אבות ג, יג:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, מַרְגִּילִין לְעֶרְוָה. מָסֹרֶת, סְיָג לַתּוֹרָה…
ברטנורא, על אתר: (קבלות שנלמדו במסורת)
מָסֹרֶת סְיָג לַתּוֹרָה. הַמָּסֹרֶת שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ חֲכָמִים בַּחֲסֵרוֹת וִיתֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, הֵם גָּדֵר וְחִזּוּק לַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁעַל יְדֵיהֶם אָנוּ מְבִינִים כַּמָּה מִצְוֹת אֵיךְ יַעֲשׂוּ אוֹתָם. כְּמוֹ בַּסֻּכּוֹת בַּסֻּכֹּת בַּסֻּכֹּת, שְׁנַיִם חֲסֵרִים וְאֶחָד מָלֵא, שֶׁמִּמֶּנּוּ אָנוּ לוֹמְדִים לְהַכְשִׁיר סֻכָּה בְּשָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת.
הלכות מלכים ומלחמותיהם פ"יא, ה"א: (משיח- אמונה שנלמדה במסורת)
הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עָתִיד לַעֲמֹד וּלְהַחְזִיר מַלכוּת דָּוִד לְיָשְׁנָהּ לַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה. וּבוֹנֶה הַמִּקְדָּשׁ וּמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל. וְחוֹזְרִין כָּל הַמִּשְׁפָּטִים בְּיָמָיו כְּשֶׁהָיוּ מִקֹּדֶם. מַקְרִיבִין קָרְבָּנוֹת. וְעוֹשִׂין שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת כְּכָל מִצְוָתָן הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה.וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בּוֹ. אוֹ מִי שֶׁאֵינוֹ מְחַכֶּה לְבִיאָתוֹ. לֹא בִּשְׁאָר נְבִיאִים בִּלְבַד הוּא כּוֹפֵר. אֶלָּא בַּתּוֹרָה וּבְמשֶׁה רַבֵּנוּ. שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה הֵעִידָה עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל, ג) "וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ" וְגוֹ' (דברים ל, ד) "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם" וְגוֹ' (דברים ל, ה) "וֶהֱבִיאֲךָ ה'". וְאֵלּוּ הַדְּבָרִים הַמְפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה הֵם כּוֹלְלִים כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ עַל יְדֵי כָּל הַנְּבִיאִים...
הלכות מלכים ומלחמותיהם פ"יא ה"ג: (האם ניתן לטעות בנוגע לזהות המשיח?)
וְאַל יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁהַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים וּמְחַדֵּשׁ דְּבָרִים בָּעוֹלָם אוֹ מְחַיֶּה מֵתִים וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ ,אֵין הַדָּבָר כָּךְ. שֶׁהֲרֵי רַבִּי עֲקִיבָא חָכָם גָּדוֹל מֵחַכְמֵי מִשְׁנָה הָיָה. וְהוּא הָיָה נוֹשֵׂא כֵּלָיו שֶׁל בֶּן כּוֹזִיבָא הַמֶּלֶךְ. וְהוּא הָיָה אוֹמֵר עָלָיו שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וְדִמָּה הוּא וְכָל חַכְמֵי דּוֹרוֹ שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. עַד שֶׁנֶּהֱרַג בַּעֲוֹנוֹת. כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱרַג נוֹדַע לָהֶם שֶׁאֵינוֹ. וְלֹא שָׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ חֲכָמִים לֹא אוֹת וְלֹא מוֹפֵת.
הלכות מלכים ומלחמותיהם פ"יא ה"ד-ה: (איך יודעים מיהו המשיח?)
