Coffee & Kabbalah Korach

משלי י׳:ז׳

זֵ֣כֶר צַ֭דִּיק לִבְרָכָ֑ה וְשֵׁ֖ם רְשָׁעִ֣ים יִרְקָֽב׃

Proverbs 10:7

The name of the righteous is invoked in blessing, But the fame of the wicked rots.

רש"י על משלי י׳:ז׳:א׳

(א) זכר צדיק לברכה. המזכיר צדיק מברכו:

Rashi on Proverbs 10:7:1

(1) The mention of a righteous man is for a blessing Whoever mentions a righteous man blesses him.

רש"י על משלי י׳:ז׳:ב׳

(ב) ושם רשעים ירקב. רקבון עולה בשמם שאין אדם חפץ להזכיר שמו והוא משתכח מאליו:

Rashi on Proverbs 10:7:2

(2) but the name of the wicked shall rot Decay develops in their name, for no one wishes to mention his [the wicked man’s] name, and it is automatically forgotten.

משנה תורה, הלכות שמיטה ויובל י״ג:י״ג

וְלֹא שֵׁבֶט לֵוִי בִּלְבַד אֶלָּא כָּל אִישׁ וְאִישׁ מִכָּל בָּאֵי הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אוֹתוֹ וֶהֱבִינוֹ מַדָּעוֹ לְהִבָּדֵל לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְעָבְדוֹ לְדֵעָה אֶת ה' וְהָלַךְ יָשָׁר כְּמוֹ שֶׁעֲשָׂהוּ הָאֱלֹהִים וּפָרַק מֵעַל צַוָּארוֹ עַל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרַבִּים אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ בְּנֵי הָאָדָם הֲרֵי זֶה נִתְקַדֵּשׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים וְיִהְיֶה ה' חֶלְקוֹ וְנַחֲלָתוֹ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים וְיִזְכֶּה לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה דָּבָר הַמַּסְפִּיק לוֹ כְּמוֹ שֶׁזָּכָה לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם. הֲרֵי דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר (תהילים טז ה) "ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי":

Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee 13:13

Not only the tribe of Levi, but each well-informed thinking person whose spirit moves him to devote himself to the service of the Lord, to know the Lord, and has walked uprightly after casting off his neck the yoke of many a cunning wile that men contrived, is indeed divinely consecrated, and the Lord will forever and ever be his portion. God will provide sufficiently for his needs, as he did for the priests and the Levites. David, may he rest in peace, declared: "The Lord is my allotted portion and my cup; thou holdest my lot" (Psalm 16:5).

בראשית ב׳:ד׳

אֵ֣לֶּה תוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּי֗וֹם עֲשׂ֛וֹת יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃

Genesis 2:4

Such is the story of heaven and earth when they were created. When the LORD God made earth and heaven—

בראשית ד׳:ז׳

הֲל֤וֹא אִם־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֙יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשָׁל־בּֽוֹ׃

Genesis 4:7

Surely, if you do right, There is uplift. But if you do not do right Sin couches at the door; Its urge is toward you, Yet you can be its master.”

ישעיהו ט׳:ו׳

לםרבה [לְמַרְבֵּ֨ה] הַמִּשְׂרָ֜ה וּלְשָׁל֣וֹם אֵֽין־קֵ֗ץ עַל־כִּסֵּ֤א דָוִד֙ וְעַל־מַמְלַכְתּ֔וֹ לְהָכִ֤ין אֹתָהּ֙ וּֽלְסַעֲדָ֔הּ בְּמִשְׁפָּ֖ט וּבִצְדָקָ֑ה מֵעַתָּה֙ וְעַד־עוֹלָ֔ם קִנְאַ֛ת יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת תַּעֲשֶׂה־זֹּֽאת׃ (ס)

Isaiah 9:6

In token of abundant authority And of peace without limit Upon David’s throne and kingdom,

