דף מקורות אביב ישראלי- ערך חיי אדם

(ה) כֵּיצַד מְאַיְּמִין אֶת הָעֵדִים עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת, הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן וּמְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן. שֶׁמָּא תֹאמְרוּ מֵאֹמֶד, וּמִשְּׁמוּעָה, עֵד מִפִּי עֵד וּמִפִּי אָדָם נֶאֱמָן שָׁמַעְנוּ, אוֹ שֶׁמָּא אִי אַתֶּם יוֹדְעִין שֶׁסּוֹפֵנוּ לִבְדֹּק אֶתְכֶם בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה. הֱווּ יוֹדְעִין שֶׁלֹּא כְדִינֵי מָמוֹנוֹת דִּינֵי נְפָשׁוֹת. דִּינֵי מָמוֹנוֹת, אָדָם נוֹתֵן מָמוֹן וּמִתְכַּפֵּר לוֹ. דִּינֵי נְפָשׁוֹת, דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו תְּלוּיִין בּוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְקַיִן שֶׁהָרַג אֶת אָחִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד) דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים, אֵינוֹ אוֹמֵר דַּם אָחִיךָ אֶלָּא דְּמֵי אָחִיךָ, דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו. דָּבָר אַחֵר, דְּמֵי אָחִיךָ, שֶׁהָיָה דָמוֹ מֻשְׁלָךְ עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים. לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי, לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא. וְכָל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא. וּמִפְּנֵי שְׁלוֹם הַבְּרִיּוֹת, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ אַבָּא גָדוֹל מֵאָבִיךָ. וְשֶׁלֹּא יְהוּ מִינִין אוֹמְרִים, הַרְבֵּה רָשֻׁיּוֹת בַּשָּׁמָיִם. וּלְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד וְכֻלָּן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. לְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַיָּב לוֹמַר, בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם. וְשֶׁמָּא תֹאמְרוּ מַה לָּנוּ וְלַצָּרָה הַזֹּאת, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר (ויקרא ה) וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְגוֹ'. וְשֶׁמָּא תֹאמְרוּ מַה לָּנוּ לָחוּב בְּדָמוֹ שֶׁל זֶה, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר (משלי יא) וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה:

(5) How did they admonish witnesses in capital cases? They brought them in and admonished them, [saying], “Perhaps you will say something that is only a supposition or hearsay or secondhand, or even from a trustworthy man. Or perhaps you do not know that we shall check you with examination and inquiry? Know, moreover, that capital cases are not like non-capital cases: in non-capital cases a man may pay money and so make atonement, but in capital cases the witness is answerable for the blood of him [that is wrongfully condemned] and the blood of his descendants [that should have been born to him] to the end of the world.” For so have we found it with Cain that murdered his brother, for it says, “The bloods of your brother cry out” (Gen. 4:10). It doesn’t say, “The blood of your brother”, but rather “The bloods of your brother” meaning his blood and the blood of his descendants. Another saying is, “The bloods of your brother” that his blood was cast over trees and stones. Therefore but a single person was created in the world, to teach that if any man has caused a single life to perish from Israel, he is deemed by Scripture as if he had caused a whole world to perish; and anyone who saves a single soul from Israel, he is deemed by Scripture as if he had saved a whole world. Again [but a single person was created] for the sake of peace among humankind, that one should not say to another, “My father was greater than your father”. Again, [but a single person was created] against the heretics so they should not say, “There are many ruling powers in heaven”. Again [but a single person was created] to proclaim the greatness of the Holy Blessed One; for humans stamp many coins with one seal and they are all like one another; but the King of kings, the Holy Blessed One, has stamped every human with the seal of the first man, yet not one of them are like another. Therefore everyone must say, “For my sake was the world created.” And if perhaps you [witnesses] would say, “Why should we be involved with this trouble”, was it not said, “He, being a witness, whether he has seen or known, [if he does not speak it, then he shall bear his iniquity] (Lev. 5:1). And if perhaps you [witnesses] would say, “Why should we be guilty of the blood of this man?, was it not said, “When the wicked perish there is rejoicing” (Proverbs 11:10).]

https://www.mako.co.il/news-channel12/friday_newscast/Article-cfe579e32870d61027.htm

הטקסט שלמדנו במסכת סנהדרין עוסק בערך חיי האדם וחשיבות העליונה של ערך זה. בחרתי להוסיף כתבה על הילד בן 10 שהתאבד מחרם כדי להדגיש את הקשר בן החברה לבין ערך חיי האדם.

בדור שלנו כיום לרשתות החברתיות ישנה כוח עוצמתי שיכול לגרום לילדים חסרי ביטחון לשים כץ לחייהם ישנה הרבה מקרים לצערנו בהם ילדים חסרי בטחון מאבדים את זה ולא מצליחים לטפל בבעיות ומעדיפים לשים קץ לחייהם מאשר לפנות להוריהם, למחנכת, מנהלת, בן אדם מבוגר, לצערי כיום ילדים לא מבינים איך להתמודד אם חרם או בעיה חברתית והולכים בדרך הקצרה שזה למות במקום להתמודד כי החיים זה התמודדות אחת גדולה ודברים עוברים בסופו של דבר ועצוב שאין תמיכה או מבוגר שיודעים על מקרה של ילד כזה או אחר, הפתרון הוא באמת שכל הורה יחטט בטלפון ויעבור מידי יום ליד בית ספר אם הוא חושד שהילד ללא חיי חברה ובכך יש פתרונות כמו לעבור בית ספר, עיר, ולא לאבד ילד שזה הנורא מכל

(ה) וְאַ֨ךְ אֶת־דִּמְכֶ֤ם לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ אֶדְרֹ֔שׁ מִיַּ֥ד כָּל־חַיָּ֖ה אֶדְרְשֶׁ֑נּוּ וּמִיַּ֣ד הָֽאָדָ֗ם מִיַּד֙ אִ֣ישׁ אָחִ֔יו אֶדְרֹ֖שׁ אֶת־נֶ֥פֶשׁ הָֽאָדָֽם׃
(5) But for your own life-blood I will require a reckoning: I will require it of every beast; of man, too, will I require a reckoning for human life, of every man for that of his fellow man!