וְאִם יַעֲמֹד מֶלֶךְ מִבֵּית דָּוִד הוֹגֶה בַּתּוֹרָה וְעוֹסֵק בְּמִצְוֹת כְּדָוִד אָבִיו. כְּפִי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה. וְיָכֹף כָּל יִשְׂרָאֵל לֵילֵךְ בָּהּ וּלְחַזֵּק בִּדְקָהּ. וְיִלָּחֵם מִלְחֲמוֹת ה'. הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא מָשִׁיחַ.אִם עָשָׂה וְהִצְלִיחַ וּבָנָה מִקְדָּשׁ בִּמְקוֹמוֹ וְקִבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זֶה מָשִׁיחַ בְּוַדַּאי. וִיתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לַעֲבֹד אֶת ה' בְּיַחַד שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד: וְאִם לֹא הִצְלִיחַ עַד כֹּה, אוֹ נֶהֱרָג, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ זֶה שֶׁהִבְטִיחָה עָלָיו תּוֹרָה, וַהֲרֵי הוּא כְּכָל מַלְכֵי בֵּית דָּוִד הַשְּׁלֵמִים הַכְּשֵׁרִים שֶׁמֵּתוּ...
ריא"כ, תם הכסף, דרוש שמונה: (האמונה במשיח היא רעיון רציונלי)
אמר יוסף אבן כספי, עתה ראוי שנבאר הדרוש השמיני והוא באור ענין בית שלישי שאנו מחכים היום, ורבים מזולתנו מן העמים חולקים עלינו…
ואני תמה מהמפרשים, הנה אין ספק כי תחיית המתים והעולם הבא הוא דרוש יותר נכבד מאד מאד מסופק מביאת המשיח, ודי להם כי ימצאוהו במקום אחד בכל מקום במקרא, ולא יהיה די להם מזה היעוד בעשרים פעמים. אמנם אצל יודעי האמת די בפעם אחת כמו מכל דרוש, ולכן די לי מיעוד המשיח בפעם אחת, ואם שתים או שלוש רב מאוד, כ"ש שראוי לכל משכיל מן הסברא ושקול הדעת להאמין בו ולא יצטרך ליעוד בכתובים כלל, וזה שוה לנו ולכל האומות, וגם אם שיהיה המוני או פילוסוף, רצוני, כי לכלם ידוע שהוא אפשר קרוב, ואנחנו נבאר תחלה ענין הסברא.
מי לא ידע או מי לא יראה תמיד התקומות והנפילות לעם ועם תמיד מתחלפות, וזה בין הישמעאלים בינם ובין עצמם בחלוף מלכויותיהם, וכן בתוך הנוצרים ובין הישמעאלים, כמו שבימינו לקחו הישמעאלים עקרים מיד הנוצרים, ותחלה לקחו כל ארץ הגליל וסוריא, וכן הנוצרים לקחו מן הישמעאלים כל מלכות ארגון ואי מיורקה, ומי יתן טעם לזה? והא-ל יודע למה זה. א"כ למה יהיה בעיני שום אדם דבר פלא ישוב ארץ ישראל לנו מיד הישמעאלים כי ירצה הא-ל?.
ועוד, הנה הארץ הזאת, רצוני ארץ ישראל וירושלים, אנחנו לקחנוה מיד כנען, כי כן רצה הא-ל, ואחר לקחוה מידנו בני החיה הראשונה, ואחר לקחוה מידם החיה השנית ונתנוה לנו, ואחר לקחוהו מידנו בני החיה השלישית היא מלכות רומי שהוא מאברי יוון, ואחר לקחוהו מידם בני החיה הרביעית, וכמה פעמים עבר שם מלך צרפת ולא הצליח, וגם עתה מכין עצמו לעבור שם ומי יודע אם יצליח אם לא?. ואיך שיהיה הנה הארץ הזאת אם שתשאר לישמעאלים כמו שהוא היום או שיכבשוה הנוצרים, התמו החיות? או אין עוד תקומות ונפילות?, והנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, ומדוע יתפארו עלינו הנוצרים, אף כי יחרפונו כי אבדנו הארץ ההיא, ויתנו לזה סיבות מרינו במשיחם, כאילו נועץ ה' עמם או גלה סודו להם.
