(א) וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְהָ֣אֱלֹהִ֔ים נִסָּ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַבְרָהָ֖ם וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ (ב) וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֨ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֙בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּרִיָּ֑ה וְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל אַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ (ג) וַיַּשְׁכֵּ֨ם אַבְרָהָ֜ם בַּבֹּ֗קֶר וַֽיַּחֲבֹשׁ֙ אֶת־חֲמֹר֔וֹ וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י נְעָרָיו֙ אִתּ֔וֹ וְאֵ֖ת יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ וַיְבַקַּע֙ עֲצֵ֣י עֹלָ֔ה וַיָּ֣קָם וַיֵּ֔לֶךְ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אָֽמַר־ל֥וֹ הָאֱלֹהִֽים׃ (ד) בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֧ם אֶת־עֵינָ֛יו וַיַּ֥רְא אֶת־הַמָּק֖וֹם מֵרָחֹֽק׃ (ה) וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָהָ֜ם אֶל־נְעָרָ֗יו שְׁבוּ־לָכֶ֥ם פֹּה֙ עִֽם־הַחֲמ֔וֹר וַאֲנִ֣י וְהַנַּ֔עַר נֵלְכָ֖ה עַד־כֹּ֑ה וְנִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה וְנָשׁ֥וּבָה אֲלֵיכֶֽם׃
אחר הדברים האלה. יש מרבותינו אומרים אחר דבריו של שטן, שהיה מקטרג ואומר מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך פר אחד או איל אחד, אמר לו כלום עשה אלא בשביל בנו, אלו הייתי אומר לו זבח אותו לפני לא היה מעכב.
There are some Sages who say [that this event occurred] “After the words of Satan” who said accusingly [to God], “From all the feasts that Avraham prepared, he did not offer as sacrifice to You a single bull or ram.” He [God] responded to him, “He does everything for the sake of his son. Yet, if I were to say to him, ‘Sacrifice him to Me,’ he would not refuse.”
ויהי אחר הדברים האלה - כל מקום שנאמר: אחר הדברים האלה מחובר אל הפרשה שלמעלה. אחר הדברים האלה שהרג אברם המלכים אמר לו הקב"ה: אל תירא אברם מן האומות.
ויהי אחר הדברים האלה, whenever we find the construction אחר הדברים האלה what follows is conceptually immediately following what has been reported immediately before. Examples are found in 15,1 after Avraham had killed the four kings who had taken Lot captive. At that time G’d had told him not to be afraid of any repercussions.
ויהי אחר הדברים האלה, אחר מה שקרה לאברהם עם אבימלך וארכו לו שם הימים ובא לו לבאר שבע לגור שם היה הדבר הזה שנסה אלהים את אברהם בדבר בנו יחידו, וענין הנסיון קשה מאד לספרו על האל, כי הוא חוקר לב ומבין כליות וידע כי אברהם יעשה מצותו, ואם להודיע לבני עולם, הנה לא היה שם בעת העקדה אלא אברהם ובנו יצחק, כי אפילו נעריו שהלכו עמו לא ידעו בזה הדבר, ומי הודיע דבר זה לעולם, ואפילו היה הוא מספר מי מאמין לו; והאמת כי הנסיון הזה להראות לבני עולם אהבת אברהם השלמה, ולא נעשה לאותם הדורות אלא לדורות הבאים המאמינים בתורה שכתב משה רבינו מפי האל ובספוריה שיראו עד היכן הגיע אהבת אברהם לאל; וילמדו ממנה לאהבה את ה' בכל לבבם ובכל נפשם,
ויהי אחר הדברים האלה, after what happened to Avraham with Avimelech and as a result of his pact he had resided among the Philistines for many years, so that he had decided to migrate to Beer Sheva. At that point he received the instruction from G’d concerning his only son (by Sarah). It is very difficult to explain the matter of G’d’ “testing” someone, seeing that G’d knows in advance what the result of such a test is going to be. What then is the point of such a test? If the point was to demonstrate to the world at large that Avraham successfully passed such a test, how could this be accomplished in a setting where only Avraham and Yitzchok were present? He had even left the lads who had accompanied him behind so that there were no witnesses whatsoever to his carrying out a command which he had not even told Yitzchok about until the last possible moment! Even if Avraham had told someone what had transpired on the mountain, who would have believed him? The truth is that the purpose of the trial was to demonstrate to the world Avraham’s love for G’d. It was not meant to demonstrate anything to the generation during which Avraham lived, but to prove this to subsequent generations of people who believed in the Torah which was handed down to us by Moses at the command of G’d Himself.