מָֽעֻזְּכֶֽם׃ (יא) וְהַלְוִיִּ֞ם מַחְשִׁ֤ים לְכָל־הָעָם֙ לֵאמֹ֣ר הַ֔סּוּ כִּ֥י הַיּ֖וֹם קָדֹ֑שׁ וְאַל־תֵּעָצֵֽבוּ׃ (יב) וַיֵּלְכ֨וּ כָל־הָעָ֜ם לֶאֱכֹ֤ל וְלִשְׁתּוֹת֙ וּלְשַׁלַּ֣ח מָנ֔וֹת וְלַעֲשׂ֖וֹת שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה כִּ֤י הֵבִ֙ינוּ֙ בַּדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹדִ֖יעוּ לָהֶֽם׃ (ס)

(8) They read from the scroll of the Teaching of God, translating it and giving the sense; so they understood the reading. (9) Nehemiah the Tirshatha, Ezra the priest and scribe, and the Levites who were explaining to the people said to all the people, “This day is holy to the LORD your God: you must not mourn or weep,” for all the people were weeping as they listened to the words of the Teaching. (10) He further said to them, “Go, eat choice foods and drink sweet drinks and send portions to whoever has nothing prepared, for the day is holy to our Lord. Do not be sad, for your rejoicing in the LORD is the source of your strength.” (11) The Levites were quieting the people, saying, “Hush, for the day is holy; do not be sad.” (12) Then all the people went to eat and drink and send portions and make great merriment, for they understood the things they were told.

2 ב

(א) ואוכלין ושותין ושמחין ואין להתענות בו כלל ורב נטרונאי ז"ל כתב ביום א' של ר"ה א"א לישב בו בתענית משום דמדאורייתא הוא אבל בי"ט שני ושבת לית בהו קושיא משום די' ימים אינון משונין מכל ימות השנה לפיכך נהגו רבותינו לישב בהן בתענית בין בחול בין בשבת וכתב א"א ז"ל דבריו תמוהין שאוסר להתענות בי"ט ראשון של ר"ה והתיר להתענות בשבת ונראין דברי רבינו האיי שכתב להתענות בי"ט שני של ר"ה אנו רואין שיפה הוא שלא להתענות שכך אמרו פרנסי ישראל הראשונים לישראל לכו אכלו מעדנים ושתו ממתקים וכן בשבת שובה אין אנו רואין שיתענה האדם שהרי תשעה באב שהוא תענית חמור לא רצו לקבוע בשבת וכ"כ הרי"ץ גיאת שאין להתענות די' ימי תשובה איקרו ימי צום לא איקרו וכן יראה מהמדרש שהבאתי למעלה כי מי גוי גדול וכו' ואיתא הכי בירושלמי בריה מתריעין ולא מתענין:

What do we do on Rosh Hashanah? We eat and drink and are merry, and it is forbidden to fast at all. Now, Rav Neturnai Gaon [Sura, 9th c.] wrote that we cannot sit and fast on the first day, since it is [a festival] from the Torah, but on the second day one may, since these ten days are different from all others, and our rabbis would sit and fast, even on Shabbat. But my father Abraham wrote that this is very odd... Better are the words of Rav Hay Gaon [Pumbedita, 939-1038] who wrote that it is better not to fast on the second day of Rosh Hashanah, since the early leaders of Israel said "Go, eat sweet food and drink sweet drinks... Also, Rabbi Isaac ibn Giat [Cordova, 1038-1089] wrote that these days are called days of repentance, not days of fasting! And the Talmud teaches this day is for sounding the shofar, not for fasting.