והנה קודם שנולד משיחם התחילה מלכות רומי - שהוא מכלל החיה השלישית - להתגבר ולמשול עלינו ועל זולתנו רוב העולם, ונשלם ענינו כמו שבעים שנה אחר משיחם, א"כ איך היה זה הענין סבה לגלותנו?.
ועוד, מלכות רומי שכבשה מלכותנו היו כופרים במשיחם כמונו, כי כל הארץ היו אז עובדי נוגה או שבתאי כמו שמבואר ביוסיפון, א"כ לא הצליחו בני רומי עלינו בעבור השענם והאמינם במשיח הידוע. וקשה מזה, כי אחרי שהאמינו בני רומי במשיח הנוצרים גמל להם הא-ל זאת הגמולה, כי הישמעאלים שהיו כופרים בו לקחוה מיד הנוצרים, ומה יש עוד?.
היש שגעון כזה? רצוני, שיעלה על לבנו לבור ולדעת טעם וסבה בפעולת הא-להים באלה, ואנחנו לא נוכל לדעת את אשר לפנינו, ואף לא מהסופרים הגדולים, ולכן הוכיחנו הנביא ישעיה ואמר כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם, ומי יתן סבה וטעם לשינוי גלותינו ושעבודתנו, עד שיתן סיבה למה היה שעבוד מצרים ארבע מאות שנה, ואחר בימי השופטים ביד מלך ארם שמונה שנים, ואחר ביד מדין ז' שנים, ואחר ביד מלך מואב י"ח שנה, ואחר ביד מלך חצור כ' שנה, מי יתן טעם לכל אלו החלופים?,
ואע"פ שיתהלל שום אדם לתת טעם באלה, מי יאמין לו שהגיע לדעת הטעם והסבה שהוא אצל הא-ל, ולמה חרבן בית ראשון עמד שבעים שנה, ואין ראוי לנו לשאול למה היה כן לא פחות ולא יותר,
ואם עתה עמד חורבן בית שני אלף שנה ויותר ויעמוד עוד ברצון הא-ל, איך ובמה נוכל לבוא לפניו ית' ולשאול למה תעשה כה לעבדיך?, או למה עשית כל אלו החלופים לעמנו מעת צאתנו ממצרים? עד היום הזה? והדבור בכל זה שגעון מופלג.
ובכלל כל אלו החלופים ראיה ועדות נאמנה לנו על היות שובנו לארץ ישראל אפשרי, כי לא תמה האיפשרות, כ"ש עם היות אלו החלופים דברים נהוגים אצלינו תמיד זה נוצח וזה נצוח, כ"ש שירמיה שתק והזהיר כל אדם שלא ישאל והזהיר כל אדם שלא ישאל טעם לאלו החלופים והתקומות והנפילות… וכן הענין משנוי הזמנים פעמים בא בארוכה פעמים בקצרה, כ"ש שהזמן הארוך לנו הוא קצר לו ית', כי אלף שנים בעיניו כיום אתמול.