(ג) וּמִנַּיִן שֶׁכֵּן הוּא הַדִּין. שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט ו) "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" זֶה הַהוֹרֵג בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. (בראשית ט ה) "אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרשׁ" זֶה הוֹרֵג עַצְמוֹ. (בראשית ט ה) "מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ" זֶה הַמּוֹסֵר חֲבֵרוֹ לִפְנֵי חַיָּה לְטָרְפוֹ. (בראשית ט ה) "מִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם" זֶה הַשּׂוֹכֵר אֲחֵרִים לַהֲרֹג אֶת חֲבֵרוֹ. וּבְפֵרוּשׁ נֶאֱמַר בִּשְׁלָשְׁתָּן לְשׁוֹן דְּרִישָׁה הֲרֵי דִּינָם מָסוּר לַשָּׁמַיִם:

(3) How do we know that to be the law? It is written : "Whoever sheds human blood, by human hands shall his own blood be shed" (Genesis 9:6). This refers to one who commits murder himself and not through an agent. "I will require your lifeblood" (9:5) refers to suicide. "I will require it of any beast" refers to one who puts a man in front of a beast to devour him. "Of man I will require a reckoning for human life, of every man for that of his fellow man" (9:5) refers to one who hires others to kill his fellow man. The verb require is explicitly iterated in the three cases to show that the verdict is left with God.

מטרות ללימוד הטקסטים:

*אסור לפגוע באדם אחר וחשוב לכבד אותו.

כבוד האדם הוא ערך המתייחס אל תכונתו הייחודית של האדם כאדם; הוא משווה משמעות מוסרית לעצם היות האדם אנושי.

*כשבן אדם יכיר את הטקסטים של מורשתו תיהיה לו השקפת עולם משלו ודעה ששייכת לו וזה יעזור לו לפתח טענות והצדקות שיעזרו לו להביא את דעתו גם בנוגע לדילמות אחרות.

*התלמידים יחשפו לטקסטים שונים שיתנו להם העשרה בתורה,תלמוד,משנה.

שאלות:

1. הסבירו את הטעם לעונש שמקבל אדם ששופך דמים? מאיזה פסוק למדת זאת? צטטו.

2. הסבירו את המקרה של מוות על ידי שליח ואת הדין שבא בעקבות הריגה על ידי שליח.

3. כתבו האם לדעתכם יש להקל בעונש של אדם ששילח אדם אחד להרוג מעונשו של אדם שהרג בעצמו.

בטקסט ממשנה תורה מבואר הציווי מהתורה לפיו אדם ששופך דמים העונש על המעשה יהיה שפיכת דמו שלו. הרמב"ם במשנה תורה מביא כמה סימוכים מהתורה שלפיו האדם הרוצח יידרש על ידי ה', גם האדם ההורג את עצמו ולא את חברו יידרש על ידי האל. בדבר זה ממוחש העיקרון של השייכות של אדם לבוראו ולא לעצמו. ערך החיים אינו רק ערך עליון מבחינה תאורטית אלא יש לו השלכות הלכתיות וציווי מפורש לא ליטול חיים לא של האחר ולא שלך.

במתאבד מדעת, אין נוהגים דיני אבלות - לא מספידים אותו ולא מתאבלים עליו מתאבד נידון להיקבר מחוץ לגדר, ואין יושבים עליו שבעה. כלומר היחס מחמיר עם המעשה.

(טז) הוּא הָיָה אוֹמֵר, הַכֹּל נָתוּן בְּעֵרָבוֹן, וּמְצוּדָה פְרוּסָה עַל כָּל הַחַיִּים. הַחֲנוּת פְּתוּחָה, וְהַחֶנְוָנִי מֵקִיף, וְהַפִּנְקָס פָּתוּחַ, וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת, וְכָל הָרוֹצֶה לִלְווֹת יָבֹא וְיִלְוֶה, וְהַגַּבָּאִים מַחֲזִירִים תָּדִיר בְּכָל יוֹם, וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, וְהַדִּין דִּין אֱמֶת, וְהַכֹּל מְתֻקָּן לַסְּעוּדָה:

(16) He used to say: everything is given against a pledge, and a net is spread out over all the living; the store is open and the storekeeper allows credit, but the ledger is open and the hand writes, and whoever wishes to borrow may come and borrow; but the collectors go round regularly every day and exact dues from man, either with his consent or without his consent, and they have that on which they [can] rely [in their claims], seeing that the judgment is a righteous judgment, and everything is prepared for the banquet.

גם במסכת אבות מופיע רעיון שהחיים וכל מה שטמון בתוכם נתון לאדם בעירבון והוא יצטרך להחזיר אותם והם אינם שייכים לו ה' מדומה לבעל בית שמלווה ורושמים אצלו כמו אצל בעל מכולת אבל הכל בסוף צריך להחזיר. בהקשר להתאבדות הרעיון הוא דומה אדם שמקפח את חיוו הוא מבזבז דבר שאינו שייך לו והוא אמור להחזיר לה'