3 ג

(א) ומ"ש ואיתא נמי בירושלמי בר"ה מתריעין ולא מתענין הוא בפ"ג דתעניות והביאו הרא"ש בשילהי ר"ה בתשובת מר שלום על אם אומרים בר"ה מועדים לשמחה והמרדכי כ' ג"כ בפ"ק דר"ה: מצאתי כ' בשם ספר אגודה אמנם האוכלים בר"ה לא יאכלו כל שבען למען לא יקילו ראשם ותהיה יראת יי על פניהם : כתב הכלבו בסי' ס"ט בשם הר"מ שמי שהתחיל להתענות בשני י"ט של ר"ה א"צ להתענות לעולם ע"כ ומ"מ נ"ל שצריך התרה כמו בשאר נדרים ולא דמי לנודר בשבת או בי"ט מאחר שיש אומרים שצריך להתענות בר"ה והאגור כתב מצאתי כתוב שיש מקומות שקבלה בידיהם שכל מי שרגיל להתענות בר"ה ומשנה רגילותו שהרגיל ואינו מתענה אינו משלים שנתו : ...

This is agreed upon and written by the Rosh, the Mordechi, the Hagahot Maimoniot, and Rabbeinu Nachshon brought several proofs for forbidding this... However, I have found in the book Sefer Aguda that nonetheless, one should not eat one's fill, so that one does not become light-headed, and the fear of God should remain... And it seems to me that those who do regularly fast on the second day and want to change their practice should come before a Beit Din and absolve their vow... since there is some validity to their practice. Also, I saw it written in the Book of Agur [Naples, d.1493] that there is an ancient tradition that anyone who fasts on Rosh Hashana and then changes their practice will die within a year... And [some say that] anyone who has a terrible dream on Rosh Hashana and fasts in order to cancel its effect, they should fast every year after that.

4 ד

ד) שם. ואין מתענין בר"ה. ובשיטה מקובצת למס' ביצה ריש פ"ב כתב משם הריטב"א וז"ל אמרו המפרשים דבר"ה שהוא יום הדין אם רואה עצמו שצריך להתענות תענית תשו' הרשות בידו ואפי' בשבת בינתיים ועליו אמרו כל היושב בתענית בשבת קורעין לו גזר דינו של ע' שנה ודוקא ביחידים ואנשי מעשה אבל שאר בני אדם לא שלא יבואו לזלזל ביו"ט של ר"ה וכן דעת רבותינו הצרפתים עכ"ל ולענין דינא אפי' אנשי מעשה לא יסמכו ע"ז רק ישתדלו מאד בין כסה לעשור כאשר יוכלון שאת בתעניות ופרישות אינהו ואביזרייהו חוץ משבת וערב יוה"כ לענין תענית. מחב"ר או' א':...

[Baghdad, 1870 - 1939]. I have seen it seen in the name of the Ritva [Seville, 1250-1330] that there are those who say that since Rosh Hashanah is the day of judgement, if one feels that they need to fast in order to repent, they absolutely may, even on Shabbat... this only applies to pious individuals, but others should not, since they would be mitigating the importance of the Rosh Hashana festival, and this is also the opinion of the rabbis of France. However, I disagree with this, and think that there are other opportunities that week to fast instead.... And even though the Maharshal's father [Poznań, 1510-1573] would not eat fish, and the Magid Mishneh [Catalan, 1283-1360] wrote not to eat meat and drink wine on Rosh Hashanah... nobody agrees with these opinions.

5 ה

יש מקומות וכו'. המתענה א"צ ללמוד כל היום דכיון שמתענה מקרי כולו ליי, ועוד דהטעם דמותר להתענות תענית חלום דהתעני' עונג הוא לו א"כ מקרי לכם עכ"ל ד"מ סי' תקכ"ט ...עמ"ש סי' תקכ"ז סס"כ דלכ"ע אסור לבשל ע"ש דלא כלבוש שתלאן זה בזה ומכח זה כ' ויש מתירין למשרתת וכו' דליתא ולא עיין במהרי"ו

[Poland, 1635-1682] One who fasts doesn't need to be studying Torah throughout the day of Rosh Hashana, because through fasting they are already dedicated to God. And there is some pleasure in doing so, in the case of cancelling a bad dream... and those who fast are forbidden to cook for others.