ועוד ילמד סתום מן המפורש, על היות אפשרי קרוב צאתינו מן הגלות זה, עם היותנו חפשים לעצמנו ולא אדון לנו, וזה כי בהיותנו עבדים נסגרים במצרים, הא-ל הוציאנו משם ביד רמה, ומדוע לא יקל זה יותר לו ית' עלינו היום?, האם אין חומר עוד ביד היוצר הזה לברוא איש כמשה או קטן ממנו שיבא לפני המלכים והם ימסרנו לו, כמו שמסר פרעה באחרית, ואם תחלה הכביד פרעה את לבו מאוד? או מדוע לא יעשה הא-ל לנו כמו שעשה בבית שני שהחיה השנית כורש העביר קול בכל מלכותו 'מי בכם מכל עמו…', ולא השתדל בזה שום אדם, התמו המלאכות מן הא-ל ית'? אין עוד כלי אצלו להוציאנו מגלותנו פעם שלישית?, אם כענין הפעם הראשונה, אם כענין הפעם השנית, או אולי דרך שלישית חדשה, לא נוכל לשער?,
ומדוע לא יקל - כמו שאמרנו - שעוד יביא ה' איש יעשה כמעשה משה וילך אל מלך מצרים, ומלך תתר, ומסרו לו היהודים וארץ ישראל?, או יקום מלך ויכבוש את כל א"י מיד מלך מצרים הנקרא אלשולטאן היום, ויעבור קול בכל מלכותו שנשוב לארצנו?, ואולי יהיה זה מלך התתר שהוא מלך בבל היום, או יהיה מלך צרפת הקיסר שגם הוא מצפון, או אולי מבלי כל אלה, יעיר השם ית' מחר או מחרתו רוח השלטון היום שימסור ארץ ישראל לנו ויאספו שמה כל היהודים הנמצאים בכל מלכותו וזולתם מארבע רוחות השמים.
ובכלל, מי יוכל לספר הדרכים דרכי א-ל, ואנחנו לא נוכל לשער אחד מני אלף הידועים אצלו ית'? כללו של דבר, למה נטרח לחשוב מחשבות איך יעשה ה' כל נפלאותיו, והוא ידע מה שיעשה ואיך ומתי יעשה, אבל הכלל כי הענין מטבע האפשרי, ולא יוכל נוצרי שישמע אלי לחלוק על זה...
הרצל, מיומניו:
כשתקום מדינה ביום מן הימים, יראה הכל קטן ומובן מאליו. היסטוריון הוגן ממני יגיע אולי למסקנה שבכל זאת היה בכך משהו, שעיתונאי יהודי חסר אמצעים, בעיצומו של השפל העמוק ביותר של העם היהודי, בימי האנטישמיות המבחילה ביותר, הפך פיסת בד – לדגל, ואספסוף עלוב – לעם, המתקבץ בקומה זקופה סביב הדגל הזה.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, מַרְגִּילִין לְעֶרְוָה. מָסֹרֶת, סְיָג לַתּוֹרָה…
ברטנורא, על אתר: (קבלות שנלמדו במסורת)
מָסֹרֶת סְיָג לַתּוֹרָה. הַמָּסֹרֶת שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ חֲכָמִים בַּחֲסֵרוֹת וִיתֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, הֵם גָּדֵר וְחִזּוּק לַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁעַל יְדֵיהֶם אָנוּ מְבִינִים כַּמָּה מִצְוֹת אֵיךְ יַעֲשׂוּ אוֹתָם. כְּמוֹ בַּסֻּכּוֹת בַּסֻּכֹּת בַּסֻּכֹּת, שְׁנַיִם חֲסֵרִים וְאֶחָד מָלֵא, שֶׁמִּמֶּנּוּ אָנוּ לוֹמְדִים לְהַכְשִׁיר סֻכָּה בְּשָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת.
הלכות מלכים ומלחמותיהם פ"יא, ה"א: (משיח- אמונה שנלמדה במסורת)
הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עָתִיד לַעֲמֹד וּלְהַחְזִיר מַלכוּת דָּוִד לְיָשְׁנָהּ לַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה. וּבוֹנֶה הַמִּקְדָּשׁ וּמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל. וְחוֹזְרִין כָּל הַמִּשְׁפָּטִים בְּיָמָיו כְּשֶׁהָיוּ מִקֹּדֶם. מַקְרִיבִין קָרְבָּנוֹת. וְעוֹשִׂין שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת כְּכָל מִצְוָתָן הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה.וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בּוֹ. אוֹ מִי שֶׁאֵינוֹ מְחַכֶּה לְבִיאָתוֹ. לֹא בִּשְׁאָר נְבִיאִים בִּלְבַד הוּא כּוֹפֵר. אֶלָּא בַּתּוֹרָה וּבְמשֶׁה רַבֵּנוּ. שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה הֵעִידָה עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל, ג) "וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ" וְגוֹ' (דברים ל, ד) "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם" וְגוֹ' (דברים ל, ה) "וֶהֱבִיאֲךָ ה'". וְאֵלּוּ הַדְּבָרִים הַמְפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה הֵם כּוֹלְלִים כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ עַל יְדֵי כָּל הַנְּבִיאִים...
