Sefer Dor Tahapuchot, Pg. 103
R. Mayer Rabinowitz, Rabbinical Assembly Responsum, 2004
Rabbi Waldenberg is of the opinion that SRS does change the sex status.
הרב אברהם שטיינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך ד, עמוד 611
נחלקו הפוסקים בדינו של אדם שעבר ניתוח לשינוי המין — יש מי שכתב, שקביעת מינו של האדם תלויה במראהו החיצוני, ולפיכך תועיל הפיכת זכר לנקבה להקנות לו דין נקבה, ובכך יופקע מהמצוות שהיה חייב בהם בהיותו זכר, ויופקעו קידושיו, והוא הדין בהפיכת נקבה לזכר; ויש הסבורים, שניתוח חיצוני לשינוי המין איננו משנה כלל מצד ההלכה.
הרב יגאל שפרן, "ניתוח להחלפת מין", תחומין כא, עמ' 117-120
אכן, הרב וולדנברג... סובר שיש מצבים בהם ניתן לשנות את המין, וכוונתו לתינוק שנולד עם סימנים כפולים... על סמך דבריו יש שטעו לקבוע באופן גורף שמינו של אדם נקבע על סמך מראהו החיצוני ודבריהם הובאו באנציקלופדיה הלכתית-רפואית... אולם דומני שדיוק זה אינו נכון והרב וולדנברג שליט"א כלל לא דיבר במי שהחליט מיוזמתו להפוך את מינו. סימוכין לכך ניתן למצוא בתשובה נוספת... בפנייתו של הרב הראשל"צ הרב מרדכי אליהו... שם העלה, שגם מי שהתחלף מינו מנקבה לזכר בדרך נס, דינו כאנדרוגינוס ולא כזכר, וזאת למרות מראהו החיצוני.
Tzitz Eliezer
- 10:25:26 (1967)
- 11:78 (1970)
- 22:2 (1997)
Teshuvah #1
Teshuvah #2
Teshuvah #3
שו"ת ציץ אליעזר חלק כב סימן ב
בירור הלכה אודות איש שנהפך לאשה מה דינו.
ב"ה. יום ה' כ"ב שבט תשנ"ז. ירושלים עיה"ק תובב"א.
למע"כ ידיד נפשי וידי"ע הגאון הגדול מופלא ומופלג בנגלה ובנסתר כש"ת מוהר"ר מרדכי אליהו שליט"א. הרה"ר והראשון לציון אחדשכת"ה באהבה וכבוד.
על אודות מה שנשאל מחו"ל בגבר שנהפך לגמרי לאשה, מה דינו וכו', ואמרתי לו בפגישתנו הקודמת שזכורני ששאלה מעין זאת נשאל הג"ר יוסף פלאג'י באחד מספריו ובאתי הביתה וחפשתי בתיקים שלי, כי זכורני שבזמנו עשיתי העתק מזה, והצטערתי שחפשתי הרבה מאד ולא מצאתיו, ותמול בפגישתנו השניה כששמעתי מכת"ר שעדיין לא מצא זאת בספר הצטערתי ביותר, ובבואי הביתה שבתי לחפש שנית בחיפוש מחופש בין כתבי, והנה בסייעתא דשמיא קוים בי מאמרם ז"ל במגילה ד' ו' ע"ב, ויגעתי ומצאתי כת"י ההעתק שהעתקתי בזמנו מהגר"י פלאג'י הנ"ל. שם הספר הוא "יוסף את אחיו" להרב ר' יוסף פלאג'י.
והנני מתכבד להמציא לו בזה את הכתוב שם על בלי הפך באשה שנהפכה לגבר. אבל נוכל ללמוד משם בהיקש ובגזירה שוה בדימוי מילתא למילתא לכמה ומכמה הלכות שהספר כותב ומביא שם בהיכא שקרה מקרה כזה.