רש"י על בראשית ב׳:ד׳:ב׳

תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה'. לִמֶּדְךָ שֶׁכֻּלָּם נִבְרְאוּ בָרִאשׁוֹן. דָּבָר אַחֵר בְּהִבָּרְאָם, בְּה' בְרָאָם, שֶׁנ' בְיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים (ישעיהו כ"ו), בְּב' אוֹתִיוֹת הַלָּלוּ שֶׁל הַשֵּׁם יָצַר שְׁנֵי עוֹלָמִים, וְלִמֶּדְךָ כָאן שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְהֵ"א, רֶמֶז שֶׁיָּרְדוּ לְמַטָּה לִרְאוֹת שַׁחַת כְּהֵ"א זֹאת שֶׁסְּתוּמָה מִכָּל צְדָדִים וּפְתוּחָה לְמַטָּה לָרֶדֶת דֶּרֶךְ שָׁם:

Rashi on Genesis 2:4:2

‘תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה THESE ARE THE PRODUCTIONS OF THE HEAVEN AND OF THE EARTH WHEN THEY WERE CREATED, IN THE DAY THE LORD GOD MADE EARTH AND HEAVEN — The verse teaches you that all of them (the productions of heaven and earth) were created on the first day when God made earth and heaven. Another explanation of the word בהבראם: It may be divided as בה' בראם He created them with the letter ‘ה, as it is said, (Isaiah 26:4) כי ביה ה' צור עולמים “For in Jah, the Lord, is the rock of worlds”, which may be explained to mean (taking צור in sense of Former, Creator) “for by means of ב these two letters י ה of the Divine Name (יהוה) God formed the two worlds” (Menachot 29b), and this verse teaches that this world was created by means of the ‘ה — a suggestion that all created beings must descend to the nether world “to behold the pit” — the world being like this letter ‘ה , which is closed on all sides but open at the bottom, thus giving away by which they must descend.

סנהדרין ק״י א:י״ז

(במדבר כו, יא) ובני קרח לא מתו תנא משום רבינו אמרו מקום נתבצר להם בגיהנם וישבו עליו ואמרו שירה אמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה קאזלינא באורחא אמר לי ההוא טייעא תא ואחוי לך בלועי דקרח אזיל חזא תרי בזעי דהוה קא נפק קיטרא מנייהו שקל גבבא דעמרא אמשיי' מיא ואותביה בריש רומחיה ואחלפי' התם איחרך א"ל אצית מה שמעת ושמעית דהוו קאמרי הכי משה ותורתו אמת והן בדאים

Sanhedrin 110a:17

With regard to the verse: “And the sons of Korah did not die” (Numbers 26:11), it is taught in a baraita that in the name of our teacher, the Sages said: A place was fortified for them in Gehenna and they sat upon it and recited songs of praise. Rabba bar bar Ḥana said: One time I was walking on the path, and a certain Arab said to me: Come and I will show you those from the assembly of Korah who were swallowed. I went and I saw two fissures in the ground from which smoke was emerging. That Arab took a woolen fleece and dampened it with water and placed it on the tip of his spear and passed it over the fissures there. The fleece was singed, indicating the level of heat there. He said to me: Listen; what do you hear? And I heard that this is what they were saying: Moses and his Torah are truth, and they, referring to themselves, are liars.

רש"י על במדבר כ״ו:י״א:א׳

ובני קרח לא מתו. הֵם הָיוּ בָעֵצָה תְּחִלָּה, וּבִשְׁעַת הַמַּחֲלֹקֶת הִרְהֲרוּ תְשׁוּבָה בְלִבָּם, לְפִיכָךְ נִתְבַּצֵּר לָהֶם מָקוֹם גָּבוֹהַ בַּגֵיהִנּוֹם וְיָשְׁבוּ שָׁם (סנהדרין ק"י):

Rashi on Numbers 26:11:1

ובני קרח לא מתו BUT THE SONS OF KORAH DID NOT DIE — They were in the plot originally, but at the moment when the rebellion broke out they had thoughts of repentance in their hearts; therefore a high spot was fenced round for them in Gehinnom and they stayed there (Sanhedrin 110a).

