Eis que eu vos envio o profeta Elias, antes que venha o dia grande e terrível do Senhor;
(יא) נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת כִּסֵא לְאֵלִיָּהוּ, שֶׁנִּקְרָא מַלְאַךְ הַבְּרִית, וּכְשֶׁמַּנִּיחוֹ יֹאמַר בְּפִיו שֶׁהוּא כִּסֵא אֵלִיָּהוּ.
Nos costumamos colocar uma cadeira para Elias, que é chamado de anjo do pacto, e ao colocar a criança na cadeira, devemos declarar: "Esta é a cadeira do profeta Elias".
אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֘ל אֲנִ֣י ה' וְהוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֙חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעֲבֹדָתָ֑ם וְגָאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבִשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃ ז וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֥ם לִי֙ לְעָ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹקִ֑ים וִֽידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י ה' אֱלֹ֣קֵיכֶ֔ם הַמּוֹצִ֣יא אֶתְכֶ֔ם מִתַּ֖חַת סִבְל֥וֹת מִצְרָֽיִם׃ ח וְהֵבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֣ת אֹתָ֔הּ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב וְנָתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם מוֹרָשָׁ֖ה אֲנִ֥י ה'׃
6 Portanto, dize aos filhos de Israel: Eu sou o Senhor, e vos tirarei de debaixo das cargas dos egípcios, vos livrarei da sua servidão e vos resgatarei com braço estendido e com juízos grandes. 7 E Eu vos tomarei por meu povo, e serei vosso Deus; e sabereis que eu sou o Senhor, vosso Deus, que vos tiro de debaixo das cargas dos egípcios; 8 e Eu vos levarei à terra, acerca da qual levantei a mão, que a daria a Abraão, e a Isaque, e a Jacó, e vo-la darei por herança, eu, o Senhor.
מניין לארבעה כוסות רבי יוחנן בשם ר' ר' בנייה כנגד ארבע גאולות (שמות ו) לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם וגו' ולקחתי אתכם לי לעם וגומר והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי
De onde sabemos a exigência de beber quatro copos? O rabino Yochanan [disse] em nome de Rav, "Rabbi Banniah disse: 'Correspondendo às quatro [expressões de] salvações:" Portanto, diga aos filhos de Israel: Eu sou o Senhor, e eu os tirarei de lá, etc. E eu te levarei a Mim por um povo, etc. "(Êxodo 20: 6-7)." E Eu te tirarei, e te livrarei, e te resgatarei, e te tomarei. '
תֵּיקוּ m.n. PBH (formally intr. v.) stalemate, draw; the question remains unanswered. [Aram. תֵּיקוּ, short for תֵּקוּם (= it — the question — shall stand), from קוּם (= to stand), which is related to Heb. קוּם (= to stand up, rise). See קום. According to popular etymology, an acrostic of תִּשְׁבִּי יְתָרֵץ קוּשְׁיוֹת וּבְעָיוֹת (= Elijah the prophet would solve such puzzles and questions).]
צריך אדם לזכור בכל שמחותיו אבלות ירושלם שנאמר אם אשכחך ירושלם וכו׳ על ראש שמחתי ... ונהגו לעשות זכרון אחר במקומו שנותנין מפה שחורה על ראש החתן והכלה ועל זה פשט המנהג לשבר הכוס אחר שבע ברכות.
É preciso lembrar, em todas as suas alegrias, o luto por Jerusalém. Como esta escrito "se eu me esquecer de Jerusalém, etc." ... e é costume lembrar também de Jerusalém ao quebrar o copo após as sete bênçãos.