וזה לשון הספר יוסף את אחיו במערכת ג' אות ב': בא שאלה אחת לפ"י לשאול ממו"ר יצ"ו אם צריך גט כדת מו"י אם יארע כזאת. והוא בראובן שנשא אשה א' בתולה כאחת בנות ישראל והיה עמה כדרך איש ואשה, ואחר כמה שנים רבות קרה לה מקרה דנשתנית מנקבה לזכר בכל מכל כל, מהו הדין לזאת שהיתה נקבה ואשת איש ונעשית זכר וצריך להנשא וליקח אשה אחרת צריך ראובן זה ליתן גט כריתות שיגרשנה בגט כדת מו"י כיון שהיתה אשתואשת איש. א"ד אינו צריך ליתן גט כלל כיון שאינה אשה כ"א איש, ואל תתמה על שאלה כזאת שהכל באפשר אין כל חדש תחת השמש כמו שתראה בס' יד נאמן בלקוטים דס"ב ע"ב שהביא כמה מאורעות כזה ובכלל כתב שבתולה אחת בזמן שהיו מכניסין אותה לחופה נתהפכה לזכר כיעש"ב.
תשובה: כיוצא בדבר כתב הרב יד נאמן ז"ל שם משם קונטרוס לאחד קדוש מחכמי ירושלי' ת"ו מכ"י שהולך ומסתפק אם האשה הלזו חייבת במילה אופטורה, ופשיט לה דפטורה מטעם מאמר הכתוב דכתיב וערל זכר וכו' דזכר מעיקרו הוא דחייב במילה אבל נקבה מעיקרה ונעשית זכר לא עכ"ד יע"ש, ובענין שאלתנו נראה דלא צריך גט דזכר הוא עתה ולא אשה, דהרי בנוסח הגט הוא דאיש נותן גט לאשתו וכותב אנת אנתתי, ולא יש לפנינו אתתא כ"א גבר איש, וגם כותב לה רשאה ושלטאה להתנסבה לכל גבר וכו' ולא אתחזי לגבר דאיהו עצמו גבר, וגם כותב בגט את מותרת לכל אדם וכו' לשון זה דמותרת לכ"א והרי אינה אשה שראוי' ומותרת לכ"א, ולהזכיר השם שהוא פ' בן פ' שקר הוא דובר דאין כאן בן.
(בכאן מתאר הספר איך יתכן מקרה כזה בדרך טבעי. וממשיך וכותב:
עכ"פ נראה לע"ד דאינו צריך ראובן ליתן גט לאשתו שנעשה איש גו"ש, ואמינא לה ממ"ש הרב תוס' יו"ט ז"ל בפ"ד דגיטין מ"ח דאיתא שם המוציא את אשתו משום אילונית וכו' שהביא דברי הר"ן ז"ל וז"ל המוציא את אשתו משום אילונית לשון הר"ן פי' שחשב שהיא אילונית גמורה דהיינו דוכרניתא דלאילדה וגרשה בגט, ואעפ"י שהאילונית אינה צריכה גט כדתנן ביבמות רפ"ק וכולן שמתו או שמיאנו או שנמצאו אילונית צרותיהן מותרת ואילו היתה צריכה גט ואפי' מדרבנן לא היתה מותרת להתירם דהו"ל צרת ערוה וכדאיתא התם, י"ל דלא נולדו בה סימני אילונית גמורות אלא שהוא חשב כן והיינו דקתני סיפא נישאת לאחר והיה לה בנים הימנו והיא תובעת כתובתה וכו' יעוש"ב, והשתא אמינא ק"ו ומה אילונית בסימנים דוקא שהיא אילונית וסימניה הביא הר' ר"ע ז"ל בפ"א דיבמות מ"א יע"ש אמרינן דאינה צריכה גט מבעלה כ"ש וק"ו בנ"ד דאשה זאת אית לה סימנים הרבה שהוא גבר איש בחוש הראות לעיני הכל דלא צריכה גט דזאת אינה אשה כ"א איש ממש, וגם אמינא דאיש כזה שהיה אשה תחילה ונהפך לאיש נ"ל כשאומר ברכת השחר אינו אומר בא"י אמ"ה שלא עשני אשה. משום דכבר נעשית אשה תחילה בבטן אמו והוציאו לאויר העולם בצורת אשה, אלא מברך בא"י אמ"ה שהפכתי לאיש.