הלכות מלכים ומלחמותיהם פ"יא ה"ג: (האם ניתן לטעות בנוגע לזהות המשיח?)
וְאַל יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁהַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים וּמְחַדֵּשׁ דְּבָרִים בָּעוֹלָם אוֹ מְחַיֶּה מֵתִים וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ ,אֵין הַדָּבָר כָּךְ. שֶׁהֲרֵי רַבִּי עֲקִיבָא חָכָם גָּדוֹל מֵחַכְמֵי מִשְׁנָה הָיָה. וְהוּא הָיָה נוֹשֵׂא כֵּלָיו שֶׁל בֶּן כּוֹזִיבָא הַמֶּלֶךְ. וְהוּא הָיָה אוֹמֵר עָלָיו שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וְדִמָּה הוּא וְכָל חַכְמֵי דּוֹרוֹ שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. עַד שֶׁנֶּהֱרַג בַּעֲוֹנוֹת. כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱרַג נוֹדַע לָהֶם שֶׁאֵינוֹ. וְלֹא שָׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ חֲכָמִים לֹא אוֹת וְלֹא מוֹפֵת.
הלכות מלכים ומלחמותיהם פ"יא ה"ד-ה: (איך יודעים מיהו המשיח?)
וְאִם יַעֲמֹד מֶלֶךְ מִבֵּית דָּוִד הוֹגֶה בַּתּוֹרָה וְעוֹסֵק בְּמִצְוֹת כְּדָוִד אָבִיו. כְּפִי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה. וְיָכֹף כָּל יִשְׂרָאֵל לֵילֵךְ בָּהּ וּלְחַזֵּק בִּדְקָהּ. וְיִלָּחֵם מִלְחֲמוֹת ה'. הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא מָשִׁיחַ.אִם עָשָׂה וְהִצְלִיחַ וּבָנָה מִקְדָּשׁ בִּמְקוֹמוֹ וְקִבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זֶה מָשִׁיחַ בְּוַדַּאי. וִיתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לַעֲבֹד אֶת ה' בְּיַחַד שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד: וְאִם לֹא הִצְלִיחַ עַד כֹּה, אוֹ נֶהֱרָג, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ זֶה שֶׁהִבְטִיחָה עָלָיו תּוֹרָה, וַהֲרֵי הוּא כְּכָל מַלְכֵי בֵּית דָּוִד הַשְּׁלֵמִים הַכְּשֵׁרִים שֶׁמֵּתוּ...
ריא"כ, תם הכסף, דרוש שמונה: (האמונה במשיח היא רעיון רציונלי)
אמר יוסף אבן כספי, עתה ראוי שנבאר הדרוש השמיני והוא באור ענין בית שלישי שאנו מחכים היום, ורבים מזולתנו מן העמים חולקים עלינו…
ואני תמה מהמפרשים, הנה אין ספק כי תחיית המתים והעולם הבא הוא דרוש יותר נכבד מאד מאד מסופק מביאת המשיח, ודי להם כי ימצאוהו במקום אחד בכל מקום במקרא, ולא יהיה די להם מזה היעוד בעשרים פעמים. אמנם אצל יודעי האמת די בפעם אחת כמו מכל דרוש, ולכן די לי מיעוד המשיח בפעם אחת, ואם שתים או שלוש רב מאוד, כ"ש שראוי לכל משכיל מן הסברא ושקול הדעת להאמין בו ולא יצטרך ליעוד בכתובים כלל, וזה שוה לנו ולכל האומות, וגם אם שיהיה המוני או פילוסוף, רצוני, כי לכלם ידוע שהוא אפשר קרוב, ואנחנו נבאר תחלה ענין הסברא.
