I. Introduction - מלאכה
רמב"ם ספר המצוות, מצוות לא תעשה ש"כ
האזהרה שהזהרנו מלעשות מלאכה בשבת, הוא אמרו: "לא תעשה כל מלאכה" (שמות כ, י). והעובר על לאו זה, פרש בו הכתוב שהוא בכרת, אם לא ידע בו הדין,
ואם נתקימה עליו העדות - חייב סקילה. כל זה אם הוא מזיד;
ואם היה שוגג - מקריב חטאת קבועה.
וכבר נתבארו דיני מצווה זו במסכת שבת.
Rambam Sefer Hamitzvot, Negative Commandments, 320
The 320th prohibition is that we are forbidden to do melachah on Shabbat.
The source of this commandment is G‑d's statement, ["It is Shabbat to the Lord, your God;] do not do any melachah."
If the act was intentional, but the court has not dealt with the matter, Scripture specifies the punishment as katret.
If the act was intentional, and testimony was brought against him in court (and he was tried and found guilty), the punishment is execution by s'kilah.
If the act was unintentional, s/he must bring a sin-offering.
The details of this commandment are discussed in the tractate Shabbat.
(יד) וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־הַשַּׁבָּ֔ת כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ הִ֖וא לָכֶ֑ם מְחַֽלְלֶ֙יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת כִּ֗י כָּל־הָעֹשֶׂ֥ה בָהּ֙ מְלָאכָ֔ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמֶּֽיהָ׃
- Why does Rambam need to offer these multiple forms of punishment/atonement for having transgressed the Shabbat?
- What does Rambam mean by מלאכה?
- What is כרת?
THINK פשט, no seriously, think basic, literal meaning... What does Karet mean?
(א) וערל זכר אשר לא ימול... וי''א כי כרת שיכרת שמו במות זרעו. על כן אמר הכתוב מעמיה כי מי שיש לו בנים כאילו הוא חי ושמו לא נכרת
…And there are those who interpret the term karet to mean death of children. And they base this on the way the verse describes the punishment, “…from his kin…” For if his kin are no longer, his name will be cut off.
- How does Ibn Ezra translate the term?
- Why?
אמר רבה: מחמשים ועד ששים שנה זו היא מיתת כרת
Said Rabbah, From fifty to sixty years [of age]. that is death by karet,
What is Karet for the Gemara?
Why would they use that definition?
(א)...שְׂכַר הַצַּדִּיקִים הוּא שֶׁיִּזְכּוּ לְנֹעַם זֶה וְיִהְיוּ בְּטוֹבָה זוֹ. וּפִרְעוֹן הָרְשָׁעִים הוּא שֶׁלֹּא יִזְכּוּ לְחַיִּים אֵלּוּ אֶלָּא יִכָּרְתוּ וְיָמוּתוּ. וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְחַיִּים אֵלּוּ הוּא הַמֵּת שֶׁאֵינוֹ חַי לָעוֹלָם אֶלָּא נִכְרַת בְּרִשְׁעוֹ וְאָבֵד כִּבְהֵמָה. וְזֶהוּ כָּרֵת הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו-לא) "הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא".
מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ הִכָּרֵת בָּעוֹלָם הַזֶּה תִּכָּרֵת לָעוֹלָם הַבָּא...
(1) ... The reward of the righteous is that they will earn this pleasantness and never be cut off or die; and the punishment of the wicked is that they will not merit this life, and will be cut off and die. And anyone who does not earn this life is the dead who will never live, but is cut off in his wickedness and lost like an animal; and this is the “cutting off” that is described in the Torah, as it says, that soul shall utterly be cut off (Numbers 15:31).
From tradition we learned: cut off, in this World; utterly, in the World to Come...