וכשמוע דברי ה"ה אחד מרשומי חכמי אזמור יע"א רב רחומאי פלפלא חריפא שדעתו יפה הרב הכולל כמוה"ר כמוה"ר אליא אבולעפיא נר"ו דיבר בקדשו עמ"ש פה יאמיני מו"ר יצ"ו שאין לי פנאי ויכולת לעיין בדבריו אלה אשר כתב, וז"ל דבר אליהו, מ"ש הרב יד נאמן דזכר מעיקרו הוא דחייב במיל הקשה דאטו ערל זכר מעיקרו כתיב ערל כתיב והרי הוא ערל זכר. ומ"ש אדונ'י ר"ם נר"ו ראיה מאילונית וכתב כ"ש וק"ו, אחר המ"ר לא כל דכן הוא וגם אינה ראיה דאם היה הדבר במציאות שנשא אשה ראויה לילד ושוב נעשה אילונית ובכל זאת פוטרין אותה בגט ויבום וחליצה היתה הראיה טובה, לאכן עתה דמעיקרא אילונית ועתה אילונית היא, משא"כ זאת דנהפכת דנישואין גמורין והקנאה גמורה קנאה דראויה היתה לו וא"כ לא קרב זה אל זה. אלא דלענ"ד יפה שתיקה בעולם הפוך ובדבר שאינו מצוי, ויעוין בה' פסח דהשמיט בש"ע דין עכבר נכנס ועכבר יוצא מפני שאינו מצוי, ובכל זאת לפישיטתו אשאל מאתו כאשר יהיה הדבר דאחר זמן שנפכה לאיש חזרה חנה לשחרותה והיתה לאשה אי חשיבא בריה חדשה וזאת היא אחרת ואי בעלה מאיס עליה מותרת לאחר בלי גט מהראשון כדברי רב יוסף סיני נר"ו הותרה לגמרי, ואם נשאת לאחר ושוב גירשה וירצה בעלה הראשון לשוב לקחתה רשאי וליכא משום מחזיר גרושתו אחר שנשאה לאחר, או דילמא הרי היא כמות שהיתה מעיקרא והיא היא ואין דנין אותה כבריה חדשה ואגידה ביה בראשון ובתר מעיקרא והשתא אזלינן דהיא אשה ואין התהפכות מחדש דבר, וכאשר יהיה הדבר ול"ו יבא אזי נראה איזה צד מכריע. עכ"ל הספר יוסף את אחיו.
רואים אנו ונוכחים לדעת כמה התהפכיות שיכולים להיות במקרה כזה בהלכה עד שיוכלו להגיע להחלטה ברורה בכל שאלה ושאלה שמתעוררת במקרה כזה באיש או באשה.
ב) אוסיף לציין גם לדברי הקרבן נתנאל על הרא"ש בסוף פרק ח' דיבמות בסוף סק"ו שכותב וז"ל: ואני מצאתי בספר מעשה טוביה מאמר עולם קטן פ' ה' שכתב בשם כמה חכמי רופאים שהעידו על כמה אנדרוגינוס שילד בנים מאשתו ואח"כ נישאת היא לזכר ותלדנה בנים כנקבה גמורה עכ"ל. והובא זהגם ברי"ט אלגזי להלכות בכורות פרק ו' אות נ"ח ובלשון יותר מתוקן: וז"ל: ובחכמי המחקר כתבו דהיה מעשה באנדרוגינוס שהיו נישאות לאנשיםותלדנה בנים ובנות ואח"כ נשאו להם נשים והולידו ג"כ בנים ובנות וכמ"ש בספר מעשה טוביה בחלק עולם קטן פ"ה יעו"ש.
ג) באשר על כן נלענ"ד שבמקרה שלפנינו יש לתת לו דין אנדרוגינוס [או טומטום]. ודיני אנדרוגינוס וטומטום קבצתי וביררתי בהרחבה בספרי שו"ת ציץ אליעזר חלק שלישי סימן י"ג, ובאם הוא בריה בפני עצמו או ספק כדיעו"ש.
והנני בידידות ובהערצה אליעזר יהודא וולדינברג