מי לא ידע או מי לא יראה תמיד התקומות והנפילות לעם ועם תמיד מתחלפות, וזה בין הישמעאלים בינם ובין עצמם בחלוף מלכויותיהם, וכן בתוך הנוצרים ובין הישמעאלים, כמו שבימינו לקחו הישמעאלים עקרים מיד הנוצרים, ותחלה לקחו כל ארץ הגליל וסוריא, וכן הנוצרים לקחו מן הישמעאלים כל מלכות ארגון ואי מיורקה, ומי יתן טעם לזה? והא-ל יודע למה זה. א"כ למה יהיה בעיני שום אדם דבר פלא ישוב ארץ ישראל לנו מיד הישמעאלים כי ירצה הא-ל?.
ועוד, הנה הארץ הזאת, רצוני ארץ ישראל וירושלים, אנחנו לקחנוה מיד כנען, כי כן רצה הא-ל, ואחר לקחוה מידנו בני החיה הראשונה, ואחר לקחוה מידם החיה השנית ונתנוה לנו, ואחר לקחוהו מידנו בני החיה השלישית היא מלכות רומי שהוא מאברי יוון, ואחר לקחוהו מידם בני החיה הרביעית, וכמה פעמים עבר שם מלך צרפת ולא הצליח, וגם עתה מכין עצמו לעבור שם ומי יודע אם יצליח אם לא?. ואיך שיהיה הנה הארץ הזאת אם שתשאר לישמעאלים כמו שהוא היום או שיכבשוה הנוצרים, התמו החיות? או אין עוד תקומות ונפילות?, והנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, ומדוע יתפארו עלינו הנוצרים, אף כי יחרפונו כי אבדנו הארץ ההיא, ויתנו לזה סיבות מרינו במשיחם, כאילו נועץ ה' עמם או גלה סודו להם.
והנה קודם שנולד משיחם התחילה מלכות רומי - שהוא מכלל החיה השלישית - להתגבר ולמשול עלינו ועל זולתנו רוב העולם, ונשלם ענינו כמו שבעים שנה אחר משיחם, א"כ איך היה זה הענין סבה לגלותנו?.
ועוד, מלכות רומי שכבשה מלכותנו היו כופרים במשיחם כמונו, כי כל הארץ היו אז עובדי נוגה או שבתאי כמו שמבואר ביוסיפון, א"כ לא הצליחו בני רומי עלינו בעבור השענם והאמינם במשיח הידוע. וקשה מזה, כי אחרי שהאמינו בני רומי במשיח הנוצרים גמל להם הא-ל זאת הגמולה, כי הישמעאלים שהיו כופרים בו לקחוה מיד הנוצרים, ומה יש עוד?.
היש שגעון כזה? רצוני, שיעלה על לבנו לבור ולדעת טעם וסבה בפעולת הא-להים באלה, ואנחנו לא נוכל לדעת את אשר לפנינו, ואף לא מהסופרים הגדולים, ולכן הוכיחנו הנביא ישעיה ואמר כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם, ומי יתן סבה וטעם לשינוי גלותינו ושעבודתנו, עד שיתן סיבה למה היה שעבוד מצרים ארבע מאות שנה, ואחר בימי השופטים ביד מלך ארם שמונה שנים, ואחר ביד מדין ז' שנים, ואחר ביד מלך מואב י"ח שנה, ואחר ביד מלך חצור כ' שנה, מי יתן טעם לכל אלו החלופים?,
ואע"פ שיתהלל שום אדם לתת טעם באלה, מי יאמין לו שהגיע לדעת הטעם והסבה שהוא אצל הא-ל, ולמה חרבן בית ראשון עמד שבעים שנה, ואין ראוי לנו לשאול למה היה כן לא פחות ולא יותר,
ואם עתה עמד חורבן בית שני אלף שנה ויותר ויעמוד עוד ברצון הא-ל, איך ובמה נוכל לבוא לפניו ית' ולשאול למה תעשה כה לעבדיך?, או למה עשית כל אלו החלופים לעמנו מעת צאתנו ממצרים? עד היום הזה? והדבור בכל זה שגעון מופלג.