במדבר כ״ו:י׳

וַתִּפְתַּ֨ח הָאָ֜רֶץ אֶת־פִּ֗יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֛ם וְאֶת־קֹ֖רַח בְּמ֣וֹת הָעֵדָ֑ה בַּאֲכֹ֣ל הָאֵ֗שׁ אֵ֣ת חֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֙יִם֙ אִ֔ישׁ וַיִּהְי֖וּ לְנֵֽס׃

Numbers 26:10

Whereupon the earth opened its mouth and swallowed them up with Korah—when that band died, when the fire consumed the two hundred and fifty men—and they became an example.

במדבר כ״ו:י״א

וּבְנֵי־קֹ֖רַח לֹא־מֵֽתוּ׃ {ס}

Numbers 26:11

The sons of Korah, however, did not die.

משנה אבות ה׳:י״ז

כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ:

Pirkei Avot 5:17

Every dispute that is for the sake of Heaven, will in the end endure; But one that is not for the sake of Heaven, will not endure. Which is the controversy that is for the sake of Heaven? Such was the controversy of Hillel and Shammai. And which is the controversy that is not for the sake of Heaven? Such was the controversy of Korah and all his congregation.

משנה אבות ה׳:ו׳

עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּוּ הֵן, פִּי הָאָרֶץ, וּפִי הַבְּאֵר, וּפִי הָאָתוֹן, וְהַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַלּוּחוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף הַמַּזִּיקִין, וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל משֶׁה, וְאֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף צְבָת בִּצְבָת עֲשׂוּיָה:

Pirkei Avot 5:6

Ten things were created on the eve of the Sabbath at twilight, and these are they: [1] the mouth of the earth, [2] the mouth of the well, [3] the mouth of the donkey, [4] the rainbow, [5] the manna, [6] the staff [of Moses], [7] the shamir, [8] the letters, [9] the writing, [10] and the tablets. And some say: also the demons, the grave of Moses, and the ram of Abraham, our father. And some say: and also tongs, made with tongs.

שמות ג׳:ה׳

וַיֹּ֖אמֶר אַל־תִּקְרַ֣ב הֲלֹ֑ם שַׁל־נְעָלֶ֙יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־קֹ֖דֶשׁ הֽוּא׃

Exodus 3:5

And [God] said, “Do not come closer! Remove your sandals from your feet, for the place on which you stand is holy ground!”

סנהדרין ק״י א:י״ז

(במדבר כו, יא) ובני קרח לא מתו תנא משום רבינו אמרו מקום נתבצר להם בגיהנם וישבו עליו ואמרו שירה אמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה קאזלינא באורחא אמר לי ההוא טייעא תא ואחוי לך בלועי דקרח אזיל חזא תרי בזעי דהוה קא נפק קיטרא מנייהו שקל גבבא דעמרא אמשיי' מיא ואותביה בריש רומחיה ואחלפי' התם איחרך א"ל אצית מה שמעת ושמעית דהוו קאמרי הכי משה ותורתו אמת והן בדאים

Sanhedrin 110a:17

With regard to the verse: “And the sons of Korah did not die” (Numbers 26:11), it is taught in a baraita that in the name of our teacher, the Sages said: A place was fortified for them in Gehenna and they sat upon it and recited songs of praise. Rabba bar bar Ḥana said: One time I was walking on the path, and a certain Arab said to me: Come and I will show you those from the assembly of Korah who were swallowed. I went and I saw two fissures in the ground from which smoke was emerging. That Arab took a woolen fleece and dampened it with water and placed it on the tip of his spear and passed it over the fissures there. The fleece was singed, indicating the level of heat there. He said to me: Listen; what do you hear? And I heard that this is what they were saying: Moses and his Torah are truth, and they, referring to themselves, are liars.