(א) וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה ה' לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃ (ב) שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַה' כָּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת׃ (ג) לֹא־תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ (פ) (ד) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אֶל־כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה ה' לֵאמֹֽר׃ (ה) קְח֨וּ מֵֽאִתְּכֶ֤ם תְּרוּמָה֙ לַֽה' כֹּ֚ל נְדִ֣יב לִבּ֔וֹ יְבִיאֶ֕הָ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת ה' זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת׃
(1) And Moses assembled all the congregation of the children of Israel, and said unto them: ‘These are the words which the LORD hath commanded, that ye should do them. (2) Six days shall work be done, but on the seventh day there shall be to you a holy day, a sabbath of solemn rest to the LORD; whosoever doeth any work therein shall be put to death. (3) Ye shall kindle no fire throughout your habitations upon the sabbath day.’ (4) And Moses spoke unto all the congregation of the children of Israel, saying: ‘This is the thing which the LORD commanded, saying: (5) Take ye from among you an offering unto the LORD, whosoever is of a willing heart, let him bring it, the LORD’S offering: gold, and silver, and brass;
- What is the context of this text?
- What method of rabbinic hermeneutics might our Sages use to add further layers of meaning to the Halachah?
התניא רבי אומר דברים הדברים אלה הדברים אלו ל"ט מלאכות שנאמרו למשה בסיני
But surely it was taught. Rabbi said: Words [debarim], the words [ha-debarim], these [eleh] are the words: this indicates the thirty-nine labours stated to Moses at Sinai
דברים הדברים אלה הדברים - גבי שבת דכתיב בויקהל אלה הדברים אשר צוה וגו' דברים משמע תרין ה"א מרבי חד הא תלת אלה בגימטריא תלתין ושש אלו ל"ט כו'
In regard to Shabbat it is written [in the Torah in Parashat] VaYakhel, "אלה הדברים אשר צוה". Devarim, implies 2,"Ha" implies another one, and this equals 3, and the word "אלה" in gematria adds up to 36, together this makes 39 [forms of labor].
- What is Rabbi Yehudah HaNasi suggesting in this text?
- What is he basing it upon?
- How does Rashi unpack that text?
- What do you think of this connection?
(ח) התר נדרים פורחין באויר, ואין להם על מה שיסמכו. הלכות שבת חגיגות והמעילות, הרי הם כהררים התלויין בשערה, שהן מקרא מעט והלכות מרבות. הדינין והעבודות, הטהרות והטמאות ועריות, יש להן על מה שיסמכו. הן הן גופי תורה.
(8) Dissolving vows flies in the air, there is no basis for it. Laws concerning shabbat and festival-offering and stealing from holy-designated things, these are like mountains hung from a hair: they have few verses and many laws. Judgment and service and purity and impurity and improper sexual relations, they have plenty to be based on. They themselves are the body of Torah.
(ב) אבות מלאכות ארבעים חסר אחת: הזורע, והחורש, והקוצר, והמעמר, הדש, והזורה, הבורר, הטוחן, והמרקד, והלש, והאופה, הגוזז את הצמר, המלבנו, והמנפצו, והצובעו, והטווה, והמסך, והעושה שני בתי נירין, והאורג שני חוטין, והפוצע שני חוטין, הקושר, והמתיר, והתופר שתי תפירות, הקורע על מנת לתפר שתי תפירות, הצד צבי, השוחטו, והמפשיטו, המולחו, והמעבד את עורו, והמוחקו, והמחתכו, הכותב שתי אותיות, והמוחק על מנת לכתב שתי אותיות, הבונה, והסותר, המכבה, והמבעיר, המכה בפטיש, המוציא מרשות לרשות - הרי אלו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת.
(2) The [number of] principal Melakhot is forty minus one. [The forbidden Melakhot are]: Sowing, plowing, reaping, binding sheaves, threshing, winnowing, sorting, grinding, sifting, kneading, baking, shearing wool, whitening it, combing it, dyeing it, spinning, weaving, making two loops, weaving two threads, separating two threads, tying [a knot], untying [a knot], sewing two stitches, tearing for the purpose of sewing two stitches, hunting a deer, slaughtering it, skinning it, salting it, curing its hide, scraping it, cutting it, writing two letters, erasing for the purpose of writing two letters, building, demolishing, extinguishing a flame, lighting a flame, striking with a hammer, carrying from one domain to another. These are the principal Melakhot - [they number] forty minus one.
- What are these 39 labors based upon?
- What kind of labors are they?
- How are they applicable to the world we live in today?