ובכלל כל אלו החלופים ראיה ועדות נאמנה לנו על היות שובנו לארץ ישראל אפשרי, כי לא תמה האיפשרות, כ"ש עם היות אלו החלופים דברים נהוגים אצלינו תמיד זה נוצח וזה נצוח, כ"ש שירמיה שתק והזהיר כל אדם שלא ישאל והזהיר כל אדם שלא ישאל טעם לאלו החלופים והתקומות והנפילות… וכן הענין משנוי הזמנים פעמים בא בארוכה פעמים בקצרה, כ"ש שהזמן הארוך לנו הוא קצר לו ית', כי אלף שנים בעיניו כיום אתמול.
ועוד ילמד סתום מן המפורש, על היות אפשרי קרוב צאתינו מן הגלות זה, עם היותנו חפשים לעצמנו ולא אדון לנו, וזה כי בהיותנו עבדים נסגרים במצרים, הא-ל הוציאנו משם ביד רמה, ומדוע לא יקל זה יותר לו ית' עלינו היום?, האם אין חומר עוד ביד היוצר הזה לברוא איש כמשה או קטן ממנו שיבא לפני המלכים והם ימסרנו לו, כמו שמסר פרעה באחרית, ואם תחלה הכביד פרעה את לבו מאוד? או מדוע לא יעשה הא-ל לנו כמו שעשה בבית שני שהחיה השנית כורש העביר קול בכל מלכותו 'מי בכם מכל עמו…', ולא השתדל בזה שום אדם, התמו המלאכות מן הא-ל ית'? אין עוד כלי אצלו להוציאנו מגלותנו פעם שלישית?, אם כענין הפעם הראשונה, אם כענין הפעם השנית, או אולי דרך שלישית חדשה, לא נוכל לשער?,
ומדוע לא יקל - כמו שאמרנו - שעוד יביא ה' איש יעשה כמעשה משה וילך אל מלך מצרים, ומלך תתר, ומסרו לו היהודים וארץ ישראל?, או יקום מלך ויכבוש את כל א"י מיד מלך מצרים הנקרא אלשולטאן היום, ויעבור קול בכל מלכותו שנשוב לארצנו?, ואולי יהיה זה מלך התתר שהוא מלך בבל היום, או יהיה מלך צרפת הקיסר שגם הוא מצפון, או אולי מבלי כל אלה, יעיר השם ית' מחר או מחרתו רוח השלטון היום שימסור ארץ ישראל לנו ויאספו שמה כל היהודים הנמצאים בכל מלכותו וזולתם מארבע רוחות השמים.
ובכלל, מי יוכל לספר הדרכים דרכי א-ל, ואנחנו לא נוכל לשער אחד מני אלף הידועים אצלו ית'? כללו של דבר, למה נטרח לחשוב מחשבות איך יעשה ה' כל נפלאותיו, והוא ידע מה שיעשה ואיך ומתי יעשה, אבל הכלל כי הענין מטבע האפשרי, ולא יוכל נוצרי שישמע אלי לחלוק על זה...
הרצל, מיומניו:
כשתקום מדינה ביום מן הימים, יראה הכל קטן ומובן מאליו. היסטוריון הוגן ממני יגיע אולי למסקנה שבכל זאת היה בכך משהו, שעיתונאי יהודי חסר אמצעים, בעיצומו של השפל העמוק ביותר של העם היהודי, בימי האנטישמיות המבחילה ביותר, הפך פיסת בד – לדגל, ואספסוף עלוב – לעם, המתקבץ בקומה זקופה סביב הדגל הזה.