How Busy is Too Busy? An Ancient Jewish Question for Modern Times (Copy)

מתני' שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה חולין ומשמשיהן פטורין מן הסוכה אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה

מה"מ? דת"ר: (דברים ו, ז) בשבתך בביתך, פרט לעוסק במצוה; ובלכתך בדרך ,פרט לחתן. מכאן אמרו הכונס את הבתולה פטור, ואת האלמנה חייב. מאי משמע? אמר רב הונא:כדרך - מה דרך רשות, אף כל רשות - לאפוקי האי דבמצוה עסוק. מי לא עסקינן דקאזיל לדבר מצוה, וקא אמר רחמנא ליקרי? אם כן, לימא קרא בשבת ובלכת. מאי בשבתך ובלכתך? בלכת דידך הוא דמיחייבת, הא בלכת דמצוה פטירת. אי הכי אפילו כונס את האלמנה נמי!כונס את הבתולה טריד, כונס אלמנה לא טריד.וכל היכא דטריד ה"נ דפטור?! אלא מעתה, טבעה ספינתו בים דטריד הכי נמי דפטור !וכי תימא ה"נ, והאמר ר' אבא בר זבדא אמר רב: אבל חייב בכל המצות האמורות בתורה, חוץ מן התפילין, שהרי נאמר בהן פאר.הכא טריד טירדא דמצוה, התם טריד טירדא דרשות, והעוסק במצוה פטור מן המצוה.מהכא נפקא?! מהתם נפקא! דתניא (במדבר ט, ו) ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם וגו' אותם אנשים מי היו נושאי ארונו של יוסף היו דברי ר' יוסי הגלילי

Mishnah:
People who are exempt from eating in Sukkah - mitzvah messengers, the ill, their caretakers. One may eat and drink in a casual or temporary way outside the Sukkah.
(ר"ע אומר: מישאל ואלצפן היו, שהיו עוסקין בנדב ואביהוא. ר' יצחק אומר: אם נושאי ארונו של יוסף היו, כבר היו יכולין ליטהר! אם מישאל ואלצפן היו, יכולין היו ליטהר! אלא, עוסקין במת מצוה היו, שחל שביעי שלהן להיות בערב פסח, שנאמר (במדבר ט, ו) ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא. ביום ההוא אין יכולין לעשות, הא למחר יכולין לעשות! צריכא: דאי אשמעינן התם, משום דלא מטא זמן חיובא דפסח, אבל הכא דמטא זמן ק"ש אימא לא, צריכא . ואי אשמעי' הכא משום דליכא כרת אבל התם דאיכא כרת אימא לא, צריכא.
(ט) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה.
(9) And Moses spoke so unto the children of Israel; but they hearkened not unto Moses for impatience of spirit, and for cruel bondage.
(ב) "מקוצר רוח" - כל מי שהוא מיצר רוחו ונשימתו קצרה ואינו יכול להאריך בנשימתו קרוב לענין זה שמעתי בפרשה זו מרבי ברוך בר' אליעזר והביא לי ראיה ממקרא זה (ירמיהו טז) בפעם הזאת אודיעם את ידי ואת גבורתי וידעו כי שמי ה' למדנו כשהקב"ה מאמן את דבריו אפי' לפורענות מודיע ששמו ה' וכ"ש האמנה לטובה ורבותינו דרשוהו (ש"ר סנהדרין קיא) לענין של מעלה (שמות ה) שאמר משה למה הרעותה אמר לו הקב"ה חבל על דאבדין ולא משתכחין יש לי להתאונן על מיתת האבות הרבה פעמים נגליתי עליהם באל שדי ולא אמרו לי מה שמך ואתה אמרת מה שמו מה אומר אליהם
(טז) הוא היה אומר, לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין לבטל ממנה. אם למדת תורה הרבה , נותנים לך שכר הרבה. ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעלתך . ודע, מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא.
(16) He used to say: It is up to you to finish the work, but you are not free to abandon it. If you studied much Torah, much reward will be given you. And faithful is your employer who shall pay you the reward for your labor. And know that the reward for the righteous will be in the time to come.