- Do you do any of these thing in your everyday life?
- What might or might not be seen as related to these 39 labors
(ה) דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים לַעֲשׂוֹתָן בְּשַׁבָּת וּבִשְׁעַת עֲשִׂיָּתָן אֶפְשָׁר שֶׁתֵּעָשֶׂה בִּגְלָלָן מְלָאכָה וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא תֵּעָשֶׂה. אִם לֹא נִתְכַּוֵּן לְאוֹתָהּ מְלָאכָה הֲרֵי זֶה מֻתָּר. כֵּיצַד. גּוֹרֵר אָדָם מִטָּה וְכִסֵּא וְסַפְסָל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן בְּשַׁבָּת וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַחְפֹּר חָרִיץ בַּקַּרְקַע בִּשְׁעַת גְּרִירָתָן. וּלְפִיכָךְ אִם חָפְרוּ הַקַּרְקַע אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ בְּכָךְ לְפִי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן. וְכֵן מְהַלֵּךְ אָדָם עַל גַּבֵּי עֲשָׂבִים בְּשַׁבָּת וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲקֹר אוֹתָן. לְפִיכָךְ אִם נֶעֶקְרוּ אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. וְרוֹחֵץ יָדָיו בַּעֲפַר הַפֵּרוֹת וְכַיּוֹצֵא בּוֹ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לְהַשִּׁיר הַשֵּׂעָר. לְפִיכָךְ אִם נָשַׁר אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. וְכֵן פִּרְצָה דְּחוּקָה מֻתָּר לְהִכָּנֵס בָּהּ בְּשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁמַּשִּׁיר צְרוֹרוֹת. וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּגוֹן זֶה הֲרֵי זֶה מֻתָּר:
(ו) אֲבָל עָשָׂה מַעֲשֶׂה וְנַעֲשֵׂית בִּגְלָלוֹ מְלָאכָה שֶׁוַּדַּאי תֵּעָשֶׂה בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לָהּ חַיָּב. שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא תֵּעָשֶׂה אוֹתָהּ מְלָאכָה. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁצָּרִיךְ לְרֹאשׁ עוֹף לְצַחֵק בּוֹ הַקָּטָן וְחָתַךְ רֹאשׁוֹ בְּשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין סוֹף מְגַמָּתוֹ לַהֲרִיגַת הָעוֹף בִּלְבַד חַיָּב שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּחְתֹּךְ רֹאשׁ הַחַי וְיִחְיֶה אֶלָּא הַמָּוֶת בָּא בִּשְׁבִילוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
5. It is permissible to perform an act that is permitted on the Sabbath, despite the fact that it is possible - but it is not an absolute certainty - that, [as a result of one's actions], a forbidden labor will be performed, provided one does not have the intent to perform that labor.1
What is implied? A person may drag a bed, a chair, a bench and the like [on the ground] on the Sabbath, provided he does not intend to gouge out a groove in the earth while dragging them. Therefore, even if he did gouge out [a groove] in the ground [while dragging them], it is of no consequence, for he did not have this intent in mind.
Similarly, a person may tread on grass on the Sabbath, as long as his intent is not to uproot it. Thus, should it be uprooted, that is of no consequence. Also, a person may rub powdered herbs and the like over his hands, provided he does not intend to remove his hair. Therefore, if the hair is removed, it is of no consequence. Based on the same rationale, one may enter a narrow opening on the Sabbath even though, [while doing so,] one causes pieces of the wall to fall. Similarly, it is permissible to perform any act with similar repercussions, provided that one does not have the intent of doing so.
[In contrast,] when one performs a deed that results in the performance of a forbidden labor, and it is a certainty that this deed will cause [that labor] to be performed, one is liable even though one did not intend [to perform the forbidden labor].
What is implied? A person needs a fowl's head to serve as a toy for a child, and therefore cuts off the [fowl's] head on the Sabbath; although his ultimate purpose is not merely to slaughter the chicken, he is liable. It is obvious that it is impossible for the head of a living being to be cut off and for that being to survive. Instead, the [fowl's] death came about because of [this activity]. [Therefore, he is liable.] The same applies in other similar situations.