6ו

שיירי קרבן, שבועות פ"א

ונראה דעת ר"נ גאון אף ר"ה קרוי מועד ושמחה לכך אסר בר"ה והתירה בשבת שאינו מקרי לא מועד ולא שמחה. אבל לדידן דאין אומרים בר"ה מועדים לשמחה יש להתיר תענית בר"ה וצ"ע!

Shayarei Korban, Shevuot Ch.1

[R. David Fraenkel, Berlin, 1707-1762] It appears that when Rav Natronai Gaon forbade fasting on the first day of Rosh Hashana, it was because he saw it as a day of happiness and festiveness. However, we who don't use the words "festive" or "happy" in our [Amidah or Kiddush] prayers, we should allow fasting. We must consider this question further.

7 ז

נוהגין להתענו' ערב ראש השנה: הגה והמדקדקים נהגו שכל אחד מתענה עשרה ימים (מרדכי ספ"ק דר"ה וריש יומא) וכן נכון לעשות וכל אלו התעניות א"צ להשלים ואין קורין בב' ויי ויחל אפי' בער"ה וע"ל סימן תקס"ב סעיף ב' ואם יש ברית מילה בערב ר"ה יכולים לאכול (ב"י בשם תשובה אשכנזית) ורבים נוהגין לאכול בער"ה קודם עלות השחר (מהרי"ל) משום חוקות העכו"ם הנוהגים להתענות בערב חגיהם ויכולין לאכול בלא תנאי אחר שכן נהגו (ד"ע):

There is a custom to fast on the eve of Rosh Hashana. The RAMA [Kraków, 1530-1572] adds: And those that are exacting are accustomed to fast every one of the ten days. And such is correct to do... If there is a circumcision on the eve of Rosh Hashana, one may eat. And according to the Maharil [Mainz, 1365-1427], most people, even if they fast, eat on the eve of Rosh Hashana before daybreak; because the non-Jews have a custom to fast on the eve of their holidays.

.

8 ח

What's going on? Why do we actually celebrate on Rosh Hashana?


9 ט

(דברים ד) ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים וגו' ר' חמא בי ר' חנינה ור' הושעיה חד אמר אי זו אומה כאומה הזאת בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו שאינו יודע היאך דינו יוצא אבל ישראל אינן כן אלא לובשים לבנים ומתעטפן לבנים ומגלחין זקנם ואוכלין ושותין ושמחים יודעין שהקב"ה עושה להן ניסים.

What people are like the people of Israel? In the normal world, someone who knows they will be judged wears black clothes and is wrapped in black and lengthens their beard, because they do not know how their judgement will end. But the people of Israel are different. They wear white and wrap in white, and cut their hair nicely, and eat and drink and rejoice, knowing that the Holy One will perform miracles for them.

.

10 י

Rav Shimon Gershon Rosenberg, “The Remainder of Faith”

Kafka’s literary heroes, like Josef K. and the ‘man from the country’, are always seeking the entrance gate to the hall of the courtroom, the seat of law and justice. This is their greatest wish. Why? What is so appealing about the possibility of judgement? The answer is that judgement is the affirmation of Man; he is not mentally incapable or a minor - he is fitting, capable, deserving of being judged. Therefore, he can demand the festivity and celebration of his existence. And in truth, a subtle form of celebration is slowly vanishing from our world as society moves away from the concept of judgement, and no longer finds the gate to the Law. The lack of judgement is the Kafkaesque situation so typical to the society in which we live - nobody can judge us, and nobody even really counts us. We live stam, meaninglessly, and in this meaninglessness there is no crime and no sin for which one can ever be judged - only the stam. Life as caprice, chaos, randomness, the “impurity of chance” [טומאת קרי].

11 יא

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ:

Avinu Malkeinu, make this hour an hour of mercy and a time of acceptance before you!